35 דקות

1.
אתמול, בשעה 15:39, נחת בתיבת המייל שלי הנוסח הסופי של טיוטת חוק ההסדרים, כפי שיוגש לממשלה בשבוע הבא להצבעה. מה שיאושר מתוך הטיוטא הזו (הקרויה "הצעות מחליטים") וידרוש עיגון בחקיקה או תיקוני חקיקה קיימת, ייכנס למה שבסופו של דבר יהיה הצעת חוק ההסדרים לשנים 2009-2010 (שיתווסף להצעת חוק ההסדרים לשנת 2009 שכבר אושרה בממשלה הקודמת בחודש אוגוסט 2008).

מיד לאחר שקיבלתי את הקובץ התקשרתי לעורך שלי לבשר לו שגם הפעם הצלחנו להשיג את זה ראשונים. הפעם, מה לעשות, הוא היה פחות נלהב מאשר בפעם הקודמת, בעיקר משום שבעיקרון מדובר באותו המסמך שכבר חשפנו, רק בשינויים מסוימים. עם זאת, החלטנו להקדיש לסיפור מספיק מקום ולבחון היטב מה ההבדלים בין שני הנוסחים. הנוסח הראשון, זה שחשפנו בשבוע שעבר, היה הנוסח לפני תיקוני היועץ המשפטי לממשלה. זה שקיבלתי אתמול, אחרי התיקונים. לכן מעניין היה לבדוק מה מזוז פסל, ומה משרד האוצר הוסיף.

2.
ובעוד אני עובד על הסיפור, הורה השעון כי השעה 16:14, ולפתע נחת אצלי במייל עותק נוסף של אותו הדבר. אלא שהפעם השולח היה משרד האוצר, בהודעה רשמית לעיתונות. הדבר הראשון שנפלט לי מהפה היה "ססאמק, חבורה של זונות". או משהו כזה. חבל שאני לא נוהג לקלל ברוסית. בכל אופן, התקשרתי שוב לעורך. בישרתי לו ש-35 דקות התהילה שלנו חלפו, ושאפשר להוריד את החותמת "בלעדי" מעל הסיפור. עם זאת, הוחלט להקדיש לסיפור עמוד שלם, והמשכנו – יחד עם כמה כתבים נוספים – לערוך בדיקה מקיפה של ההבדלים.

3.
הבדיקה העלתה כמה דברים מעניינים. למשל, שהפרק שדן בהעלאת קצבאות הילדים הוצא לחלוטין מהנוסח הסופי שיוגש לממשלה. הסיבה נעוצה בכך שבניגוד להסכם הקואליציוני שנחתם עם ש"ס, באוצר ביקשו להתנות את העלאת קצבאות הילדים בציות לכל מיני כללים רפואיים שנוגעים לחיסונים ולטיפות חלב. במלים אחרות, הורים שלא יעמדו בכללים האלה (ככל הנראה, אוכלוסיות ערביות וחלק מן האוכלוסיות החרדיות), פשוט לא יקבלו קצבאות מוגדלות. ככל הידוע לנו, מזוז לא אהב את התנאי הזה, מסיבות של שוויון ואפלייה. התוצאה היא שכל קצבאות הילדים בחוץ ומשרד האוצר צריך להתחיל לשבור עכשיו את הראש בשביל להבין מה עושים עכשיו מול ש"ס.

3.1
סעיף מעניין אחר שדווקא התווסף לנוסח הסופי קשור לסמכויות הוועדה לתכנון ובנייה של תשתיות לאומיות. באוצר רוצים להרחיב את סמכויותיה של הוועדה, ובנוסח הסופי מפורטים בדיוק התחומים בהם תוכל הוועדה להחליט על אישור תוכניות שונות. בין הסעיפים בולט סעיף אחד – תשתיות טעינת רכב חשמלי – שבעצם נוגע לחברה אחת ולאדם אחד. החברה היא חברת "בטר פלייס", והאיש הוא שי אגסי (למרות שראוי להזכיר את שותפיו בחברה, האחים עופר). בטר פלייס מתכננת להקים בישראל בשנים הקרובות תשתית ארצית של מתקני טעינה לכלי הרכב החשמליים שהיא רוצה להביא לפה. היא כבר מזמן הייתה צריכה למצוא פתרון חוקי לעניין הזה, כי אחרת הייתה צריכה לרדוף אחרי כל רשות מקומית בנפרד בשביל לקבל אישורים. עכשיו, באוצר פשוט עושים עבורם את העבודה ותופרים להם סעיף מיוחד. ושאף אחד לא יגיד לי שאני ציני וכל זה – ככה זה, וכל מי שמסרב להכיר בכך, סומא.

4.
הבוקר, שמחתי לראות שהעורך שלי צדק אתמול. למרות שהחומר הופץ בידי משרד האוצר לכל העיתונאים, הרי שבדה מארקר לא הופיע הבוקר פרויקט כזה של השוואת הגרסאות. אני לא בטוח מה ההסבר לכך ולא בא לי להפריח הסברים ספקולטיביים. אני פשוט שמח שאנחנו כן עשינו את זה והם לא. אחרי ככלות הכל, ולרי היקרה צדקה, לפעמים הסיפורים הטובים ביותר נמצאים לעיתים במה שלא בלעדי, במה שגלוי לעיני כל.

מי שמעוניין לקרוא על הבדלים מעניינים אחרים שמצאנו, מוזמן לקרוא את הכתבה המלאה בעיתון או באתר: "מה נוסף ומה יצא מחוק ההסדרים?"

לקריאה נוספת: הנוסח הסופי של טיוטת חוק ההסדרים, באתר משרד האוצר
ולמעמיקים: ויקי חוק ההסדרים 2009-2010

תגובות

  1. שחר

    הייתי מוסיף ואומר שב"בלעדי" נדמה שהעבודה העיתונאית נגמרת מרגע שהשגת את אותו "בלעדי" ולעתים אף נעצרת שם כתנאי לכך שתוכל להמשיך וליהנות מבלעדיות בעתיד.
    דווקא כשדנים במה שגלוי וידוע לכל יש מקום לעבודת ניתוח מקצועית ולמי שיידע לתת הקשר רחב שיכול לשפוך אור חדש על מה שלכאורה כבר ברור וידוע לכל.

  2. דובי

    הוא אומר שכשיש לך בלעדיות על משהו, הרבה פעמים אתה מסתפק בזה – למעשה, לפעמים אתה אפילו לא יכול להציע ניתוח אמיתי ומלא של הנושא, בגלל שאתה מסתכן בכך שתעליב מקור ויותר לא תזכה לבלעדיות הזו.
    כשהדברים ידועים לכל, יש תמריץ לתת "ערך מוסף" על פני האחרים, ולכן שם במיוחד ימצאו הניתוחים המעניינים ומאירי העיניים, כפי שאתם עשיתם.

    אגב, כל הכבוד על הפרוייקט. מרשים ומעניין כאחד. כן ירבו!

  3. שאול א.

    דובי – תודה.

    וחוצמזה, לגבי מה שאמרת, הדברים היו יכולים להיות נכונים רק אם היית יוצא מנקודת הנחה שקיבלתי את החומר מן האוצר. הואיל וכתבתי שהאוצר פרסמו את הנתונים אחרי שאני קיבלתי אותם, אתה מבין שהאוצר הוא לא המקור שלי. אי לכך, אתה מבין שגם אם זה היה בסופו של דבר בלעדי שלנו, סביר להניח שזה היה נראה בדיוק אותו הדבר כפי שזה יצא בסוף.

    זה כמובן לא מחליש את הטענה שלך באופן כללי.

  4. פוזי

    רציתי רק להדגיש את המשמעות של אישור התוכנית של בטר פלייס כתוכנית לתשתית לאומית.
    הות"ל (ועדה לתשתיות לאומיות) הוקמה ע"י אריק שרון כמוסד עוקף מוסדות התכנון לאישור מזורז של תוכניות לתשתיות. לוחות הזמנים לדיון בתוכניות תשתיות לאומיות קצרים יותר ולא ניתן להגיש לה התנגדויות אלא רק הסתייגויות. לממשלה ולנציגיה יש רוב מוחלט בוועדה ויש בה רק נציג ציבור אחד ונציג נוסף לירוקים (לעומת 12 נציגי הממשלה והשלטון המקומי). הועדה יכולה גם לפטור את מגישי התוכנית מהגשת תסקיר סביבתי – שהוא המסמך שאמור להציג את ההשלכות הסביבתיות של ביצוע התוכנית ולנתח אותן.

    בחוק התכנון והבניה נקבע שמי שרשאי להגיש לוועדה תוכנית לתשתית לאומית הם משרד ממשלתי, הועדה המחוזית לתכנון ובניה, רשות שהוקמה לשם כך או כל גוף שהוסמך לכך לפי החלטת ממשלה.

    א. זה מפחיד שמרחיבים סמכויות של וועדה שגם כך יש לה סמכויות נרחבות למדי.
    ב. למה צריך לקבוע התייחסות מיוחדת לחברת בטר פלייס בחוק אם אפשר להשיג זאת בהחלטת ממשלה??

  5. פינגבאק: תא אופק מציג: זבל של חוק הסדרים | תא אופק

  6. פינגבאק: וויקי-חוק-ההסדרים « הדברים-כשלעצמם

להגיב זה מגניב

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.