עדכוני עבודה, לא יותר

1.

בלילה של ה-30 בינואר, לפני שאלון נולד, ישבתי בסלון וסיימתי לקרוא את כל מה שהיה לי ברידר. נירית הלכה לישון, ולי משום מה לא התחשק. אז עברתי לקרוא את הפריטים המומלצים על ידי הרידר עצמו. דפדפתי עוד ועוד בין שטות לשטות, עד שנתקלתי בזה:

מבט אל העבר

התצלומים האלה עשו לי משהו – האופן שבו רגע שקפא ואבד בזמן מולבש על המציאות העכשווית, והדיסוננס בין שני המרחבים האלה. לא יודע, עשה לי משהו.
שלחתי מייל עם קישור לאמירזיו, עורך המוסף של העיתון, ואמרתי לו שצריך לעשות אחד כזה. ייאמר לזכותו שהוא התלהב, הלך לצוות שלו, והחבר'ה התחילו לעבוד על זה לכבוד גיליון יום העצמאות. אתמול, יום ה', אחרי הרבה עבודה מאומצת של הרבה אנשים טובים, הפרויקט הזה התפרסם. כאן אפשר למצוא את הגרסא האינטרנטית שלו, למרות שהגרסא המודפסת כמובן מוצלחת הרבה יותר (התמונה החביבה עלי היא לא זו ששמתי כאן, אלא התמונה של הנוטרים הבריטים בכניסה לימקא בירושלים).

מרצפים את כיכר העירייה

בינתיים, גם ה-CNN התחיל להריץ פרויקט כזה משלו, בשיתוף גולשי האתר. את התוצאות המוצלחת אפשר למצוא כאן (חביבות עלי במיוחד תמונות מס' 6 ו-14).

2.
לפני שבוע פרסמנו בעיתון פרויקט שאני גאה בו למדי, ושנהניתי להשקיע בו כל כך הרבה שעות עבודה ומחשבה – דרוש חינוך פיננסי. שבועיים וחצי מאומצים של עבודה מורכבת, עם צוות כתבים, עורכים וגרפיקאים (ובעיקר אחת מאד מוכשרת) הולידו 13 עמודים מרהיבי עין שאני מקווה שבאמת הועילו למישהו או לפחות שינו דפוס חשיבה אצל מישהו. שמחתי מאד אתמול לשמוע שאחד הבנקים הגדולים מגלה בו עניין מיוחד. ולמרות שהפרויקט הזהיעניין 99.9% מקרב קוראי הבלוג הזה, חשבתי אולי בכל זאת מישהו יתעניין. תהא אשר תהא: אפשר למצוא את הפרויקט הזה כאן. גם במקרה זה, בגלל מחלקת הגרפיקה המדהימה שלנו, הגרסא המודפסת הרבה הרבה הרבה יותר טובה מהגרסא המופיעה באתר.

3.
עד כאן. שבת שלום.

תגובות

  1. שחר

    1. וואו! שיחקת אותה. יצא מוצלח מאוד (אבל אתה יודע שבלתי אפשרי להשיג את הגרסא המודפסת שלכם. ניסיתי כמה פעמים, ללא הועיל).
    2. אני מבין את הגאווה אבל תוהה בעניין עקרוני שמסתתר מאחורי הפרויקט הזה: איכשהו נראה לי שגוי לקבל את המצב הנתון ולהגיד שהבעיה היא בורות פיננסית במקום לחשוב שיש משהו מעוות מהיסוד במציאות שבה אנשים לא מסוגלים להבין מה קורה עם הכסף שלהם בלי לקבל הכשרה מיוחדת לצורך כך.

  2. שאול א.

    1. תודה, אבל לא עשיתי שום דבר אקטיבי בפרויקט הזה חוץ מלהציע לעשות אותו. הקרדיטים מגיעים בראש ובראשונה לצלם המוכשר – עמית שעל – ואח"כ לצוות הגרפיקאים ולעורכת. ואין לי מושג למה אתה אומר שאי אפשר להשיג את הגרסא המודפסת. בכל הפעמים (ואני מודה שהן לא רבות) שיוצא לי להסתובב בין בתי קפה בתל אביב, הם מפוצצים בעותקים של העיתון. במאמר מוסגר, אם זה ממש חשוב לך, שלח לי את הכתובת שלך ואשלח לך בדואר עותק.
    2. אפשר לחשוב מעכשיו ועד הודעה חדשה על כל העיוותים במציאות המודרנית שאנחנו חיים בה. מה ייצא לנו מזה? לכן העדפתי לקבל את המציאות כנתון אקסוגני ולנסות להציע פתרון במסגרתה. קרא לי תבוסתן.

  3. לוטה בערפל

    שני פרוייקטים מוצלחים פלוס. וגם על חשיבה והפעלה מגיע קרדיט.
    שולחת אותו אליך גם אם לא קל לך לקבל מחמאות.

    הפרוייקט הכלכלי הוא חשוב ממש. בתור בורה שהחליטה לצאת מהבורות ממש לא מזמן (ועדיין לא הגיע לשלב הידע כי זה תחום שדורש השקעה וחישובי מספרים) הפרוייקט הזה הוא משהו הכרחי וחובה ללמד אותו, אפשר להתחיל גם בגן מבחינתי.
    התרבות הישראלית של ה"סמוך" ויהיה בסדר ובוא נתעסק בעכשיו במקום במה יהיה אחר כך היא לא קלה לשינוי, שינוע או שכנוע. חברי מספרים לי על כמה שאנחנו מתעסקים בעניינים של "גדולים" עכשיו שהתחלנו לחשב צעדינו הפיננסים לטווח ארוך ולהתעמק במה הכסף שלנו עושה (או לא עושה) בשבילנו ולמה.
    הצרה היא שאנחנו שנייה מגיל 30 ולצערי התחלנו מאוחר.
    אולי זה מפינוק, או עצלנות או פוביה מעניינים מסובכים של כלכלה ומספרים.
    אבל המציאות היא שמתישהו תחום הפיננסים חוזר ונושך את כולם בטוסיק.
    אין לי מסר לסיכום או דבר שנינות. חשבונאות זה לא כיף אבל הכרחי. ככה זה.
    ותמונות מגניבות זה יפה.

להגיב זה מגניב