משל המערה

אני לא נוהג לעשות זאת, אבל הפעם החלטתי לחרוג.
קראתי את טורו של עורך דה מארקר, גיא רולניק, במוסף סוף השבוע של העיתון. הפעם, כמו גם בפעמים אחרות, החליט רולניק לכתוב טור מז'אנר ה"הקורא שואל, העורך עונה". קראתי פסקה אחר פסקה, וראיתי כיצד מנסה רולניק להוליך אותי אל האמת.
כל העסק הזה הדהד לי כמשהו מוכר. ואז, סתם כך, הבנתי למי רולניק מנסה לדמות את עצמו.

תגובות

  1. ש.

    עם הבדל משמעותי אחד, שהרי סוקרטס טען שאינו יודע דבר וכל רצונו היה להראות גם לאחר שאינו יודע. כאן נדמה שלכל שאלה תשובה, ותשובה ניצחת. אם תרצה: הסגנון, כמו גם הודאות המוצקה – ויש להוסיף עליהם את ניחוח הדמגוגיה – מעידים שרולניק הוא סופיסט מוכשר. אך האם היותו מוכשר יש בזה להעיד כי אתה שרץ? לאל הפתרונים.

להגיב זה מגניב