לך לעזאזל, מר איצקוביץ

0.

אחד הדברים שגורמים לי לאהוב את העבודה שלי, הוא העובדה שלמרות שאני רק ילד בן כמעט-30, יש לי יכולת (לפחות חלקית) לקום בבוקר, ובדרכי לעבודה להחליט מה יקראו למחרת עשרות אלפי זוגות עיניים ויותר, רק בגלל שמשהו ממש ממש עצבן אותי באותו בוקר.

זה לא קורה המון – שחדשות נולדות מתוך הבטן – אבל זה קורה. וכשזה קורה, כשחדשות נולדות מהבטן, זה בדרך כלל מרגיש טוב יותר מסתם חדשות.

1.

זה מה שהיה אתמול. קמתי בבוקר, קראתי ידיעה בדה-מארקר על עמותת מגדל אור, שבית המשפט המחוזי בחיפה החליט למנות לה מפרק זמני בגלל גירעון מצטבר של 9 מיליון שקל. מדובר בעמותה שמזה עשרות שנים מעניקה במסירות שירותי שיקום לעיוורים על מנת שיוכלו להשתלב באופן נורמלי, או כמעט נורמלי, בחברה הכללית. על שירותיה נסמכים 3,500 עיוורים. לפני שהחליט בית המשפט לפרק את העמותה, הוא ביקש לראות האם משרד הרווחה מוכן לכסות את הגירעון. משרד הרווחה סירב.

אני ממליץ בחום לקרוא עוד קצת בעניין בעבודה שחורה.

משפט אחד קומם אותי במיוחד בידיעה שהתפרסמה בעיתון. מנכ"ל משרד הרווחה, נחום איצקוביץ, אמר כי משלם המסים אינו צריך לממן מכיסו את גירעונה של העמותה שהגיע למצבה העגום בגלל ניהול קלוקל מצד ההנהלה.

2.

המשפט הזה הרתיח לי את הדם.

2.5.

התגובה הייתה שני עמודים בעיתון שמתפרסם הבוקר. והיה גם טור.

3.

באמת מר איצקוביץ? משלם המסים אינו צריך לממן מכיסו את כיסוי הגירעון של העמותה שהגיעה למצבה רק בגלל ניהול כושל? ברצינות? חבל שמשלם המסים צריך לממן את המשכורת שלך, מר איצקוביץ.

תהיתי היכן היית כשמשלם המסים נאלץ לממן מכיסו, מבלי שמישהו שאל אותו, את גירעונות העתק של קופות החולים, או את הסדר פריסת החובות של הקיבוצים, או את כספי מימון המפלגות ומימון הבחירות (שאינם צמודים למדד או נושאי ריבית) או את הגירעונות של הרשויות המקומיות השונות, שהמדינה מעבירה להן מענקי איזון בגובה של מיליארדים מדי שנה, רק בגלל שלא ניתן לפרק אותן כמו שניתן לפרק את עמותת מגדל אור.

תהיתי היכן היית, מר איצקוביץ, כשמשלם המסים נאלץ לממן מכיסו את בניית ההתנחלויות, את השמירה על ההתנחלויות, את מיגון ההתנחלויות, את הכבישים העוקפים המובילים להתנחלויות, את פינוי ההתנחלויות, את הפינוי מחדש של ההתנחלויות. היכן היית מר איצקוביץ? נמנמת? לא ידעת? לא שמעת? לא שמת לב שאפאחד מעולם לא שאל את משלם המסים מה בדיוק הוא היה רוצה שיעשו עם הכסף שלו?

4.

לעזאזל איתך מר איצקוביץ. 9 מיליון שקל זה לא כסף. אם מישהו היה מועל בסכום הזה במשרד הרווחה, אף אחד לא היה שם לב בכלל. זה בקושי עיטוש. תקציב המשרד שלך לשנת 2010 הסתכם ביותר מ-4 מיליארד שקל. התקציב השנתי לאבטחת שר הרווחה בוז'י הרצוג הוא 3 מיליון שקל (והתקציב השנתי של אבטחת כל שרי הממשלה הוא יותר מ-85 מיליון שקל). מה זה בשבילך 9 מיליון שקל? מה הם בשבילך 3,500 עיוורים?

5.

ולמרות האטימות הגועלית של מר איצקוביץ במקרה זה, השאלה האמיתית שעומדת כאן על הפרק היא לא עתידה של עמותת מגדל אור, אלא עתיד השירות הניתן היום לעיוורים באמצעות העמותה, והאחריות של הממשלה לתושביה ולשירות שהיא אמורה להעניק להם.

אם המדינה החליטה שחלק מהשירותים שניתנים לתושביה, ובעיקר לקבוצות החלשות והפגיעות באוכלוסייה, ניתנים באמצעות המגזר השלישי, שנסמך ברובו על מימון ממשלתי, תתכבד נא המדינה ותיקח על כך אחריות. המדינה צריכה לדאוג לפקח ברצינות על העמותות שהיא תומכת בהן, לוודא כי פעילותן תקינה ועומדת באמות מידה מסוימת – ברמת השירות, ברמת הניהול ובפרמטרים נוספים. המדינה צריכה לוודא כי העובדים ומקבלי השירותים לא יהיו אלה שיסבלו במקרה של הנהלה שסרחה באחת העמותות, כפי שאולי קרה במגדל אור. כשם שהמדינה יודעת לפזר מועצה מקומית משום שלא הצליחה לאשר תקציב, למשל, ולמנות תחתיה ועדה קרואה (כפי שקרה למשל בירוחם עם עמרם מצנע), כך היא יכולה לעשות במקרה של עמותות בהן היא תומכת.

6.

כל עוד אנו חיים במסגרת של מדינה, הרי שהמדינה אחראית לתושביה, בין אם תרצה ובין אם לא. אין לה כל צידוק אחר. אז כן, מר איצקוביץ, יכול להיות שאתה עושה דברים מדהימים ונפלאים לאורך כל השנה, אבל כאן נפלת. תתפלא, מר איצקוביץ, אבל משלם המסים צריך לכסות את גירעונה של עמותת מגדל אור. היה עדיף אם הסכום הזה היה מגיע מכיסך האישי, מר איצקוביץ, משום שאתה זה שמעלת בתפקידך לאורך השנים כשלא וידאת שהעמותה הזו מתנהלת באופן תקין. אבל כעת, משהגיעו הדברים לאן שהגיעו, לא העיוורים צריכים לשלם את המחיר. כל עוד אנחנו חברה סולידרית, שאינה מתעלמת מאנשים שהגורל היכה בהם – אנשים שכל חטאם הוא שהם דווקא מנסים להשתלב בחברה היצרנית הנורמטיבית – כל עוד זהו המצב, הרי שהציבור צריך לשלם את המחיר הזה. למעשה, אני אשמח שלראשונה ייעשה שימוש נאה בסכומים שאני מפריש מדי חודש למס הכנסה.

תגובות

  1. גיל רוזנטל

    אני מאוד מסכים עם מה שכתבת.
    מילא זה שאין כאן מדינת רווחה, מילא זה שכבר מעל לעשור המדינה מפריטה בשיטתיות את כל תחומי האחריות שלה ל"שוק החופשי", אבל זה שהמדינה לא טורחת אפילו לפקח בצורה ראויה על כל מי שנותן לאזרחים את השירות והסיוע שהמדינה אמורה לתת להם, זה כבר באמת מוגזם.
    הבעיה לדעתי היא שמדיניות ההפרטה סותרת גם את רעיון הפיקוח.
    בראש ובראשונה כי אני חושב שמדיניות ההפרטה נובעת מתוך אמונה שכוחות השוק מספיקים גם כדי להעניק לאזרח את כל מה ש"העם", שלפי התפיסה הזאת הוא מקביל ל"שוק", חושב שהוא צריך לקבל.
    כשאתה מתחיל להתייחס לכל פעילות ממשלתית או שלטונית בתור שירות ללקוח, אתה מתחיל להתייחס ככה גם לפיקוח.
    כשאתה מאוהב במחשבה שכוחות השוק יכולים לטפל בהכל בעצמם, אתה מאבד את האבחנה שעמותות לא יכולות להתנהל רק בפיקוח כוחות השוק.
    אתה מתחיל לשכנע את עצמך שאנשים מייחסים לתרומות ולצדקה עדיפות ותועלת, והיות וכוחות השוק בעצם מנווטים משאבים לפי עדיפות ותועלת, אז אין צורך לפקח על המגזר השלישי כי כוחות השוק כבר מפקחים עליו.

  2. חנן כהן

    יכול להיות שההתבטאות של איצקוביץ' היא אומללה אבל הטענה שלו בעד מנהל תקין נכונה.

    כיסוי חובות העמותה על ידי הממשלה ללא בדיקה ותיקצוב ראוי, יגרור כאוס ביחסי ממשלה והעמותות.

  3. אריאל

    אני חושב שזו דוגמה מצוינת לכך שישנם שירותים שערכם הוא מוסרי נטו. זה פשוט נכון שתהיה עמותה כזו ושהיא תספק את השירות הנדון. שירותים אלו צריכים להיות מוגנים מפני נושים, או כל דבר אחר שעלול להפסיק את פעילותם – בדיוק בגלל זה המדינה היא זו שצריכה לספק אותם. אני לא חסיד גדול של הפרשנות הרחבה של מדינת הרווחה, אבל רשתות הגנה מוגדרות לחלשים ביותר בחברה הן בעיני ללא ספק החובה המוסרית הבסיסית של המדינה.
    לכן אני חושב שההתקוממות שלך במקום, לא משנה מאיזה זווית ניגשים אליה (אפילו אם הטענה בעד מנהל תקין היא במקומה – ואני די מסכים). כל הכבוד.

  4. אדר

    אם המדינה מחליטה לעשות מיקור חוץ לשירות חברתי בלעדי כמו שירותי שיקום לעיוור, הרי שמלכתחילה אם העמותה התרשלה בניהול או בתשלום המשכורות המדינה היתה צריכה להפסיק להשתמש בשירותיה, ולהקים שירות שיקום מטעם משרד הרווחה או לעשות מיקור חוץ חדש עם עמותה אחרת שכן עומדת בתנאים של מנהל תקין. אם המדינה לא עשתה אחד משני הדברים האלה הרי שהיא התרשלה בתפקידה ויכול להיות שבאמת יש מקום לפיצוי של העובדים.
    (אגב, לא ברור לי אם זה באמת אאוטסורסינג או סתם שיתוף פעולה עמום עם העמותה).
    הבעיה הגדולה בשיטת ההסתמכות על העמותות היא בדיוק זו, שלא ברור מי נושא באחריות למה. יש כל הזמן נסיונות לגבש איזשהם סטנדרטים, אבל לטעמי זה די נדון לכישלון בלי התקשרויות חוזיות ברורות בין הצדדים. אי אפשר להסתמך כאן רק על הרצון הטוב.

  5. איתי

    חנן, הפתרון למה שהעלית הוא פשוט – חרב ההלאמה. עמותת מיקור חוץ שעומדת בפני קריסה תולאם.

    הבעיה היא שהרצוג והאוצר לא רוצים.

  6. איתי

    שאול, זו שאלה מעניינת לכלכלנים – מה יוצא בסופו של דבר יותר מועיל וזול למדינה
    מיקור חוץ + רגולציה אמיתית או פשוט מתן השירותים בידי המדינה. ברור שמיקור חוץ עם ישראבלוף של רגולציה זה יותר זול בטווח המיידי (על חשבון זכויות העובדים כמובן), אך סיפור מגדל אור מראה שזה לא עובד.

  7. אורי

    אינני יודע מה הם כישוריו של מר איצקוביץ לנהל את משרד הרווחה, אבל התנסחותו מעידה על כך שהוא אינו מחויב לאזרחים שנזקקים לשרותי רווחה, אלא לפקידי האוצר.
    כל עניין הפרטת שירותי רווחה הוא שערורייתי, ואני תמהה על העובדים הסוציאליים שאינם מקימים צעקת התנגדות לתופעה נבזית זאת.
    להזכירינו: הפרטת שרותים ציבוריים באה לעולם כיוון שהמדינה איננה סומכת על יכולתה לפקח על פעולותיה, והנה האבסורד, כאשר בא פקיד כמו איצקוביץ ובועט בגוף שהוא (משרד הרווחה) סייע בקיומו ואמור היה לפקח עליו.

להגיב זה מגניב