משל מטודיקיס

הנה מה ששלחה לי עכשיו חברה יקרה:

סאביאס מטודיקיס, יווני בן 44, התאבד היום בגלל המשבר הכלכלי (בתחילת החודש התאבד מול הפרלמנט היווני רוקח קשיש שלא נשאר לו כלום מהפנסיה).

הוא היה מהלוחמים הגדולים במדיניות הצנע, זה מה שהוא כתב ב-2008 (תרגום חופשי, מהיר ולא מוקפד מספרדית):

"אלימות זה לעבוד 40 שנה בשביל שכר זעום ולא לדעת אם באמת תזכה לראות קצבת זקנה

אלימות היא האג"ח הממשלתיות, הפנסיות שנשדדו, ההונאות בבורסה

אלימות היא המחויבות לקחת משכנתא ולשלם עליה ריבית כאילו היתה זהב

אלימות היא זכותו של המנהל לפטר בכל רגע שיחפוץ

אלימות היא האבטלה, חוסר הביטחון התעסוקתי, ה-700 יורו בחודש ללא ביטוח לאומי

אלימות היא 'תאונות' העבודה, שקורות מפני שהבוסים מנסים לצמצם את ההוצאות על ביטחון העובדים

אלימות היא לקחת תרופות פסיכיאטריות ותוספי מזון כדי להתמודד עם שעות העבודה הבלתי נגמרות

אלימות היא להיות מהגר שחי בפחד מתמיד שבכל רגע יגרשו אותו מהמדינה

אלימות היא מה שחווה מי שנאלצת להיות בו זמנית עובדת שכירה, עקרת בית ואמא

אלימות היא כשתופסים לך בישבן בעבודה ואומרים לך: 'תחייך, גם זה לא יישאר לך לתמיד'"

שבוע טוב.

תגובות

  1. אסף

    אין הרבה דברים יותר עצובים מאדם שבוחר לסיים את חייו, יהיו הנסיבות אשר יהיו. אני מציע להיזהר מאד מלנסות לעשות מזה טיעון פוליטי/אידיאולוגי. בייחוד שבמקרה הזה מאד לא ברור מה המסקנה. שממשלות בזבזניות זה רע? שהקפיטליזם רע? שהחיים רעים? אני קורא את הפוסט ומרגיש שהייתה בו איזה אמירה פוליטית נוקבת, רק שאני לא יודע מהי.

  2. איתי_81

    הדברים האלו מזכירים לי דברים שכתבתי בשנה האחרונה. עוגמת הנפש שמביאה אבטלה, תעסוקה פוגענית וההרגשה שהכלכלה הולכת לזבל – אלו דברים שמעוררים סערה בלב. אבל מצד שני, ההרגשה היא שזה לא מקובל להיכנס לסרטים מזה. כביכול אנשים רק מוסרטים משיברון לב וזה. זה עוד דבר מעיק.

להגיב זה מגניב