1.
הבוקר מוכרחים לדבר על פנסיה. מוכרחים, משום שממש ברגעים אלה יושבים אנשים שאתם לא מכירים בכל מיני חדרים בתל אביב ואולי רוקמים עסקה בכספי הפנסיה שלכם. הם לא ישאלו אתכם, הם בקושי יספרו לכם, סביר להניח שאם לא תתעקשו לדעת לעולם לא תדעו. ואם הכל יזרום, בסופו של דבר כספי הפנסיה שלכם ימצאו את עצמם זורמים – שוב, בפעם הרביעית – לאיש העסקים אילן בן דב. איש עסקים שהוכיח עד כה שלוש פעמים כי חברות שלו לא מצליחות לעמוד בהחזרי החובות שלהם לאנשים שהלוו להם את הכסף – אתם, הפנסיה שלכם. הרקורד המדהים הזה לא מונע מגופי הפנסיה שמנהלים את הכסף שלכם לשקול לתת לו את הכסף שלכם בפעם הרביעית.

2.
לפני שנשאל מה בכוחכם לעשות עם המידע הזה, בואו נעשה סדר לרגע. לבן דב יש חברה בשם סקיילקס. בכלל, בשוק ההון אוהבים לשחק עם חברות עם שמות מרתיעים, אולי בשביל להרתיע את הציבור. לא יודע. בכל אופן, הבוקר מתפרסם שאתמול סקיילקס הודיעה שהיא בודקת אפשרות לצאת להנפקה פרטית של אג"ח למוסדיים בהיקף של 50-100 מיליון שקל. לא הבנתם כלום? לא במקרה. זה הז'רגון שמשתמשים בו בשוק ההון, ולא במקרה. ידע הוא כוח, ולכן הדרה באמצעות שפה מתוחכמת היא כלי יעיל לשמירה על כוח.
במלים של בני אדם, החברה של בן דב הודיעה שהיא בודקת אם היא תוכל לקחת הלוואה של 50-100 מיליון שקל מהגופים שמנהלים את הפנסיה שלכם (קרי, הגופים המוסדיים). זו לא טעות אופטית. סקיילקס, שמתקשה להחזיר את החובות הנוכחיים שלה, מעוניינת בעצם למחזר חובות – כלומר, לקחת על עצמה עוד חוב, עוד הלוואות, בשביל להחזיר את החובות הנוכחיים שלה, גם הם מכספי הפנסיה שלכם. אם זו לא פירמידה, אני לא יודע מהי פירמידה.

3.
גולן פרידנפלד כתב על זה אצלנו היום טור מעולה, לטעמי. אצטט ממנו קצת:

אילן בן-דב הוא סוחר מעולה, אלוף במשא ומתן. שלוש חברות שאיתן הבליח לשוק ההון לא עמדו בתשלומים שלהם לבעלי איגרות החוב, ובכל זאת בן־דב מאמין שהאנרגיות, הלהטטנות הפיננסית והוורבאליות שלו יצליחו לגרום למשקיעים המוסדיים, כלומר לפנסיות לקופות הגמל ולקרנות הנאמנות של עם ישראל, להשקיע בחברות שלו. בן־דב גייס עד היום מהחיסכון הפנסיוני של עם ישראל יותר מ־2 מיליארד שקל לשלוש החברות הלוהטות שלו.
לאחת מונה מפרק, האחרת כרעה תחת נטל החובות והשלישית נמצאת על ערש דווי. בן־דב עשוי להבטיח שהפעם אין דברים כאלה. שיהיו ביטחונות מבטון. מה זה בטון? ברזל. שאין כמעט סיכון ולכן הריבית צריכה כמובן להיות בהתאם ושבכלל אינטרס של המוסדיים הוא לתת לו את ההלוואה כי אם לא, הם, שמושקעים באג"ח של החברות שלו עד צוואר, ייפלו ביחד איתו. וחבל. עניין של כמה עשרות מיליוני שקלים והכול חוזר למסלול.
השאלה המרכזית היא לא מה בן־דב רוצה, אלא מה בן־דב יקבל. שכן בן־דב הוא למעשה בוחן הפתע שנערך לשומרי הסף המנהלים את המיליארדים של כספי הפנסיה, הגמל וההשתלמות. אלו צריכים להחליט האם הם מענישים את בן־דב או שהם מעדיפים להתעלם מהיסטוריית האשראי הבעייתית שלו לאורך השנים, ומהתחביב שפיתח לעצמו: לקחת כסף מהמשקיעים, ואם זה מצליח לגרוף מאות מיליונים. אך אם זה נכשל, לעשות תספורות ואז לגייס שוב. מנגנון העונש של המוסדיים יכול לעבוד בשני אופנים: האחד – לא להיענות לבן־דב ולא להשתתף בהנפקה, והשני – להשתתף בהנפקה אבל לדרוש ביטחונות קשים וריבית שתשקף היטב את הסיכון הגלום באישיות כזו.

4.
רחלי בינדמן, כתבת העיתון, בדקה עם הגופים שמנהלים את הפנסיה שלכם מי שוקל להלוות את הכסף שלכם – שוב – לאילן בן דב. הגופים האלה השיבו שהם לא מתכוונים – מנורה, פסגות, כלל ביטוח. בית ההשקעות אלטשולר-שחם השיב שיש סיכוי נמוך שילווה כסף לבן דב. חברות הביטוח הראל, הפניקס ומגדל – שלדעתי מחזיקות יחד לפחות בשליש מהשוק, אני מצטט מהזיכרון, ייתכן שאני טועה – סירבו לתת תשובה ברורה אם כן או לא. כל עוד זו ההחלטה שלהן, אתייחס אליהן כאילו הן שוקלות להלוות לאילן בן דב את כספי הפנסיה שלכם. מגדל, הראל והפניקס.
ועכשיו, ללב העניין. אם אין לכם בעיה שילוו את הכסף שלכם – שוב – לאילן בן דב, אתם מוזמנים להפסיק לקרוא כאן. הטקסט הזה לא רלוונטי עבורכם. אם אתם לא מעוניינים, תשאלו ודאי – מה אנחנו יכולים לעשות עם זה? יש לנו דרך להשפיע על ההחלטות של האנשים שמנהלים את הפנסיה שלנו?
שלא במפתיע, התשובה היא כן ולא.

5.
ניהול הפנסיה מזכיר במשהו משטר דמוקרטי. אבל רק במשהו. כמו בדמוקרטיה, שם הציבור נותן את קולו ובוחר נציגים שייצגו אותו בתהליכי קבלת ההחלטות על ניהול חייו ועיצוב עתידו, דבר דומה קורה בפנסיה. כל אחד מהחוסכים – ומאז 2008 כל העובדים השכירים בישראל מוכרחים לחסוך לפנסיה – בוחר בגוף פנסיה שינהל עבורו את הכסף שלו. ומאותו רגע, כמו בדמוקרטיה, ההחלטות לגבי ניהול הכסף שלו מתבצעות בידי אנשים אחרים. מה מידת ההשפעה של הציבור בדמוקרטיה על נבחרי הציבור שלו? שאלה טובה. לעיתים אפסית, לעיתים נרחבת.
יש שיגידו שבכל מקרה, בדמוקרטיה היכולת של הציבור להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות משמעותי הרבה יותר מאשר היכולת של ציבור החוסכים להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בניהול כספי הפנסיה שלו. אני רוצה לטעון אחרת. אני רוצה לטעון שבמצב הקיים כיום, היכולת של ציבור החוסכים להשפיע היא קלושה, אבל שזה לא מוכרח להיות ככה.
מה היה קורה, למשל, לו הייתם מרימים טלפון לשירות הלקוחות של גוף הפנסיה שלכם ודורשים בתוקף שלא להלוות את הכסף שלכם לאילן בן דב בפעם הרביעית. מה היו אומרים לכם במוקד? איך פנייה כזו הייתה מתקבלת? סביר להניח שבביטול מעורב בתמיהה. ואיך 100 פניות כאלה היו מתקבלות? ו-1,000 פניות? ו-10,000 פניות? ו-100,000 פניות? נדמה לי שגופי הפנסיה לא היו יכולים להתעלם ממאסה של פניות, ממש כמו שנבחרי הציבור לא יכולים להתעלם לחלוטין ממאסה של אנשים שצועדים ברחובות ודורשים צדק חברתי וכו'.
אבל בשביל שמשהו דומה לזה יקרה נדרשת מודעות גבוהה מאוד מצד הציבור למה שקורה בפנסיה שלו, ואכפתיות לגבי העתיד שלו. שני אלה חסרים היום במידה ניכרת, ולכל הגופים – ודאי לגופים שמנהלים את הפנסיה – יש אינטרס לשמור על המצב הקיים כמות שהוא.

6.
הכוח היחידי שעומד כיום בידי ציבור החוסכים, כל עוד מעגל חוסר המודעות עדיין לא נשבר, הוא הכוח להעביר את כספו לגוף פנסיה אחר. גוף הפנסיה שלכם מקבל החלטות שלא עולות בקנה אחד עם הסולם הערכי שלכם? אתם יכולים להעביר את הכסף למקום אחר. ממש כמו שאתם יכולים להעביר את הכסף למקום אחר אם התשואות שגוף הפנסיה שלכם נמוכות יותר משל גוף אחר (בטווח הארוך כמובן) או לא נראות לכם מסיבה מסוימת. הבעיה מתעוררת אם כל גופי הפנסיה מתנהלים אותו הדבר פחות או יותר, ואין תחרות אמיתית ביניהם. אז אין לכם לאן להעביר את הכסף. הכלכלנים היו מגדירים מקרה כזה "כשל שוק", והיו מצפים מהמדינה, מהרגולטור – משרד האוצר במקרה זה – להתערב.
הוא לא.

6.5
בשביל להיות הוגן, צריך לשאול כאן שאלה – האם בכלל אנחנו רוצים שהאנשים שמנהלים עבורנו את הפנסיה יקשיבו לנו? אני לא יודע מה התשובה לשאלה הזו. סביר מאוד להניח שהיא לא תשובה אבסולוטית – לא לא, ולא כן. סביר מאוד להניח שזה תלוי באיזה מקרה, ולגבי מה, ובאיזה שיעור. ובכל זאת, השאלה אינה מובנית מאליה.
ועם זאת, נדמה לי שהיה ראוי לאפשר לאנשים לפחות להביע את דעתם הערכית במקומות מסוימים. למשל, לאפשר לאנשים למלא שאלון בעת שהם מצטרפים לגוף הפנסיה שלהם. שאלון העדפות ערכיות. האם את או אתה מעוניינים שהכסף שלכם יושקע בחברות נשק? בחברות הימורים? בחברות טבק? בחברות המזהמות ביותר בעולם? בחברות ניכיון צ'יקים בשוק האפור? האם אתם מעוניינים שנמשיך להלוות את הכסף שלכם לאנשים ששמטו חובות בעבר? האם אתם מעוניינים שלא נמשיך להלוות את הכסף שלכם לאנשים האלה, גם אם זה במחיר של תשואה (אפשרית) נמוכה יותר?
למה לא לתת לאנשים את האפשרות להביע את עמדתם בנושאים האלה?

7.
בקיצור, זה מה שקורה ממש בימים אלה. אילן בן דב מנהל מגעים מאחורי הקלעים לקבל עוד הלוואה מכספי הפנסיה שלכם. שלכם. שלנו. הכסף שלי מנוהל במגדל. מגדל היא אחד משלושת גופי הפנסיה – ובעלת קרן הפנסיה השנייה בגודלה בישראל – שסירבו להתייחס לשאלה האם היא שוקלת להלוות עוד כסף לאילן בן דב. סתם, שתדעו. כלומר, לא סתם. שתדעו, ושתספרו לאנשים אחרים, ואולי בסוף נגיע למאסה קריטית ומישהו יתחיל להקשיב לנו.