האנשים שלא רוצים שהציבור יידע

0.
בשבועות האחרונים אני מקבל תשובות משונות ממשרדי ממשלה שונים כשאני פונה אליהם בשאלות לגבי לוחות זמנים של תהליכים מסוימים. אף אחד מהדברים האלה לא מחזיק לי כתבה בפני עצמה, אבל הצירוף שלהם יחד גרם לי להחליט לכתוב את הפוסט הזה. כל הדוגמאות שמובאות כאן הן מקריות, ופשוט נאספו בשבועיים-שלושה האחרונים.

1. משרד החינוך – לאן בדיוק הולך הכסף?
תקציב משרד החינוך יעבור השנה את ה-40 מיליארד שקלים. זהו התקציב השני בגודלו אחרי תקציב הביטחון. ובכל זאת, במשרד החינוך לא יודעים עד הסוף לאן הולך כל שקל. היעדר המידע הזו נובע, בין היתר, מהמבנה הבלתי אפשרי שבו בנוי המשרד שמותאם לתקופה העותמאנית.
בשביל להתמודד עם המחסור במידע החליטה הממשלה באוגוסט 2011 להטיל על משרד החינוך ליצור מערכת מחשב שתאסוף את כל השקלים שמפזרים כל האגפים והיחידות במשרד החינוך לתמונה אחת מלאה, בשביל שמישהו סוף סוף יידע איפה הכסף (בחוק ההסדרים הקרוב הממשלה תנסה לחייב את הרשויות המקומיות להעביר למשרד החינוך את התקציבים שהן משלימות על התקציבים הממשלתיים בשביל שהמדינה תוכל לתתקצב באופן דיפרנציאלי את התקציבים שלה – כלומר לתת פחות לרשויות חזקות יותר).
אלא שמאז החלטת הממשלה באוגוסט 2011 חלפו כמעט שנתיים. עד שתקציב המדינה יאושר בכנסת אלה יהיו שנתיים בדיוק. ואיפה המערכת? שאלה טובה. אני אישית רודף אחריה כבר חודשים רבים. למעשה, לפני תחילת שנת הלימודים הנוכחית הבטיחו לי במשרד החינוך שהיא תופעל כבר עם תחילת השנה. בינתיים, שנת הלימודים תסתיים בתוך חודש, ומערכת עדיין אין.
או שאולי יש? נודע לי שהמערכת כבר מסוגלת לנפק נתונים. אז פניתי למשרד החינוך וביקשתי נתונים. נתונים ספצייים בחתך ספציפי. וביתר פירוט, שלחתי רשימה ארוכה ביקשתי לדעת כמה המדינה מתקצבת בדיוק כל ילד במגזר הממלכתי, הממלכתי דתי, הערבי, החרדי וכו' וכו'.
ואז קיבלתי ממשרד החינוך תשובה, בזו הלשון:

"המשרד יפרסם את הנתונים באופן מסודר בזמן הקרוב".

התשובה הזו הייתה כל כך סתומה עד שלא התאפקתי ושאלתי שאלה נוספת:
1. למכ הכוונה בקרוב? בימים הקרובים? בחודשים הקרובים?
2. אם אין הכוונה לימים הקרובים, האם אפשר פשוט להשיב לשאילתא?
ואז המשרד השיב את התשובה הבאה:

"הנושא מצוי בדיונים שצפויים להסתיים בזמן הקרוב (שבועות בודדים).

2. משרד החינוך – איך אפשר לדעת איפה יש תוכניות לימוד במימון מסחרי?
במאי לפני שנה, בעקבות דוח מעניין לאללה של מבקר המדינה בעניין, פרסמתי כתבה על תוכניות הלימוד המסחריות שחדרו עם השנים למערכת החינוך. זו לא כתבה ראשונה בעניין, כמובן. תהל פרוש וחיים ריבלין פרסמו בזמנם כתבות דומות, רק שמאז התופעה התגברה עד שאפילו מבקר המדינה נדרש לעניין.
איך זה עובד? רשת הריבוע הכחול, למשל, יוצרת תוכנית לימוד במימונה ללימוד צרכנות נבונה וכו', ומחדירה אותה לבתי הספר. בחלק מהמקרים, כמו במקרה של הריבוע הכחול, זה נעשה באישור משרד החינוך, בהתאם להיתר שמעניקה הוועדה לאישור פרסומות. בחלק אחר מהמקרים, כפי שמצא מבקר המדינה, זה קורה בדרג השטח, בדרג בית הספר, מבלי שמישהו שואל בכלל את משרד החינוך, מבלי שמשרד החינוך יודע.
בניסיון להתמודד עם התופעה הזו, בדצמבר 2010, לפני כמעט שלוש שנים, הכריז משרד החינוך באופן רשמי כי הוא עומד להשיק אתר אינטרנט ייעודי שיאפשר למורים והמנהלים לראות בדיוק איזה תוכניות לימוד במימון מסחרי מוצעות לבתי הספר, בשביל לעקוב אחרי העניין וכו'. אנחנו במאי 2013, ואתר אינטרנט עדיין אין.
פניתי למשרד החינוך בפעם השנייה בעניין הזה בשבועות האחרונים. תהיתי איפה האתר ואולי יש סיכוי שגם הציבור הרחב יוכל להיחשף אליו, כלומר שגם ההורים יוכלו לדעת האם הילדים שלהם לומדים תוכניות לימוד שחברות מסחריות מממנות.
הנה התשובה שקיבלתי ממשרד החינוך (יממה לאחר שכבר פירסמתי משהו בעניין, 48 שעות לאחר שפניתי אליהם לראשונה):

"במהלך שנת הלימודים תשע"ד, המשרד יפרסם באתר האינטרנט שלו את הבקשות שהוגשו (הכוונה לבקשות להשיק תוכנית לימוד מסחרית – ש"א), תוך פירוט לאילו ניתן אישור ולאילו לא ניתן אישור".

תשע"ד כבר בפתח. מי יודע, אולי שלוש שנים לאחר ההחלטה ההיא אולי באמת יקרה משהו בעניין.

3. משרד התחבורה – סינית למתקדמים
במסגרת הכתבות שהכנתי בשבוע שעבר על ענייני ועדת צמח והגז הטבעי, נתקלתי בסיפור משונה. סיפרו לי שהסיבה שוועדת צמח הביאה בחשבון ביקושים נמוכים יחסית לגז לצורכי שימוש בתחבורה היא משום שלפני כמה שנים נערך ניסוי בפיצוץ אוטובוס ציבורי שמונע בגז, בשביל לראות עד כמה גדול ההרס, ומאז אין הסכמה לגבי הממצאים של אותו ניסוי.
בינואר 2013, לפני חצי שנה, החליטה הממשלה להטיל על משרד התחבורה להסדיר את הנושא אחת ולתמיד תוך… חצי שנה. פניתי למשרד התחבורה להבין איפה עומד המשרד בעניין הזה. שאלתי בעיקר מה לוחות הזמנים.
הנה התשובה שקיבלתי ממשרד התחבורה, לא נגעתי:

"משרד התחבורה מופקד על שלומם ובריאותם של מיליוני אזרחים, כמו גם על ניהול יעיל של צרכן האנרגיה מהגדולים במדינה, מחובתנו לעודד אמצעים טכנולוגיים שנמצאו כיעילים ושעשויים להטיב עם הציבור, תוך שמירה על בטחון הציבור וצמצום הסיכונים הכרוכים בשימוש בהם. קיימת הסכמה מלאה כי הנעת תח"צ באמצעות גט"ד הינה ההנעה החלופית היעילה ביותר לעת עתה ובמהלך עשור הקרוב. במקביל, החשש מפני נזק כבד שייגרם כתוצאה מפיגוע טרור באוטובוס הוא שמעקב את השימוש בגט"ד להנעת תח"צ.
לאור הדרישה הלאומית למיצוי הפוטנציאל של תחליפי נפט לתחבורה כמתחייב מהחלטת ממשלה 5327, והיתרונות המוכחים של השימוש בגט"ד להנעת תח"צ הורה מנכ"ל משרד התחבורה, עוזי יצחקי, לאגף הרכב להוביל פעילות להסרת החסמים הביטחוניים המונעים את השימוש בג"ט להנעת תח"צ. הפעילות מתבצעת בשיתוף עם מדור החבלה במשטרת ישראל והמל"ל, ובהתייעצות עם מומחי חבלה ומפעילי תח"צ.
משרד התחבורה פועל לבחינתם של אמצעים קונפיגורטיביים פשוטים שעשויים לצמצם נזקי פיגוע חבלני באופן משמעותי ולאפשר תחילת שימוש בגט"ד להנעת תח"צ. גורמי מקצוע מתחום החבלה והרכב הביעו אופטימיות לגבי האמצעים הקופיגורטיביים שהציע אגף הרכב.
בהתקבל מסקנות בדבר מידת הנזק, ובהתחשב בחוות דעת משטרת ישראל, משרד התחבורה ייבחן את מכלול ההשלכות של השימוש באוטובוס המונע בגט"ד (כלכליות-ביטחוניות-סביבתיות) ויגיע להחלטה בדבר רמת הסיכון אל מול התועלת".

אם אתם מתקשים להבין מה כתוב פה, אתם לא לבד. כלל ראשון בתגובות שאתה מקבל הוא – כאורך התגובה, כך הניסיון לא לענות לך על השאלה. והפעם מדובר בתשובה ארוכה מאוד ביחס לשאלה די קצרה – מתי כל זה אמור לקרות?

אז שאלתי שוב, מה לוחות הזמנים. והנה התשובה שקיבלתי:

"מאז התקבלה החלטת הממשלה, נעשה ניסיון ללמוד מהן החלופות האופטימליות לצמצום הנזקים, וכן נעשה התכנון ההנדסי הדרוש. כלומר, שלב האפיון הושלם. משרד התחבורה פועל כעת מול משטרת ישראל במטרה לבצע סדרת בדיקות בהתאם לקונפיגורציות הנבחרות.משרד התחבורה יסיק את המסקנות במהרה, ויפעל בהתאם לתוצאות".

4. משרד ראש הממשלה – אלה שבכלל לא עונים
ומלבד כל אלה, יש גם את משרד ראש הממשלה. אני לא יודע אם זה אישי – למרות שניסיתי לברר ואמרו לי שזה לא אישי – אבל במשרד ראש הממשלה מזה תקופה ארוכה פשוט לא עונים לי לשאילתות. לא עונים בכלל. אפילו לא – "לא נתייחס". סתם לא עונים.
הנה כמה שאילתות שהפניתי אליהם בזמן האחרון, בסדר יורד מבחינה כרונולוגית:

  • אמש התפרסם בעיתון גלובס כי שר האנרגיה והמים סילבן שלום הגיש המלצותיו בנושא עתיד משק הגז הטבעי לראש הממשלה לקראת דיון בממשלה בעניין. מבדיקתי עולה כי לא הוגשו המלצות כאלה. אנא תגובתכם בעניין (לא רק שלא קיבלתי שום תשובה, למחרת הוציא פתאום לשכת ראש הממשלה סמס לכתבים על כך שראש הממשלה נועד עם שר האנרגיה והמים בנושא וכי העניין יובא לדיון בממשלה בקרוב)
  • האם המלצות ועדת צמח ונושא משק הגז עומדות לעלות לדיון בממשלה ביום ראשון הקרוב?
  • אחת מההמלצות של ועדת טרכטנברג הייתה להקים צוות ממשלתי שיבחן את נושא ההפרטה בשיטת מיקור חוץ של משרדי הממשלה. להבין מה ההיקף של התופעה ולבחון האם יש לקבוע כללי עבודה מנחים למשרדי הממשלה בעת הוצאת שירותים ממשלתיים למיקור חוץ. ככל הידוע צוות בראשות אודי פראוור החל לעסוק בעניין לפני כמה חודשים. ברצוני לדעת מה כוללת עבודת הצוות בחודשים האחרונים ובאיזה סטטוס נמצאת עבודה המטה הזו? האם הולכות להתגבש מסקנות בעניין? אשמח כמובן לקבל גם שיחה עם האנשים המתאימים לצורך הכתבה
  • מחר הייתה אמורה לעלות על סקר היום של הממשלה הצעת החוק הממשלתית להקמת קרן לאומית לקליטת תקבולי הגז. ביום שישי ההצעה הוסרה מסדר היום. במשרד האוצר טוענים כי מזכירות הממשלה הודיעה על הסרת הנושא אולם במשרד האוצר לא ידעו להסביר למה. ברקע הדברים מחלוקת בין משרד הביטחון לאוצר שמעוניין לקבל תקציב מתוך הקרן לכיסוי עלויות אבטחת מתקני הגז בניגוד לעמדת משרד האוצר ובנק ישראל. אבקש התייחסותכם מדוע משרד רהמ משך את ההצעה מסדר היום

5.
ומה מוסר ההשכל? לא לגמרי יודע. אני רק יודע שבמשרדי הממשלה השונים לא מאוד אוהבים למסור לציבור מידע ששייך לציבור. אין לי דרך אחרת לתאר את זה. אני משתדל לעשות את העבודה שלי ולהמשיך לתחוב את האף להיכן שלא רוצים שאנשים יתחבו את אפם, אבל לעיתים הדרכים לגמרי חסומות כל עוד אין מישהו מבפנים שידליף משהו.
ֿהרבה מאוד זמן אני תוהה ביני לבין עצמי איך אפשר היה לשנות את המצב הזה. מצטער שהגעתם עד לכאן ואין פואנטה. בפעם הבאה אשתדל שתהיה.
שבוע טוב.

תגובות

  1. אלי

    כול הכבוד!

    ללכת בעקבות הכסף זאת גישה טובה כדי להבין איך התקציב מנוצל.

    אשמח לעזור לך "להתלבש" על איזה משרד.

    צריך לחשוב איך לעודד את משרדי הממשלה לשתף פעולה.

    צריך לנסות לגייס את התקשורת.

  2. איפי

    הדוברות של משרד החינוך גרועה יותר מהדוברות של עיריית ירושלים. וזה הישג שלילי מרשים במיוחד.

להגיב זה מגניב