תוחלת, חיים

0.

לפני כמה שבועות טובים צלצל הטלפון. מספר לא מזוהה מאזור חיוג 03. עניתי. בצידו השני של הקו נשמע קול של אדם זקן, עייף, אבל ברור. הוא הציג את עצמו בשם המשפחה – אבנרי. "כאן אבנרי", הוא אמר, מעלה בי זכרונות מספרים שקראתי בילדותי על תקופת המנדט.

אבנרי סיפר לי סיפור. הוא גמלאי. ליתר דיוק, הוא בן 87. והוא לא מבין למה דופקים אותו דווקא בפנסיה. הוא התקשר בשביל לבדוק אם אני יכול לעזור לו.

אמרתי לו שאני בדיוק באמצע פגישה עם אנשים, והוא הציע שיעלה את הסיפור שלו על הכתב וישלח לי. סיימנו את השיחה.

באמצע החגים, כשהגעתי יום אחד למערכת, מצאתי על שולחני מכתב ממוען אלי, נושא בול מקסים של "המפוזר מכפר אז"ר". זה היה המכתב של אבנרי. קיבלתי את רשותו לפרסם אותו כלשונו. אז הנה הוא:

1.
לידי מר שאול אמסטרדמסקי א.נ

שמי אבנרי נפתלי, גימלאי וניצול שואה. עבדתי בחיל האוויר כאזרח עובד צה"ל. שילמתי במשך 36 שנה פנסיה ל"מבטחים" שהייתה מנוהלת ע"י ההסתדרות ללא אפשרות לבחור ולשם קבלת הגימלה כשאהיה פנסיונר.

עקב ניהול כושל של ההסתדרות שנוהלה ע"י מר פרץ שהיום הוא חבר כנסת, הניהול נמסר למשרד האוצר עם חוב של 78.3 מיליארד שקל. בתחילחה גבו ממני 1% דמי ניהול, וכיום – החל משנת 2007 – גובים ממני 1.75% דמי ניהול. אף אחד לא שאל את הפנסיונרים האם הם מאשרים לקחת מהם את הכסף. כיום אני משלם 119 שקל כל חודש.

פניתי למשרד האוצר ובתשובה שלהם ענו לי כי "זה לפי החוק". כלומר, הם מחוקקים חוקים ואני צריך להסכים ללא יכולת התנגדות.

גם חוק אפשר לשנות, אם הוא לא צודק או לא נכון.

ביקשתי שיקדמו ועדת חקירה פרלמנטרית ולא קיבלתי תשובה.

זו שערוריה. לאן נעלמו הכספים שלי ושל עוד אלפי מבוטחים?

מר שאול אמסטרדמסקי, אני לא מצליח להבין איך אפשר לנהל בתור מזכרת הסתדרות קרנות פנסיה בצורה כושלת ולאחר שנכשלים להעביר את זה לאוצר, להמשיך להיות שר וח"כ ולא לתת את הדעת על הכישלון הגדול הזה.

בכל מדינה מתוקנת היו חוקרים לאן נעלם הכסף ומעמידים לדין את אלה שגרמו לכישלון.

שנה טובה

בכבוד רב

נפתלי אבנרי

<כתובת>

<טלפון>

2.

שלשום הוא התקשר, לבדוק אם קיבלתי את המכתב. דיברנו קצת. הוא סיפר לי מעט על עצמו. על איך איבד את אמא שלו בגיל 15 בזמן המלחמה, אי שם במה שלימים הפך להיות אוקראינה. על איך מצא את הקבר שלה כמה עשורים לאחר מכן. הוא דיבר בצלילות, בכעס, אבל באופן מפוכח מאוד.

הוא יודע שאין לי שום דרך לעזור לו. הוא ידע היטב גם מה אגיד לו – שאכן, הדברים נעשה על פי חוק. שאילולא הממשלה ההלאימה את קרנות הפנסיה ההן, בין היתר את זו שהוא חבר בה, לא היתה לו פנסיה כלל. שאילולא המיליארדים שהמדינה מזרימה לקרנות האלה מדי שנה לא היתה לו כל פנסיה. שדמי הניהול שהוא משלם הם כאין וכאפס לעומת הצרה הכלכלית שהיתה יכולה להיות מנת חלקו. שהפנסיה החודשית שלו – משהו כמו 7,000 שקל – היא גבוהה בהרבה מהפנסיה שתהיה מנת חלקם של מרבית בני הדור שלי.

וכשדיברנו, הרגשתי היטב שכל המלים שאני ממטיר עליו הן בבחינת יריקות חסרות משמעות אל הרוח הפתוחה. הבלים הבלים, תלי תלים של הבלים.

3.

לפחות בדבר אחד אני מסכים איתו מאוד. לא מובן לי כלל איך יכול להיות שאירוע כזה קורה מבלי שאיש נותן את הדין. והאירוע הזה, האירוע שבו כמעט קרסה מערכת הפנסיה הישראלית (הקודמת), הוא רק אחד מני כמה. מאז היו עוד כמה כאלה, אבל בעוצמה פחותה יותר. נניח, 5 בסולם ריכטר ולא 7. הנה, רק לפני כשנה וחצי קוצצה הפנסיה של הגמלאים בקרנות הפנסיה הוותיקות האחרות (אלה שלא נקלעו לגירעון) בכמה אחוזים טובים. ורק לפני שבועות ספורים בישר משרד האוצר כי הוא עומד לעשות מהלך דומה לעשרות אלפי חוסכים אחרים. והארץ רעשה לכמה דקות, וזהו. הכל חלף ונדם.

הדברים של אבנרי הם תמרור אזהרה לכולנו. העתיד הזה יבוא. זה טיבו של עתיד, הוא מגיע בסוף. ובעתיד הזה, לא משנה כמה חזק תכיחשו או תדחיקו, בעתיד הזה אתם עלולים למצוא את עצמכם זקנים עניים. לא כמו אבנרי. ממש לא. עניים באמת.

4.

אין לי יותר מדי פואנטה בפוסט הזה לבד זה שהעולם מסריח. ואפילו זה כבר לא מי יודע מה מקורי. צר לי. אפשר להתפזר עכשיו.

תגובות

  1. אורי

    אבל יש המון מקרים כאלו. מה עם מחיקת חובות הקיבוצים בשנות השמונים? עד היום אנחנו משלמים את החובות האלו, ואני לא אתפלא אם העלות שלהם במיסים גבוהה ממה שנפסיד בגלל הפנסיות. מישהו בקיבוצים הלך לכלא? מישהו מהבנקאים שעשה הימורים מטורפים במשבר האחרון הלך לכלא?

    סעיף 3 שלך לא קשור – במה האוצר אשם בכך שהוא נאלץ לקצץ בפנסיות? זה לא אשמתו. זה שונה לחלוטין מהמקרה עליו אתה מדבר בתחילת הרשומה, שבו ההסתדרות ניהלה את קרנות הפנסיה באופן שערוריתי ומושחת. האוצר לא עושה שום דבר שערוריתי או מושחת כאן.

  2. יניב

    אורי, אני חושב שיש פער בסיסי בין תפקיד והאחריות המדינה כפי שאתה תופס אותם, לבין מה שאני הייתי רוצה שהמדינה תיקח.
    הייתי רוצה שהמדינה שאני חי בה תפקח על המוסדות הפיננסיים שלה, ברמה כזו שהיא לא תצטרך לחלץ אותם בדיעבד, ואם כבר מישהו עשה טעות, בבקשה שייתן את הדין על זה.

  3. אורי

    יניב, אז אתה בעצם אומר שבכל דבר רע שקורה בעולם משרד האוצר אשם כי בדיעבד ניתן לומר שהוא לא פיקח מספיק טוב. אחריות פיקודית. מצוין. אתה בוודאי יכול לדמיין איך תיראה התנהלות הממשלה בעולם כפי שאתה מתאר.

    אתה אופטימי נורא לגבי יכולות הפיקוח שאתה חושב שיש למדינה. יצא לי לעבוד מול משרד האוצר בעבר כשעבדתי במערכת הפיננסית, ואני מבטיח לך: אין להם כמעט שום יכולת לפקח, ולעולם לא תהיה להם, בשום מדינה בעולם. אתה יכול להמשיך להאשים אותם, או שאתה יכול להכיר במציאות, בכוחם המוגבל, ולהתקדם הלאה.

  4. יפעת סולל

    אני מתפלאת עליך, שאול. אולי האזרח אבנרי קונה את מה שמוכרת הממשלה, אבל אתה אמור לדעת היטב, שההלאמה של קרנות הפנסיה לא נעשתה בשל גרעונות אקטואריים (אשר באופן פלאי החישוב שלהם ירד ב- 50% חצי שנה לאחר ההלאמה) אלא בשל הרצון של נתניהו להזרים את כספי הקרנות לבורסה וכן ש"דמי הניהול" הם למעשה מס נוסף שהוטל על מקבלי הפנסיות, בלי שום קשר לשום דבר אחר.

  5. אמיר

    האם היום, במצב הנוכחי, היית ממליץ לאבנרי ללכת לקרנות פנסיה של ההסתדרות או לאלו של השוק הפרטי? מי יותר חשוף או בחשש לקריסה?
    תודה.

  6. שאול א.

    יפעת – יש תיאוריה כזו. אני לא מחסידיה, בעיקר משום שהזרמת כספי הפנסיה לשוק ההון נעשתה בכל מקרה, ובמקביל, בכל העולם של קרנות הפנסיה, וממילא התחילה בערך עשור קודם לכן במכשירי החיסכון האחרים

  7. שאול א.

    אמיר – לאבנרי אין לאן ללכת. הוא בקרנות הפנסיה הוותיקות ולא יכול לזוז משם. המדינה מזרימה לשם מיליארדי שקלים כל שנה, ולכן הוא לא חשוף לקריסה

  8. אמיר

    שאול,
    השאלה היא עבור כל אדם מן היישוב נכון להיום – מה דעתך? היכן עדיף?

  9. ziv

    הנה שאול, קח עוד משהו מאוד דומה שאפילו פורסם אצלכם:
    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3602904,00.html

    רק שים לב לסיפור כי הוא אולי חלק מהנראטיב של עיתון כלכלי אחר, אבל הוא מאוד צועק. שר האוצר נפגש עם יו"ר ההסתדרות והוא יוצא מהפגישה עם הסכמה שלעובדים המאוגדים לא מקצצים במסגרת הצורך להדק את החגורה. אבל לעומת זאת לעובדים שאינם מאוגדים (חלקם עובדי "שכם-אל-שכם") כן מקצצים ולאבנרי כן מקצצים.

    לכן האמירה "העולם מסריח" היא קצת תמימה. יש דברים שהם מסריחים מטבעם, יש דברים שפשוט-קורים, אבל יש דברים שיש מאחוריהם יד מכוונת. יש תחושת חוסר הוגנות אצל אבנרי בזה שבאים דווקא אליו כי זה מה שהכי פשוט. והוא צודק.

  10. חובב לרנר

    עוד לפני זה האוצר ובנק ישראל ביצעו הרצת מניות מאורגנת במשך שנים , ולא במחשכים.
    בסוף נוצר חוב של 40 אחוז מהחסכונות, וגילחו את החוב הזה לציבור.
    חלק חזר כאשר מכרו את הבנקים חזרה לציבור וחלק אחר נעלם עד היום.

להגיב זה מגניב