חה? חי!

1 לפני שבוע, בכנס השנתי של המכון לאנרגיה וסביבה, עלה לבמה מי שצפוי להתמנות בקרוב, אולי, ליו״ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, ובלי למצמצץ אמר את המשפט המדהים הבא: ״בלי הסדרת נושא הפנסיה וחריגות השכר לא נחתום על רפורמה בחברת החשמל".
מאחורי הציטוט הזה של ניסנקורן מסתתרת אחת מהמחלוקות הגדולות ביותר בין המדינה לבין עובדי חברת החשמל במשא ומתן על רפורמה בחברה. העובדים דורשים שהמדינה למעשה תלבין, תעניק תעודת כשרות, לשורה של הטבות שכר ותנאי שכר של שנים על גבי שנים, שכולן חורגות מהכללים שקבעה המדינה וקבע הממונה על השכר במשרד האוצר. אם לנסח במלים אחרות, כפי שזה נראה מהצד של האוצר: העובדים דורשים שהמדינה תהפוך לחוקי את מה שלא, רק בשביל שהם יאפשרו למדינה לנהל את חברת החשמל, שהיא חברה ממשלתית לגמרי, כפי שהמדינה רוצה.
אם היה מדובר בכסף שולי, ניחא. אבל בפועל מדובר על הרבה מאוד כסף. כמה? לא לגמרי ברור, כי לא הכל ידוע עד הסוף. ממה שכן ידוע, ויפורט מיד, מדובר על חריגות שכר בהיקף של כ-3.4 מיליארד שקל (על פי בדיקת מבקר המדינה שפורסמה ב-2012) עד לשנת 2010 , וחריגות נוספות בסכום של 400 מיליון שקל שהצטבר מאז הבדיקה של המבקר.



2 רוצים דוגמאות? בבקשה. 9,000 עובדים בחברה (מתוך 13 אלף עובדים) ועוד 4,000 פנסיונרים של החברה מקבלים בכל חודש תוספת פיקודית. בממוצע, זו תוספת של 6% לשכר או לפנסיה (יש כאלה שמקבלים תוספת פיקודית של 26% אולם הם מעטים). זה לבדו עולה 150 מיליון שקל בשנה. עובדי החברה טוענים כי התוספת ניתנת על פי אישורים של הממונה על השכר, הממונה על השכר טוען שלא ודורש להפסיק לשלם את התוספות האלה, לפחות לחלק מהעובדים. כל עובדי החברה מקבלים הוצאות אש"ל גבוהות פי 1.5 עד פי שניים מיתר עובדי המדינה. זה לבדו עולה 170 מיליון שקל בשנה. העובדים טוענים כי הדבר מעוגן בהסכמים הקיבוציים מ-1988, הממונה על השכר טוען שממש לא. ויש עוד הרבה דוגמאות לתוספות ומענקים שעובדי החברה טוענים שהם מעוגנים בהסכמים ואישורים, ואילו משרד האוצר טוען שלא. גם מבקר המדינה פרסם ממצאים בעניין, והוועדה לביקורת המדינה תקיים על כך היום (שני) דיון מיוחד.
אגב, חריגות השכר האלה תקפות לכל הדרגים של העובדים, לרבות לחלק גדול ממנהלי החברה, שנמצאים גם הם בהסכמים קיבוציים. למעשה, ככל שרמת השכר של העובד גבוהה יותר, כך גם רמת חריגת השכר שלו. בשביל לסבר את האוזן, 17 חברי הנהלה בחברה קיבלו כל אחד חריגה בהיקף שנתי של 208 אלף שקל (כלומר תוספת לא מאושרת של 17 אלף שקל בחודש לכל אחד. וזו רק החריגה, כמעט פי שניים מהשכר הממוצע במשק). 105 מנהלי מחלקות אחרים קיבלו תוספות חריגות בהיקף של 105 אלף שקל כל אחד, וכך זה ממשיך וממשיך.אולי זו הסיבה שבגללה הנהלת חברת החשמל היא זו שהגישה בקשה לבית הדין לעבודה לעצור את הדרישה של הממונה על השכר במשרד האוצר להשיב את החריגות.

3 מה יקרה אם המדינה תאשר את חריגות השכר האלה בדיעבד? איזה מין מסר תעביר המדינה לעובדי המדינה והמגזר הציבורי, בכל דרג, בכל גוף ציבורי, בכל חברה ממשלתית? אם המדינה לא תצליח לעמוד מול העובדים, ותהיה מוכנה להכשיר את החריגות והכל בשביל רפורמה, המסר יהיה ברור. תחרגו מהכללים, תעשו מה שאתם רוצים, רצוי כמה שיותר ולאורך זמן רב יותר, ובסוף המדינה לא תוכל לעמוד מולכם. זה כאילו שלא רק חברת החשמל הפכה להיות גדולה מכדי ליפול, אלא שגם עובדי החברה הפכו להיות גדולים מכדי ליפול. המדינה תשלם הכל, העיקר שתהיה רפורמה, ולעזאזל עם ההשלכות.
אם מישהו חושב שזה יעצור בעובדי חברת החשמל, שיחשוב שוב. אחריהם יבואו עובדי הרשויות המקומיות, עובדי רשות שדות התעופה, עובדי הנמלים, מי שרק תרצו. אחרי הכל, אם הפיקוח והאכיפה של משרד האוצר בתחום השכר הוא אסקופה נדרסת, למה שלמישהו יהיה תמריץ לעמוד בכללים? אחרי הכל, זה לא שמשלם המסים שם לב או משהו, וזה לא שהפקידים שאחראים על האינטרס של משלם המסים מוכנים להתעמת עם מי שצריך בשביל להגן על האינטרס הציבורי.

(הגרסה הארוכה לטור דעה שהתפרסם הבוקר בעיתון)

תגובות

  1. יאיר

    זה מרתיח. כל מי שיכול מוצץ את כמה שיותר טיפות דם. בסוף הפונדקאי (מדינת ישראל) יקרוס. איך הם (עובדי המגזר הציבורי וההסתדרות) לא רואים את זה? זה פשוט חשיבה לטווח קצר. אין להם ילדים שהם רוצים לדאוג לעתיד שלהם? כל מי שחשוב להם ייסתדר עם התוספת הזו של 6% לכל החיים? זהו מצעד האיוולת ואנחנו עושים אותו בריצה.

להגיב זה מגניב