צפוף/פקוק

הפעם, קצר. שני גרפים חדשים מבית ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי) בנושא תחבורה. שניהם, יחד, מספרים את סיפורה העגום של מערכת התחבורה בישראל. אם אתם שורפים מדי יום הרבה מאוד זמן בפקקים, ומגיעים למשרד/הביתה כשאתם במצברוח לרצוח מישהו, לפחות תדעו למה זה (מקור לכל הנתונים)


1 מצד אחד, ישראל היא בין ארבע המדינות עם הכי פחות מכוניות ביחס לכל 1,000 תושבים
g2-11

2 מצד שני, ישראל היא בין ארבע המדינות עם הצפיפות הכי גדולה של מכוניות בכבישים (היחס בין מספר המכוניות לשטח כל הכבישים במדינה)
g2-10

3 רגע, אבל אם יש לנו כמעט הכי מעט מכוניות ביחס למספר התושבים, ובכל זאת אנחנו בין המובילים בצפיפות בכבישים, מה אומר השילוב של שני אלה ביחד? קצת חומר למחשבה בבוקר חורפי (ופקוק) זה.

תגובות

  1. דפנה

    בסעיף 1 – ארבעת המדינות ובסעיף 2 – ארבע המדינות. מציעה ללכת על האופציה השנייה
    (שאול: מביך. תוקן. תודה!)

  2. עמית

    קודם כל אוהב את מה שאתה כותב הרבה.
    יש בעיה עם הנתונים כפי שהצגת אותם כי הגרף הראשון מתייחס לכמות תושבים והגרף השני לכמות מכוניות ועל כן לא ניתן באמת להשוות בינהם. צריך לנרמל לפחות את המדד הראשון (אם לא את שניהם) ביחס לצפיפות הכללית במדינה (כמות תושבים פר יחי' שטח). במיילם פשוטות לחלק כל ערך של מדינה בצפיפות הכללית…
    למה? כי אם יש צפיפות כללית גדולה במדינה זה מרמז על יותר שירותים ציבוריים הקרובים לבית ופחות צורך במכוניות.
    ניתן היה למשל להשוות בין ישראל לאיזור באנגליה שברדיוס של 200 ק"מ בעיגול מלונדון.
    ואם ככה עושים אחד ועוד אחד, אין כאן סיפור על פחות מדי כבישים כי אם על תחבורה ציבורית גרועה.

  3. מיץ

    תודה!

    קטנוניות גרידא: הגרפים מציינים מספר מכוניות לכל 100 תושבים ולא ל-1000. כמובן שהיחס בין המדינות זהה ל-100, 1000 או 10, אבל לרגע התבלבלתי כשראיתי שיש בישראל רק כ-35 מכוניות ל-1000 תושבים, כשהכוונה היא ל-35 ל-100.

  4. עדי סופר

    שלום שאול,
    המסקנה המתבקשת מההצגה שלך היא כי בישראל אין מספיק כבישים, ואם היו עוד כבישים היתה פחות צפיפות (כפי שבמדינות אירופה- שם יותר מכוניות לנפש אבל הרבה יותר כבישים כך שאין צפיפות).
    מסקנה שאני מוצא בעייתית מאד. תאר לך שאכן היו בונים הרבה יותר כבישים היכן שיש צפיפות, ובכבישים האלו אכן היו נוסעות יותר מכוניות- איך היו נראות הערים אליהן מתנקזות כל המכוניות האלו?
    ישראל היא מדינה קטנה והאוכלוסיה מרוכזת גיאוגרפית, אין מרחב לכבישים ארוכים כפי שיש במדינות באירופה, אך בממוצע יחס השטח המיעד לכבישים מסך שטח המדינה הוא גדול בהרבה מאשר ממרבית המדינות האירופאיות. בישראל הכביש הממוצע בעל נתיבים רבים יותר (באירופה המון כבישים חד מסלוליים באורכים של מאות קילומטרים לכפרים כאלו ואחרים), ולכן ההשוואה עם אירופה מעט לא רלונטית. השוואה נכונה יותר תהיה צפיפות רכבים לנפש במטרופולינים -לדוגמא גוש דן מול מטרופולינים באירופה. ואחוז הכבישים מסך השטח.
    תבדוק גם את אחוז הנוסעים ברכב לעבודה במטרופולינים באירופה לעומת ישראל ותראה ששם לכולם יש רכב בחנייה אבל הרבה פחות לנסיעה בתוך העיר בשעות העומס.
    עוד כבישים הם חלק מהבעיה, לא הפיתרון- בעיית הצפיפות במטרופולינים מחייבת תחבורה ציבורית מפוארת, כמו בכל מטרופולין מרשים שאתה מכיר.

    בברכה,
    עדי סופר
    כלכלן מרכז אדוה

  5. גלית

    שאול, כמה הערות ברשתוך…
    ראשית, הגרף השני זה מספר מכוניות לאורך כבישים לא לשטח כבישים. זה הבדל דרמטי. אם זה היה לשטח היו באים לידי ביטוי הרחבות כבישים שלא באים לידי ביטוי כאן. . שנית, בחירת המדינות בגרף השני מעניינת אך סלקטיבית. חיפשתי את הולנד למשל ולא מצאתי (מדינה קטנה וצפופה). שלישית, תלוי מאוד איזה סוגים של כבישים נספרים בגרף השני. יש לי הרגשה שזה כבישים מהירים (HIGHWAYS ). בזה ישראל חלשה במיוחד כיוון שהגדרה של כביש מהיר מחייבת מחלפים שלמים (לא מרומזרים) ולכן למשל רק לאחרונה גהה יכול להחשב כמהיר, לאחר השלמת המחלפים. ולאחר כל זאת, כן, המצב לא טוב, אבל תוספת מאסיבית של כבישים זה בטח לא הפתרון.

להגיב זה מגניב