ועדת גרמן, סוף מסלול | חלק ג׳ – הצצה למה שאנשי חברות הביטוח באמת חושבים על הרפורמה הצפויה בביטוחי הבריאות

1 בשבועיים החולפים, ובעצם בכל החודשים האחרונים, דיברתי עם לא מעט אנשים מעולם ביטוחי הבריאות. מתוך חברות הביטוח, מתוך סוכנויות הביטוח, ובכל מיני לוויינים נוספים. לאף אחד מהם לא היה ספק שהרפורמה החדשה שוועדת גרמן תנסה לקדם – להכניס תחרות בביטוחי הבריאות בין קופות החולים וחברות הביטוח – לא תצליח להכניס באמת תחרות. לחלק לא מבוטל מהם היו השערות מדוע בסופו של דבר התוצאה תהיה הפוכה: מדוע הציבור יקנה יותר ביטוחים, יותר יקרים, ויקבל פחות שירות.

2 העניין הוא שאפאחד מהם, כמו שקורה לרוב במקרים שכאלה, לא מוכן לדבר בשמו. לא לציטוט, לא לייחוס. שום כלום. הם כולם מדברים איתי ״לרקע בלבד״, שזה טוב בשביל ההבנה שלי ובשביל שאגבש תמונה מלאה ככל האפשר, אבל בסוף זה משאיר לי את האפשרות לכתוב את הדברים רק במילותיי, וזה לא מספיק טוב בכל המקרים.
בין לבין שאני מחפש אנשים שידברו בשמם קיבלתי מייל ממישהו באחת מחברות הביטוח הגדולות שעובד בתחום הבריאות בתפקיד בכיר. הוא היה נדיב מספיק בשביל להגיד לי את האמת, וגם היה מוכן שאפרסם את הדברים, אבל בשום פנים ואופן לא בשמו ולא בציון תפקידו (לכן אני משתמש בהגדרה העמומה שאני כל כך לא אוהב – ״מישהו בתפקיד בכיר״). בעיני זה לא מספיק טוב בשביל להופיע בעיתון – אם הוא היה מסכים לומר זאת לציטוט, הייתי מכניס את זה לעיתון בלי לחשוב פעמיים. אבל זה מספיק טוב בשביל שאפרסם את זה כאן.

3 הנה מה שהיה לו להגיד, לא נגעתי (במקומות שהרגשתי שזה קצת יותר מדי למיטיבי לכת הכנסתי הערות בסוגריים):


״אני שותף לדיונים רבים במשרד המפקח על הביטוח ביחס לפתרונות אפשריים, לרבות שינוי מבנה ביטוחי הבריאות לביטוחים לקצרי טווח תוך יכולת לעדכן [את מחיר] הפרמיות. אני לא מכיר שום מודל בו הפרמיות ירדו עם השנים [כפי שטוענים אנשי ועדת גרמן שיקרה – ש״א], בטח לא כאשר מתקבלים ללא חיתום רפואי והתחרות בין הגופים תהפוך לאגרסיבית. אני מכיר את המספרים היטב, במשך שנים ראיתי איך גחמות שיווקיות מתפוצצות בפנים, ראה מודל הביטוחים הסיעודיים הקולקטיביים ובכלל.

1. נדמה לי שהרבה מעשים לא יצאו מהוועדה לצערי, כל תת ועדה בעיקר עסוקה בלהביא את הכותרת הגדולה יותר, אך היא חסרת פרטים, חסרה מחשבה עד הסוף וכל פתרון מייצר אין סוף מצוקות חדשות.

2. לא ראיתי מודל אחד בעולם שחיזקו את המערכת הציבורית באמצעות ריסון המערכת הפרטית, זה מעולם לא עבד ולעולם לא יעבוד. המערכת הפרטית על כל בעיותיה ויש תורמת למערכת הציבורית ונתרמת ממנה.

3. השב"ן (הכוונה לביטוחים המשלימים של קופות החולים – ש״א) התפוצץ לכולם בפנים. המקום שבו נמצאים היום הוא לא המקום שאליו פיללו ולא בגלל הטיפולים הקוסמטיים או אימוני הכושר אלא אך ורק בגלל בחירת המנתח וההתייעצויות. העובדה ש 80% מאוכלוסיית המדינה כאשר היא רוצה לראות רופא מומחה לא מהססת לפנות להתייעצות פרטית ולפרקטיקה פרטית כל אלה הם תולדה של מערכת ציבורית שמזרימה אין סוף כספים למערכת הפרטית, זה הגולם שקם על יוצרו, בעקבותיו הרופאים עושים מה שהם רוצים, אין תחרות בין בתי חולים פרטיים אלא מונופול אחד גדול ואז כאשר מתחילה מצוקה תקציבית, מצמצמים את התשלומים, מייצרים תורים, וכך המים מנותבים למקום אחר. כל מהלך שנעשה בשנים האחרונות רק הגביר את הצריכה של השירותים הפרטיים, כל המהומות ומהלומות שהפנו לתעשייה הפרטית רק גרמו להם להתחזק, לציבור להבין שזה הפתרון ולמערכת הציבורית להמשיך ולדעוך.

4. אז לא יהיה כפל ביטוח… תהיה פוליסה אחידה לכולם, המרווחים של חברות הביטוח יפגעו בטווח המידי, המחירים ירדו אך רמת הצריכה רק תלך ותגבר וכשאר יהיו הפסדים החברות יהיו מחויבות לייקר את הפרמיה (אם מדובר בפוליסה אחידה ובתקנון אחיד בין אם רכשת מקופת חולים או מחברת ביטוח – אז יהיו מנגנוני איזון). ובעוד כמה שנים, תקום צעקה, הפרמיה למשק בית תהיה כפולה מהיום והכיסוי נחות יותר.

5. הדרך היחידה היא לא לייצר תחרות על אותו מוצר אלא שני מוצרים שונים. חברות ביטוח יממנו בחירת מנתח במערכת הפרטית וקופות חולים במערכת הציבורית ואז לכל צד יהיו את מקורות המימון שלו והדרך ללב המבוטחים תהיה דרך השירות. מי שירצה גם וגם בבקשה, יצטרכו לספק לו ערך.

6. אחרת הכל סיסמאות, כאלה שלא ניתן יהיה לאכוף, לא ניתן יהיה לבקר והתוצאה תהיה מהומה ומבולקה, צרכנים אבודים שכולם ינסו לעשות עליהם סיבוב ולמכור להם השלמות לפוליסה התקנית מכל כיוון, באמירות וסיסמאות והכל הפעם בחסות הרגולטורים.

אם רוצים לעשות סדר, כדאי להימנע מכותרות ולעשות את העבודה. למרות הכותרות, אני חי את עולם הביטוח, הם מחכים למהפכה, מבחינתם זו רק הזדמנות למכור עוד פוליסות, את זה שום רגולטור לא יעצור – אני מבטיח לך.

המציאות שבה נושא בחירת מנתח (כסוגיית כפל הביטוח המרכזית) הפכה להיות מהבעיות המרכזיות של מערכת הבריאות הזויה בעיניי. כולם עסוקים בלטפל בכל הבעיות שמסביב לפצע אך לא בפצע עצמו.

זו החלטה פוליטית של להראות מי בעל הבית ולא מה הפתרון הנכון. הפתרון הנכון צריך לייצר מערת פרטית ראויה ומבוקרת ובצדה מערכת ציבורית חזקה וטובה עם חומות ברורות בניהם.

יש הרבה פתרונות אפשריים, השב"ן הוא הדסה הבא של מדינת ישראל – השלט על הקיר. לכאורה יצרו כאן מנגנון תחרותי אך כולם יודעים שלפחות בהקשר הזה, קופות החולים חזקות מחברות הביטוח והכלים שעומדים לרשות הצדדים לא שקולים. ללמעלה מ 80% יש ביטוח משלים, זה לא נולד מצורך אלא משיווק אגרסיבי ובעייתי – הרבה יותר מזה של חברות הביטוח!

אני מקווה שתדעו כעיתונות גם לשקף את הסכנות שבפתרון הזה ולא רק תאחזו בכותרות של ביטול כפל ביטוח שהפכה לחזות הכל. אני בעד מערכת ציבורית חזקה, זה הבסיס הכי חשוב למערכת הבריאות שלנו, את זה עושים דרך הזרמת כספים ישירה ולא בדרכים לא דרכים. אפשר היה לדוגמה להציע מנגנון בו בחירת המנתח בשב"ן תממן בחירת מנתח בבתי חולים ציבוריים בלבד ואילו בביטוח הפרטי בבתי חולים פרטיים בלבד ועוד. בנוסף, חיבים לייצר עוד תחרות במערכת הפרטית לאסותא תוך בקרה קפדנית ולפרק את המונופול הקיים. רק תחרות תייצר כאן מערכת מאוזנת יותר.

תגובות

  1. רופא צעיר

    שלום שאול,

    כל הכבוד על היוזמה שהתחלת.

    לגבי הדברים שהבאת פה, אני באופן אישי רואה עוד אינטרסנט במצעד אינסופי שמנסה לדחוף את הועדה לכיוון הרצוי לו. בכיר בחברת ביטוח שרוצה שלא יגעו לו בעוגה- שהקופות לא יתחרו בו, שתהיה הפרדת כוחות- קופות לציבורי וחברות ביטוח לפרטי. והוא לא מתאפק ויורה בסוף גם לכיוון אסותא- כי חברות הביטוח רוצות את הרופאים מפורדים, כדי שיהיה אפשר לנהל עם כל אחד משא ומתן בנפרד ולא כגוף אחד, כדי להוריד תעריפים. כך זה נשמע לי.

  2. ברק

    קודם כל, תודה על הפוסטים מאירי העינים.
    ועכשיו תהיה: אם ממילא כולם (דה-פקטו) משלמים עבור ביטוח משלים, כלומר, כולם נהנים מקיצור תורים אז בעצם איש לא נהנה. למה הדבר דומה – למצב בו לכולם יש גישה חפשית לנתיב המהיר, שהרי אז הוא היה איטי ממש כאילו לאיש לא היתה גישה אליו.
    היתרון היחיד בביטוח המשלים הוא הזרמת הכסף הנוסף למערכת – כסף שמאפשר העסקת רופאים לשעות ארוכות יותר ולכן קיצור תורים לכולם.
    כעת, אם אותו הכסף (כחמישה מיליארד ש"ח אם עקבתי אחרי הדברים שלך) היה נגבה דרך מס בריאות גבוה יותר, עדין היה בידי הקופות די כסף לספק שירות דומה לזה שמקבלים בעלי הביטוח המשלים/פרטי (כלומר כולם) היום.
    היתרון במצב כזה היה כפול – גם שירות אחיד לכל התושבים – היום המסכנים שאין ברשותם ביטוח נוסף לממלכתי סובלים, וגם ניצול יותר טוב (כנראה) של הכסף לטובת איכות השירות. ההנחה הרווחת היום בעולם היא ששירותי בריאות ממלכתיים הם גם יעילים יותר משירותים פרטיים.

    בקיצור, הפתרון הראוי בעיני הוא העלאת מס הבריאות ומתן שירותי בריאות טובים יותר במובן הספציפי של זמן ההמתנה לפעולות לא מצילות חיים. במצב כזה הביטוח הפרטי ישמר עבור קטסטרופות (כמו שביטוח צריך להיות) ועבור עשירים באמת שרוצים שירות חמישה כוכבים.
    אני רחוק מלהיות סוציאליסט אבל תחום הבריאות הוא בעיני אחד היחידים שבו אני אשלם מס גבוה בשמחה עבור סבסוד מי שאין להם.

להגיב זה מגניב