דיסקו פנסיה

1 מהפכות קורות לאט. בעיקר אם הן בתחומים משמימים, מטרידים ומבאסים כמו עניין הפנסיה. ובכל זאת, בסופו של דבר הן קורות.
שתי התארגנויות שונות לחלוטין שהתעוררו פחות או יותר בבת אחת עשויות לבשר את הרוחות הראשונות של מהפכת הפנסיה. מהפכה לא אלימה, שקטה, מנומסת, כזו שפועלת בדיוק לפי כללי המשחק. מהפכה שבסופה ציבור החוסכים לפנסיה יוכלו להחזיר לעצמם מיליארדי שקלים שכיום יוצאים מהכיס העתידי שלהם, ונוחתים בכיס העכשווי של מנהלי ובעלי חברות הביטוח וגופי הפנסיה.
הראשונים הם הסטודנטים. התאחדות הסטודנטים הארצית, שמקיפה 300 אלף סטודנטים, מנסה בימים אלה להקים את מה שעשויה להיות בסופו של דבר קבוצת הרכישה הגדולה ביותר של פנסיה. בשביל זה ההתאחדות פנתה לכל גופי הפנסיה הגדולים במסר אחד פשוט: אנחנו יכולים להביא לכם מאות אלפי לקוחות שיחסכו אצלכם לפנסיה ולא אצל המתחרים שלכם. מה דמי הניהול הזולים ביותר שאתם יכולים להציע לנו, לתקופה כמה שיותר ארוכה?
המסע הזה של הסטודנטים נמצא רק בראשיתו. לא כל גופי הפנסיה כבר החזירו הצעות. אבל אלה שכן – שתיים מקרנות הפנסיה הגדולות בישראל – הציעו לסטודנטים דמי ניהול נמוכים מהממוצע במשק. למעשה, הם הציעו להם דמי ניהול נמוכים מדמי הניהול הממוצעים שמשלמים העובדים במקומות העבודה הגדולים והחזקים במשק. פחות ממה שמשלמים מרבית ההייטקיסטים. וזו רק ההתחלה, כי הסטודנטים כבר הודיעו שהם רוצים לשלם פחות.

2 התארגנות אחרת היא כללית יותר, וצמחה ממש מתוך התעוררות המודעות הציבורית בשנתיים האחרונות לנושא הפנסיה בכלל ולנושא דמי הניהול בפרט. get pensia הוא מיזם חברתי חדש שהוקדם בידי שלושה חברים: ערן חג׳ג׳, גל הוכברג ואלון שמורק. יחד עם אנשי צוות נוספים הם השיקו לאחרונה אתר מינימליסטי באופיו שמנסה לעשות דבר אחד בלבד: להקים את קבוצת הרכישה הגדולה ביותר שאפשר לפנסיה, בשביל להוזיל את דמי הניהול.
האתגר שלהם גדול מזה של הסטודנטים, כי הקושי לאגד אנשים שלא נמצאים במסגרת משותפת כלשהי מובן מאליו. ובכל זאת, הם מקווים שעל ידי שימוש בטכנולוגיה הקיימת, שמאפשרת להגיע לעשרות אלפי אנשים בתוך דקות, הם יצליחו לאגד רבים סביב הצורך המשותף בהוזלת דמי הניהול.
בשלב הזה הם רק מזמינים את הציבור להצטרף, ובשלב הבא הם מבטיחים שהם יפנו בשם המצטרפים לקבוצה לגופי הפנסיה הגדולים וינסו להשיג עבור הקבוצה את דמי הניהול הנמוכים ביותר שאפשר, בלי עמלות תיווך, בלי שום כלום, רק תוך ניסיון לנצל יתרונות לגודל ולהתמקח ביחד, לא לבד.
עד כה, בתוך שבועיים מהשקת האתר הצטרפו לקבוצה 2,328 אנשים (נכון לאתמול בלילה). כבר בשלב הראשוני הזה, מדובר בקבוצה ששווה בגודלה למקום עבודה גדול מאוד, כך שלפחות באופן תיאורטי כוח המיקוח שלה מול גופי הפנסיה משמעותי. ואם המספר הזה יגדל פי עשרה בסופו של דבר, ויקיף אפילו 20 אלף אנשים, כוח המיקוח שלהם מול גופי הפנסיה יהיה אדיר.

3 לשתי היוזמות האלה יש שתי נקודות תורפה עיקריות. הראשונה, גם אם קבוצת רכישה שכזו תקום בסופו של דבר ואפילו תצליח לקבל הצעות טובות מאוד של דמי ניהול זולים מאוד מגופי הפנסיה, עדיין תהיה בפני החוסכים משוכה לא פשוטה למעבר בדרך לדמי הניהול הנמוכים. המשוכה הזו היא השילוב הקטלני בין המעסיקים לבין סוכני הביטוח.
שכן בשביל להצטרף לקרן פנסיה יש להחתים את המעסיק, מהסיבה הפשוטה שהמעסיק מחויב בחוק להפריש עבורכם לגוף הפנסיה (לא רק את החלק שלכם, אלא גם את החלק שלו). כיום המעסיק שלכם כבר לא יכול להכריח אתכם לבחור בגוף פנסיה מסוים. אבל הוא בהחלט יכול להכריח אתכם לעבוד רק עם סוכן ביטוח מסוים, ולמנוע מכם לעבוד מול גוף הפנסיה שלכם באופן ישיר ללא סוכן.
וכשתגיעו לסוכן ותגידו לו שאתם רוצים גוף פנסיה מסוים שסגרתם איתו כבר על דמי ניהול נמוכים במסגרת קבוצת הרכישה, הסוכן רשאי להגיד לכם ״לא״. שכן ככל שדמי הניהול שלכם נמוכים יותר, כך הסוכן מרוויח פחות, עד לנקודה שבה הוא לא מרוויח בכלל. ומשום שגם הסוכנים צריכים לחיות ממשהו, הם יכולים פשוט לסרב, ואתם תחזרו לנקודת ההתחלה, למרות ההישגים המרשימים של קבוצת הרכישה.
נקודת התורפה השניה היא הצורך לכלול בתוך קבוצת הרכישה לא רק מספר גדול של חוסכים, אלא מספר גדול של חוסכים עם משכורות גבוהות. שכן ככל שהמשכורות גבוהות יותר, כך גם הכסף שהעובדים האלה חוסכים לפנסיה גדול יותר, וכך גם כוח המיקוח שלהם מול גופי הפנסיה עולה. אם יבואו רק 2,000 עובדי קבלן שמשתכרים שכר מינימום, גוף הפנסיה לא ימהר לתת להם הנחות בדמי ניהול.
שתי הבעיות האלה ניתנות לפיתרון. הראשונה תיפתר ברגע שאגף שוק ההון יעמוד בהבטחות שלו ויביא סוף סוף לכנסת את התקנות שיאפשרו לציבור החוסכים לבחור איזה סוכן ביטוח שכל חוסך רוצה, או בכלל לוותר על סוכן הביטוח ולעבוד מול גוף הפנסיה באופן ישיר. אם המהלך הזה אכן יתממש בסופו של דבר, דרכן של קבוצות הרכישה לניצחון ולדמי ניהול נמוכים תהיה קצרה למדי. מה שכן, סוכני הביטוח צפוים להיאבק בשיניים בשינוי החקיקה הזה שמקדם אגף שוק ההון, כך שייתכן שבסופו של דבר זה פשוט לא יקרה.
והנקודה השניה ניתנת גם היא לפיתרון, אם המדינה רק תחליט שהיא לוקחת אחריות על העובדים החלשים ביותר במשק. אלה, בעיקר עובדי קבלן אבל לא רק, שמשתכרים את שכר המינימום ולא יותר, משלמים ב-99% מהמקרים את דמי הניהול המקסימליים שגופי הפנסיה יכולים לגבות מהם על פי חוק.
הם אינם מאוגדים, השכר שלהם ברצפה, גם הביטחון התעסוקתי שלהם, ולכן כוח המיקוח שלהם מול גופי הפנסיה הוא אפסי. אבל זה רק בגלל שהם כל אחד לעצמו. לו הם היו יכולים להתאגד ולהיכנס לסירה אחת, כוח המיקום שלהם היה עולה פלאים. יש בערך מיליון חוסכים כאלה, וזה כבר כוח קניה רציני, אפילו בשכר של 4,500 שקל לחודש לכל אחד.
בשביל שזה יקרה המדינה יכולה להקים קרן פנסיה ממלכתית שלא למטרות רווח, שתקלוט אליה את החסכונות לפנסיה של כל מי ששכרו הוא בין מינימום לשכר החציוני במשק (כלומר, בין 4,500-6,000 שקל בחודש). זה יחסוך לכל אחד מהאנשים האלה מאות אלפי שקלים בדמי ניהול מיותרים, ויקפיץ במידה ניכרת את רמת החיים העתידית שלהם. כך שאפילו למדינה זה משתלם, כי היא תצטרך לשלם להם פחות קצבאות השלמת הכנסה של הביטוח הלאומי בגיל זקנה. ולו בשביל הטעם האנוכי הזה שווה למדינה לעשות זאת, ולהקים בעצמה את קבוצת הרכישה הגדולה ביותר לפנסיה.


(התפרסם הערב במהדורת האייפד של העיתון)


ויש גם בונוס: מדריך גרפי שפרסמנו לפני שנתיים שמדריך אתכם בדיוק נמרץ איך להפחית את דמי הניהול שאתם משלמים. לינק

תגובות

  1. D!

    בזמן שכל דבר אפשרי מופרט ומועבר ליידים פרטיות ויקרות, אני לא רואה איך אתה (שגם כותב על כך) רואה מצב שבו המדינה לוקחת לעצמה בחזרה את הדאגה לאזרחיה.

  2. אורן - יקנעם

    בהתחשב בזה שלעולם לא תהיה לנו פנסיה אתה ממש, אבל ממש, אופטימי.
    אני לא כל כך מאמין בהתארגנויות הללו. בסופו של דבר מישהו כן צריך לממן את הפנסיה. אם כולם יתארגנו אז חברות הניהול והסוכנים יתמוטטו.
    אני מאמין שיגיע שבר מאוד גדול שבסופו של דבר המדינה תהיה חייבת להתערב. כרגע לא ברור לי באיזה אופן אבל ברור שזה צריך להיות דרסטי. הבעיה היא לא רק אצלנו אלא כללית עולמית. בכל העולם המערבי דור העתיד מסוגל פחות ופחות להחזיק את עצמו שלא לדבר על הוריו. למעשה המצב היום הפוך. היום הפנסיונרים מממנים בהרבה מקרים את ילדיהם ה"צעירים" שכבר עברו את גיל ה-30 ואפילו ה-40.
    הפתרונות שאני מכיר הם:

    א. להוציא את הפנסיה הכללית מביטוח לאומי, להעביר אותה למשרד האוצר ולהחריג אותה מתקציב המדינה. אופן חלוקת הפנסיה יהיה לפי גיל בלבד! ובסכום שמתאים לשכר החציוני במשק. לפי שיטה זו שאמורה ליצור אינפלציה מתונה (תוכניות ההרחבה הכמותית באמריקה מראות שזה בספק), הכספים של בעלי ההון ישחקו באופן קבוע ושל העובדים יתאימו את עצמם למחירים החדשים. בנוסף הורים יעזרו לילדיהם בצורה דיפרנציאלית באופן טבעי. הורה פנסיונר יעזור לילדו הבוגר שנמצא בבעיה כלכלית יותר מלילדו האחר. הפנסיונרים המ[אע]ושרים יוסיפו הון זורם למשק ולא יקברו אותו בבנקים ובכך יתרמו למשק. המעטים שכן יקברו את הכסף שלהם, יהיו מעטים, כספם ישחק וחבל להתייחס לנושא בצורה פרטנית.

    ב. לעבודה בשרות המדינה יקבע רף גיל מינימלי של 40 להוציא מקצועות מאוד מאוד ספציפיים, במיוחד כאלו שדורשים כושר גופני גבוה. תחשוב על מורה, רס"ר/אחראי משק, טבח, נהג, עובד סוציאלי, כלכלן וכל מקצוע אחר שמגיע לשרות המדינה אחרי שעבד כ-10 שנים כשכיר או עצמאי. הוא יכיר משהו אחר, קצב עבודה אחר. ידע מה הוא שווה באמת וידע שאת ההטבות שהוא מקבל, הוא מקבל אותן בצדק ולא בחסד.
    איך זה קשור לפנסיה ? ובכן, לא בטוח באיזה גיל נצא לפנסיה ולכן אם המשרות בשרות המדינה יאוישו על ידי אנשים מבוגרים הם יוכלו לדחות את היציאה לפנסיה ואפילו ליצור חצי אבטלה סמויה במכוון בגילאים מתקדמים.

    אני מניח שיש עוד פתרונות לבעיית הפנסיה של תוחלת חיים ארוכה ושל חלוקה לא שוויונית יותר ויותר של ההון הכללי.

    נקודה (נוספת) למחשבה: עד לעת האחרונה, המהפכה התעשיתית פגעה בעיקר בעובדי הצווארון הכחול מהמעמד הנמוך ביותר. היום המהפכה הממוחשבת פוגעת גם באנשי הצווארון הלבן. אי פתרון הבעיה של עובדי הצווארון הכחול בעבר מתגלגלת כעת לעבר אנשים משכילים יותר ויותר.

    המשך יום נעים,
    אורן חונן.

להגיב זה מגניב