3%

אני יודע שזה קצת לא קשור לכלום כרגע, אבל בכל זאת, הנה גרף אחד שמספר איפה את הסיפור של ישראל שהילדים שלכם יגורו בה (או אתם, תלוי בני כמה אתם)

בשבוע שעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר הציג לממשלה מצגת שלמה ועמוסת שקפים על התחזיות שלו לשנה הבאה. בכמה המשק הישראלי יצמח, כמה מסים ייכנסו לקופת המדינה, ועוד כל מיני דברים שאם אמנה אותם סביר להניח שתרדמו די מהר.

על הדרך, הוא הציג לממשלה שני שקפים שלדעתי מתמצתים יפה את ה-סיפור המרכזי של הכלכלה הישראלי. את הסיפור של קו השבר, פרשת המים הכלכלית שהמשק חצה אי שם בשנת 2010 בלי שרוב האנשים שמו לב. הנה, ראו את הגרף הראשון:


פעם והיום: קצב הצמיחה הממוצע של ישראל יורד

פעם והיום: קצב הצמיחה הממוצע של ישראל יורד

הגרף הזה מראה מאוד יפה, בעיני, איך מה שהיה (כנראה) לא יהיה עוד. קצב הצמיחה הגבוה מאוד של המשק הישראלי בתחילת דרכה של המדינה נעלם לבלי שוב (זה הגיוני). אבל מלבד זה, קצב הצמיחה הממוצע אחרי 2010 נמוך יותר מאשר קצב הצמיחה הממוצע בכל התקופות שקדמו לתקופה הנוכחית. לא סתם הכלכלן הראשי שואל במצגת שלו האם זה ״הנורמלי החדש״ (the new normal), כי הבעיה היא שכל הפרמטרים מעידים שכן – 3% בשנה (פלוס מינוס) נראה כמו קצב הצמיחה הפוטנציאלי של ישראל בעידן החדש.

למה קצב הצמיחה הפך נמוך יותר?

למה 3% בשנה נראה כמו פוטנציאל הצמיחה החדש של ישראל? את התשובות לכך אפשר למצוא, בתמצית, בשקף נוסף של הכלכלן הראשי. הנה כאן:


אכלו לי, שתו לי

בואו נתעכב על זה לרגע. למה אנחנו צומחים כל שנה פחות מאשר בתקופות קודמות של ישראל? הרי האבטלה בשפל כל הזמנים, סטארטאפים עושים פה אקזיטים על ימין ועל שמאל, חברות ענק מקימות פה מרכזי פיתוח, הקניונים מפוצצים, נתב״ג שובר שיאים, אפילו הממשלה מגדילה את ההוצאות שלה, אז למה קצב הצמיחה בכל זאת נמוך?


הסיבה העיקרית לכך היא הדמוגרפיה – אנחנו מזדקנים. יש פחות ופחות ידיים עובדות, באופן יחסי, כי דור הבייביבום פורש לפנסיה. ואם יש פחות ידיים עובדות, באופן יחסי, אין מי שייצר, ולכן התוצר צומח, אבל פחות. מלבד זה, תחת המשפט המכובס ״מיצוי השיפור בשוק העבודה״, אפשר למצוא מצב לא נעים שבו גברים חרדים ונשים ערביות כבר מצטרפים למעגל העבודה יותר מבעבר, אבל זה עדיין לא עוזר. למה? כי השכר שלהם נמוך מדי. הוסיפו לזה את העובדה שרפורמת הורדת המסים של נתניהו עשתה את שלה (מחקר עדכני של בנק ישראל הראה לא מזמן שממילא הפחתת מס הכנסה תורמת פחות לצמיחה ממה שחושבים, ומה שתורם יותר, אם כבר, זו הפחתת מס החברות), הוסיפו לכך את העובדה שקצב הגידול של המחקר ופיתוח יורד, ובעיקר את העובדה שבשנים האחרונות אנחנו מוציאים יותר על הביטחון, וקיבלתם קצב צמיחה נמוך מאשר בעבר.

אגב, לגבי הנקודה האחרונה – תקציב הביטחון תמיד נמצא בעליה, זה לא דבר חדש. מה שחדש בשנים האחרונות הוא שקצב הגידול של תקציב הביטחון גבוה מקצב הצמיחה במשק. וזה פשוט מצב לא בריא לאורך זמן. מוזר שזה לא מעניין את ראש הממשלה, שאחראי למצב הזה, כי אם כל כך חשוב לו להגדיל את נטל הביטחון, הוא מוכרח להגדיל את הצמיחה בקצב גבוה יותר, אחרת לא יהיה כסף לממן את כל הביטחון הזה (אלא על חשבון פגיעה כואבת בשירותים האזרחיים, שגם ככה נמצאים ברמה נמוכה למדי).

למה זה בכלל מעניין?

כי שיעור קצב הצמיחה השנתי מעיד לא רע על מה שקורה לרמת החיים בישראל. זה נכון שהתוצר הוא מדד מאוד לא מדויק לרמת חיים, אבל לא נפתח את הדיון הזה כאן, ברשותכם. בהנחה שזה המדד המקובל היחידי שיש, אזי לקצב הצמיחה יש משמעות גדולה מאוד.

אם הצמיחה נמוכה, רמת החיים עולה, אבל פחות ממה שעלתה קודם. ואם הצמיחה נמוכה, זה אומר שהמדינה לא יכולה להמשיך לממן שירותים ציבוריים באותה רמה, כי חלק גדול מהמסים שאנחנו משלמים הולכים לתקציב הביטחון, ופשוט אין מספיק כסף ממסים בשביל לתמוך גם בנטל ביטחוני גבוה וגם בשירותים הציבוריים האזרחיים. ואם הצמיחה נמוכה זה אומר שקרנות הפנסיה לא יוכלו לעשות מספיק כסף מהכסף שלכם, ועוד ועוד ועוד.


בשורה התחתונה, שני השקפים האלה אמורים להיות קריאה השכמה מהדהדת לראש הממשלה, לשר האוצר ולצמרת הכלכלית של ישראל. הם אמורים לתפוס את עצמם בידיים, להתעשת, ולחשוב חזק חזק מה הם יכולים לעשות בשביל להחזיר את המשק לפסים של צמיחה גבוהה יותר. בשביל לא לעשות את זה על ידי הגדלת האי שוויון כפי שקרה בעשורים האחרונים, הממשלה יכולה למשל להשקיע תקציבי עתק בתשתיות פיזיות (בעיקר במגזר הערבי, אבל לא רק), במעונות יום, בעידוד מחקר ופיתוח (לא רק ביטחוני, בבקשה), בחינוך ובהשכלה הגבוהה.
תחת זאת ראש הממשלה עומד לחלק 8 מיליארד שקל להסכמים קואליציוניים (כמעט מחצית מהסכום הזה להגדלה מיותרת, בעיני, של קצבאות הילדים) ועוד 8 מיליארד שקל לתקציב הביטחון.


שיהיה לנו בהצלחה וכל זה.

תגובות

  1. .

    חלק חשוב נוסף בהאטה הוא העדר גלי עלייה משמעותיים לישראל מאז שנות ה90.

  2. shooky101

    דווקא ההגדלה של קצבאות הילדים כנראה כן תתרום לגידול בצמיחה דרך הגדלת הביקוש המצרפי. הגדלת תקציב הביטחון תמשיך לתרום לעליית מחירי הנדל"ן כי עיקר הגידול ילך לפנסיות וערוץ ההשקעה העיקרי של גימלאי צה"ל הוא דירות. בכל אופן, נתוני הצמיחה לא מספרים את הסיפור האמיתי והוא המרכיב של הצמיחה בכלכלה הפיננסית מול המרכיב של הצמיחה (השלילית) בכלכלה הריאלית.

  3. David Gabay

    כתבת 'דמוגרפיה' אבל פספסת את ההיבט הדמוגרפי החשוב ביותר, עלייה. בהנחה שמדובר פה על תוצר, ולא על תוצר לנפש.

    הזינוק בתוצר בשנות התשעים למשל מוסבר במידה רבה בעלייה מחבר המדינות.

  4. טלי

    " נכון שהתוצר הוא מדד מאוד לא מדויק לרמת חיים, אבל לא נפתח את הדיון הזה כאן, ברשותכם." של שאול אמסטרדמסקי.="לא קראתי את מתווה הגז אבל שמעתי שהוא טוב" של איילת שקד. אם הוא מדד מאד לא מדויק (מה זה בדיוק מאד לא מדויק ? איך אני בתור קוראת אמורה לפרש את זה? ) אז איך אתה כמה שורות אחר כך כותב "רמת החיים עולה אבל פחות"? למה להתייחס לעובדה שמעולם לא הוכח קשר אמיתי בין תמ"ג גבוה לעליה באיכות חיים? הישראלים רגילים לחפיפניקיות בטיעונים כל עוד ההסתייגויות מנוסחות ברצינות וביסודיות.

  5. gilkuja

    אנחנו (כמו שאר העולם) צפויים לירידה נוספת בשיעורי הצמיחה כל זמן ש-GDP נמדד כמו שהוא נמדד. העולם עובר לכלכלה שיתופית וזה הולך לשבש לחלוטין את המדדים המקובלים. עוד בבלוג שלי "כלכלה שיתופת בעברית http://calcalash.blogspot.co.il/

  6. סטודנט

    חיזוי ע"ס שלוש שנים, זו תיאוריה???
    אתה מוציא שם רע לסטטיסטיקה.

להגיב זה מגניב