המסע המופלא של ילדוש

איפהשהו לפני כמה חודשים הבנו שלא ניסע הקיץ לשום מקום. זה לא שיש לנו צורך לטוס לחו״ל בכל קיץ, ואם כבר היינו מעדיפים לעשות את כל החגים בחו״ל, כמו שממילא צריך למצוא סידור לשבועות האלה באוגוסט כשאין קייטנות. אבל הקיץ, בגלל שילוב של נסיבות, הבנו בשלב די מוקדם שלא ניסע לשום מקום.

ואז היה לה רעיון:
בוא נעשה משהו לילדוש (היא לא קוראת לו ככה, אבל בואו נעמיד פנים לרגע שכן).
משהו מגניב. משהו שצריך ללמוד משהו, לחקור משהו, להתעסק במשהו. משהו שיגרום לו לזכור את הקיץ הזה.

מפה לשם, אחרי כמה לילות של חשיבה, החלטנו לבנות לו הרפתקת קיץ. סוג של תעלומה שבשביל לענות עליה הוא יצטרך לעבור כמה שלבים. אם זה נשמע לכם קצת חנוני, אתם טועים = זה מגה-חנוני. אבל הי, כאלה אנחנו, אין טעם להתכחש.

בסופו של דבר, כמה ימים לפני תום הקייטנה ותחילת החופש שלו, נתנו לו שלוש אפשרויות לתעלומת/הרפתקת קיץ.

הראשונה – איך חיים במדבר?
השניה – איזה עמים חיו בארץ ישראל?
והשלישית – איך עושים מסע מסביב לעולם?

לא היה לנו ספק באיזו תעלומה הוא יבחר.


אחרי קצת פחות משבוע של הכנות, החופש הגדול יצא לדרך ואיתו גם המסע המופלא של ילדוש. הקלטתי כמה אנשים בעבודה שלי (תודה לנעמה, אמיר, רון ומיכל) שיזניקו אותו בכל שלב. למשל, בואו נביך את רון (האחרים היו הורגים אותי):

אתם צריכים לראות את העיניים של ילד סקרן בן חמש שפתאום מישהו שהוא לא מכיר מדבר אליו בסרטון וידאו ושולח אותו למשימות. רק זה היה שווה את זה.


השלב הראשון היה להכיר נוסעים מפורסמים מההיסטוריה, וללמוד איזה מסעות הם עשו מסביב לעולם. בחרנו את הקלאסיים – מרקו פולו וכריסטופר קולומבוס – וגיוונו עם ג׳אנג חה (שייצא עוד משהו מלימודי מזרח אסיה שלה, מלבד הזכרונות מהטיולים שלנו בסין) ואיבן בטוטה. על הדרך גילינו שאפילו יש רחוב על שמו בירושלים.


travallers

batuta

בשלב השני היינו צריכים ללמוד עם איזה כלי תחבורה אפשר לעשות מסעות מסביב לעולם. חיפשנו איזה מוזיאון תחבורה מגניב, אבל לא הצלחנו למצוא כזה (פספסנו? אתם מכירים בישראל איזה משהו סטייל אלה שיש בארה״ב?), אז החלטנו לנסוע ברכבת לחיפה. קפצנו למוזיאון הרכבת וראינו קרונות וקטרים ישנים לאללה, ואחרי זה הלכנו למוזיאון חיל הים שהיה בשיפוצים, אבל בכל זאת הצלחנו להיכנס לתוך צוללת ולתוך ספינת טילים ענקית. על הדרך, עלינו וירדנו ברכבל (אני זוכר את עצמי בתור ילד קטן בתחילת שנות ה-80 עולה ברכבל הזה ומת מפחד. די מדהים שנראה ששום דבר לא השתנה בו מאז).


old_engine

sea_museum

בשלב השלישי היינו צריכים ללמוד על עמים שפוגשים מסביב לעולם. בשביל זה עלינו לירושלים למוזיאון ישראל. הסתובבנו בארכיאולוגיה יום לפני שהילדה ההיא שברה את הכד ההוא, וגם בתערוכה של התרבויות וראינו איך חיו וחיים עמים שונים במקומות שונים. הוא אמנם רק בן חמש, אז יש גבול כמה הוא מסוגל ומוכן להסתובב בתערוכות כאלה, ועדיין היה כיף. הוא בעיקר מזכיר לי את עצמי כשהייתי קטן.
משם המשכנו למחנה יהודה, עאלק בשביל לטעום אוכל שאוכלים עמים שונים מסביב לעולם. בתכלס היה חם וצהריים, וממילא הוא לא באמת אוכל שום דבר (כמו אבא שלו), אז פשוט הלכנו לאכול חומוס ברחמו. ומה אתם יודעים, מסתבר שזה האוכל הכי טעים בעולם.


השלב הרביעי והאחרון היה מחולק לשניים. בחלק הראשון, הוא מילא איתנו חוברת שהכנו לו מראש עם ארצות נבחרות. למדנו מתי הוקמו המדינות ומה הארצות הכי גדולות ואיפה חיים הכי הרבה אנשים, והוא גילה מה המטבע של כל מדינה ואיזה אוכל אוהבים לאכול בכל ארץ.


book

iceland

בחלק השני של השלב הזה הכנו דגלון קטן לכל מדינה שציירנו לפי החוברת, תקענו במקומות המתאימים במפה גדולה שהדפסתי לו מראש, והוא החליט בעצמו איך בונה את המסע המופלא שלו מסביב לעולם. מה סדר המדינות שהוא רוצה לבקר בהן, באיזה כלי תחבורה עוברים ממדינה למדינה, ומה עושים בהן.
וילדוש, כמו ילדוש, החליט על הדרך שהוא מוסיף המון המון מדינות שהוא למד עליהן על הדרך.

map


הנה המסע שהוא בנה לעצמו:

יוצאים מישראל
מפליגים בים לטורקיה
משם טסים למוסקבה
משם נוסעים ברכבת הטרנס סיבירית לסין, עם עצירה במונגוליה
מסין מפליגים דרך הפיליפינים ואז מקיפים את אפריקה מדרום, מריחים את הקוטב הדרומי, וממשיכים עד לברזיל
מברזיל יורדים לארגנטינה
ממשיכים לצ׳ילה
עולים דרך כל מרכז אמריקה עד לארה״ב
לא מוותרים על אלסקה (בטיסה)
ומשם ממשיכים צפונה צפונה, עד לגרינלנד (העיניים שלו נוצצות כשהוא אומר גרינלנד)
מגרינלנד שטים לאיסלנד, שילדוש החליט לקרוא לה ארץ הברווז (תסתכלו על הצורה שלה במפה, היא באמת דומה לברווז)
מגרינלנד נשוט לנורבגיה
משם נשוט דרך בריטניה עד לספרד
נחצה את מיצרי גיברלטר למרוקו
נטוס דרומה דרומה עד לזימבבואה
קפיצה קטנה למגדסקר
נשוט עד לאוסטרליה
גיחה ליפן
טיסה למצרים
ובחזרה דרך סיני לישראל.
תם ונשלם.

אחר יומיים הוא החליט שהוא מוחק הכל ומתחיל לתכנן מסע חדש.


זהו. מסע הקיץ תם. עוד רגע תתחיל השנה האחרונה שלו בגן, והעבודה שוב תשאב אליה באינטנסיביות. תקציב וגז וגז ותקציב ופוליטיקה ופתיחת שנת הלימודים ודברים בפנסיה ותקציב הביטחון והקרב על התרופות מצילות החיים וכל מיני כאלה.

ומתישהו, אולי, כשהדברים יירגעו, ניקח פסק זמן, נעמיס את התרמילים, ונצא כולנו יחד למסע מופלא מסביב לעולם.
וזה יהיה לא פחות אדיר.


20141012_090832

תודה שקראתם.

תגובות

  1. עדי רסולי

    ואוו גדול!! על התכנון הסבלנות ועל היכולת ללמד וללמוד איתו יחד

  2. דוד

    איזה כיף לילד שלכם, שיש לו הורים כאלה.
    … ושירתתי בצוללת שמתפקדת היום כמוזיאון, כך שאם אתם צריכים הדרכה צמודה…

  3. shunra

    איזה יופי!

    ולגבי איבן בטוטה: יש סופר מסעות בריטי שחי בתימן ויש לו שריטת איבן בטוטה רצינית, טים מקינטוש-סמית' שמו. טמ"ס החליט לצאת למסע בעקבות א"ב, לחפש אם יש שריד למסעו במקומות שהוא נסע בהם: אדם שהוא בן-בן-בן-נין-בן-בנו של א"ב, רהיט או כלי מוזיקלי שא"ב נגע בהם, ספר, שער, גינה – דברים כאלה.
    אני ממליצה על הספרים (שהראשון מבינהם הוא Travel's with a Tangerine) בכל לשון המלצה. אולי אפילו יותר במקומות שהוא נכשל בהם מאשר במקומות שהוא הצליח. בין היתר הודות לצורה שבה הוא הגדיר את המשימה שלו, צורה שמתאימה מאוד למסע המופלא של בנך.

    Happy trails לכולכם!

  4. מאיה

    אפשר להיות ילדה שלכם? איזה מזל גדול יש לו, אתם נהדרים ואני מקנאה!

להגיב זה מגניב