כששר האוצר רוצה להסתיר נתונים, זה הזמן להתנגד

הידיעה החשובה ביותר של השבוע שייכת לעורכת הכלכלית של חדשות 2 קרן מרציאנו. לפי הפרסום, שר האוצר משה כחלון נחוש בדעתו להעביר החלטה בקבינט הדיור שהוא עומד בראשו לפי השמאי הממשלתי במשרד המשפטים לא יורשה יותר לפרסם לציבור את נתוני מחירי הדיור שהוא אוסף.
%d7%a6%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%9d-%d7%9e%d7%a1%d7%9a-2016%e2%80%8f-09%e2%80%8f-21-%d7%91%e2%80%8f-8-10-50
הידיעה הזו לא תפסה לדעתי את הנפח שמגיע לה, למעט ניתוחים בעיתונות הכלכלית. לדעתי מדובר בסיפור מטורף, לא פחות, שכל מי שעיניו בראשו צריך להתנגד לו בצורה חד משמעית ונחרצת, בשביל שהרעיון הזה ייגנז במהירות.


לפני שאסביר למה אני חושב ככה, בואו נעשה קצת סדר בנתונים, ובאינטרסים הפוליטיים:
בישראל יש כמה וכמה גופים שמפרסמים נתונים על מחירי הדיור, בתדירות משתנה. בהם גם השמאי הממשלתי במשרד המשפטי, וגם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ״ס).
בחודש שעבר נרשמה מבוכה לשר האוצר כשיום לאחר יום שני הגופים האלה פרסמו נתונים סותרים. לפי נתוני הלמ״ס, מחירי הדיור היו בירידה. לפי השמאי הממשלתי, הם דווקא היו בעליה.

הפרדוקס הזה נובע מכך ששני הגופים מודדים דברים שונים לחלוטין. באופן כללי, קשה מאוד למדוד מה השינוי במחירי הדירות. חשבו על זה רגע, מה זה דירה בכלל? אני גר בדירת 4 חדרים בבית צמוד קרקע במושב בשפלת יהודה. מה הקשר בין הדירה שלי לדירה שאתם גרים בה בתל אביב, בפתח תקווה, ביקנעם או בכל מקום אחר? אין לנו את אותו מספר החדרים, את אותו מספר כיווני אוויר, את אותו מספר המטרים הרבועים, וכל הדברים שמסביב. דירה חדשה היא לא דירה ישנה, דירה בקומה 2 היא לא דירה בקומה 15, וכך הלאה. מסובך.

שני הגופים, הלמ״ס ומשרד המשפטים מסתמכים על אותו בסיס הנתונים – של רשות המסים. כל עסקה למכירת דירה נרשמת ברשות המסים. בתהליך הרישום הזה אמורים להירשם כל הפרטים של הדירה כולם, ממספר הקומה דרך גודלה המדויק במטרים רבועים וכלה בהאם יש לה חניה צמודה או לא.
בפועל, כפי שהראה כבר מבקר המדינה וכפי שיודעים כל מי שעוסקים בתחום הזה, הנתונים האלה פשוט אינם מהימנים. בכלל. כתבתי על זה כאן בהרחבה, ממליץ לכם לקרוא. בשורה התחתונה, לפי בדיקת המבקר – ב-80% מהנתונים המוקלדים על ידי עובדי רשות המסים יש טעויות (שכן הדיווח הוא עדיין ידני, ורק בפברואר הקרוב יהפוך לדיגיטלי). רק ב-20% אין טעויות. ועל בסיס המידע הבלתי מהימן הזה נעשים כל חישובים המחירים.

בשביל להתמודד עם הבעייתיות של מאגר המידע הזה, החליטו במשרד המשפטים לצמצם את קבוצת הייחוס. הם לא מסתכלים על כל הדירות, אלא רק על דירות 4 חדרים, כי מהבדיקה שלהם זה המוצר הנפוץ ביותר בשוק הדירות. ומלבד זה, בשביל לנקות רעשים, הם לא מסתכלים על כל העסקאות בכל הארץ, אלא רק על 16 הערים הגדולות (שמכסות את מרבית האוכלוסיה החיה בישראל). המתודולוגיה המלאה נמצאת פה.

הלמ״ס, לעומת זאת, מסתכלת על בסיס נתונים רחב יותר, שכולל 67 ערים ויישובים. היא מנקה דירות חריגות בשטח שלהן (למשל, דירות 4 חדרים שגדולות מ-130 מ״ר) ודירות חריגות במחיר שלהן (למשל, דירות שנמכרו במחיר שגבוה יותר מפי 2.2 ממחיר הדירה הממוצע באותו יישוב).
המתודולוגיה של הלמ״ס נמצאת פה. זהו מדד מורכב מאוד שמביא בחשבון במחיר הממוצע של הדירה לא רק את המחיר עצמו, אלא גם פרמטרים כמו המדד הסוציו-אקונומי של כל יישוב, את גיל הדירה, גודלה וכו׳. בקיצור, זה ניסיון מדעי לבנות מחיר ממוצע של דירות מסוג מסוים במעלות תרשיחא יחד עם דירות חדשות בקריית מוצקין, נתניה ואילת.

עוד על ההבדלים בין שיטות המדידה אפשר למצוא בסקירה העדכנית הזו בדה-מארקר.

בשורה התחתונה, אני לא בא להגן על אף אחד מהמדדים האלה, שניהם סובלים מבעיות, בעיקר בגלל בסיס הנתונים הדפוק. רציתי רק להסביר את מקור הפער ביניהם.


אז זה הסיפור שמאחורי הסיפור. ועכשיו, למה צריך כל כך להתנגד לשאיפה של כחלון להסתיר את הנתונים? הרי אפשר להתייחס לזה כאילו שר האוצר מבקש בסך הכל לעשות סדר בנתונים. אבל זהו, שלא.
אם שר האוצר היה מעוניין לעשות סדר בנתונים מה שהוא היה באמת צריך לעשות הוא ללכת לבסיס הנתונים המקורי – כלומר לנתוני רשות המסים (שממילא נמצאת תחת סמכותו) – ולעשות שם סדר. לוודא שמתודולוגיות העבודה הן אמינות, להטיל סנקציות על מנהלים שלא מקפידים עליהם, להוסיף תקציבים ותקנים אם צריך, מה שלא יהיה. אין בעיה לעשות שם סדר, אם רוצים.
אבל כחלון עושה משהו אחר. הוא בסך הכל משמיט נתונים מן הציבור. גם ככה בישראל יש בעיית נתונים. רוב הנתונים שאנחנו (בכל מיני נושאים, לא רק בענייני דיור) הם נתונים ישנים בני שנה או שנתיים שמקשים על תהליך קבלת החלטות אפקטיבי. נתונים אחרים הם חלקיים או בלתי ניתנים לחיתוך והצלבה עם בסיסי נתונים אחרים.
בשנים האחרונות ישנה התעוררות גוברת בקרב העיתונות וגופים מהחברה האזרחית בכל מה שקשור למידע ונתונים. השלטון נמצא תחת מכבש לחצים להשקיף מידע, להנגיש אותו, להפוך אותו לזמין. הלחץ הזה אפילו עשה את שלו ובכמה מקומות במשרדי הממשלה ישנם פקידים שהתחילו לפעול בכיון הזה, כמו במשרד החינוך (בחלקים מסוימים שלו) ובמשרדי הבריאות.
אז עד שהמגמה הזו מתפתחת, איך יכול להיות שהציבור – שהנתונים שייכים לו – יוכל להרשות לשר האוצר למנוע ממנו מידע, רק בגלל שהמידע הזה לא מתיישב עם השאיפות הפוליטיות שלו? שר האוצר רוצה ליצור מדד דיור חדש, אמין טוב? יאללה, שיעשה את זה. זו לא הדרך.

מדינה שבה הציבור יאפשר לנבחרי הציבור לבחור איזה נתונים יתפרסו ואיזה יוסתרו תהפוך עד מהרה למדינה חשוכה. זה כמעט הגדרתי, לא? המקרה הזה הוא מקרה בוחן. אם שרי הממשלה, לא רק שרי האוצר, יראו שמהלך כזה – של הסתרת מידע מטעמים פוליטיים – יעבור בקלות ללא התנגדות ציבורית, זו לא תהיה הפעם האחרונה.
בפעם הבאה, כשנתוני האבטלה לא יתאימו לשר האוצר או לראש הממשלה, אחד מהם ידאג לעשות בהם ״רפורמה״. אחריהם בתור יגיעו נתוני העוני, נתונים על האינפלציה (בשביל מה לדעת מה יוקר המחיה האמיתי במשק?), ולכו תדעו אולי גם ישחקו עם מפלס הכנרת.

שר האוצר צריך להיות מגדלור של שקיפות בקרב משרדי הממשלה. אין לו את הפריבילגיה לנהוג בדרך ההפוכה. ולציבור אין את הפריבילגיה לאפשר לו לנהוג אחרת.

תגובות

  1. orikatz

    אתה כמובן צודק, אבל מה שאתה כותב קצת מצחיק לאור העובדה שכל משרדי הממשלה מסתירים המון נתונים מהציבור ולרוב גם ממשרדי ממשלה אחרים. ספציפית כאן יש איזה נתון שמישהו טרח לפרסם אותו עד כה, אבל מה עם מסדי נתונים אחרים? למשל, האם זה הגיוני שצעירים בישראל יבחרו מקצוע לימוד במכללות ובאוניברסיטאות ללא שום נתון על השכר ושיעורי האבטלה של מסלולי הלימוד בכל מוסד לימודי בישראל? ברור שלא, ובכל זאת ישנם מספר רב של מוסדות השכלה גבוהה שמאוד משתלם להם שלא יפורסמו הנתונים האלו, ולכן הם לא מפורסמים, למרות שהלמ"ס יכול לחשב את זה די בקלות (אני עובד עם נתונים כאלו שעבורם שילמנו ללמ"ס כמה אלפי שקלים).

  2. גיל

    אני לא מבקש להגן כאן על כחלון. אני גם כותב את זה מתוך עמדה שהיא מאד בעד שקיפות. אבל יש בעיה עם שקיפות, במיוחד בדברים מהסוג הזה.
    למה מעסיקים מעוניינים שעובדים ישמרו על המשכורות שלהם חסויות? בגלל שהידיעה על המשכורת של הקולגה, תמיד, אבל תמיד תוביל לכך שכל עובד ומועמד יירצו ליישר קו עם זה שמרוויח הכי הרבה. לראייה שכר המנכ"לים. כלומר, גם אם מחירי הדירות יירדו, בגלל שתמיד יסתכלו על המחיר הגבוה ביותר שבו נמכרה דירת ייחוס כלשהי, המחירים יירדו הרבה יותר לאט מאשר מצב של אי-ידיעה. וחשוב לציין: זאת לא ידיעה לגבי שווי הדירה שלך, אלא ידיעה לגבי שווי דירה שנוח לך להסתכל עליה בתור עוגן.
    גילוי נאות: יש בבעלותי דירה שאני גר בה. למרות זאת, אני מאד בעד ירידת מחירים מהירה ככל האפשר.

  3. זיו

    זו כנראה לא כפעם הראשונה ששר האוצר מסתיר מידע. מי יודע אולי גם מפברק. האם באמת כל אלה שמחזיקים 3 דירות מרוויחים 46 אלף ש"ח לחודש? נראה הזוי. אני מכירה כמה וכמה מהם והם לא מרוויחים סכומים כאלה. אבל למה לקלקל את השיסוי הרצוי בעובדות הנכונות? והמגמה הבולשוויקית לא מתחילה בהסתרת הנתונים. בסיס ההחלטה למסות קניין מעצם היותו קניין היא החלטה בולשוויקית. אם שר האוצר חושב שאסור לציבור הישראלי להחזיק נכסים מעל כמות מסויימת שיחוקק חוק האוסר זאת. תשלום אחוז מסויים מערך קניין קיים שלא נוצר בו שום רווח מעצם היותו, הוא לא מס הוא קנס. סוג של הלאמת הקניין. ולאן זה יכול עוד להגיע? מחר יטפלו ב"בועת" הרכבים בהטלת תשלום על מי שקונה יותר משני רכבים? מי אמר דב יוסף?

  4. hovavdror

    אני איתך. פשוט מקומם.
    עם זאת, לשם ההגינות נדמה לי ששר האוצר לא "מבקש בסך הכל לעשות סדר בנתונים" אלא מבקש שיהיה רק מקור **רשמי** אחד לנתונים. זה לא אותו דבר.
    חוץ מזה, גם אם הנתונים מאוד לא מדויקים ונכון לעשות בהם סדר – מהנתונים שיש (בדיוק מאותם נתונים שיש) שני גופים ציבוריים מפיקים תוצר שונה מאוד. לכן, אם מה שמפריע לשר הוא ההבדל בין הדיווחים, אז הוא לא צריך "ללכת לבסיס הנתונים המקורי" כי גם אם בסיס הנתונים היה מוצלח – השוני בתוצרים היה נשמר.
    כמובן שאנחנו, שמעוניינים להתשמש במידע, ומוכנים להעמיק במודלים שונים – צריכים להתעניין בראש ובראשונה שהנתונים הגולמיים יהיו אמינים, וממה שאתה כותב (ובעיקר ממה שכתבת כבר בעבר ע"ב נתוני המבקר) נראה שיש מקום רב לשיפור…

  5. אריק מירובסקי

    התירוץ של "מדד מאוחד", אינו מחזיק מים. סקירת השמאי הממשלתי נולדה ב-2009, זמן קצר לאחר התמוטטות הבנקים בארה"ב וקריסת הנדל"ן שם ובמערב אירופה. באותה תקופה היה חשש גדול, שהמפולת תגיע אלינו. משניסו לבדוק את המידע על שוק הדירות, התברר שהוא מרוכז אצל הלמ"ס, הוא דל להפליא וקשה להסיק ממנו מסקנות רציניות. זו היתה הסיבה שהשמאי הממשלתי החל בסקירות עצמאיות, ולא בגלל שרצה לגנוב את ההצגה מהלמ"ס. ההצגה נמצאת כל הזמן אצל הלמ"ס, אולם הוא לא מגיב על הביקורת ולא משפר משמעותית את איכות חומריו. נסיון לפני 3-4 שנים לטייב את נתוניו – לא העלה הרבה. הדוגמה הבולטת ביותר נמצאת בתחום השכירות. עם אפס מידע היינו לפני 5 שנים ועם אפס מידע אנחנו היום. מדדי הלמ"ס בתחום זה עלובים, ובתחום הנדל"ן בכלל -דלים כבעבר. התירוץ שרוצים "שיהיה רק מקור רשמי אחד" לא מחזיק מים. נתוני השמאי הממשלתי לא באים להחליף את מדד מחירי הדירות. הם רק אומרים מה היה שינוי מחירי דירות 4 חדרים ממוצע ב-16 ערים. לא פחות – ולא יותר. אבל יתרונם הגדול שהם פשוטים להבנה וממוקדים. נסו לבדוק מחירי דירות ממוצעים בראשון לציון בלמ"ס ותבינו לאיזה חלל נכנס השמאי הממשלתי.

  6. א.ע איטום

    מחירי הדיור לא ירדו כאן בזמן הקרוב, כל עוד יש ביקוש לדירות הם יכולים להרשות לעצמם להעלות את המחיר, הם פשוט ינסו עוד ועוד למתוח את החבל עד שהוא יהיה הכי מתוח שאפשר…

  7. Orel Haik

    חברת questra world

    הסבר ורקע כללי:

    מה זה קווסטרה ומה זה AGAM:

    קווסטרה היא חברה שמפעילה תכנית שותפים שיש לה בלעדיות על שיווק חברת Atalantic Global Asset Management AGAM.
    חברת AGAM הינה בית השקעות שמרכז הפעילות שלו בספרד ויש לו 18 סוכנויות בעולם. בית ההשקעות מתמחה במספר תחומים עיקריים:
    -מחזור הלוואות – חברות שרוצות למחזר ולשפר את תנאי ההלוואה שלהם.
    -רכישת מניות IPO – מניות IPO אלה מניות שמוצעות לבתי השקעות כשחברה יוצאת להנפקה בבורסה, לפני שהמניות מוצעות לציבור הרחב. אחת החברות המפורסמות ביותר שנקשר עם AGAM  היא FaceBOOK.
    -השקעה בפרויקטי נדל"ן
    -מסחר בשווקים בורסאיים בכל העולם.

    איך מרוויחים פה כסף
    ?

    לכל מי שנרשם, ממלא את הפרטים ומאשר את כתובת המייל שלו במערכת נפתחת הזכות להשקיע באמצעות חברת AGAM  באחת מחבילות ההשקעה. חבילות ההשקעה נעות בסכומים שבין 90 יורו לחצי מיליון יורו, אין מגבלה על כמות הפעמים שניתן להשקיע בכל חבילה. התשואה השבועית של כל חבילה נעה בין 4 ל 6 אחוזים בשבוע (בהתאם למחיר החבילה) ומשולמת אחת לשבוע ביום שישי (סוף השבוע בחו"ל). התכניות פועלות מיום שני עד יום שישי ולכן כל מי שיקנה חבילה במהלך השבוע, יראה תחילת פעילות שלה מיום שני הקרוב. זוהי ההכנסה הפסיבית המובטחת ללא קשר של צירוף אנשים!

    תכנית השותפים של קווסטרה:

    אופציה נוספת להרוויח הינה תכנית שותפים מושתתת על מערך של דרגות , (מפורטות בתמונות המצורפות) כאן אסביר את הדרגות הראשונות:
    newcomer- זו הדרגה הראשונה של כל מצטרף שרכש חבילה אחת, בדרגה זו נקבל 5% עמלה על כל קניית חבילה של מצורף שלנו.

    bronze –  זו הדרגה השנייה שאליה מגיעים כאשר הסכום שסך כל המצורפים שלכם השקיעו הגיע ל3000 יורו ומעלה(זה כולל את כל הרשת שלכם). בשלב זה תרוויחו 7% עמלה על כל קניית חבילה של מצורף שלכם. וכאן נכנסת למשחק עוד הכנסה פסיבית שכן אם מצורף שלכם צירף גם הוא מישהו אזי הוא מרוויח 5 אחוז ואתם את ההשלמה ל7 אחוז , קרי 2 אחוז.

    silver – זו הדרגה השלישית שאליה מגיעים כאשר הסכום שסך כל המצורפים שלכם השקיעו הגיע ל25,000 יורו (זה כולל את כל הרשת שלכם).בשלב זה תרוויחו 9% על כל צירוף , ובנוסף תקבלו בונוס חד פעמי של 1000 יורו.

    סה"כ ישנן 11 דרגות שמפורטות בתמונות המצורפות , רק אציין שדרגות 6 ומעלה הינם דרגות דירקטורים , בדרגות אלו אתם תוזמנו למשרדי החברה בספרד בכדי לחתום על חוזה דירקטור!

    איך מעבירים ומושכים כסף?
    כדי להפקיד כסף לתכנית ניתן להשתמש בכמה גישות:
    העברה פנימית – פונים אל משתתף בתכנית שיש לו כסף זמין בחשבון ומבקשים העברה פנימית. העברה פנימית פטורה מריבית כלשהי ומתבצעת מיידית.

    העברת ביטקוין – ניתן להעביר ביטקוין לקווסטרה. כדי לרכוש ביטקוין ניתן לפנות לצ'יינג' או לאתר מכירה וקניה. להעברות ביטקוין לוקח בין 10 דקות ל 24 שעות להתקבל במערכת.

    הפקדה באמצעות Advanced Cash – ארנק אלקטרוני די נפוץ. העברה מארנק זה היא מיידית. העברה בנקאית – לסכומים של 5000 יורו ומעלה ורק למשתמשים שעברו תהליך אישור.
    כדי למשוך כספים משתמשים בדיוק באותן השיטות שפירטתי בשיטות ההפקדה. משיכת כספים למשקיעים בדרגה 1 מתבצעת תוך 3-7 ימי עסקים. משיכת כספים של דרגות גבוהות יותר תוך 1-3 ימי עסקים. בכל מקרה, זה עובד פשוט לפי תור.

    יש לציין שעל כל בונוס שנכנס המערכת שולחת לנו SMS אונליין וכל הסכומים הינם ביורו (מצורפת תמונה)

    לינק להצטרפות לתכנית :

    https://private.atlanticgam.es/#/sign-up/partner=P09201482452013

    לפרטים נוספים שאלות והדרכה מוזמנים לפנות אלי בפרטי :)0544804222

להגיב זה מגניב