החיים במספרים (חיות כיס, פרק 18#)

פרק חדש של חיות כיס באוויר, והפעם הפכנו כתבה של ליאל קייזר לסיפור רדיופוני. בקרוב, גם בוידאו. הפרק עצמו זמין להאזנה כאן

פתיח

ליאל: אלעד לוי הוא ישראלי שחי בארצות הברית כבר 7 שנים. כשהוא עבר לחיות בקליפורניה עם בת הזוג האמריקאית שלו הוא גילה שלמרות שהוא ראה פרינדס וסיינפלד, קם באמצע הלילה לצפות ב-NBA ואוכל באדיקות מקדונלדס – כל הזמן הזה הסתירו ממנו חלק חשוב מאוד מהתרבות האמריקאית. זה קרה כשהוא הלך לקנות את הרכב הראשון שלו. הוא לא חשב שזו צריכה להיות בעיה – הרי יש לו עבודה מסודרת, ויזה (?) – אבל אז הוא גילה ש –

סביר להניח שהדרך היחידה לקנות אוטו היא לבוא עם הכסף במזומן או לקבל הלוואה עם ריבית עתק, ריבית של 30%"

שאול: בקיצור, תנאים דפוקים. מה הייתה הבעיה של אלעד? היה לו הכל, חוץ מקרדיט סקור – כלומר, דירוג אשראי. זה בסך הכל מספר בן שלוש ספרות, על הסקאלה שבין 300 ל-850, אבל הוא קובע איך נראים כל החיים שלו. כשאלעד בא לקנות את הרכב, הוא הבין שהקרדיט סקור שלו נמוך מדי.

אלעד: הרכב הראשון היה על שם אשלי –
– בת הזוג של אלעד
…הוא לא היה על שמי אפילו, הרכב השני היה על שם שנינו, הקרדיט סקור שלי היה יחסית נמוך, הריבית שאני הייתי מקבל הייתה 7% הריבית של אשלי הייתה 1%"
ליאל: הקרדיט סקור של אלעד הוא מספר שהשפיע על כל החיים שלו בארצות הברית ואפילו הפך אצלו לסוג של אובססיה. כן, קצת כמו בפרק ההוא של מראה שחורה.

את שומעת את זה ברדיו, באינטרנט, בטלוויזיה… כל דבר היום שאתה משלם, שאתה מחויב עליו, מקושר לקדיט סקור שלך."

שאול: ובקרוב כל העסק הזה הולך לקרות גם אצלנו.
**מוסיקה***


חלק ראשון – מה זה קרדיט סקור

שאול: שלום וברוכים הבאים לחיות כיס, הפודקאסט הכלכלי של כאן באמת. אני שאול אמסטרדמסקי
ליאל: ואני ליאל קייזר והסיפור הזה הוא לא על ארצות הברית אלא עלינו בישראל, פשוט לא של היום, אלא של עוד שנה וחצי – שנתיים. סוג של בחזרה לעתיד. בעוד שנה וחצי ייכנס לתוקף חוק שיכול לשנות בצורה דרמטית את האופן שבו אנחנו מתנהלים עם כסף ולקרב אותנו צעד אחד נוסף למה שקורה בארה"ב. לחוק הזה, שעבר בכנסת לפני שנה בדיוק, קוראים חוק נתוני אשראי והמשמעות שלו היא שהקרדיט סקור האמריקאי שאלעד הזכיר הולך לעשות עליה.

**מוסיקה של עליה**

שאול: אז מה זה קרדיט סקור? מה זה השלוש ספרות האלה?
ליאל: קרדיט סקור הוא מספר שאומר דבר אחד – עד כמה אנחנו מסוכנים כלכלית. המספר הזה הוא שיקלול של כל הפעולות שאנחנו עושים במסגרת ההתנהלות הכלכלית שלנו – האם אנחנו משלמים חשבונות בזמן? חשמל? מים? מחזירים הלוואות? משלמים את המשכנתא? האם החזרנו את הממיר לחברת הכבלים כשהתנתקנו? האם אנחנו חורגים ממסגרת האשראי שלנו? וזו רק ההתחלה.
שאול: רגע, מי אוסף את כל המידע הזה? מאיפה הוא מגיע?
ליאל: בארה"ב מי שאוסף את המידע הם גופים פרטיים שזה בעצם הביזנס שלהם. הם מקבלים את המידע מכל הגופים והחברות שיש לנו מגע איתם ביום יום – הבנק שלנו, חברת האשראי, חברת הכבלים. אפילו הסופרמרקט שניסיתם לקנות בו וכרטיס האשראי שלכם לא עבר. קורה.
שאול: והגופים הפרטיים האלה רשאים לאסוף את המידע הזה כי זה החוק. כל החברות האלה מחויבות להעביר את כל המידע הזה בדיוק בשביל שיבנו לכל אמריקאי את הקרדיט סקור שלו, את דירוג האשראי שלו, את אותו מספר בן שלוש ספרות.
ליאל: כל אחד מהגופים שבונים את דירוג האשראי מחליט על הנוסחה של באופן עצמאי וקובע כמה משקל לתת לכל פרמטר – לא שילמת חשמל בזמן? חברה אחת תחליט שהדירוג שלך צריך לרדת ב-10 נקודות, אחרת תאמר שזה לא דרמטי ותעדיף להתמקד בתשלומי המשכנתא.
שאול: התוצאה היא שכשהאמריקאים מגיעים לתחנות משמעותיות בחיים, ישר מבקשים מהם את דירוג האשראי שלהם, ואז הם קולטים עד כמה זה דבר חשוב.
ליאל: וזה בדיוק מה שקרה לאלעד כשהוא הלך לקנות את הרכב הראשון שלו. אמריקאים אמנם לא אוהבים לדבר על כסף אבל הקרדיט סקור הוא נושא שיחה לגיטימי שמעסיק אנשים ואפילו מעסיק אותם מאוד. חלק מהאנשים שדיברנו איתם בשביל הפודקאסט הזה סיפרו לנו חצי בצחוק אבל לא לגמרי שאם הדירוג שלך טוב אתה יותר ממוזמן להכניס אותו לכרטיס שלך בג'יידייט.
שאול: למען האמת, זה אפילו יותר בסיסי מזה. בשביל שתוכל לעשות משהו בארה"ב אתה חייב שיהיה לך קרדיט סקור כלשהו. אתה חייב שתהיה לך היסטוריית אשראי. חשבון הבנק הראשון שתפתחו בארה"ב, למשל, יהיה חשבון בלי אשראי. אם אתם רוצים, למשל, כרטיס אשראי שתוכלו לגהץ איתו 1,000 דולר בחודש, תצטרכו להפקיד בתחילת החודש 1,000 דולר בחשבון הבנק.
ליאל: המצב הזה יוצר אבסורדים ששולחים אנשים לקחת הלוואות – לא בגלל שהם באמת צריכים אותן – אלא פשוט בשביל להחזיר אותן.כלומר, רק בשביל לבנות לעצמם מוניטין ולהוכיח שיש להם היסטוריית אשראי חיובית. אלעד למשל מעולם לא לקח הלוואה בארצות הברית לפני שעבר לגור שם, ולכן התחיל את הדרך עם קרדיט סקור נמוך מאוד אף אחד לא ידע מי הוא ואף אחד לא ידע אם אפשר לסמוך עליו.
**אינסרט של אלעד נותן טיפים** – פייד אאוט
שאול: זה הרגע שבו אלעד הפך להיות אמריקאי אמיתי – כשהוא הבין את כל הטריקים להעלות את הקרדיט סקור שלו בצורה מלאכותית. ואם זה ממש מעניין אתכם, חפשו ביוטיוב, יש שם אינסוף סרטונים של אנשים רנדומליים שנותנים טיפים איך לעשות את זה בעצמכם.

חלק שני – בקרוב בישראל

**מוסיקה***
שאול: ועכשיו כל הכיף הזה הולך להגיע גם לישראל.
ליאל: אושר גדול. אז החוק שעבר לפני שנה, זה שהזכרנו בהתחלה, קובע שבנק ישראל יקים מאגר מידע ויתחיל לאסוף עלינו נתונים מכל מיני גופים. מהבנק שלנו, מחברות כרטיסי האשראי, מגופי הפנסיה שלנו, מבנק הדואר, מחברת חשמל, מההוצאה לפועל ואפילו מבתי המשפט. וזו לא רשימה סופית, כי שר המשפטים יוכל בעתיד להוסיף כך שבפעם הבאה שתרצו לקחת הלוואה מהבנק,
ליאל: לאו דווקא משכנתא, אלא כל הלוואה אחרת – לקנות רכב, לשפץ את המטבח או לממן את הבת מצווש של הילדה –
שאול: בדיוק, בכל פעם כזו הבנק יגיד לכם – רגע רגע, אני רוצה לבדוק את דירוג האשראי שלכם, ואז יילך לאסוף את המידע הזה בשביל להחליט אם לתת לכם הלוואה או לא, ואם כן, באיזו ריבית.
ליאל: והסיבה שאנחנו עושים את זה לעצמנו היא שכל העניין המלחיץ הזה אשכרה אמור לעזור לנו.
שאול: אחרי כל ההקדמה הדרמטית שעשינו נדמה לי שתצטרכי להסביר את המשפט הזה.
ליאל: בתור מישהי שמשלמת חשבון חשמל באיחור גם אותי זה מאוד מלחיץ אבל כן, התנאים שבהם אנחנו לוקחים הלוואות –
שאול: כלומר, המחיר של ההלוואות האלה, הריבית שאנחנו משלמים עליהן –
ליאל: בדיוק, הריבית שאנחנו משלמים אמורה להיות נמוכה יותר כתוצאה מהמהלך הזה. בעצם המטרה של יצירת דירוג האשראי, היא ליצור תחרות בשוק ההלוואות ולהוזיל אותן. היום כמעט כל ההלוואות שאנחנו לוקחים ניתנות לנו על ידי הבנקים. זה הולך ככה: חוץ מהמשכנתאות, לישראלים יש הלוואות בסכום כולל של 160 מיליארד שקל. הבנקים חילקו לנו 81% מתוך ההלוואות האלה. עוד 10% מההלוואות הגיעו מחברות כרטיסי האשראי –
שאול: שבעצמן שייכות לבנקים –
ליאל: מה שאומר שבעצם הבנקים אחראים ל-90% מההלוואות. וברוב המקרים, אם לקחתם הלוואה עשיתם את זה בבנק שלכם, לא בבנק אחר. והסיבה שהבנקים שולטים בשוק ההלוואות היא שהם היחידים שמכירים אותנו לעומק, את ההיסטוריה שלנו, פשוט כי אנחנו מנהלים אצלם את החשבונות ואת כל הפעילות הפיננסית שלנו.
שאול: והתוצאה היא שהיחידים שיכולים לדעת האם כדאי לתת לנו הלוואה או מה הסיכון האמיתי שלא נחזיר אותה, ולכן איזו ריבית לדרוש מאיתנו, הם הבנקים. ולא סתם הבנקים, אלא הבנק שאנחנו מנהלים אצלו את החשבון שלנו, כל אחד והבנק שלו. ומאחר שבנק לאומי ובנק הפועלים הם שני הבנקים הגדולים, הם הנהנים העיקריים מהמצב הזה.

חסמי הכניסה הם פסיכים. בנק ירושלים בשביל להתחרות בבנק פועלים צריך להציע תנאים יותר טובים מהבנק. בשנייה שהוא יידע את האמת על אנשים הוא יוכל להתחרות. אם זה יצליח – זה יוריד את החסם הכי גדול לכניסה לשוק האשראי, שזה המידע."

ליאל: זה מוריס דופרמן. היום הוא סגן מנהל רשות החברות אבל לפני כן הוא היה סגן יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה ובעצם היה אחד מיוזמי החוק הזה.
שאול: אפשר להגיד שבגללו עוד מעט יהיה לכל אחד מאיתנו דירוג אשראי.
ליאל: הבעיה שהוא ניסה לפתור היא שאין פה באמת תחרות אמיתית. אם היתה תחרות, אם כל בנק היה רואה את המידע שהבנק שלי רואה, יכול להיות שהם היו מציעים לי הלוואה בריבית נמוכה יותר, ואני הייתי משלמת פחות. אבל הם לא, והבנק שלי יודע שהם לא, ולכן הוא מרשה לעצמו לקחת ריבית מופקעת, ריבית יותר גבוהה ממה שאני באמת צריכה לשלם.
שאול: ולכן, דופרמן החליט להכניס לתמונה את דירוג האשראי.

**מוסיקה***

אז זה טוב או רע

שאול: ועכשיו, לשאלת מיליון הדולר – ***אפקטים קוליים זולים*** – זה טוב לנו או רע לנו? כלומר, להגדיל את התחרות וכל זה זה אחלה, אבל אם המחיר הוא שדירוג האשראי ישלוט בחיים שלנו כמו בארה"ב, אולי זה רע?
ליאל: בוא נתחיל מהטוב. אני אתן לעופר כרמל מנכ"ל חברת ההלוואות e-loan להציג את הצד הזה:

מתוך ביקושים של 150 מיליון שקל נתתי רק 6"

שאול: eloan היא חברת הלוואות בשיטת פיר טו פיר. שזה מלים יפות להגיד שהיא מחברת בין אנשים שיש להם כסף ורוצים להלוות אותו בשביל להרוויח עליו כמה גרושים, לבין אנשים שרוצים ללוות את הכסף הזה ולעשות איתו משהו. כמו שבנק עושה, רק בלי בנק.
ליאל: אז עופר כרמל מנכ"ל eloan מנסה להתחרות בבנקים, רק שהתחרות הזו מאוד מוגבלת. זה לא שהוא לא רוצה לתת הלוואות כמו שהוא פשוט מפחד ולכן נותן הלוואות לחלק קטן מאוד מהאנשים שמבקשים לקחת הלוואות דרכו. הוא פשוט לא מכיר את האנשים האלה מספיק טוב –
***אינסרט – מנכ"ל e-loan מסביר שאם היה לו מידע הוא היה יכול להלוות יותר*****
שאול: זו גם הסיבה שבגללה בנק ישראל הלך למהלך הזה. האמת, זה לא מדויק. במשך שנים בנק ישראל תקע את המהלך הזה, כי הוא פחד שתחרות גדולה מדי עלולה לזעזע את יציבות הבנקים הגדולים.
ליאל: זה מתחבר לכך שבמשך שנים שני הבנקים הגדולים – הפועלים ולאומי – התנגדו למהלך הזה נחרצות והפעילו לוביסטים בכנסת בשביל למסמס את החקיקה הזו, ועשו את זה בהצלחה גדולה.
שאול: אבל בשנה שעברה, אחרי מספיק לחץ פוליטי מצד שר האוצר ומשרד ראש הממשלה בבנק ישראל נכנעו, והיום נגידת בנק ישראל קרנית פלוג היא מהתומכים הגדולים של דירוג האשראי ואפילו מסבירה למה זה מהלך צרכני חשוב:
***אינסרט קרנית פלוג מסבירה מדוע המהלך הזה יחזק את הצרכנים***
ליאל: כלומר, שהמהלך הזה מנסה להעביר את הכוח אל הצרכנים. אלה לא רק הבנקים שיוכלו לברר מה דירוג האשראי שלנו ולהחליט אם להלוות לנו כסף או לא. גם אנחנו נוכל לברר את זה ולהשתמש במידע הזה בשביל לעשות שופינג פיננסי, להתמקח ולקבל ריביות טובות יותר. *אפקט מוסיקלי חיובי*
שאול: ועכשיו, לחלק הרע.
***אינסרט מתוך הפרק של ג'ון אוליבר על דירוג אשראי***
ליאל: יש כל מיני טיעונים נגד הסיפור הזה, נגד ליצור דירוג אשראי לכל אחד מאיתנו. הטיעונים האלה נחלקים לכמה סוגים.
שאול: יש את הסוג של "זה יותר גרוע מהמאגר הביומטרי", כלומר טיעונים על פרטיות וכו'. אין לנו משהו ממש חכם להגיד על זה, חוץ מזה שלדעתנו אנחנו חיים בעולם שבו ממילא כולם אוספים עלינו המון מידע, אז שלפחות פעם אחת ייצא לנו משהו מהמידע הזה.
ליאל: יש טיעונים מהסוג של "השכבות החלשות ייפגעו". הטיעון הזה נכון ולא נכון. יש היום אנשים שמצבם הכלכלי רע והם מצליחים לקבל הלוואות מהבנקים פשוט כי הבנקים לא מבינים כמה מצבם רע וכמה מסוכן להלוות להם. כשיהיה לבנקים מידע מהמאגר, אכן יש סיכוי שהאנשים האלה לא יוכלו בכלל לקבל כסף מהבנקים ויימצאו את עצמם נדחקים לשוק האפור. גם דורפמן מודה בזה:
***אינסרט דורפמן מסביר שיש אנשים שירוויחו מדירוג האשראי, אבל יש גם אנשים שיפסידו***
ליאל: מצד שני, כבר היום לבנקים יש "רשימה שחורה" של אנשים שלא יקבלו מהם הלוואות. אם למשל החשבון שלך הוא חשבון מוגבל, כי חזרו לך יותר מדי צ'קים, אתה תמצא את עצמך ברשימה כזו ותצטרך להסתדר בעצמך.
המאגר החדש יאפשר לגופים שמלווים כסף לדעת מה מצבו האמיתי של כל אחד.
שאול: ככה שייתכן שאנשים שהיום לא מקבלים הלוואות – כי הבנק חושב שמצבם איום ונורא – דווקא יקבלו הלוואות במצב החדש.
ליאל: סוג של 50 גוונים של אפור במקום רשימה שחורה אחת.
*מוסיקה קצרה*
שאול: ועכשיו אנחנו מגיעים לטיעון האחרון, ואני מודה שזה הטיעון שאני הכי מחבב: להקים מאגר מידע כזה ולהצמיד דירוג אשראי לכל אחד ואחת מאיתנו פשוט יהרוס לנו את החיים כי כולנו נפתח אובססיה לדבר הזה, בדיוק כמו בארה"ב.
ליאל: ואנחנו לא מגזימים כשאנחנו אומרים אובססיה, האמריקאים משתמשים במספר הזה לכל דבר. כדי לשכור דירה, כדי למצוא עבודה וכל דבר אחר שאפשר לחשוב עליו.
שאול: יה בה ביי.
ליאל: בשביל שלא נגיע למצב הזה, האנשים שבנו את החוק הישראלי עשו את זה טיפה אחרת. דבר ראשון, החוק קובע שמי שמלווים לנו כסף יוכלו לבקש את המידע עלינו רק כשיש עסקה רלוונטית על הפרק, כלומר כשהם אשכרה שוקלים לתת לנו כסף ולא סתם מתוך סקרנות.
שאול: מעבר לזה, החוק קובע שלמעסיקים שלנו אסור לבקש את המידע הזה בשביל להחליט אם להעסיק אותנו או לא. ובשביל למנוע מצב שאנחנו בעצמנו ננדב את המידע הזה למעסיק כלשהו, בשביל לאותת לו שכדאי לו להעסיק אותנו, החוק קובע שלמעסיקים אסור יהיה לקבל את המידע הזה בכל מצב שהוא.
ליאל: מה שכן, חוץ מההגבלה הזו על המעסיקים, החוק לא מונע מאיתנו להעביר את דירוג האשראי שלנו למי שזה לא יהיה. לאנשים שאנחנו רוצים לשכור מהם דירה, או לקנות מהם אוטו או לעשות בייביסיטר לילדים שלהם. כי בתכלס, אם יש לכם דירוג נמוך, לכו תדעו, אולי אתם מועדים לכל מיני דברים לא נעימים.
שאול: ואת זה שום דבר לא ימנע. אם אתם תרצו להשתמש בדירוג הזה בשביל להראות שאתם אנשים סבבה, אתם תעשו את זה. ואם ככה תיווצר נורמה חברתית וכולם יתחילו לעשות את זה, סיכוי לא רע שתוך זמן קצר נגיע לרמת האובססיה של האמריקאים.
ליאל: ואם נגיע לרמת האובססיה של האמריקאים, כדאי שתשמע את זה:
***אינסרט מתוך ג'ון אוליבר, מספר על על היקף הטעויות שמתגלות במאגרי דירוג האשראי***
ליאל: זה הקומיקאי ג'ון אוליבר, שהקדיש לא מעט דקות בתכנית שלו לעניין הזה של קרדיט סקור. והוא מספר שבארה"ב לרבע מהאמריקאים יש טעות כלשהי בנתונים של דירוג האשראי שלהם שגורמת להם לשלם יותר על המשכנתא שלהם ולפעמים אפילו מונעת מהם את האפשרות לקבל הלוואות. זה נשמע טכני, אבל זה בסוף מה שדופק לאנשים את החיים באמת.

*מוסיקה*

סיום
שאול: אז בשורה התחתונה, האם העובדה שאנחנו הולכים לייצר לעצמנו דירוג אשראי כמו של האמריקאים זה דבר טוב או רע?
ליאל: האמת היא? אין לנו דרך לדעת בינתיים. אין לנו דרך לדעת אם הדבר הזה אכן יחולל פה תחרות שתאפשר לאנשים לשלם פחות על ההלוואות שלהם, או האם תיווצר פה אובססיית דירוג אשראי, או גם וגם, ומה יהיה חזק יותר. מסוג הדברים האלה שאין לך דרך לבדוק מה קורה איתם, לפני שאתה מנסה אותם.
שאול: ומאחר שאנחנו לא רוצים לסיים את הפרק הזה באם כל הקלישאות – ימים יגידו – הנה פשוט עוד קטע מג'ון אוליבר:
***אינסרט מצחיק מג'ון אוליבר***


קרדיטים
שאול: אם חייתם בארה"ב ודירוג האשראי הרס לכם את החיים, או אם יש לכם טיעונים מדהימים למה דירוג האשראי זה הדבר הכי טוב בעולם, כתבו לנו, נשמח לתת את הבמה לסיפור שלכם. אפשר למצוא אותנו בטוויטרים שלנו או בפייסבוקים שלנו או בעמוד פייסבוק החתיך שלנו – כאן באמת – כנסו ועשו לנו לייק.
ליאל: כל הפרקים של חיות כיס זמינים באפליקציית הפודקאסטים החביבה עליכם וגם באתר שלנו kan.org.il. אתם יותר ממוזמנים להציע לנו רעיונות לסיפורים חדשים לספר.
שאול: תודה לטכנאי ההקלטה אסף רפפורט, למפיק שלנו רום אטיק ולאיש העכביש איל שינדלר.
ליאל: ותודה גם לאנשי הצוות של כאן באמת – אפרת לוי, סוהיני טל, איתן מלכי ואביטל צייטלין – על הטיזרים היפים שהם מכינים לפודקאסט שלנו.
שאול: תודה רבה ליאל
ליאל: תודה רבה שאול
שאול: תודה רבה לכם שהאזנתם.

תגובות

  1. Uzi Kilon

    כמה דברים מההכירות שלי עם החיים באמריקה:
    – האמריקאים לא משתמשים במספר הזה בשביל למצוא עבודה – זה לא מעניין את המעסיק (הם כן עושים ״בדיקת רקע״ אבל דירוג האשראי הוא לא חלק מזה).
    – הדירוג נפגע מזה שבודקים אותו שלו יותר מפעמיים או שלוש בשנה ככה שיש אינטרס להשתמש בו רק כשבאמת צריך.
    – מי שחי בצורה נורמלית, בלי להתעסק בדירוג אשראי, מגיע לדירוג טוב בלי מאמץ או התעסקות.
    – היחידים שמפתחים אובססיה הם מהגרים שלוקחים אישית את השיטה בה למרות שהם משכילים, מבוססים ומרויחים יפה, הבנק לא נותן להם אשראי כי אין להם הסטוריה.

    לדעתי, יש הרבה הגיון מאחורי הרעוין של מתן הלוואות על פי היכולת ההסטורית שלנו להחזיר אותן. מעבר לזה – זה דוחף אותנו ואת הגופים הפיננסים לקבל החלטות על פי נתונים ולא על פי bias.
    לא שיטה מושלמת, אבל לטעמי, הרבה יותר טובה מהשיטה בה הפקידה בבנק מכירה את הדודה שלך ולכן תקבל הלוואה בתנאים טובים

  2. אלעד ליפשיץ

    מידע זה לא מה שחסר לבנקים: למרות שהבנקים ידעו בדיוק מה היסטוריית האשראי של אילן בן-דב, תשובה, או פישמן – זה לא מנע מהם לתת להם שוב ושוב הלוואות ענק.
    החוק הזה יעשה הרבה יותר רע מאשר טוב. בעיקר יפגע בבעלי עסקים קטנים שפעם אחת קרס העסק והם לא יצליחו לקבל הלוואה לעסק חדש.

  3. רמי אדוט

    יש אולי דבר אחד שלא הוזכר בפירוט הדי רחב הזה של טיעונים בעד ונגד (אנחנו נגד באופן נחרץ בגלל מה שזה ייעשה למשקי הבית של כל המעמדות ובעיקר הבינוני – הסחרה – והנמוך – הדרה) וזה האיך. בנק ישראל אמור להקים ולהפעיל את המאגר. כך כתוב בחוק: הוא ולא מלאך. ממש כתוב במפורש בנק ישראל. אז מה אם כתוב ? הבנק הוציא קול קורא למידע RFI להוצאת ההקמה והתפעול למיקור חוץ כבר בזמן החקיקה עוד לפני שנפלו פירורי השומשום האחרונים מהסנדביצים המפורסמים של כבל בועדת כלכלה. אם זה לא מספיק, כמעט מייד עם סיום החקיקה, ההבנק הוציא מכרז ובו מה שלא תרצו – שנים ארוכות של הקמה ושל תפעול שאמורות לעבור לספק חיצוני שיש להניח שיהיה חברה מסחרית. זה לא בדיוק פרצה שקורית לגנב כי הפירצה עוד לא נחפרה אבל זה להזמין את החופרים המצטיינים למצוא את הפירצה. דבר אחד בטוח, המאגר הזה יהיה אטרקטיבי ביותר בשוק ויש תמריץ נהדר למצוא פרצות. אפשר להבין שיקימו את המאגר עם מומחים חיצוניים בהנחה שאין כאלה בבנק ישראל, אבל למה לתפעל אותו שנים ארוכות באמצעות ספק חיצוןני. אמרו לנו (למכון ון ליר) מבנק ישראל, שהמכרז קצת מופרז ואנחנו לא יודעים הכל כי יש מסמכים חסויים שרק מי שיכול להיחשב "מציע" (ולזה יש תנאים ברורים) ושילם 10000 ש"ח, יכול לראות. בקיצור, לא ראינו את המסמכים החסויים של המכרז אבל די לקרוא אותו כדי להשתומם איך בונננזה כזאת מוצעת בשוק החופשי.

  4. Mr Derek Douglas

    שלום,

        אני מר דרק דאגלס הלוואה פרטית המלווה שנותן חיים הזדמנות הזדמנות הלוואות. אתה צריך הלוואה דחופה כדי לנקות את החובות שלך או שאתה צריך הלוואה להון כדי לשפר את העסק שלך? האם נדחית על ידי בנקים וסוכנויות פיננסיות אחרות? אתה צריך הלוואה קונסולידציה או משכנתא? חיפוש לא יותר כמו שאנחנו כאן כדי להפוך את כל הבעיות הפיננסיות שלך דבר של העבר.

        אנחנו הלוואה כספים לאנשים הזקוקים לסיוע כספי, כי יש אשראי רע או זקוקים לכסף כדי לשלם חשבונות, להשקיע על עסקים בשיעור של 3%. אני רוצה להשתמש במדיום זה כדי ליידע אותך כי אנו מעניקים סיוע אמין המוטב ויהיה מוכן להציע לך הלוואה.

    אז שלח לנו דוא"ל היום: easyloanfirm2020@gmail.com

    אנו ממתינים לתגובתך המהירה
    כל טוב
    דרק דאגלס
    easyloanfirm2020@gmail.com

    3% ערבות להציע ההלוואה

  5. צריך קשר הלוואה;(dakany.endre@gmail.com)

    האם אתה רוצה ללוות כסף? אם כן צור קשר היום בדוא"ל: (dakany.endre(a)gmail.com)

  6. Mr Siebert

    שלום חברים,

    האם אתה מחפש הלוואה לגיטימית משאיל מהאינטרנט? שמי סיברט, מגרמניה. בבקשה אני רוצה לייעץ לך להיזהר הלוואה מסין וכל חלק של מלזיה כי הם כל הרמאים. אני כבר scammed מעל 6 פעמים עד שנתקלתי הלוואה החברה מ הברית. הם חברה נפלאה ורצינית. הייתי עצה לך ליצור קשר אם אתה זקוק הלוואה מכל סוג שהוא (אישי או עסקי) כי קיבלתי הלוואה מהם ללא כל הלחץ לאחר הפגישה הדרישה שלהם. פרטי הקשר שלהם: Jamie.dimon_kredit@hotmail.com, אני כל כך אסיר תודה.

  7. האם אתה צריך הלוואה? אם כן, דוא"ל: (dakany.endre@gmail.com) לפרטים נוספים.

    שלום, אתה יכול לקבל הלוואה מהירה ומהירה באמצעות האוצר באינטרנט. אנו מציעים מ 2000 $ ל 300,000,000.00 $, עם ריבית נמוכה של רק 2% לשנה לקבלת מידע נוסף. פרטים ויישום, אנא צור קשר כאן: (dakany.endre(a)gmail.com)

    הצעת הלוואה.

  8. דרק דאגלס

    תשומת הלב,

    האם אתה ברצינות מחפש הלוואה להקים עסק או לשלם את החשבונות שלך? האם אתה נדחה על ידי הבנק או אחרים המלווים? דאגה לא יותר עבור אנחנו כאן כדי לתת לך את מה שאתה כבר מחפש ללא כל עיכוב או בעיה, אנא פנה אלינו באמצעות דוא"ל בהמשך לפרטים נוספים היום;

    דוא"ל: easyloanfirm2020@gmail.com

    בברכה
    דרק דאגלס
    easyloanfirm2020@gmail.com

    3% הלוואה ההצעה

להגיב זה מגניב