דרושה: מפלגה חרדית חדשה

0.
קודם כל, מוזיקה:

1.
ככל שאני חושב על זה יותר, אני מגיע למסקנה שמוכרחה לקום מפלגה חרדית חדשה.
מפלגה כזו יכולה להיות לא רק פתרון לפלונטר הפוליטי שהמערכת הפוליטית הישראלית שרויה בו, אלא גם מה שיתרום לצעד ענק קדימה של הכלכלה הישראלית. אני אמנם פרשן פוליטי קטן מאוד, אבל לעניות דעתי לשון המאזניים האמיתית בפוליטיקה הישראלית היא לא אביגדור ליברמן, וגם לא משה כחלון (בשעתו). לשון המאזניים, לדעתי, הוא האלקטורט החרדי, שכיום מיוצג רק בידי יהדות התורה (שהיא חיבור של אגודת ישראל ודגל התורה) וש״ס. אף אחת מהן, לטעמי, לא מייצגת ייצוג פוליטי אמיתי את השינויים שהחברה החרדית הישראלית עוברת בשנים האחרונות, אלא את העולם החרדי הישן. ומאחר שהאלקטורט החרדי יהיה מוכן, לדעתי, לשבת גם בממשלה עם צביון ימני וגם בממשלה עם צביון שמאלי, לדעתי מפלגה חרדית כזו יכולה להוות שובר שוויון פוליטי. אני לא אומר את זה בגלל שמעניין אותי שהשמאל יתפוס את השלטון, או הימין, אלא דווקא בגלל הסיבה השניה – שמפלגה כזו יכולה להציל את הכלכלה הישראלית מעצמה.

2.
המשפט האחרון עשוי להישמע דרמטי מדי, אבל כשמסתכלים על המספרים עולה תחושה הפוכה – כאילו המשפט זה לא היה דרמטי מספיק.
בירושלים השנה ילמדו 282 אלף תלמידים. מהם, כ-66 אלף תלמידים בחינוך היהודי הממלכתי והממלכתי דתי, ו-108 אלף תלמידים בחינוך החרדי, כך לפי נתונים שפרסם בימים האחרונים מכון ירושלים למחקרי מדיניות (עוד כ-109 אלף תלמידים בירושלים לומדים בחינוך הממלכתי ערבי). על פי הנתונים האלה, בעוד שמספרם של התלמידים בחינוך הממלכתי לא השתנה השנה כלל (כלומר שחלקו היחסי התכווץ), מספרם של התלמידים בחינוך הממלכתי-דתי גדל ב-6% בשנה, של התלמידים בחינוך הממלכתי ערבי ב-9% בשנה, ושל התלמידים בחינוך החרדי בעיר הבירה גדל בשיעור מסחרר של 10% בשנה אחת.

ירושלים היא רק המיקרו קוסמוס של החברה הישראלית כולה, סוג של הצצה לעתיד של המדינה כולה. כשמסתכלים על התחזית הדמוגרפית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לחברה הישראלית כולה (התרשים הזה לקוח מתוך המכון החרדי למחקרי מדיניות, אבל מבוסס על הלמ״ס), היא נראית כך:

חלקם של החרדים גדל עד לכדי שליש מהאוכלוסיה

חלקם של החרדים גדל עד לכדי שליש מהאוכלוסיה

בזמן שחלקה היחסי של החברה הערבית נשאר פלוס מינוס אותו הדבר, חלקה של החברה החילונית והיהודית-דתית צפוי להתכווץ בעשורים הקרובים (וביתר שאת חלקה של החברה החילונית), וחלקה של החברה החרדית, החלק התחתון בעמודות האלה, יזנק. בשנה שאני נולדתי, 1980, החרדים היוו 4% מהאוכלוסיה. בשנת 2045, כשהילדים שלי יהיו בגילי, חלקם של החרדים יהיה 22% מהאוכלוסיה. אחר כך זה כבר יגדל לשליש.

נכתב על זה כבר לא מעט, על ידי אחרים ועל ידי, במיליון הזדמנויות, אז לא אחפור על זה יותר מדי. אגיד רק שהשינויים הדמוגרפיים הם אמיתיים, הם לא דמיוניים. הם יכולים לנוע קצת לכאן או לכאן, בתוך גבולות גזרה שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מציינת, אבל בגדול בגדול – הילדים האלה כבר נולדו. לפחות חלקם. לכן, בשורה התחתונה: בנוסף על הזדקנות האוכלוסיה, התהליך הדמוגרפי החזק ביותר שיעצב את פני החברה הישראלית בעשורים הקרובים הוא עליית חלקה של החברה החרדית באוכלוסיה, ובפרט בגילאים הרלוונטיים לשוק העבודה. כל העתיד שלנו בישראל יושפע עמוקות על ידי השינוי הזה. זה שינוי קריטי, משום שהאנשים שנמצאים בגילאי העבודה הם האנשים שנושאים על כתפיהם את הכלכלה הישראלית. הם משלמי המסים, הם הכח היצרני שמאפשר את קיומה של מדינת רווחה (גדולה או קטנה ככל שתהיה), את קיומו של צבא, של מערכת בריאות, חינוך, של הכל. אם שיעורם של האנשים העובדים יפחת (או שכרם, או שניהם), נהיה בבעיה רצינית. אנחנו, והילדים שלנו.

3.
הפוסט הזה הוא לא עוד אחד בסדרה של ׳כולנו אבודים, אנחנו הולכים להיחנק תחת הנטל של המגזר החרדי הבלתי יצרני׳. להיפך. כל מה שאני מנסה להגיד כאן הוא שהחברה החרדית של היום אינה החברה החרדית של לפני עשור.בחברה החרדית של 2019 יש יותר ויותר חרדים שמגדירים את עצמם ׳מודרנים׳, או ׳עם נגיעות מודרניות׳. ד״ר לי כהנר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה כותבת על כך עם ד״ר חיים זיכרמן לפחות מאז 2012.

לפי סקר שעומד בבסיס המחקר האחרון שהשניים ערכו (משום מה לא הצלחתי למצוא את המחקר עצמו אלא רק ידיעה עליו בכלכליסט מאפריל השנה), כ-40% מהחרדים שנשאלו בסקר הגדירו עצמם מודרניים במידה זו או אחרת.
המודרניות הזו באה לידי ביטוי בכל מיני דברים. רובם הגדול של החרדים המודרניים עובדים (כמעט 80%), רובם הגדול אמרו שיעודד את הילדים שלהם לרכוש השכלה גבוהה לא תורנית (כ-60%), המשפחות שלהם קטנות יותר, הם נוטים לגור בערים מעורבות, הם מעידים על עצמם שהם מרגישים ישראלים, הם משתמשים באינטרנט, ו – וזו נקודה קריטית שמישהו הסב לאחרונה את תשומת לבי אליה – מחציתם מחזיקים בסמארטפון לא כשר. המכשיר הקטן הזה שנמצא בכיס שלנו, ושלהם, משמש צוהר אל העולם החילוני. העולם שבמשך עשרות ומאות שנים החברה החרדית עשתה הכל בשביל לסגור את כל החלונות, הדלתות והדרכים אליו. מחצית מהחרדים שמגדירים את עצמם חרדים – כלומר, בערך חמישית מכלל החרדים – מחזיקים בכיסם מכשיר שפותח עבורם את כל החלונות ואת כל הדלתות למה שרק יבחרו.

זה כח מדהים.

4.
עקיבא ווייס, כתב החרדים של כאן, כבר שרטט קצת את המאפיינים של החרדים החדשים, של מעמד הביניים החרדי. לסדרת כתבות שפרסמנו בזמנו בכאן כלכלי, ובהמשך גם בכאן 11, התראיינו עוד ועוד משפחות חרדיות שמשקפות משהו שונה מהסטריאוטיפ החרדי הרגיל שהחילונים חושבים עליו כשהם חושבים על חרדים.

אלה חרדים משכילים, עובדים, חרדים שמשתלבים בשוק התעסוקה ובכלכלה הישראלית. כתוצאה מכך, ההכנסה שלהם עולה, וכתוצאה מכך רמת החיים שלהם עולה. וכשזה קורה, הם מבינים שחזרה לאחור אינה אופציה. וזה, הכח הכלכלי הזה, הוא הכח השני הכי החשוב בסיפור הזה, בעיני. כי הכח החשוב ביותר, הכח הפוליטי, הוא הכח שיכול לפרוץ את הסכרים שעדיין מחזיקים את החברה החרדית בישראל בתוך גטאות של עוני ובערות, ולסלול את דרכה של החברה החרדית לשילוב מקיף יותר בכלכלה הישראלית, ואת דרכה של החברה הישראלית כולה אל הגבהים המאושרים.

בניגוד למה שאפשר לדמיין, לא כל החרדים מצביעים כמו עדר למפלגות החרדיות. כשמסתכלים על נתוני המקרו אפשר לראות זאת. הטבלה הזו (שלקוחה מתוך שנתון החברה החרדית, של המכון הישראלי לדמוקרטיה), מתארת את זה יפה. בישובים האלה, חרדים כולם, שיעור ההשתתפות בבחירות (בעמודה השניה, המספרים 13, 16, 19, 20, מתארים את מספר מערכת הבחירות) הוא מאוד גבוה (העמודה הרביעית – שיעורי השתתפות בבחירות של 70% ויותר), יותר מהממוצע באוכלוסיה הכללית.
כשמסתכלים למי החרדים מצביעים, אפשר לראות שבישובים כמו מודיעין עילית או ביתר עילית רוב מוחץ של המצביעים החרדים מציביעים ליהדות התורה וש״ס (העמודה השניה משמאל, היכן שיש שיעורים של 80 ומשהו אחוזים או 90 ומשהו אחוזים). אבל כשמסתכלים על יישובים מעט פרוגרסיביים יותר, כמו אלעד או כפר חבד, אפשר לראות ששיעורי ההצבעה למפלגות החרדיות משמעותית יותר נמוך. אפילו בעמנואל, יישוב חרדי עני מאוד ביהודה ושומרון שאמור להיות מעוז של ש״ס, שיעור ההצבעה לשתי המפלגות החרדיות נמצא בירידה והגיע בבחירות 2015 ל-62% ״בלבד״.

זהו הסדק שדרכו יכולה מפלגה חרדית חדשית להשתחל, ולהרחיבו לאט לאט.

למעשה, כבר בינואר לפני שנה וחצי, הרבה לפני שתי מערכות הבחירות של 2019, עקיבא סיפר על החרדים שמתפקדים לשתי המפלגות החילוניות הגדולות, הליכוד והעבודה (נו, אז היא היתה עדיין גדולה) בניסיון להשפיע מבפנים.

ועדיין, בעיני, זה לא זה. אפילו אם בליכוד יהיה נציג חרדי או שניים (וזה עדיין לא המצב), או בעבודה, או בכחול לבן, או במה שלא תהיה מפלגת השלטון, אלה עדיין יהיו חרדי מחמד. המפלגה בכללותה עדיין לא תדאג קודם כל לאינטרסים של החברה החרדית. לכן, לדעתי, השינוי המיוחל יכול לבוא רק ממפלגה חרדית ממש – מפלגה שנציגיה הם רק חרדים, חרדים שמגדירים את עצמם חרדים מודרניים, החרדים החדשים. כי המפלגות החרדיות הקיימות ממש ממש לא מייצגות את האלקטורט הזה.

5.
הפעם האחרונה שבה הוקמה בישראל מפלגה חרדית חדשה היתה ב-1984, לפני שלושים וחמש שנה. אז זו היתה ש״ס, שהצליחה לשרוד מאז את כל מערכות הבחירות (בניגוד לשלל מפלגות חילוניות שקמו מאז ונעלמו לבלי שוב). ש״ס הוקמה על רקע עדתי. וליתר דיוק, על רקע זה שהחרדים הספרדים הרגישו שאין להם ייצוג פוליטי אמיתי בכנסת על ידי המפלגות החרדיות האשכנזיות. הם צדקו, הקימו מפלגה, והגיעו ברבות הימים להישגים פוליטיים מרשימים (שדעכו מאז מותו של הרב עובדיה יוסף, אבל זה סיפור אחר). אבל לטעמי גם ש״ס לא מייצגת היום את החרדים המודרנים, בוודאי לא את החרדים המודרניים האשכנזים.

במצב הנוכחי, לדעתי האישית, ש״ס ויהדות התורה אינן מייצגת היום חרדים מרשימים שיצא לי לפגוש כמו איציק קרומבי שמנהל את ביזמאקס בירושלים (סוג של wework חרדי משודרג), או כמו האברכים שלומדים ועובדים ברבטק (שאת סיפורה סיפרנו כאן), או דרך קרן ק.מ.ח, או דרך מסגרות נוספות, שעובדים ומנסים להקים סטארטאפים במאיצים כמו של קמאטק, באחוות תורה, חרדים שעובדים באינטל, או בחברות הייטק אחרות, או את קולם של חרדים רבים שראיינתי ואני וראיינו אחרים בשנים האחרונות לכל מיני פרויקטים בעיתונות הישראלית.

במצב הנוכחי, לדעתי, הגיעה העת ובשלו התנאים למפלגה חרדית חדשה. אני יכול רק לדמיין כמה קשה יהיה לחרדים לקום ולהקים מפלגה כזו, שהלכה למעשה תצא נגד הממסד החרדי הרבני הקיים, גם מבלי להגיד זאת במפורש. בעבודה שלי ובמפגשים שלי עם חרדים בשנים האחרונות ראיתי עד כמה הם מנסים להצניע את מה שהם עושים, כי הם פוחדים לחטוף פשקווילים.

אני מודה שמה שאני עושה כאן הוא פטרוני להפליא – אני מניח בשם חרדים מסוימים שהמפלגות החרדיות הנוכחיות לא מייצגות אותן כהלכה. אני לא יכול לחשוב על משהו מתנשא יותר, וכל ביקורת שאחטוף על כך תהיה מוצדקת. ועדיין, זה הרושם החד משמעי שקיבלתי, גם אם מתחת לשולחן, מהשיחות שלי עם צעירים חרדים רבים בשנים האחרונות.

6.
החברה החרדית (והערבית) היא הפוטנציאל הגדול ביותר של המשק הישראלי לשנים קדימה. כתבתי בעבר שששני המגזרים האלה (מגזר היא מילה שלילית, לכן עברתי להשתמש במילה חברה) יכולים להיות לכלכלה הישראלית מה שהיה בתחילת שנות ה-90 גל העלייה מברית המועצות.
אבל כל עוד המפלגות החרדיות הקיימות בולמות את תנועתם של חרדים רבים אל המודרנה, הפוטנציאל הזה הוא פוטנציאל שנשאר על הנייר. כל עוד מודל החיקוי של החברה החרדית הוא הפוליטיקאים שלהם, העסקנים שלה, וכל עוד ברירת המחדל היא עולם הלימודים, כל אותם חרדים מודרניים ימשיכו להיות טפטוף, התגנבות יחידים, משהו שאין בכוחו להטות את הכף. כל עוד זה המצב, שיעור ההשתתפות של גברים חרדים בשוק העבודה ימשיך לדשדש במקום סביב ה-50% (למרות ששיעור ההשתתפות של נשים חרדיות בזינוק מרשים ועקבי ונושק כבר ל-80%).
ומאחר שלמפלגות החרדיות הנוכחיות, ולהנהגה שלהן, אין שום סיבה לשנות את דרכן – כי כל שקל שהן מקבלות במסגרת הסכמים קואליציוניים ושהולך למוסדות החינוך של המפלגות הוא בעצם עוד שקל שהולך לסידור ג׳ובים, שמנציח את כוחה של ההנהגה החרדית הנוכחית – אין שום סיבה לחשוב שהשינוי יבוא מתוכן.

מפלגה חרדית חדשה, של מי שמגדירים את עצמם חרדים מודרניים, יכולה לחרוט על דגלה ערכים של שילוב בשוק העבודה לצד שמירה על הצביון החרדי. היא יכולה לקדם השתלבות של החרדים בהשכלה, בתעסוקה מתקדמת, ולא רק לדאוג לעוד איזה תקן וחצי לחרדים בשירות הציבורי (עם כל הכבוד לשירות הציבורי, לא הוא זה שיזניק את הכלכלה הישראלית קדימה). היא יכולה לדאוג לסוגיות של שכר הוגן לחרדים, להילחם באפליית חרדים במקומות עבודה, וכו׳. היא יכולה לעשות עוד מיליון ואחד דברים שלא חשבתי עליהם ולעולם לא אצליח לדמיין. אם תפתחו את הרשתות החברתיות תגלו המון, אבל באמת – המון – דמויות של מנהיגים ומנהיגות חרדיות שמובילים קווי חשיבה חדשים שיוכלו בנקל להשתלב בגוף פוליטי כזה, להיבחר, ולעבוד בכנסת לטובת החברה החרדית והחברה הישראלית כולה. לא לדאוג לעוד קצבאות ילדים, אלא לעוד לימודי ליבה, השכלה גבוהה ומשרות איכותיות, בצד שמירה על כל אורחות החיים שחשובים לחרדים. הילדים שלי זקוקים לזה לא פחות ממה שהילדים החרדיים זקוקים לזה.

בבחירות הקרובות זה כבר לא יקרה, אבל לדעתי בישראל של 2019 בשלו התנאים להקמת מפלגה כזו.
עכשיו רק דרושים האנשים שאשכרה יעשו זאת.

תגובות

  1. משה

    הקגב ששלוט בציבור החרדי

    הסיבה שבמסדות החינוך בציבור החרדי גורמים לאווירת בחירות היא לא סתם בשביל הכיף של המחנך/ת יש לזה מטרה ממוקדת תגידו לי שזה ברור ברגע שיש אווירה בחירות איפה שהילד נמצא אז יכול הילד להכניס את האווירה לתוך הבית ע"י זה שהילד יבקש מההורים שלו להשיג חומרי תעמולת בחירות ואז יש גם תחרות בין החברים המרפסת של מי יותר מקושטות בשליטי בחירות וכך יש אוירה של בחירות אפילו אם ההורים לא מתעניינים בבחירות ואפילו מתנגדים למפלגה הזו'. ברוסיה הילדים היו מלשינים לקגב על מעשי ההורים וידוע אגדת פאווליק מורוזוב.
    אז גם כאן המטרה הסופית היא שהילד ילך עם ההורים לקיים את המצווה וההורה יהיה מחויב להצביע לפי מה שלימדו את הילד במוסד החינוכי שבו הוא לומד ולא לפי רצון ההורה בגלל שאם הילד יספר לחברים שההורים שלו הצביעו למפלגה אחרת ולא למפלגה אז ימחקו אותם מהציבור החרדי כך החשש של הרבה מאוד אנשים בציבור החרדי והם מצביעים עקב כך נגד צו מצפונם.

  2. ר.

    במידה מסויימת אתה מתאר את התהליך הפוליטי שעברה הציונות הדתית. עזיבה של העסקנות וההתעסקות במגזר אל מפלגה חדשה בעקבות ליברליזציה של חלקים הולכים וגדלים שלו. אבל, זה לא מאוד צלח מהסיבה הפשוטה שתחושת השייכות והמעורבות בחברה הישראלית משולבת עם עזיבה של המפלגה הסקטוריאלית והתפיסה הסקטוריאלית. מסיבות רבות, זה מה שהביא לנפילת הימין החדש. להיות ישראלי גם אומר להצביע למפלגות שהן חלק מהאתוס הישראלי.
    על אף ההבדלים הרבים, ויש המון, אני חושבת שאותה תופעה עשוייה לקרות בחברה החרדית. נביאה מאוד כושלת אנוכי, אבל שווה לשים לב.

  3. מעניין מאד

    הדמוגרף השנוי במחלוקת ארנון סופר הזהיר מעל כל במה אפשרית בשנות ה 70 וה 80 של המאה שעברה על הסכנה הדמוגרפית של האוכלוסיה הערבית בישראל. באו שנות ה 90 עם העליה הרוסית הגדולה שמחקה את הבעיה, יחד עם ירידה חדה בילודה הערבית.
    היום אותו דמוגרף מזהיר מפני הסכנה התרדית אבל מספיק שתקרה קטסטרופה (או אפילו סימנים מקדימים) אנטישמית באירופה כדי שנחזה כאן בגל עליה נוסף. למרות זאת, היות ואין נביא בעירו והתמונה העכשווית לא יכולה לחזות עתידות מעבר לידוע- אני מסכימה איתך שצריך להתארגן היטב על זה. לא בטוח שמפלגה חרדית חדשה היא הפתרון וישנן עוד אפשרויות.

  4. מיכל

    שאול, הרגזת אותי, אבל תכלס אתה צודק…

    ולגבי התגובה של משה, עשרות אחוזים לא לוקחים את ילדיהם לקלפי. אין שום סיבה להיגרר איתם לשם.
    ואם הרב או המורה של הילדים שלי יערבו בחירות בלימודים אני מבטיחה שאעשה להם משהו.
    זה לא אמור ולא צריך, ואסור לזה להיות עסק של ילדים!
    זה עסק של מבוגרים בלבד, ואין שום סיבה להכניס את טינופת הבחירות הביתה. פרט, אולי, למשפט שאנחנו מצביעים למה שהרב שלנו אמר.
    כשראיתי קבוצת ילדים עם הרב שלהם שרים את ג'ינגל הבחירות ברחוב ביום הבחירות רציתי להקיא. זו התנהגות שפלה ומחורבנת.
    וכן, אני חרדית מאלו של מודיעין עילית, ולא הייתי מצביעה למפלגה חרדית חדשה למרות שיש לי אינטרנט ושאני קצת מעורבת בהוויות העולם הזה.

  5. דוד

    שלום שאול,
    הייתה מפלגה שחשבה כמוך, מפלגת טוב שהיא צאצאית של פועלי אגודת ישראל פנתה לאלקטורט שאתה בונה עליו.
    היא הצליחה בבית שמש במערכת בחירות אחד ונכשלה לאחמ"כ בבית שמש ובירושלים.
    בתור חרדי שנמצא באלקטורט הזה (שירתתי ואני עובד) אני יכול לומר לך שלמרות שהמפלגות החרדיות לא מייצגות אותי כלל אני ממשיך להצביע להם.
    כל עוד יהיו אנשים כמו לפיד (שלא שירת ולא סיים ביה"ס) שמסיתים נגד הציבור שלנו המפלגות החרדיות הישנות ימשיכו להתקיים ולקבל תמיכה גורפת.
    ההצבעה שלנו היא הצבעת מחאה נגד לפיד והדומים לו יותר משהיא שהיא הצבעת תמיכה במפלגה.

  6. Yanai Ankri

    1) כדי להכניס מפלגות חדשות חרדיות או ערביות, צריך קודם כל להוריד את אחוז החסימה. בניגוד לדעה הרווחת, אחוז חסימה גבוה לא מחזק את היציבות אלא בעיקר מדיר ציבור בעל כח קטן יחסית מהמפה הפוליטית, ומחזק את המפלגות הקיימות. מכרו לציבור החילוני שאחוז חסימה גבוה יחליש את ש"ס, אבל לא מספרים לו שהמציאות היא בדיוק הפוך.

    2) לגבי גודל הציבור החרדי באוכלוסיה – מדובר על הערכות דמוגרפיות בלבד, שהופרכו שוב ושוב ב-50 שנים האחרונות. לאמירתך "אבל בגדול בגדול – הילדים האלה כבר נולדו. לפחות חלקם." – זה לא נכון. כל מי שנולד עד עכשיו, נמצא כבר במספרים של שנת 2019. החל משנת 2020, זאת תחזית בלבד.

  7. zk

    א."עולם שבמשך עשרות ומאות שנים החברה החרדית עשתה הכל בשביל לסגור את כל החלונות, הדלתות והדרכים אליו."
    התופעה החרדית היא יחסית חדשה ביהדות. לא מאות שנים. לכל היותר 200 שנה ואז זו הייתה תופע המאוד מצומצמת.

    האמירה של החת"ם סופר, מי שבמידה רבה הגדיר את התנועה החרדית, ש"חדש אסור מן התורה" היא אוקסימורון – היא עצמה חידוש. וזוהי תגובת נגד לחידוש בתנועת ההשכלה.

    ב."כל עוד מודל החיקוי של החברה החרדית הוא הפוליטיקאים שלהם, העסקנים שלה".
    המודלים לחיקוי ממש אינם פוליטיקאים. אלו נדמים למנהיגי החרדים בפני מי שאינם חרדים. המודלים לחיקוי כולם רבנים.

    ג. לא התייחסת לזרם החינוך החדש "ממלכתי-חרדי" שהוא צעד פעיל משנה מציאות של אותם חרדים מודרנים שרוצים לילדיהם חינוך חרדי משולב בחינוך "חילוני" גבוהה. מוסדות משני מציאות מספיק כדי שרבנים וזרמים חרדים קיצוניים יצאו נגדם. זה הפיתרון הטוב ביותר והוא קיים כבר היום. רק לא מספיק גדול עדיין

  8. Rachel Edelstein

    שאול מהכתבה שלך ניכר כמה אתה לא מכיר חרדים, ואולי החרדים שבסביבה שלך הם חרדים לייט שנותנים לך מצג שווא על כלל החרדים.
    כמעט בכל מערכת בחירות עולות ויורדות מפלגות חרדיות – מפלגת טוב, המפלגה של חיים אמסלם, מפלגה של חרדיות פינמיסטיות , אלי ישי וכו' וגם עכשיו מפלג "נעם".
    זה לא עוזר.
    מי שמזין את המפלגות החרדיות זה יאיר לפיד וליברמן ועוד כמה טמבלים.

  9. מרגי

    אינני יודעת כמה הוא טועה, אין לי מספיק הכרות עם הצבור המודרני.
    אך עם הצבור החרדי החזק (שגם לפי דבריו, בו חל הריבוי יותר מאשר בציבור המודרני) יש לי הכרות קרובה, והם לא מתכננים לשנות כוון בקרוב.
    בתוך הציבור החרדי האדוק בו אני חיה, כואבת לי ההתרחקות של אלה שהם חרדים בעצם, וכך הם מגדירים את עצמם, ושוכחים שהמשמעות המרכזית של הגדרה זו היא השמעות לרבנים, שכבר הוכיחו מאות פעם כמה דעתם שקולה מובילה ויציבה
    אם הנכם חרדים השמעו להם ולא למפלגות חדשות לבקרים, אם אינכם חרדים, אפחד לא מאלץ אתכם להצביע למפלגות החרדיות, וגם לא לשלוח למוסדות חרדיים טובים שיחנכו את ילדיכם לערכים שאינכם מאמינים בהם

להגיב זה מגניב