זה לא פוסט בחירות

השבוע The Correspondent פרסמו את רשימת חמשת הכתבים הראשונים (ויש מצב שהאחרונים) שהם גייסו בשביל להשיק את הפעילות שלהם בארה״ב. אני חושב שהרשימה הזו יכולה להוות השראה מסוימת גם עבור כלי תקשורת בישראל, אבל שניה לפני שאני צולל אליה, מה זה בכלל The Correspondent?
נחשפתי לכלי התקשורת הזה בדיוק לפני שנה, כשהמייסד והעורך שלהם פרסם את הפוסט הזה. עד לאותו רגע, דה קורספונדנט היה כלי תקשורת הולנדי, שהחזיק בפילוסופיית תקשורת אחרת: במקום לדווח על חדשות מתפרצות, בלעדיות וכו׳, הם בחרו להתמקד במה שכולם בוחרים להזניח. בדברים שמתרחשים כל יום, ולכן אף אחד לא מסקר אותם. הוא קרה לזה Unbreaking News במקום Breaking News. כשקראתי את הפוסט שלו הרגשתי כאילו אני קורא מלים שאני עצמי כתבתי.

הפוסט ההוא היה בעצם יריית הפתיחה בקמפיין גיוס כספים של דה קורדפונדנט להקים שלוחה אמריקאית, שתעשה בארה״ב את מה שהם עשו קודם לכן בהולנד. הם הצליחו לגייס כמה כוכבים בעולם העיתונות לייחצן אותם, קיבלו הרבה חשיפה, וגייסו יותר מ-2.5 מיליון דולר. אחרי זה הם קצת הסתבכו ברגליים של עצמם כשהתברר שהפעילות שלהם בארה״ב היא לא באמת מארה״ב, אבל נראה לי מיותר להיכנס לזה כרגע. השבוע, כאמור, הם פרסמו את רשימת חמשת הכתבים הראשונים שהם גייסו.

מה שמעניין אותי בסיפור הזה הם לאו דווקא הכתבים עצמם, אלא הבחירה שלהם בתחומי הסיקור האלה. תהיה להם כתבת לענייני Othering (איך בשם אלוהים לתרגם את זה לעברית?), כתב לענייני משבר האקלים, כתבת שהתחום שלה יהיה 1,000 הימים הראשונים שלנו בחיים, וכתב שיכסה את תחום בריאות הנפש (הם מציגים את זה בתור כתב לענייני Sanity, מה שנשמע מגניב פי אלף) וכתבת שתסקר Better Politics, בניסיון לדווח לא רק על מה שלא עובד, אלא גם על מה שכן.

אפשר לראות את הבחירה בנושאים האלה בתור פלצנית, מתייפיפת, מתנשאת וכו׳. אבל אפשר לראות אותה גם בתור שוברת שגרה. כלי התקשורת מסקרים את אותם תחומים כבר מיליון שנה. פוליטיקה, ביטחון, פשע, אלימות וכו׳. בכלי התקשורת הכלכליים צומחים מדי פעם תחומים חדשים, כשהעולם משתנה – אנרגיה, למשל, תחבורה, פנסיה וכו׳ – ואני חושב שזה יכול להוות מודל לא רע לפתוח תחומי סיקור חדשים ויצירתיים בכל כלי התקשורת. מה רע בכתבת דמוגרפיה? (נדמה לי שבגרדיאן יש משהו כזה). הכוחות הדמוגרפיים בישראל ישפיעו על העתיד שלנו הרבה יותר מכל כח אחר (הזדקנות, למשל), למה לא להקדיש כתבת שתסקר רק את זה? אולי אפשר ליצור תחום סיקור כמו פלסטיק. כתב לענייני פלסטיק. אני יודע שזה נשמע מטומטם בקריאה ראשונה, אבל תקשיבו – יש ממש ממש הרבה דברים להגיד על פלסטיק! וחלקם אפילו ממש מעניינים! או כתבים לענייני אוכל – לא ביקורת מסעדות, לא מתכונים, אלא כתבות וסיפורים על אוכל. זה תחום סיקור מהמרתקים שיצא לי לפגוש.

יש אנשים הרבה יותר יצירתיים ממני שיכולים לחשוב על תחומי סיקור הרבה יותר מעניינים, חשובים ורלוונטיים לחיים שלנו. הנקודה היא שאולי הגיע הזמן לשבור מוסכמות ישנות, לתת לכל האחרים לסקר את מה שממילא כולם מסקרים וכולם כבר הפכו עייפים ושבעים ממנו, ולסקר דברים חדשים ומלהיבים. לכו תדעו, אולי זה אפילו ימשוך קוראים/מאזינים/צופים חדשים שקצת ויתרו על התקשורת.

תגובות

  1. אמיר ש., מודיעין

    על פניו – סתם ניסיון נואש למשוך קוראים.
    הכותרת והנושא אינם העיקר. התוכן הוא העיקר.
    איכשהו, ב"חיות כיס" אתם מצליחים לעורר עניין גם בנושאים הכי עבשים. גם כשאתם (שוב) מדברים על נושאים כמו פנסיה, מלחמות סחר, פוליטיקה וכדו', זה עובר מעניין. הנושא הוא לא הנושא. הנושא הוא מה אתה עושה איתו.
    זה שה- correspondent שמים כתב לענייני פלסטיק לא אומר שהוא יידע לאן לקחת את זה. באותה מידה הוא יכול להיות כתב לענייני סביבה ועדיין לדבר על פלסטיק בצורה מרתקת.
    זו, אגב, הבעיה הכי קשה היום בעיניי בתוכניות האקטואליה הישראליות. מילא שוב לדבר על ביבי-בנט-שרה-גנץ, אבל למה שוב לאכול ת'ראש עם איזה ח"כ מהעבודה שמזנק על 7 דקות התהילה שלו בראיון טלפוני משמים שבו הוא יחזור על דף המסרים שלו? תן למישהו מעניין יותר לומר משהו מרענן יותר, משהו שעוד לא שמענו, משהו שלאוזנינו יישמע כמו משהו ששווה לשחרר עבורו קשב, ולא לזפזפ שוב לשיר החדש של ג'יין בורדו בגלגלצ.

  2. תומר אביטל

    היי שאול!
    הם אכן מדליקים, אבל לא ברור לי למה גייסו כל כך הרבה כסף לצוות כה קטן.
    אגב, ככה נראתה ההצבעה לתחום הסיקור של הכתבת שגייסנו לשקוף באוגוסט האחרון. תעיפו מבט: http://bit.ly/308VFl3

  3. שני סטולרו

    אהבתי! איזה כיף שחלקת. וזה ממש מגניב לסקר דברים שבדרך כלל מופיעים ככתבה חד פעמית באיזה מדור עלום בירחון עוד יותר עלום.

להגיב זה מגניב