אאוף דה פלאצה.

יש אנשים שהחיים שלהם משמש. ויש אנשים שהחיים שלהם קונפיטורת משמשים חמה שזה עתה נרקחה ממשמשים מובחרים שגודלו בלטיפות בתולות צחורות עור. כאלה הם תושבי היישובים הזעירים המנקדים את שולי אגם קונסטנץ, התופר את הגבול בין גרמניה, שוויץ ואוסטריה.

החדר שלי נמצא בקומה החמישית של פנסיון גרמני קטן בעיירה לינדאו, שעל אי קטנטן בלב האגם. חדר זעיר, לא יותר משניים על שניים וחצי. התקרה מלוכסנת. תחושות מוכרות אך עמומות לחלוטין, של זרות נפלאה, של אי-מוכרות, של אי ידיעת העולם כי אתה חי, התחילו להציף אותי מרגע שהגעתי אל החדר. שוב, כמו בחלקו האחרון של הטיול באירופה של לפני חמש שנים, אני לבד בעיקר זרה, במדינה זרה, מוקף בליל שפות זרות שאיני מבין. כמה זה נפלא.

זוהי הדרך היחידה שאני מכיר לחזור ולחוות, ולו במעט, את רגעי הינקות המופלאים. בהם בהינו בעולם בסימן שאלה, ולא הבנו כלום, ואיש לא הבין אותנו. כמו אז, כך עתה, אני משייט ברחובות הקטנים, המרוצפים, ולא מבין דבר.

הבלוג הזה מתחיל מחדש. כפי שאתם רואים, חבלי הלידה טרם הוסרו. חשבתי להשיק את הבלוג רק אחרי שהתבנית תהיה מסודרת עד סופה, ומגוירת למשעי, וכו' וכו'. אבל הניתוק הזה בארצות ניכר עשה לי חשק לכתוב, אז לא התאפקתי. עם הזמן אשדרג כאן קצת, בעזרתם של אנשים אדיבים.

מה הולך להיות כאן? לא לגמרי יודע. יהיה אחרת מהבלוג הישן, זה די ברור, וניכר מהעובדה שאני חותם כאן בשמי, מפרסם את תמונתי, וחושף את ערוותי. מטבע הדברים, יהיה כאן קצת יותר מצונזר. אבל ימים יגידו. אחי הקטן ליאור, הידוע בכינויו המהפכני, אחקטן, אמור לכתוב כאן איתי. אבל הוא עצלן, ולכן אני מאמין שהוא יסתפק בלפרסם פוסטים חסרי מלים שיחשפו בפני הציבור הרחב שטויות במיץ שהוא מאתר ברחבי האינטרנט משל היו גרעינים מיובשים של משמש.

מקומה של לוטה בערפל, שאם תרצה תעבור להשתמש בשמה האמיתי, מובטח לה גם כאן, באם תרצה בכך. אני רוצה, בכל אופן.

עם הזמן, כך אני מקווה, יצטרפו כותבים נוספים. אני מנסה לשכנע את פוזי שתכתוב גם היא, אבל היא זקוקה לעידוד ציבורי בשביל שתבין שכדאי שתכתוב את מה שיש לה להגיד. מלבדה, גם מיכל פ"פ הבטיחה שתכתוב, וכעת הבטחתה עומדת למבחן. כותבים נוספים שמעוניינים להצטרף, בין אם באורח קבע ובין אם כאורחים לרגע, מוזמנים לכתוב אלי (למעלה יש טופס יצירת קשר).

וכרגיל, אתם מוזמנים להירשם לעדכונים במייל (יש לינק למעלה, למרות שכרגע הוא מופיע תחת כותרת מאד לא ברורה באנגלית, אבל אני עובד על לסדר גם את זה), להירשם לעדכונים דרך רסס, ובעיקר להמשיך ולהגיב.

קריאה נעימה. אני הולך לאכול ארוחת ערב עם זוכי פרס נובל לכלכלה. איזה מזניב אני, שחבל.

פירטיש.

נ.ב

הפוסט הזה נראה כאילו הוא נכתב על ידי אחי, אבל לא היא. כאמור, חבלי לידה. אני מקווה שאצליח לסדר את זה בהקדם.
סידרתי את זה, אבל בצורה מטומטמת להפליא. עכשיו יש לי שני יוזרים – אחד לניהול הבלוג, ושני לכתיבה. אם למישהו יש רעיון איך מסדרים את זה, אני אשמח לדעת.
כוס אומו, לא הצלחתי לסדר את זה.

תגובות

  1. דרור שניר

    מזל טוב!
    הערה שקשורה לחבלי הלידה: יכול להיות שבאיזשהו שלב תסדר כך שהתגובות ייפתחו ישר? אני שונא את הלחיצה המיותרת (ומצד שני, בטח אחרים מעדיפים את זה ככה…)

  2. שאול א.

    איך אתה יכול לזקוף לזכותך את שם הבלוג, אם אני המצאתי אותו? נבל.
    מקסימום היית לי להשראה.
    בעצם, תחשוב שהמצאת את שם הבלוג, ייצא שהמצאת את שם הבלוג. זה עבד עם הבדיחות של אדם, לא?

  3. ליאור

    בתור בעליו הרשמי של הדומיין אשתדל שלא לזרוע יותר מדי שטויות בין הפוסטים הכבדים והראויים שלך. אם כי אני לא מתחייב לכלום.

    מה שכן, אני עדיין חושב שיש להחליף את השם, לכל אחת מהאלטרנטיבות שהצעתי לך.. עוד לא מאוחר!

  4. מירי

    יופי טופי!

    the empire strikes back…

    שיהיה בהצלחה!
    (עם תגיות כמו "משמש" ו-"פרס נובל", אני לא רואה אפשרות אחרת…)

להגיב זה מגניב