ושוב

1.
אין עוד אי בודד כמו אי הוודאות. אני יודע שזה משחק מלים קצת חלושס, אבל הוא מתאר היטב את מה שעובר עלי. אי ודאות מטרידה מאד, שלא עוברת, לא מצטמצמת, אלא תופחת, מתנפחת.

2.
מאו החתול החמוד עבר ניתוח שני. בעצת הוטרינר שלנו אשפזנו אותו בבית החולים הוטרינרי בכפר הירוק, בניהולו של יוני (הבן של) פרס. בניתוח התברר שהמעי שלו היה חסום, כי היה עוד גוף זר בפנים, שהוטרינר לא הצליח למצוא בניתוח הראשון. החלק הזה של המעי כבר לא היה ניתן להצלה, כך שכרתו למאו הקטן שמונה סנטימטרים של מעיים. ככה. אותו חתול, רק שמונה סנטים מעיים פחות. אלא שמאז הניתוח מאו לא ממש חזר לעצמו.

3.
הוא עדיין מאושפז שם. ביקרנו אותו הבוקר אתמול. היה אפאטי לחלוטין. לא הגיב לבואנו. למעשה, כמעט ולא הגיב בכלל. לא שותה ולא אוכל. קצת מדאיג. הוא לא אכל שום דבר מאז יום שבת האחרון. בקצב הזה הוא או ייעלם או ידפוק לעצמו את הכבד, מה שיבוא קודם. בעיה. אם לא ישתפר עד מחר, סיכוי סביר שיעשו לו חור בגרון וידחפו לו זונדה, בשביל להאכיל אותו בכוח. עדכון: הם התחילו שוב עם הקטע של הואליום. הם נותנים לו קצת ואליום לוריד, והוא אוכל מחוסר ברירה. אבל בכמויות קטנות מאד. לפחות בינתיים הוא לא הקיא.

4.
לפוזי יש מחר (שבת) היום יומולדת. פוזי תהיה בת 27. לא קניתי לה כלום, גם לא הכנתי כלום. היינו אמורים לנסוע ביום רביעי לחודש לדרך המשי, לירח דבש. הנסיעה הזו בוטלה עד הודעה חדשה. בינתיים, הכי חשוב שמאו יחלים. אני מצטער, פוזי. יומולדת שמח. אני אוהב אותך מאד.

והקול, קול יעקב

תגובות

  1. Brutus

    אני עם אדר ומוסיף שהסיטואציה היא גם חרא.
    שבכל זאת יהיה יום הולדת שמח לפוזי, ושמח בכלל.

  2. מיכל פ"פ

    מה שטוב בכל הסיטואציה הזו
    זה ששנה הבאה ביומולדת של פוזי תוכלו להגיד: איך דאגנו לפני שנה, ולא ידענו שהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר.
    מזל טוב!

להגיב זה מגניב