עמימות

 

1.
כבר שבוע בערך שנפוצות ידיעות משונות בכלי התקשורת על כך שהשר ללא תיק, עמי אילון, נמצא במגעים עם מרצ בשביל לעזוב את מפלגת העבודה ולעבור למרצ, או מרצ החדשה, או מה שזה לא יהיה שמתבשל שם משמאל. נכון לעכשיו, לפי מזל מועלם מהארץ, אילון ביקש להיות מס' אחת ברשימה החדשה, אבל ג'ומס סירב, ואילון ככל הנראה ישתבץ במקום השני.

2.
מרגע שהתחילו הידיעות הללו לפוץ בתקשורת, התחלתי לחוש אי נוחות קלה. עם כל ידיעה חדשה, תחושת האי נוחות גברה. התחלתי להשתומם, ביני לביני, מי הוא ומה הוא עמי אילון, שהוא חושב שמגיע לו לעמוד בראש מפלגה כלשהי, קל וחומר בראש מפלגה קיימת שמסתדרת לא ממש רע בלעדיו. מהם ההישגים הפוליטיים, המדיניים או הפרלמנטריים שלו מאז שנכנס לממשלה, בספטמבר 2007, בשביל לכהן כשר בלי תיק, לאחר שאמר במפורש שהוא לא מתכוון לעשות דבר שכזה? מה לעזאזל האלקטורט שלו?

3.
לכן שמחתי מאד לקרוא את המאמר הזה של יוסי ורטר. ורטר, עיתונאי שאני מאד מאד מעריך, ובין הבודדים בתחום שאומרים את האמת, רק את האמת, ולרוב גם את כל האמת – במידת דיוק מרשימה מאד – כתב על אילון את הדברים הבאים (המאמר כולו מבריק ובהחלט שווה קריאה):

הפליקפלאקים התכופים של אילון מסוגלים להוציא משיווי משקל גם את הקוסם דיוויד בליין: הוא בעד פרישת העבודה מהממשלה, ונגד. הוא מבטיח שלא יצטרף, ושועט פנימה. הוא מתחייב שלא יהיה שר בלי תיק, והוא השר הכי מובטל בממשלה. הוא מפלרטט עם קדימה ועם מרצ תוך פיזור הצהרות נאמנות למפלגתו. מתי נכס הופך לנטל? מתי אדם רציני הופך לבדיחה? עכשיו הוא רוצה להוביל את מרצ נגד העבודה, "ביתו". מחר הוא יגיד ההיפך, באותה נחישות נרגזת.

עדכון: גם אטילה שומפלבי כותב על אילון. בצורה בוטה ונחרצת הרבה יותר.

4.
בשלב הזה, תכננתי להביא נתונים ממשרד האוצר בשביל שיצביעו על כך שלמרות שאילון הוא, כדברי ורטר, השר הכי מובטל בממשלה, הרי שהוא מנצל את תקציב הלשכה שלו מעל ומעבר. אלא שנתבדיתי. נתונים שקיבלתי מהאוצר מראים דווקא את ההיפך: מתחילת השנה ניצל אילון רק מחצית מתקציב לשכתו – 1.2 מיליון שקלים מתוך 2.4 מיליון שקלים.

גם תקציב הנסיעות שלו לחו"ל, שעומד על 110 אלף שקלים בסך הכל, לא נוצל במלואו – רק 75% ניצל אילון מתקציב נסיעותיו לחו"ל. מה שכן, למרות שאילון נסע לחו"ל במהלך כהונתו (הנתון מעודכן לחודש ספטמבר) 5 פעמים בלבד (נתון די ממוצע למרבית השרים בלי תיק, כפי שתוכלו לראות בהמשך), משך הזמן שהוא שהה בחו"ל במצטבר הינו ממושך למדי – 42 ימים (מתוך תקופת כהונה של שנה). הנה פירוט הנסיעות שלו:

נסיעה לקנדה לכינוס הנעילה של המגבית המאוחדת בטורונטו, נסיעה לארה"ב לפגישה עם גורמי ממשל והשתתפות בכנסים שונים (נסיעה של שבוע), נסיעה לדרום אפריקה להשתתפות בכינוסים של המגבית היהודית בקייפטאון וביוהנסבורג, נסיעה להולנד להשתתפות בכנס לרגל חגיגות ה-60 לישראל, נסיעה לבלגיה לייצוג הממשלה בכנס המפלגה הסוציאליסטית באיחוד האירופי ולפגישות נוספות.

5.
זה די עצוב, לטעמי, שאדם כזה תובע לעצמו – אם הפרסומים נכונים – את ראשות מרצ. נו באמת. אז היית מפקד חיל הים, אז היית ראש השב"כ. אז הקמת את המפקד הלאומי עם סרי נוסייבה. אבל הי, זו לא פוליטיקה. בתור פוליטיקאי הישגיך אינם כבירים. אצה לך הדרך מר אילון. חכה, שב בצד. תן לאחרים, המנוסים ממך, להוביל. אולי תלמד משהו.
אבל חשוב מזה, אם לא תלמד, ואם תמשיך לא לעשות, עשה טובה – לך הביתה. פנה למישהו מוכשר ממך (בפוליטיקה) את הכיסא.

6.
בשולי הדברים, למי שמתעניין, החלטתי להציג כאן כפשוטם נתונים נוספים אודות שרים אחרים ללא תיק. אספתי את הנתונים הללו לצורך ידיעה בעיתון שבסופו של דבר לא יצאה אל הפועל. הנתונים מעודכנים נכון לחודש ספטמבר 2008 ומתייחסים לתקופות בהן השרים הללו כיהנו כשרים ללא תיק (חלקם מכהנים היום כבעלי תיקים – יעקב אדרי הוא שר פיתוח הנגב והגליל, רוחמה אברהם היא שרת התיירות, יצחק כהן הוא שר הדתות, איתן כבל כבר לא שר). תבלו.

ניצול תקציב לשכה בפועל לעומת תקציב מקורי (המספרים הם במיליוני שקלים, מקור: משרד האוצר):

 

2007

2008 (ספטמבר)

  תקציב ביצוע אחוז ניצול תקציב ביצוע אחוז ניצול
חיים רמון

1.5

1.1

73.33

1.6

1.1

68.75

יעקב אדרי

1.5

1.8

120.00

     
איתן כבל

1.5

1.1

73.33

     
רוחמה אברהם

1.5

1.8

120.00

1.6

1.7

106.25

רפי איתן

1.4

1.8

128.57

1.8

2.3

127.78

משולם נהרי

1.5

1.9

126.67

1.6

1.7

106.25

עמי אילון

0.3

0.1

33.33

2.4

1.2

50.00

יצחק כהן

1.5

2

133.33

     

(מצטער שזה עקום, לא הצלחתי לסדר את זה ולא בא לשים את זה כתמונה)

הנה גם נתוני הטיסות של השרים (מתחילת כהונתם ועד ספטמבר 2008, מקור: משרד ראש הממשלה):

 

השר תקופת כהונה מספר טיסות / ימים מצטברים יעדים
רוחמה אברהם יולי 2007 – 5 טיסות / 32 ימים ארה"ב (חגיגות ה-60), רוסיה (חגיגות ה-60), ברזיל וארגנטינה (חגיגות ה-60), ארה"ב (חגיגות ה-60), סין (נושאי תיירות)
איתן כבל מאי 2006 – מאי 2007 0 לא נסע לחו"ל בכלל
יצחק כהן מאי 2006 – 

(בחודש ינואר 2008 מונה לשר הדתות)

3 טיסות / 16 ימים ארה"ב (ביקור במוזיאון), ליטא (מציאת פתרון להרס בית העלמין בוילנא), רוסיה (ענייני משרד הדתות)
עמי אילון ספטמבר 2007 – 5 טיסות / 42 ימים קנדה (מגבית), ארה"ב (כנסים), דרא"פ (מגבית), הולנד (חגיגות ה-60), בלגיה (כנס)
חיים רמון מאי 2006 – אוגוסט 2006 (התפטר בעקבות החקירה) 

יולי 2007 –

5 טיסות / 23 ימים ארה"ב (כנס), צרפת (כנס), ארה"ב (כנס), ארה"ב (כנס של יהודים), אנגליה (אירוע של הבונדס), ארה"ב (חגיגות ה-60) 

* כל הטיסות בוצעו מאז שחזר לממשלה בתור המשנה לראש הממשלה (שר ללא תיק)

רפי איתן מאי 2006 – 

(בחודש יולי 2007 מונה לשר לענייני גמלאים)

5 טיסות / 22 ימים פולין (מצעד החיים), גרמניה (פגישות בנושאי ניצולי שואה), הונגריה (השבת הרכוש היהודי הגנוב), בלגיה (כנס), ליטא הונגריה ולטביה (פגישות ודיונים)
יעקב אדרי מאי 2006 – 

(בחודש יולי 2007 מונה לשר עם תיק)

2 טיסות / 12 ימים צרפת (יריד), ארה"ב (מצעד) 

* כל הטיסות בוצעו בתקופה שכיהן כשר ללא תיק

משולם נהרי מאי 2006 – 3 טיסות / 20 ימים ארה"ב (ארגונים יהודיים), אוקראינה (כינוס ועידת רבני אירופה), ארה"ב (ארגונים יהודיים)

 

תגובות

  1. ד.ט

    "נו באמת. אז היית מפקד חיל הים, אז היית ראש השב"כ. אז הקמת את המפקד הלאומי עם סרי נוסייבה. "

    כן, אה. מה הוא כבר עשה. בוא נגלה שהוא בעצם מושחת ועושק את הקופה הציבורית. אופס, הוא לא עושק. לא משנה.

    ג'ומס מוכשר הרבה יותר – ודאי יביא להישג כביר.

להגיב זה מגניב