הפתרון הסופי

הרגע שודר מערכון בתכנית "מקום לדאגה", של ימי ויסלר (וחברים), בערוץ 10.

המערכון, שלא היה מהטובים בתכנית, למעט שלוש השניות הראשונות, נפתח באקסטרים קלוז אפ על פניו של מעיין בלום, ששיחק את דמותו של היטלר. בלום עלעל במסמכים כלשהם ואז אמר בקול מלא פאתוס: "אם כן, זה סופי". לעומתו, השחקן (המצוין) דביר בנדק, שגילם את דמותו של הימלר, הצדיע במועל יד, ואמר "הייל היטלר". מהסביב, התפאורה היתה נאצית למהדרין.

עכשיו, אם זה בסדר, למה אי אפשר לנגן ואגנר, תסבירו לי?

אם אצליח למצוא לינק למערכון הספציפי, אעדכן. ולמען הסר ספק: אני מת על מקום לדאגה. צופה באדיקות. נהנה (כמעט) מכל רגע.

ועכשיו, מילה מראש הממשלה

ראש הממשלה, אהוד אולמרט, שוחח עם פרופ' גיורא ניקמברג, ראש צוות המדענים הישראלים השותף בניסוי מאיץ החלקיקים הנערך בשוויץ, ובו שותפים מדענים ממכון ויצמן, מאוניברסיטת תל אביב ומהטכניון.

פרופ' ניקמברג דיווח לראש הממשלה כי הניסוי מתקדם על פי המתוכנן ואמר כי הוא אופטימי לגבי הצלחתו. עוד אמר פרופ' ניקמברג כי במהלך הניסוי נעשה שימוש במערכות טכנולוגיות ישראליות, מהמתקדמות ביותר בעולם.

פרופ' ניקמברג אמר לראש הממשלה כי במסגרת הניסוי משתפים המדענים הישראלים פעולה עם מדענים פלסטינים ועם מדענים מהעולם הערבי וכי יש בכך כדי לקדם את השלום בין ישראל למדינות הערביות.

פרופ' ניקמברג היה נרגש מהשיחה וביקש לנצל את ההזדמנות על מנת להודות לראש הממשלה באופן אישי על העזרה העצומה שנתנה מדינת ישראל, בין היתר בעידודו, למדנים הישראלים ולפרויקט עצמו.

ראש הממשלה אמר: "אני גאה מאוד על תרומתם של המדענים הישראלים ושל הטכנולוגיה הישראלית לניסוי בסדר גודל כזה, שיש בו כדי להשפיע על האנושות כולה. ישראל מתאפיינת בהיותה מעצמה של טכנולוגיה ושל חשיבה חדשנית, ובכך שהמדנים הישראלים תופסים מקום של כבוד בתחומים שבהם הם מתמחים, בעולם כולו. מדינת ישראל שמחה לתמוף בפרויקט מסוג זה ומקווה להשתלב בפרויקטים נוספים, על מנת להעניק עתיד טוב יותר לאנושות כולה".

(הודעה לעיתונות שהגיעה מתקשורת לשכת ראש הממשלה, היום, 10/09/08, בשעה 19:35. ההדגשות שלי, המהימנות במקור)

קבלו את בוריס

"קבלו את בוריס", אמר ארז טל במין פאתוס משונה לקראת סוף "האח הגדול", רגע אחרי ההדחה. קבלו את בוריס. באמת קבלו. מתמודד הריאלטי הראשון שהצליח לשבור את רצף הזמנחלל ולהיות מודח פעמיים. קבלו את בוריס, אין לו מה להגיד לכם. אין לכם צורך להקשיב לו. קבלו את בוריס.

אני והשמוליקים

יום אחד, כשיהיה לי רעיון ממש מפגר לחברה שאני רוצה להקים, אני אקרא לה "שמוליקים" (בלעז: The Penises). למה? ככה.
ולמתעצלים, להלן ציטוט חלקי מידיעה שהצליחה לתפוס את תשומת ליבי, למרות קרנבל האולמרט-רמון-ברק-מזוז-משטרה-טלנסקי ושות':

חבריו הקרובים של אייל, שהוזמנו להשתתף בליל כלולותיו שנערך ביוני האחרון בגן אירועים במרכז הארץ, תהו בקול רם מיהו החבר המשולהב יתר על המידה, זה הנושא את החתן המאושר על כתפיו, תוך כדי פיזוז יציב על הרחבה לצלילי השיר "אז מה" של מרגלית צנעני. אותו חבר מסתורי לא היה נוכח במסיבת הרווקים שנערכה יממה קודם לכן, וגם פשפוש במעמקי הזיכרון לא הוביל את החברים לתשובה רצויה. בתום השיר שהתנגן ברקע, ערך אחד החברים בירור עם אחות הכלה. לדברי הנוכחים, הממצאים היו מביכים. "הוא רקדן מקצועי", סיפרה האחות בגאווה לא מבוטלת. "רצינו שיהיה שמח, פחדנו שהחבר'ה הצעירים יהיו יבשים. ושלא יבואו הרבה. אימא שלי שמעה שיש רקדנים אקטיביים, ביררנו והבאנו ארבעה".

המונח הרשמי הוא "רקדנים סמויים". כאלה שמתחזים לחברים או לאורחים מן המניין, יושבים בשולחנות ואוכלים, וכשמגיע הזמן לרקוד, הם קמים, רוקדים ומרקידים. משיחות עם אנשי מקצוע בענף החתונות ועם בעלי חברות אשר מציעות כשירות את מצג השווא, עולה כי ברוב המקרים לבני הזוג כלל לא מפריע שחלק מתקציב החתונה מופנה לתשלום עבור אנשים שיתחזו לחברים שלהם. להפך. בני הזוג לא חשים מבוכה, מה גם ששכיחותה של התופעה בשנים האחרונות ממעיטה את הבושה.

מבחינת הזוג הטרי המוכן לשלם עבור חברים מדומים, כל עוד הדבר נשמר בחדרי חדרים והתמונה על רחבת הריקודים מחמיאה, מדובר בעסקה המשתלמת לשני הצדדים.

רקדנים עם אינטליגנציה רגשית גבוהה

שמוליק גולדברנר, הבעלים של חברת "שמוליקים", חברה המתמחה בסוג כזה של שירות ומעסיקה כ-15 חברים להשכיר, מנסה לתקן את הרושם. גולדברנר: "המינוח 'רקדנים סמויים' לאו דווקא מייצג רקדנים שמתחבאים. אלא כאלה שמתלבשים כאורחים, שההתנהלות שלהם נעימה וסולידית. התפקיד שלהם הוא להניע את הקהל ולסחוף אותו יותר. זה מה שעומד בראש מעיינינו כחברה".

את רואה, פוזי, היינו יכולים לפתור את כל הבעיה מה זה בקלות. טלפון אחד לשמוליקים, והכל היה בסדר.