רגע לפני

1.
מחר (יום ד') תתפרסם ידיעה שלי (ושל כתב נוסף), בעיתון. לאחר הפרסום, ארשה לעצמי לחשוף טפח מאחורי הקלעים של כתיבת הידיעה הזו, למרות העגמומיות העיתונאית הרבה שמלווה אותה.
קבלו עדכון: לאור התפתחויות חדשות, אין לי שמץ של מושג מתי הידיעה תתפרסם לבסוף, אבל זה יהיה באחד הימים הקרובים, כך נראה כרגע. הסיפור יבוא לאחר מכן.

2.
ובעניין אחר: מי שמכיר אותי יודע שיש לי מין פטיש מוזר לכל מה שקשור בתשתיות, ובעיקר לתשתיות תעבורתיות (למזלי אני גר בנקודת תצפית מצוינת על בניית ה-depot של הרכבת הקלה בירושלים!), אז הנה תובנה קטנה מפרויקט תשתיתי חשוב.
הבוקר פורסמו התמונות של השלמת כריית המנהרה הראשונה מתוך ארבע בפרויקט מנהרות הכרמל הגרנדיוזי. בתמונות, אותן לא אשים כאן מטעמי זכויות יוצרים, נראים פועלים סינים מאושרים, בפתח שנפער בין שני חלקי המנהרה שנפגשו אתמול, כשמאחוריהם מתנוסס בגאון הדגל הסיני.
מה אומר ומה אדבר. מעבר לפן האסטטי של התמונות, נדמה לי שהן מספרות סיפור גדול יותר, עם מוסר השכל פשוט. מי שמבקר בסין לא יכול שלא להתרשם מיכולתו של העם הסיני (בין אם בגלל התעלמות מזכויות אדם, מיתרונות משמעותיים לגודל בתחום כוח האדם הזמין ובין אם מתאווה מגלומנית שורשית) לקחת על עצמו פרויקטים מטורפים בתחום התשתית, ולבצע אותם במהירות שיא.
לכן, הנה לי מסר פשוט לקברניטי ישראל לעתיד: רוצים להרים פרויקטים תשתיתיים מורכבים וגם לעמוד בלוחות הזמנים שקבעתם לעצמכם? שכרו פועלים סינים. ליתר דיוק, צרו התקשרות חוזית מול חברה סינית שתבצע את הפרויקט בעבורכם. רכבת קלה או רכבת כבדה, רכבת תחתית או תעלת ימים. אם מדינת ישראל באמת רוצה להתקדם בתחום התשתיות המקרטע שלה, ולא רק לסלול כבישים שכבר בתום סלילתם היא נדמים ככבישים ישנים מאד שצריך לשפצם בדחיפות, הגיע הזמן לאאוטסורסינג רציני. תנו את כל הפרויקטים לסינים. הם באמת יודעים איך לעשות את זה. כי את האדמה כבר גאלנו בעצמנו, את גאולת העבודה ניסינו והבנו שמוטב להשאיר אותם לאחרים, והגיע הזמן להפריט גם את גאולת העמידה בלוחות זמנים.

בסיעתא דשמיא

לא כיף לי בחירות.

אני משתדלת להיות כמה שפחות פוליטית. כדרך חיים.

אבל בזמן בחירות אנחנו מגלים כל כך הרבה איכסה על עצמנו.

ועל מה שאנשי השיווק של המפלגות חושבים עלינו.

 

בין סיסמת הבחירות החדשה של ש"ס המעטרת את אוטובוסי ישראל –

ב"ה כן אנחנו יכולים ! (המקור הוא גם צבעוני (כחול ואדום) אבל לא נשמרים לי הצבעים)

לעיצוב אתר האינטרנט של הליכוד הלוקח השראה, צבעים, פונטים ומילים מאתר הבחירות של אובמה (לאחר חיפוש לינקים, מסתבר שמישהו עלה על זה הרבה קודם… ועשה עבודה גרפית טובה בהרבה ממה שאני יודעת לעשות),

והפגישה בין אנשי מפלגת השמאל החדשה לאנשי אובמה (שזו ידיעה ששמעתי ברדיו ואין לי אליה לינק)

אני מתחילה לחשוב שמישהו חושב שאולי אם הוא יעתיק/יתרגם/יגנוב רעיונות/ימחזר/יצבע עורו בשחור האנשים בישראל יחשבו לעצמם "וואו, זה נשמע/מריח/נראה/מזכיר/מתקשר עם/מעלה אסוציאציה/מתכתב עם/מדבר כמו משהו שראיתי בטלוויזיה לא מזמן… ואנשים היו שמחים, התרגשו כזה, ובכו… והייתה להם תקווה!" והמחשבה הזאת תגרום לאנשים הטובים בישראל לעשות את הבחירה הנכונה.

והבחירה הנכונה היא הבחירה במשהו שאין בו מסר, תוכנית או אידיאולוגיה, אלא רק ערמת קקי שמציגה את החבילה הנוצצת ביותר שהכי הכי הכי דומה למשהו שראינו מעבר לים ואולי יעשה טוב.

 

אני משתדלת להימנע מרגשות עזים של שנאה. זה לא עושה לי טוב לעור הפנים. או בכלל.

אבל אני שונאת פוליטיקאים. ואת אנשי הספין בכל צורותיהם.

ואני שונאת דרדסים.