1.
מאז צאת יום כיפור ועד הבוקר (4/10/12) התפרסמה בעיתון סדרת כתבות שלי תחת הכותרת הכללית "מכונת ההפרטה". חשבתי שזה יהיה נחמד לרכז את כולן במקום אחד, והכי נוח לי לעשות את זה כאן. אז הנה:

פרק 1 – חשיפת מכונת ההפרטה – מהפיקוח על השירות ועד ההפרטה עצמה, כל מה שאפשר לחשוב עליו הופרט (לינק, פידיאף)
פרק 2 – האם המדינה בדקה אם ההפרטה בכלל יעילה? לא (לינק, פידיאף)
פרק 3 – התמריצים שיש למדינה לא לפקח בכוונה על השירות שהופרט (לינק, פידיאף)
פרק 4 – הפרטת השירותים העירוניים: מה קורה כשגביית החובות מהתושבים עוברת לחברות למטרות רווח (לינק, פידיאף)

1.5
כהערת אגב, ראשיתה של הסדרה הזו בכתבה אחרת שפרסמתי במוסף של העיתון ביולי האחרון. בכתבה ההיא ניסיתי לעשות הרמת מסך מעל חברה אלמונית למרבית הציבור – מרמנת – שהםפכה בעשורים האחרונים למשהו כמו משרד החינוך ב'. בכל פעם שמשרד החינוך משיל מעל עצמו עוד חתיכה וזורק אותה למיקור חוץ, פעמים רבות מרמנת היא זו שאוספת את החלקים. בכתבה ההיא נחשף כי היקף ההתקשרות של מרמנת לבדה עם משרד החינוך בשנתיים האחרונות הוא יותר מחצי מיליארד שקל. בעקבות הכתבה ההיא קיבלתי כמה סיפורים קטנים על הפרטות שאף אחד מהם לא עמד בזכות עצמו, אבל ביחד הם הולידו את הרעיון לעשות סדרה קצת יותר מקיפה וקצת יותר מעמיקה על תופעת ההפרטה.

1.75
ואם כבר, אולי זה המקום להעיר שתי הערות שלא נכתבו בסדרה הנוכחית. ה ערה ראשונה, על היעדר שקיפות. בזמן העבודה על סדרת הכתבות פניתי למשרדי הממשלה הגדולים וביקשתי לדעת מה היקף ההתקשרות הכספית הנוכחית שלהם עם חברות במיקור חוץ לפי נושאים. מכל משרדי הממשלה שפניתי אליהם רק אחד חזר אלי עם תשובה – משרד הבריאות. בטבלה מסודרת להפליא ניתן לראות (עוד לא פרסמתי אותה, אולי אפרסם בעתיד) כיצד המשרד מוציא מדי שנה יותר ממיליארד שקל למיקור חוץ. יתר משרדי הממשלה שפניתי אליהם נקטו בטקטיקות אחרות. חלקם התעלמו לחלוטין מן הפנייה. אחרים חזרו אלי ואמרו דבר כזה: יש לנו כל כך הרבה התקשרויות במיקור חוץ שאנחנו לא מסוגלים לשבת ולבצע את הבדיקה שאתה מבקש. זה יקח יותר מדי זמן, נא מקד את השאלה שלך לתחום פעילות ספציפי. נדמה לי שהתשובה הזו מעידה יותר מכל עד כמה התופעה הזו של הפרטה במיקור חוץ היא נרחבת ובעייתית. והערה שניה על האם הפרטה זה רע או טוב. מה שניסיתי לשדר בסדרת הכתבות הזו היא שהתשובה ממש לא מובנית מאליה. רק שנדמה לי שלא עשיתי את זה טוב מספיק בטקסטים. אז הנה: אני לא חושב שהפרטה היא רע מוחלט לכשעצמו. אני מבין מאוד את הסיבות שמהן נובעת ההפרטה הזו. אני כן חושב שכשהמדינה מעבירה היקפים כל כך גדולים מהפעילות שלה לידי חברות פרטיות או עמותות, מן הראוי שתלווה את המהלך ב: 1. פיקוח נאות 2. בדיקה קפדנית האם המהלך הוכיח את עצמו. ברוב המקרים, שני הדברים לא קורים כלל. וכמו שהראתי בכתבות, במקרים רבים הדבר הראשון – הפיקוח – מופרט גם הוא. בקיצור, כרגיל, המבחן הוא בביצוע. ובמבחן הזה הממשלה, כל הממשלות, נכשלות כישלון די חרוץ. הכישלון הזה הוא לא בוואקום. יש לו משמעות מכרעת עבור הציבור שצורך את השירותים האלה. זה יכול להיות אוכל דלוח בארוחות הצהריים לתלמידים שלומדים בבתי ספר בהם יש יום חינוך ארוך, וזה יכול תושב פרדס חנה-כרכור שהמועצה שלו העלתה לו את הארנונה יתר על המידה, רק בגלל שחברה חיצונית ייעצה זאת למשרד הפנים, שמסתבר שלא מסוגל לקבל את ההחלטה על כך בעצמו.

2.
הסדרה הזו תעצור כעת, לעת עתה. יש גבול כמה אפשר לספר לקורא על הפרטה בפרק זמן נתון. ארבע כתבות בזו אחר זו היא כבר מסה נאה, ואפשר לנוח לרגע. מה שכן, מתחילת פרסום הסדרה הזו הגיעו אלי פניות לא מעטות – יחסית לנושא שהוא מורכב ורציני למדי – כך שהצטברו אצלי כבר מספיק חומרים שיוכלו, לפחות בחלקם, לשמש בסיס לסדרה עתידית בנושא. המשפט האחרון היה ארוך במיוחד.

3.
נהניתי מאוד לעבוד על הסדרה הזו. לאסוף חומרים, לקרוא מסמכים, להיפגש עם אנשים. אני אסיר תודה לעיתון שנתן לי את הזמן לעשות זאת, ואת הבמה לפרסם אותה. לא הייתי יכול לפרסם את הסדרה הזו לולא עזרתם של כמה וכמה אנשים, וזו הבמה והמקום להגיד להם תודה כיאות. לגורמי חוץ: לנגה איתן ונעמיקה ציון ממרכז חזן לצדק חברתי במכון ון ליר שידעו למפות לי את הדברים המעניינים שהם עובדים עליהם ולהפגיש אותי עם האנשים הנכונים, לאמיר פז פוקס ולרונן מנדלקרן על החומרים המעניינים שהם חשפו אותי אליהם, לשלומית אבני (חומרים שטרם התפרסמו אבל מקווה שיתפרסמו בקרוב בסדרה אחרת), לאפי מיכאלי מהמרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן על החומרים שליקט, ולקרן נויבך שנתנה לי את הבמה להדהד את הכתבות.
ולאנשים הטובים של כלכליסט: לנעמה על ההפריה ההדדית שלמעשה התניעה את הפרויקט הזה, לאביעד על העריכה מלאת ההשראה, ליקיר על העיצוב, לוקסמן על האיור הנפלא, ולכל האנשים הנוספים שלקחו בזה חלק, איש איש את חלקו.

4.
תודה גדולה למי שקרא, נתן פידבק, הגיב בכל דרך שהיא, החמיא או בירך. תודה.