6

בעוד 20 ימים, ילדוש יהיה בן 6.
בגלל שהוא מחכה לזה כבר כל כך הרבה זמן (וכבר הכין בראשו רשימת מתנות מפורטת וומוגדרת + מתכנן ללכת לחנות הצעצועים עם קופת החיסכון שלו שהצטברו בה 88 שקלים ולקנות את כל הלגו שבחנות), הכנו לו טבלת ייאוש. כל בוקר הוא מסמן בה עוד איקס.

בשנה הבאה הוא יעלה לכיתה א'. שלב הרישום לכיתה א׳, יודעים ההורים שקוראים את זה, נמצא בימים אלה בין לקראת סיום או שכבר הסתיים ממש. אנחנו אמנם בסוף ינואר תחילת פברואר, אבל ככה זה.


להמשך קריאה

כשמשרד החינוך מחליט להתאמץ

בינואר 2015, לפני כמעט שנה, פרסמתי פה פוסט על כיצד מערכת השקיפות התקציבית החדשה של משרד החינוך מעידה עד כמה המשרד לא באמת רוצה שהנתונים שלו יהיו שקופים.
כתבתי אז שהמערכת, שנבנתה במשך זמן רב ובמאמץ רב לא באמת נותנת לי לגלות בצורה ידידותית ומהירה כמה משרד החינוך משקיע באיזה בית ספר – שזה מה שהיא אמורה לעשות – ושחבל שמשרד החינוך לא ריכז את המאמץ שלו בפיתוח מערכת ידידותית.

הנה הוידאו שהקלטתי אז בשביל להדגים עד כמה מדובר במערכת לא ידידותית:

והנה, השבוע, כמו קרה נס. משרד החינוך העלה את הדור החדש של מערכת השקיפות התקציבית שלו, שכוללת לא רק נתונים מעודכנים יותר (לא עוד נתוני 2012, אלא נתוני 2014. אנחנו תיכף כבר 2016, אבל למה להיות שליליים) אלא גם ממשק חדש.
והנה, מתברר שאם רוצים אז אפשר. כי הממשק החדש, שומו שמים, אשכרה נותן לי תשובה (יחסית) מהירה ו(יחסית) ידידותית לשאלה הכל כך בסיסית – כמה מכספי המסים שלי משרד החינוך משקיע בילדים שלי (וכמה הוא משקיע באחרים לשם השוואה).

כעת המערכת הזו נראית כך:

כמו שאפשר לראות בקלות, זהו שיפור ניכר, אפילו ניכר מאוד. זו עוד לא מערכת שעובדת פיקס, ומבלי לבדוק אני מוכן להתערב שהנתונים בה לא מדויקים עד הסוף (לכו אתם תדייקו נתונים בהיקף של 38 מיליארד שקל), ועוד חסרים שם פיצ׳רים שהייתי רוצה לקבל, אבל זו בכל זאת התקדמות משמעותית. וכשצריך לתת מילה טובה לפקידים שלקחו חלק במלאכה, צריך לתת.

אז הנה – מילה טובה וחיזוק חיובי.

ואם כבר, הנה מה שהייתי שמח שהייתם מוסיפים למערכת (או, לחילופין, שמתכנתים ומעצבים בעלי תשוקה להנגיש מידע ציבורי היו מוסיפים):

אפשרות נוחה לעבור במהירות בין בתי ספר, אפשרות ליצור רשימת בתי ספר ספציפיים להשוות ביניהם (כמו באתרי השוואות מחירים שמאפשרים לי להשוות בין דגמים של מוצר כלשהו. אפשרות כזו תיתן לי להשוות בקלות בין בתי ספר שלא נמצאים באותה רשות, למשל בין בית ספר אליטיסטי בתל אביב לבין בית ספר נחשל בחורה), אפשרות למיין את הנתונים (האמת שזה נראה לי כל כך בסיסי שיש מצב שפספסתי את זה איכשהו), אפשרות לראות את מגמות השינויים בין השנים, אפשרות לגזור נתונים מצרפיים בצורה נוחה (כרגע המערכת משווה בנוחות בין מחוזות, אבל מה עם השוואה נוחה בין זרמי לימוד? בין יהודים וערבים?) ואני מניח שיש אפשרויות נוספות שלא חשבתי עליהן (אתם מוזמנים לתת רעיונות משלכם בתגובות).

בקיצור, כנסו והשוו – כמה מכספי המסים שלכם הילדים שלכם מקבלים בחזרה, וכמה מקבלים ילדים של אחרים – והפיצו גם לחברים שלכם. אם כבר הממשלה נותנת לכם שירות, למה לא להשתמש בו.

מערכת שקיפות תקציבית זמינה כאן

למה זה לא יעזור לדחוף את התלמידים ללמוד מתמטיקה רק בתיכון

לשמחתי, אחרי הראיון שקיימתי עם אלי הורביץ מקרן טראמפ על התוכנית לחיזוק לימודי המתמטיקה ל-5 יחידות בתיכונים קיבלתי לא מעט תגובות. שתיים מהן, אחת של מורה בבית ספר יסודי, היו בסגנון הזה – זה נחמד לחזק לימודי מתמטיקה בתיכון, אבל האמת היא שצריך לעשות את זה ביסודי, עוד לפני שהילדים לומדים שמתמטיקה זה גיהינום. אי לכך ובהתאם לזאת, מצאתי את עצמי בחדר מספר 79 בבניין מכון איינשטיין בגבעת רם בירושלים. שם פגשתי שני אנשים עם רקורד די מטורף לכל אחד מהם – פרופ' רז קופרמן ופרופ' שמעון שוקן – שסיפרו לי איך הם מנסים לענות בדיוק על האתגר הזה. לתפוס את הילדים לפני שהם פוגשים את מושג השברים והולכים לאיבוד. על החברה שהם הקימו שמנסה להיכנס לבתי הספר וללמד את הילדים ללמוד מתמטיקה, ולאהוב אותה. ובסוף הטקסט יש בונוס למתמידים, בייחוד אם אתם הורים לילדים קטנים: שובר שייתן לכם להשתמש באתר שלהם בחינם למשך שנה שלמה. קריאה נעימה

לפני לא הרבה זמן, כששר החינוך נפתלי בנט עוד התעסק בתחום החינוך ולא בנסיונות חינוך מחדש לבנימין נתניהו, הוא השיק ברוח וצלצולים את התוכנית שלו לחיזוק לימודי המתמטיקה ב-5 יחידות לימוד בתיכונים. המטרה: הכפלת מספר התלמידים הלומדים 5 יחידות מתמטיקה, מתוך תפיסה שאם ישראל רוצה להמשיך לשמור על היתרונות היחסיים שלה בתחום ההייטק והטכנולוגיה, היא מוכרחה לייצר כמות גדולה של בוגרי 5 יחידות מתמטיקה ומקצועות מדעיים נוספים.
עם כל הכבוד לתוכנית של בנט, יש מי שחושבים שההתמקדות בגילאי התיכון היא בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי. ״יש סיבה שפוליטיקאים מתמקדים בבגרויות. לפוליטיקאים קל להתמקד במדד של בחינות הבגרות כי הוא בהחלט מדיד אבל בעיקר ניתן למניפולציה כזו או אחרת תוך קדנציה. לכן גם כל שר חינוך מתמקד בבגרויות. לא שמעת על שר חינוך עם תכנית ארוכת טווח. אבל העניין הוא לא כמה יחידות במתמטיקה תלמידי ישראל עושים אלא איך אתה מביא את הילדים לכיתה ז' ללא חרדה מהמתמטיקה. אחרת, בשלב הזה איבדת את רוב התלמידים ובתיכון כבר תילחם על מעטים בלבד״, זו היתה אחת מהתגובות שהגיעו ל״כלכליסט״ לאחר פרסום הראיון עם אלי הורביץ מנכ״ל קרן טראמפ, אחד הגופים שעומדים מאחורי התוכנית של בנט לחיזוק לימודי המתמטיקה בתיכונים.
זה בדיוק האתגר שפרופ׳ רז קופרמן ופרופ׳ שמעון שוקן מנסים לפצח – כיצד לגרום לתלמידי היסודי לאהוב מתמטיקה, או לפחות לא לפחד ממנה. השלב הראשון שלהם הוא בכלל להתמודד עם חרדת המתמטיקה של המורים.


רז קופרמן
קרדיטצילום: אוראל כהן

קרדיטצילום: אוראל כהן


להמשך קריאה

הילדים שלכם צריכים ללמוד להיכשל

בשנה האחרונה חיפשנו בית ספר לילדוש. בסוף הוא לא הלך לכיתה א השנה (הוא בן 5), אבל החיפוש הזה גרם לנו לחוות בפעם הראשונה את מערכת החינוך על בשרנו, על הפלוסים שלה ועל המינוסים שלה. אולי זו הסיבה שבפגישה הראשונה שלי עם איש החינוך אלי הורביץ הרגשתי שהוא ממלא בי השראה. וכשזה קורה, זה כלל אצבע בשבילי שצריך לראיין את האיש שיושב מולי לעיתון. נירית אומרת שלראיון הזה יש פוטנציאל לא ממומש. יש מצב שהיא צודקת, ויש מצב שזה רק מבע אומנותי מתוחכם בשביל לשתול אמירה סאב-טקסטואלית על מערכת החינוך הישראלית. קריאה נעימה

לאלי הורביץ – לא ההוא מטבע, אלא מנכ״ל קרן טראמפ (לא הטראמפ ההוא) לשיפור הישגי החינוך בישראל, שמתמקדת בעיקר בטיפוח לימודי המתמטיקה והמדעים – אין גינונים. כשאני מגיע בפעם הראשונה למשרדי הקרן באזור התעשייה של מודיעין, יש דבר כזה, הוא מוביל אותי לאורך פרוזדור הכניסה הארוך, שואל אותי אם אני רוצה לשתות משהו, ואז מכין לי בעצמו כוס תה.
אחר כך אנחנו מתיישבים במשרד שלו, תמונה ענקית וישנה של ילדים לומדים בכיתה אי שם בשנות ה-50 או משהו כזה מעטרת את קיר הכניסה. שולחן העבודה שלו עמוס בפרסומים, מאמרים, ספרים ומחקרים על חינוך. דרך חלון המסך הגדול שממול לשולחן ניבטים אחוריו של בניין המשרדים האפור מנגד, שום דבר שיסגיר שמהחדר הזה, מהמשרדים האלה, נרקמה אחת התוכניות השאפתניות ביותר של מערכת החינוך בשנים האחרונות, אחת שדווקא יש לה סיכוי לא רע להצליח.


להמשך קריאה