הרגע שודר מערכון בתכנית "מקום לדאגה", של ימי ויסלר (וחברים), בערוץ 10.

המערכון, שלא היה מהטובים בתכנית, למעט שלוש השניות הראשונות, נפתח באקסטרים קלוז אפ על פניו של מעיין בלום, ששיחק את דמותו של היטלר. בלום עלעל במסמכים כלשהם ואז אמר בקול מלא פאתוס: "אם כן, זה סופי". לעומתו, השחקן (המצוין) דביר בנדק, שגילם את דמותו של הימלר, הצדיע במועל יד, ואמר "הייל היטלר". מהסביב, התפאורה היתה נאצית למהדרין.

עכשיו, אם זה בסדר, למה אי אפשר לנגן ואגנר, תסבירו לי?

אם אצליח למצוא לינק למערכון הספציפי, אעדכן. ולמען הסר ספק: אני מת על מקום לדאגה. צופה באדיקות. נהנה (כמעט) מכל רגע.

"קבלו את בוריס", אמר ארז טל במין פאתוס משונה לקראת סוף "האח הגדול", רגע אחרי ההדחה. קבלו את בוריס. באמת קבלו. מתמודד הריאלטי הראשון שהצליח לשבור את רצף הזמנחלל ולהיות מודח פעמיים. קבלו את בוריס, אין לו מה להגיד לכם. אין לכם צורך להקשיב לו. קבלו את בוריס.

באדיבות ליאור:

יונתן שלח לי לינק לריכוז די מגניב של תמונות ישנות, בעיקר של כבישים, מכוניות, ושאר סוגי תשתיות. בקיצור, יודע יונתן לב בהמתו.

הנה למשל גשר מעריב (בתל אביב) במהלך הקמתו (1976):

והנה מגדל שלום בבנייה (1964):

הנה מפרץ אילת כשהוא באמת היה גן עדן (1960):

והנה הכניסה לירושלים (1969):

למתקדמים: מאגר תמונות אדיר של מקומות רבים (קרא: קדושים) בארץ ישראל, עוד משלהי המאה ה-19. באדיבות שחר, נדמה לי.