בתופים, במחולות

1.

כשירות לקורא בנימין נתניהו, שמזכיר מעל כל במה עד כמה תרמה מדיניות הפחתת המיסים שלו ליציאה מן המיתון בתחילת שנות ה-2000, הנה הצצה קלה לעתיד. בעוד כמה שנים, אחרי שנצא מהמיתון שאנחנו נכנסים אליו כיום, ראש מחלקת המחקר בבנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, תכתוב עבודת מחקר, על הגורמים שבזכותם יצא המשק הישראלי מהמשבר הגדול. אני מוכן להמר כבר עתה, שתוצאות ההעבודה העתידית הזו תהיינה לא שונות בהרבה מעבודה קודמת של ד"ר פלוג בנושא, אותה פרסמה ביולי 2007. העבודה ההיא התייחסה למיתון של תחילת שנות ה-2000. הנה ציטוט מההודעה לעיתונות של בנק ישראל עם פרסום העבודה:

המשתנים המשמעותיים ביותר המסבירים את המעבר לתקופות של צמיחה מתמשכת הם משתנים חיצוניים – עליהם אין לקובעי המדיניות השפעה ישירה דרך המדיניות הכלכלית. בין גורמים אלה יש לציין את הסחר העולמי המבטא את הביקוש העולמי ליצוא הישראלי, את המצב הבטחוני ואת גלי העלייה לארץ. […]
בבדיקה שנועדה לכמת את תרומות המשתנים השונים למעבר מהמיתון של השנים 2001-2002 לתקופת הצמיחה הנוכחית, נמצא כי שני שליש מהמעבר מוסבר על ידי משתנים חיצוניים – בעיקר הגידול בסחר העולמי והשיפור במצב הבטחוני – והשליש הנותר מוסבר על ידי משתני מדיניות – הפחתת שיעורי המס ושיפור המדיניות המאקרו-כלכלית.

(ההדגשות שלי, המחקר המלא, באנגלית, נמצא כאן)

2.

ואם כבר בנימין נתניהו, ואם כבר הפחתות מיסים, נתניהו מצהיר בימים אלה מעל כל במה כי לאחר שייבחר לראשות הממשלה, במידה שייבחר, יפעל להאצת הפחתת המיסים (מס הכנסה ומס חברות, בשיעור מקביל). הוא טוען, שהדבר יניע קדימה את הצמיחה. הוא גם אומר, שהפעם הוא ימקד את הפחתת המיסים בעיקר בשכבות הביניים הנמוכות, משום שהנטייה השולית לצרוך של חברי שכבות אלה גדולות יותר. במלים של בני אדם: האנשים האלה יבזבזו חלק גדול יותר מהגידול שלהם בנטו על צריכה, לעומת בני השכבות החזקות (שנוטים יותר להשקיע).

נתניהו מתבסס בתיאורית "הפחתת המיסים=הגדלת הצמיחה" שלו, על עקומת לאפר. עקומת לאפר, במלים כלליות, מתארת את היחס בין שיעור המס שמוטל על ידי הממשלה (למשל, מס הכנסה) לבין הכנסות המדינה ממיסים (כאחוז מהתוצר). למרות שזה נשמע לכם משעמם בצורה קיצונית, העקומה הזו תופסת מקום מרכזי במשנתו הכלכלית של נתניהו. לפני כמה שנים טובות, אחרי שנתניהו כבר עזב את משרד האוצר, ולפני שגלה לספסלי האופוזיציה, ראיתי את נתניהו בהרצאה בפני סטודנטים. הוא צייר על הלוח את עקומת לאפר, והסביר בגאון כיצד הפחתת המיסים שביצע הגדילה את הכנסות המדינה ממיסים.
בשביל לסבר את העיניים, כך נראית עקומת לאפר (לפחות בויקיפדיה, וגם בציורים של המרצים שלי לכלכלה):
עקומת לאפר. את הגרף הקודם לא ראו
הדבר שמעניין בעקומה הזו, הוא נקודת השיא שלה, ומה שקורה אחריה, בצד הימני של הגרף. העקומה מתארת קשר מעניין בין שיעור המס (על ציר ה-X) לבין היקף ההכנסות ממיסים של המדינה (על ציר ה-Y). על פי התיאוריה, שהיא רק תיאוריה, החל משיעור מס מסוים, הכנסות המדינה ממיסים דווקא תקטנה. במלים אחרות, אם להציג את הדברים מהפריזמה של נתניהו: ברמות מסוימות, אם המדינה תקטין את שיעור המס, ההכנסות ממיסים דווקא תגדלנה. אבל, ויש כאן אבל, נתניהו מתבסס על הנחת עבודה שהמשק הישראלי נמצא בחלקה הימני של העקומה. הוא רק שכח להציג לציבור את הכלים שאפשרו לו להוכיח את זה.

המרצים שלי לכלכלה נהגו לומר שאפילו אם התיאוריה של לאפר נכונה, אין שום דרך לקבוע באיזו נקודה על העקומה אנחנו נמצאים. במלים אחרות, ייתכן שאנחנו נמצאים בדיוק בנקודת השיא, ואם נתניהו יקטין את שיעורי המס (או יגדיל אותם, לצורך העניין) הכנסות המדינה ממיסים דווקא תקטנה. מה יקרה אז? האם יזנח ביבי את התיאוריה שלו? האם יידע לומר כי היינו בדיוק בנקודת השיא וכעת יש לחזור אליה? אני בספק רב.

לזכות התיאוריה עצמה ייאמר שבצמוד למגמת הפחתת המיסים בשנים האחרונות, שהחלה בתקופתו של סילבן שלום כשר אוצר, אכן גדלו הכנסות המדינה ממיסים. אבל, אין כאן משום הצגת קשר סיבתי. במלים אחרות, אין הדבר אומר שמה שנתניהו אומר הוא נכון בהכרח. בשביל להוכיח את צדקתו, אם בכלל, יש למצוא את הקשר הסיבתי, אם קיים כזה, בין שני הדברים. ומלבד זה, יש לחשב במדויק אילו משתנים תרמו, ובאיזו מידה, לגידול הכנסות המדינה ממיסים. יתרה מכך, אם להאמין לפלוג, שני שלישים מהצמיחה הגדולה שאחרי שנות המיתון מקורם במשתנים חיצוניים – קרי, שיפור במצב הכלכלה העולמית – ורק שליש מקורו בהפחתת המיסים וברפורמות המבניות בשוק. אז היי, בואו נרגיע.

3.
לקריאה נוספת (טקסטים ישנים):
יוסי לוי בפוסט מאלף על מניפולציות על עקומת לאפר
מומי דהן במאמר דעה בהארץ, על הדמגוגיה של משרד האוצר והשימוש שלו בעקומת לאפר

זה הזמן להילחם בפשע

הקמפיין החדש של אפרים סנה ומפלגתו "ישראל חזקה" (מה לכל הרוחות זה אומר?) רץ תחת הסיסמא: "נלחמים בפשע", כשתמונתו של סנה מעטרת את הפוסטר. יש החוששים לחייו של סנה, ומביאים את ההספין ההצתה האחרונה של מכוניתו של סנה כדוגמא.

אני, אינני חושש כלל. עובדה ידועה היא שלאחר שסנה הלשין על שוטרים מושחתים והופלל בפשע שהוא לא ביצע, סודרה לו תאונה מצערת שבעקבותיה הפך חסין לנסיונות התנקשות שכאלה.

למעלה: רשימתו החדשה של סנה נלחמת בפשע- מתוך סרטון הבחירות החדש שמופץ בימים אלו.

יחד עם זאת, אל לכם להאמין לשקריו של סנה. הוא מבטיח להיות חזק, אבל ביבי גומר אותו בהורדת ידיים, והוא גם הרבה יותר טוב במתח, ובכפיפות בטן. לא שביבי הוא אלטרנטיבה ראויה. נתניהו, ביסודו, הוא לא יותר מעוד סוחר מכוניות משומשות, קדימה חסרי חוט שדרה, וברק, כמו עופר נחשון, רק מבאס ת'אווירה.

לכן עשו כמוני, והצביעו למפלגה הלאומית סוציאליסטית. יש בה את כל מה שאנחנו אוהבים.
היא לאומית, היא סוציאליסטית, מצד אחד מאוחדת, ומצד שני לא לא שוכחת את השכבות החלשות ונאמנה לרוח הסוציאליזם. והיא חזקה. חזקה חושרמוטה.

חזק חזק ונתחזק

אחי ליאור שלח לי את המייל הבא. לא נגעתי:

זה רק לי או שנתניהו נשמע כמו איזה ילד שמספר לאמא שלו באיזה מקצועות הוא טוב בבית ספר?

"חזק בביטחון, חזק בכלכלה. ככה ככה בגיאוגרפיה."

"חזק בביטחון, חזק בכלכלה. ככה ככה בגיאוגרפיה. בסדר באנגלית."

בכלל מה השטויות האלה של "חזק." מה זה אומר לכל הרוחות? זה כמו לצעוק בטירונות "נמר-כבוד!" זה לא אומר כלום.

זה מלחיץ קצת, אבל לא אומר כלום.

strong

רגע לפני

1.
מחר (יום ד') תתפרסם ידיעה שלי (ושל כתב נוסף), בעיתון. לאחר הפרסום, ארשה לעצמי לחשוף טפח מאחורי הקלעים של כתיבת הידיעה הזו, למרות העגמומיות העיתונאית הרבה שמלווה אותה.
קבלו עדכון: לאור התפתחויות חדשות, אין לי שמץ של מושג מתי הידיעה תתפרסם לבסוף, אבל זה יהיה באחד הימים הקרובים, כך נראה כרגע. הסיפור יבוא לאחר מכן.

2.
ובעניין אחר: מי שמכיר אותי יודע שיש לי מין פטיש מוזר לכל מה שקשור בתשתיות, ובעיקר לתשתיות תעבורתיות (למזלי אני גר בנקודת תצפית מצוינת על בניית ה-depot של הרכבת הקלה בירושלים!), אז הנה תובנה קטנה מפרויקט תשתיתי חשוב.
הבוקר פורסמו התמונות של השלמת כריית המנהרה הראשונה מתוך ארבע בפרויקט מנהרות הכרמל הגרנדיוזי. בתמונות, אותן לא אשים כאן מטעמי זכויות יוצרים, נראים פועלים סינים מאושרים, בפתח שנפער בין שני חלקי המנהרה שנפגשו אתמול, כשמאחוריהם מתנוסס בגאון הדגל הסיני.
מה אומר ומה אדבר. מעבר לפן האסטטי של התמונות, נדמה לי שהן מספרות סיפור גדול יותר, עם מוסר השכל פשוט. מי שמבקר בסין לא יכול שלא להתרשם מיכולתו של העם הסיני (בין אם בגלל התעלמות מזכויות אדם, מיתרונות משמעותיים לגודל בתחום כוח האדם הזמין ובין אם מתאווה מגלומנית שורשית) לקחת על עצמו פרויקטים מטורפים בתחום התשתית, ולבצע אותם במהירות שיא.
לכן, הנה לי מסר פשוט לקברניטי ישראל לעתיד: רוצים להרים פרויקטים תשתיתיים מורכבים וגם לעמוד בלוחות הזמנים שקבעתם לעצמכם? שכרו פועלים סינים. ליתר דיוק, צרו התקשרות חוזית מול חברה סינית שתבצע את הפרויקט בעבורכם. רכבת קלה או רכבת כבדה, רכבת תחתית או תעלת ימים. אם מדינת ישראל באמת רוצה להתקדם בתחום התשתיות המקרטע שלה, ולא רק לסלול כבישים שכבר בתום סלילתם היא נדמים ככבישים ישנים מאד שצריך לשפצם בדחיפות, הגיע הזמן לאאוטסורסינג רציני. תנו את כל הפרויקטים לסינים. הם באמת יודעים איך לעשות את זה. כי את האדמה כבר גאלנו בעצמנו, את גאולת העבודה ניסינו והבנו שמוטב להשאיר אותם לאחרים, והגיע הזמן להפריט גם את גאולת העמידה בלוחות זמנים.

על הבתולין

1.
לעת לילה, מצאתי את הידיעה ההזויה הזו בוואינט. למתעצלים, הנה התמצית שלה:

סטודנטית אמריקנית בת 22, שמעוניינת למכור את בתוליה לכל המרבה במחיר כדי לממן תואר שני בייעוץ לזוגות נשואים, אמרה כי ההצעות שקיבלה כבר הגיעו ל-3.7 מיליון דולרים.

כשקראתי את התמצית הזו, מיד עלו בראשי שני דברים: (1) הכל סחיר, והגיע הזמן שנפנים את זה. (2) האם מי שיזכה במכרז יטרח לבדוק לפני המשגל באם הסטודנטית אכן בתולה? כלומר, האם אותו אדם באמת יבדוק את הסחורה שהוא רוכש, או שמא סתם יזיין את הסחורה הזו כך או כך? כלומר, נניח שהוא יבדוק, ונניח שהוא יגלה שעבדו עליו, ושהסטודנטית לא בתולה. האם הוא רשאי לשכב איתה בכל זאת? האם יש כאן התחייבות חוזית? האם הוא יוכל לתבוע אותה במקרה שיגלה שהיא עבדה עליו?

אבל לפני שהספקתי למצוא מענה לשאלות הללו, קראתי עוד קצת מן הידיעה. הנה עוד כמה עובדות מעניינות לגבי הסיפור הזה:

דילן, תושבת סן-דייגו שבקליפורניה בעלת תואר ראשון בלימודי נשים, סבורה כי אינה משפילה את עצמה. היא סיפרה כי החליטה להציע למכירה את בתוליה לאחר שאחותה אביה, בת 23, מימנה את התואר שלה בתוך שלושה שבועות שבהן עסקה בזנות.

ואז, בעצם, עמדתי מול השאלה הגדולה ביותר בסיפור הזה – לאחותה קוראים אביה? מה לעזאזל קורה באייטם המשונה הזה?

ואגב, הנה התשובה שלה לחלק מן השאלות שלי מהפסקה הקודמת:

היא ציינה כי לבתולין אין משמעות רבה עבורה והדגישה כי היא מוכנה לעבור בדיקות רפואיות כדי להוכיח שלא קיימה יחסי מין מעולם. דילן הביעה פליאה רבה שאנשים מוכנים לשלם כסף כה רב: "זה מזעזע שגברים מוכנים לשלם כל כך הרבה תמורת בתולין, דבר שבין כה אינו כל כך מוערך בימים אלה".

כן, מזעזע. בגלל זה את לוקחת על זה כל כך הרבה כסף.

2.
אבל הסיפור מהחלק הקודם הוא, בעצם, רק משל למשהו אחר שרציתי להגיד. ואלס עם באשיר זכה בפרס גלובוס הזהב. עם קצת רצון טוב הוא גם יזכה באוסקר. ראיתי את הסרט. ביממה האחרונה לא היה כלי תקשורת בישראל שלא שיבח את ארי פולמן ואת הצוות שיצר את הסרט על ההישג החשוב.
ואלס עם באשיר, לטעמי, הוא סרט מטריד למדי, אם יורשה לי לציין. הוא סרט מצוין, שלא אובן לא נכון, אבל מטריד למדי. ונשאה חן בעיניי העובדה כי דווקא בשעת לחימה בדרום, מוצא הממסד הישראלי לנכון (על ענפיו השונים) להעריף שבחים רבים כל כך, להתרפק בפטריוטיות נוצצת כל כך, על סרט שיותר מכל הסרטים הישראלים האחרים שיצא לי לראות – להוציא, אולי, את אוונטי פופולו – דוחף לצופה הישראלי מראה מלוכלכת בפרצוף, מכריח אותו להתבונן בעצמו, ואומר לו בפה מלא דם: "הנה, כזה מגעיל אתה. אתה רואה? כזה מגעיל."
זה, בעצם, הנמשל.