יום חגם של חולי הצליאק

1.
ידיעה מוזרה ראשונה, דווקא אצלנו באתר:

בג"ץ הורה להקפיא את ההפחתה במחיר הלחם האחיד

נכנסתי לידיעה, כי אני עוקב מתוך עניין אחרי סאגת נדנדת מחירי הלחם וההתנהלות הפוליטית של משרד התמ"ת בעניין. הופתעתי לקרוא שלבג"ץ יש עמדה בעניין כלכלי, או שיכולה להיות לו עמדה שכזו. והנה, בתוך הידיעה, מצאתי הסבר תמוה לחלוטין לדברים. הנה הוא במלואו:

על פי החוק, כדי שהפחתת המחיר תיכנס לתוקף מיידי, צריכה המדינה לפרסם אותה בשני עיתונים יומיים, שאחד מהם בשפה הערבית. המדינה פנתה בשבוע שעבר ללפ"מ (לשכת הפרסום הממשלתית) בבקשה לפרסם את דבר ההפחתה, אלא שהסתבר שבאותו שבוע לא היו עיתונים בערבית בשל חג במגזר הערבי. לדברי צביה דורי, המפקחת על המחירים בתמ"ת, אם הפרסום היה מתבצע וההפחתה הייתה נכנסת לתוקף, ספק רב אם בג"ץ היה מבטל אותה, אלא שבעקבות צירוף המקרים של אי הפרסום והגשת העתירה במקביל, דרש בג"ץ מהמדינה להקפיא את ההפחתה עד להכרעה בעניין.

(ההדגשות הן שלי, החלמאות ויכולת התכנון המופלאה במקור)

2.
ידיעה מוזרה שניה, הפעם אצל המארקר:

מייל שקרי על פגמים במוצר במבה של אסם מפיל את המניה בבורסה


והנה קצת מן הידיעה עצמה:

מייל שקרי על פגמים במוצר במבה של חברת אסם מפיל את מניית החברה בבורסה (נכון לכתיבת פוסט זה המנייה ירדה ב-4.79%, ש.א). במייל נכתב כי אסם תוציא הודעה לעיתונות הערב ולפיה מקרי המוות של התינוקות שהתגלו השבוע קשורים למוצר במבה. משרד הבריאות מסור כי מדובר בשמועה חסרת בסיס. מאסם נמסר בתגובה: "אנו מפנים את ציבור להודעת משרד הבריאות ששה קץ לשמועות מופרכות וחסרות אחריות".

בשלב זה, לא ברור האם מדובר במייל מטעם מי מהמתחרים של אסם, שהחליט לנקוט במהלך מלוכלך, ולנסות להזיק לחברה באמצעות מכתבי שרשרת. דבר אחד בטוח: בתוך פחות מ-3 שעות המייל עבר עשרות אלפי תאי דואר אלקטרוני, ומצא את דרכו לפורומים להורים לתינוקות באינטרנט, ומשם, ל-SMS רבים שעברו בנושא החל משעות הצהריים המוקדמות.

(ההדגשות הן שלי, נקיטת העמדה והביטחון העצמי המרשים במקור)

רגע אחרי, רגע לפני

אני לא לגמרי בטוח לכמה אחוזים מקוראי "תחשוב טעים, יהיה טעים", זה ידבר, אבל אני אנסה בכל זאת:

אתמול וועדת הכספים אישרה את תכנית ההאצה של משרד האוצר, חודש אחרי שהוצגה. מטרת התכנית (בתמצית): הזרמת מיליארדי שקלים לענפים שונים במשק, בניסיון לבלום את המיתון ולהתניע את המשק לקראת צמיחה מחודשת.

אחרי שהוצגה התכנית, כאמור לפני חודש, התחילה מהומת אלוהים סביבה. אני זוכר שישבתי במסיבת העיתונאים של משרד האוצר בה הוצגה התכנית, והתחלתי לקבל תגובות של ח"כים בביפר, עוד לפני שמסיבת העיתונאים הסתיימה. הפוליטיקאים נכנסו לסחרור, בעיקר אלה שהיו צריכים להתמודד בפריימריז, ויו"ר ההסתדרות ונשיא התאחדות התעשיינים תפסו טרמפ על הסחרור הזה, ורק ליבו את האש והגדילו את גובה הלהבות.

לפני שבועיים, בערך, כשהיה כבר ברור שהעסק הזה מתכנס לקראת פתרון מוסכם – יותר או פחות, על מי יותר ועל מי פחות – צלצלתי לדובר משרד האוצר, שלומי שפר, וביקשתי שיסדר לנו ראיון בלעדי עם הממונה על התקציבים, רם בלינקוב. הבקשה שלי היתה מאד ספציפית: ביקשתי לראיין אותו לאחר שתכנית רשת הביטחון לחיסכון הפנסיוני תוצג בממשלה, ולפני שהיא תוצג בכנסת. רציתי לתפוס את בלינקוב רגע אחד לפני שהוא נכנס לזירה הפוליטית הממוקשת, בתקווה שהוא יהיה עצבני להפליא. חלפו ימים, המשכתי ללחוץ על שלומי, ובסופו של דבר, ביום חמישי האחרון, הגיע המסר: בלינקוב מסכים לראיון. קבענו את הראיון ליום ראשון אחר הצהריים, אחרי ישיבת הממשלה שבה היתה אמורה להיות מוצגת רשת הביטחון. כמה דקות אחרי שסגרנו את המועד, צלצל אלי שלומי, ואמר שבלינקוב שינה את דעתו. הוא עדיין מוכן להתראיין, אבל רק אחרי שוועדת הכספים תאשר את תכניות האוצר, ורק בתנאי שהיא תאשר את תכניות האוצר.

ברגע הראשון, נעצבתי אל ליבי. רציתי לתפוס את בלינקוב רגע לפני, לא רגע אחרי, כשהוא כבר נינוח וריק מאנרגיות. אבל לא היתה לי ברירה. כשבלינקוב מסכים לראיון בלעדי, אתה לא אומר לו לא רק בגלל שהשעה והיום לא מתאימים לך. אז הסכמנו, וערכנו את הראיון אתמול – יום שני – אחר הצהריים, אחרי שהסאגה של תכנית ההאצה הסתיימה בוועדת הכספים. את הראיון ערכנו שניים: אמנון אטד, כתב האוצר שלנו, ואנוכי. מיד אחר כך, פרשנו לחדר צדדי, ערכנו את הדברים, הוספנו טקסט, סידרנו מחדש, ושלחנו חיש קל למערכת. הבטחנו להביא כותרות, ואני חושב שעמדנו בהבטחה הזו.

זו לי הפעם הראשונה שבה אני יושב עם בלינקוב באופן כל כך אינטימי. אני מוכרח לומר שהופתעתי. האיש היה נינוח, מעט עייף אבל מאד רגוע. דיבר בשקילות, לא בהתלהמות, וענה תשובות ענייניות להפליא. לא הכל נכנס פנימה, לעיתון, אבל הרוב המוחלט. הכותרות שניתנו לראיון הזה – שלא ניתן לראות אותן בגרסת האינטרנט, אלא בעמוד הראשון של העיתון – לוקחות את הראיון הזה לכיוון מאד מסוים. לגבי רובן אני מסכים, אבל לא לגבי כולן. אבל הי, זה לא ממש משנה. כך או כך, אני מרוצה מאד מהראיון הזה.

בכל אופן, אתם כמובן מוזמנים לרוץ ולקנות את העיתון (ולשלם לי את המשכורת על הדרך), אבל כמובן שאתם מוזמנים לקרוא גם את הנוסח האינטרנטי.

תגובות לעצם הדברים של בלינקוב תתקבלנה בברכה. קריאה נעימה.

לידיעת הקורא ד"ר אריה מימון

מכירים את הפרסומת של הוט, עם האיש הזה שמעביר את מספר הטלפון שלו ונדהם לגלות שזה נשאר אותו המספר בול? מכירים? יופי.
אז מספר הטלפון שנאמר בפרסומת, 03-6021134, שייך לד"ר אריה מימון, מרחוב עובדיה מברטנורא 10 בתל אביב.
סתם לידיעתך, ד"ר מימון, אני הייתי תובע אותם.

עד כאן טרחנותי להערב. אפשר להתפזר בהתאם.

רק עדכון

במהלך סוף השבוע קרה משהו מוזר, והבלוג נעלם. בשעה טובה, הוא חזר. על הדרך, ניצלתי את ההזדמנות ושידרגתי לגרסא החדשה של וורדפרס. לשם כך, שדרגתי גם לגרסה האחרונה של התבנית, ולכן ישנם כעת משפטים באנגלית שצריך לתרגם מחדש. אין לי ממש זמן לזה, אז נצטרך לחיות בינתיים עם השעטנז המשונה הזה של ההיבריש.

המשך סופשבוע נעים.

ועכשיו, מילה מחבר הכנסת חיים כץ

מזה מספר שבועות שאני מקבל הודעות משונות מאד במהלך היום בביפר, רובן ככולן מאנשים שונים משונים במרכז הליכוד, ובעיקר מאנשי מחנה פייגלין. היום, ממש עכשיו, הגיעה הודעה בביפר מחבר הכנסת חיים כץ, ככל הנראה, איש התעשייה האווירית בעברו. חשבתי שאולי גם אתם תרצו להתענג עליה:

עשרות עובדי התעשייה האווירית הגיעו בשעה האחרונה לקלפי שבמושב חדיד לבושים בחולצות העבודה שלהם מלווים על ידי חיים כץ אשר בא לפקח מקרוב על כך שהם יבצעו את המוטל עליהם ויצביעו לפי הדיל שבין חיים כץ לנתניהו. לפרטים: חיים כץ.

הבהרה: בעקבות שיחה עם עוזרו של ח"כ כץ, עולה החשד כי ייתכן וההודעות שקיבלתי בשמו של חיים כץ לא באמת נשלחו מטעמו, אלא מטעם גורמים עוינים. אין לי שום דרך לוודא זאת, לכאן או לכאן, כפי שאין לי דרך לוודא זאת במקרה של הודעות אחרות שאני מקבל בביפר. הנוהג הוא שהודעה שמתקבלת בביפר מגיעה מגורם מוסמך. בכל מקרה, אין הכתוב לעיל בא לציין עמדה כלשהי לכאן או לכאן.