יש פה הרבה אנשים

1.
אני נמצא ביום העיון השנתי של אגף התקציבים במשרד האוצר. חשבתי בתחילה לעשות מכאן לייב בלוגינג, אבל אז נהיה כאן ממש משעמם, אז ויתרתי. ובכל זאת, הנה משהו מעניין שהיה הבוקר.
יום העיון השנתי נערך לזכרם של ארבעה מעובדי אגף התקציבים שנפלו במלחמת יום הכיפורים. בפתח יום העיון, נשא דברים אחד מבוגרי האגף (לא זוכר את שמו), שעבד עם חלק מהאנשים הללו עד מותם. הוא עצמו נפצע במלחמה ההיא והשתקם לאחר מכן. בכל אופן, הוא סיפר על כל אחד מהנופלים. מסתבר שכולם היו אנשי רוח. בנוסף ללימודי הכלכלה שלהם, שניים מהם למדו פילוסופיה, אחר למד עבודה סוציאלית, ואחד כתב שירים למגירה (שהחברים שלו פרסמו אחרי מותו). בקיצור, הם היו אנשי רוח לא פחות מהמידה בה היו אנשי מספרים וטבלאות. אותו אדם שדיבר עליהם, אמר עד כמה חשוב למי שעובדים באגף התקציבים לממש בתוך העשייה שלהם את השילוב של הרוח עם החומר.

לא יכולתי שלא להיאנח. נזכרתי שכשאשר באתי לראיון העבודה במשרד האוצר (לפני שהתקבלתי שם לעבודה, לא באגף התקציבים אלא באגף שוק ההון), הסתכל אריק פרץ, סגנו של המפקח על שוק ההון, על קורות החיים שלי. למרות ניסיונותיו, הוא פשוט לא הצליח לתפוס מדוע אני לומד פילוסופיה במקביל ללימודי הכלכלה והמדע המדינה שלי. לא הצליח לתפוס. זה נראה לו מיותר עד מאד. זה לא מאד מפתיע. אריק פרץ הוא רואה חשבון.

בכל אופן, זה לדעתי מבטא טוב מכל את התפיסה השלטת היום במשרד האוצר. פעם היו שם אנשי רוח וחומר. מאז, כך מתברר, השתנו הרבה מאד דברים.

2.
ולעניין אחר, בגלובס התפרסמה במהלך היום ידיעה משונה. וכשאני אומר משונה, אני מתכוון להזויה. הנה הידיעה של גלובס במלואה:

הבוקר (ד') פורסמה בעיתונות הכלכלית ידיעה לפיה כמה מהחברות הגדולות במשק, בהן אמדוקס , בזק ופלאפון, שוקלות הקמת ציי רכב עצמאיים, כדי לא לספוג התייקרויות של כ-20% הצפויות בענף הליסינג בינואר 2009.

לפי הערכות, החברות הגדולות בעיקר מנסות לשפר עמדות לקראת השינויים הצפויים בשוק הליסינג. הסיכוי שהן יקימו ציים עצמאיים קלושים, ולמעשה לא קיימים. חברה כמו אמדוקס, שמחזיקה כ-1,500 רכבי חברה, תיאלץ להשקיע לא פחות מ-160 מיליון שקל בהקמת צי רכב עצמאי, מהלך לא סביר על רקע המשבר הכלכלי והצמצומים והפיטורים באמדוקס ובתעשיית ההיי-טק כולה.

אמדוקס, העוסקת בבילינג ומפתחת מערכות לשירות לקוחות וניהול, סיפקה בתחילת חודש נובמבר תחזית נמוכה מתחזית השוק לרבעון הראשון של השנה. החברה העריכה כי תרשום הכנסות ברמה של 785-810 מיליון דולר, צמיחה של 5.6%-9.1% ביחס לרבעון המקביל אך ירידה ביחס לרבעון הרביעי, בו רשמה אמדוקס הכנסות של 825.3 מיליון דולר. תחזית השוק לרבעון הבא היא להכנסות של 832.1 מיליון דולר.

בנוסף, הודיעה החברה לאחרונה על פיטורי 500 עובדים, מהם 200 בישראל.

הידיעה היתה חתומה תחת "שירות גלובס", והיא באה כתגובה לידיעה בלעדית שפורסמה הבוקר בעיתון בו אני עובד, על ידי תומר הדר. הידיעה של תומר נמצאת כאן.

בכל אופן, תהיתי לגבי הידיעה הזו של גלובס. ראשית, מה מקורה? האם מקורה בעלבונו של כתב הרכב של העיתון, דובי בן גדליהו, שלא עלה על העניין בעצמו? או שמא מקור הידיעה בחברות הליסינג, שנבהלו מהכותרת, הלכו לעיתון המתחרה, והתחילו ללכלך? לא ברור לי. יש, כמובן, עוד אפשרויות, אבל עצם הידיעה הזו נשגב מבינתי. עד כמה שאני מבין, אנחנו עוסקים בחדשות, בעיתונות, ולא בסגירת חשבונות ובתביעת עלבונות מעל דפי העיתון או אתר האינטרנט. זה לא נראה טוב, זה מגוחך, וזה לא אמור להיות שם. פשוט לא. גלובס חושבים שהידיעה שלנו לא נכונה? שיוכיחו זאת, תוך ציטוט גורמים ברורים ולא אנונימיים, ותוך עריכת ידיעה חדשותית, ולא על ידי חיסול חשבונות.

מאד מוזר.

ברק, לבני וביבי – העימות הכלכלי המשולש

לעיתים יוצא לי לקחת חלק בפרויקט שגם מעורר בי גאווה עיתונאית מסוימת. הבוקר התפרסם בעיתון שלנו פרויקט שכזה: עימות כלכלי משולש בין המתמודדים המרכזיים על ראשות הממשלה – אהוד ברק, ציפי לבני, בנימין נתניהו.

הרעיון נולד במקרה. לפני חודש, בערך, הצעתי למערכת לעשות ראיון עם סילבן שלום. הצעתי לסמן את שלום בתור מועמד אפשרי לתפקיד שר האוצר, למרות שהוא עצמו לא הסכים להציג את עצמו ככזה. לפחות לא מטעם עצמו. בכל אופן, אחרי גישוש מסוים בקרב אנשי סילבן שלום, שאלתי את העורכים שלי מה דעתם. התשובה שלהם היתה פשוטה: לא. תחת זאת, העלה העורך שלי רעיון אחר – לעמת את ראשי המפלגות הגדולות בתחומים הכלכליים.

בתשעה בנובמבר חיברנו במערכת סדרה של שאלות זהות, תשע במספר, ושאלה אישית אחת לכל מתמודד. שלחנו את השאלות לכל המתמודדים, וביקשנו לקבל את התשובות עד יום רביעי, ה-26/11. כולם הביעו באותו היום נכונות להשתתף בפרויקט. נו, בתקופה של בחירות לא מאד קשה לשכנע פוליטיקאים לקבל במה להציג בה את עמדותיהם.

כבר אז ידעתי שבשעת השי"ן יהיה לא פשוט לקבל את התשובות. ואכן כך היה. מיום ראשון בשבוע שעבר התחלתי במרתונים טלפוניים עם העוזרים של שלושת האישים. טלפון אחר טלפון, שיחה אחר שיחה. כולם אמרו שיהיה בסדר. בסופו של דבר, לא קיבלתי תשובות מאף אחד מהם ביום רביעי. כולם התחייבו להעביר את התשובות למחרת. רק אנשי אהוד ברק עמדו במילה שלהם. את תשובותיהם של לבני ושל נתניהו קיבלתי במוצאי השבת. תשובותיה של לבני התעכבו, בין היתר, בגלל מעורבותה כשרת החוץ במעקב אחר האירועים במומבאי.

לכשקיבלתי את התשובות, כאמור במוצ"ש, ישבתי אל תוך הלילה בשביל לעבוד על הפרויקט, במטרה שיתפרסם הבוקר. הזמן נהיה קצר, בייחוד מרגע שידענו שנתניהו יציג את תכניתו הכלכלית אתמול, באיזה כנס שנערך בתל אביב. התוצאה התפרסמה הבוקר בעיתון.

בחרנו בצורה הצגה לפי נושאים, ולא לפי מועמדים. רוצה לומר – לא נתנו עמוד נפרד לכל אחד מהם, אלא ריכזנו את תשובותיהם לפי הנושאים השונים שהם נשאלו עליהם. באופן זה, כך טענו עורכיי, הקורא יכול להשוות את העמדות של המועמדים השונים ביתר קלות. לטעמי, הם צודקים, העורכים. בנוסף, ריכזנו את העמדות שלהם בנושאים השונים בטבלה מסכמת (לא מופיעה באתר האינטרנט) והוספתי טקסט פרשנות משלי לדברים. פרשנות פוליטית, לא כלכלית.

אילולא הייתי כותב כאן בשמי המפורש, הייתי מספר גם מי כתב את תשובותיו של מי. זה מעניין. אבל אתם תצטרכו לסלוח לי בעניין הזה. מה שכן, אני יכול להבטיח לכם שכל אחד מהמועמדים עבר באופן אישי על התשובות, הכניס בהן שינויים, ואישר אותם לבסוף בעצמו.

אני מרוצה מהפרויקט הזה. אני מרוצה ממנו שבעתיים לנוכח העובדה שאתמול גלובס התפארו בכך שהם יערכו עימות כלכלי ראשון בין שלושת המועמדים בועידת ישראל לעסקים באמצע חודש דצמבר. נה לגלובס, הקדמנו אתכם.

קריאה נעימה. אשמח לקבל תגובות, בין אם על הפרויקט עצמו ובין אם על העמדות של המועמדים (ואם מישהו ממש מעוניין בכך, אשמח להעביר במייל את התשובות המלאות של המתמודדים, לפני עריכה. אין הבדלים משמעותיים בין הגרסאות, זה בעיקר עניין של אורך. התשובות של לבני, למשל, היו ממש ממש ארוכות).

השאלות והתשובות באתר "כלכליסט"
טור הפרשנות שלי באתר

ועכשיו, מילה מהשר רפי איתן

בשולי הדברים, בפגישה שהתקיימה ביום חמישי בלשכתו של ראש הממשלה, נכחו ראשי סיעות הקואליציה, וכן יו"ר האופוזיציה, בנימין נתניהו. מקורותיי סיפרו לי שבפגישה הציג יו"ר הגמלאים, השר רפי איתן, את המודל שהוא מציע בתחום פרישת רשת ביטחון להגנה על החיסכון הפנסיוני. ומה ההצעה של איתן? הנה הניסוח שלה בגלובס:

ביום ראשון הקרוב יציג איתן לממשלה תוכנית משלו להתמודדות עם משבר הפנסיה. על פי תוכניתו, הממשלה תמיר את אחזקות העמיתים בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל לאגרת-חוב ממשלתית בלתי סחירה, הנושאת ריבית צמודת מדד בתוספת 2%. ההמרה תתבצע לפי מחיר אחזקות העמית ב-30 ביוני 2008. בנוסף, זכות ההחלטה בדבר ניצול הזדמנות המרה זו תהיה בידיו של העמית.

תכנית מעניינת. חבל רק שלא כתבו את המילה המפורשת – "הלאמה" – בשביל להבין שמה שהשר איתן מציע זה הלאמה מוחלטת כמעט של כל המשק. אם קרנות הפנסיה וקופות הגמל (כלומר מרבית החיסכון ארוך הטווח במשק), שמחזיקות כזכור כמעט בכל דבר שזז – מחברת טבע, עבור באפריקה ישראל וכלה באורמת – ימירו את ההחזקות האלה באגרות חוב ממשלתיות, המשמעות היא שהמדינה פשוט תקנה את כל הנכסים הנסחרים בבורסה, כמעט. כלומר, הממשלה תהפוך לבעלים של טבע, מכתשים אגן, אפריקה ישראל, דלק, איי.די.בי, מה שאתם רוצים. מגניב, לא? ניסו את זה פעם כבר איפשהו. נו, שכחתי איפה. אני רק זוכר שזה לא עבד מי יודע מה בסוף.

ואהבתי גם את הפסקה הבאה, שאמורה להסביר את ההיגיון מאחורי התכנית המקורית של השר איתן:

לטענת איתן, התכנית אינה כרוכה בהזרמת כספים מאוצר המדינה, מכיוון והממשלה תקבל ניירות ערך סחירים בתמורה לאג"ח ממשלתי, שמועד פירעונו בתוך מספר שנים לא מועט. התכנית מיועדת לעמיתים בני 55 שנה ומעלה.

התכנית אינה כרוכה בהזרמת כספים מאוצר המדינה? מה?? אתה רציני??? איזה קסם מגניב: אתה קונה נכסים, אבל לא משלם עליהם! וואו! אה, סליחה, אתה כן משלם עליהם. אתה נותן תמורתם אג"ח ממשלתית בריבית של 2%, אין לי מושג לאיזה טווח זמן. זה לא נקרא לשלם? ומי יממן את האג"ח האלה? הלו??? השר איתן??? איזה אנשים. וזה עוד לפני שדיברנו על העלות הכרוכה בניהול כל החברות החדשות הללו שהפכו להיות בבעלותה של המדינה. זה בטח גם לא עולה כסף. סתם, גרושים. נו, באמת.
אז הנה מסר שהייתי מעוניין להעביר לשר איתן בהזדמנות זו – תן לאנשים אחרים להגן על הגמלאים, עשה לי טובה. בשביל שילדיי ונכדיי וניניי לא יצטרכו לשלם גם בעוד מאה שנה את מחיר הטעויות שלך. תודה.

"מה עם הכסף?!"

היום בדרך חזרה מ"עיר רפאים" (עוד הזדמנות לחזות בריקי ג'רביס הגאון, גם אם הפעם לא לקח חלק פעיל בכתיבה), השיר הזה התנגן ברדיו. 

מעבר לזה שזה ההיפ הופ/ראפ/מה שזה לא יהיה הראשון שאני שומע שאשכרה נשמע כמו משהו ישראלי מקורי, ולא איזה חיקוי גרוע לגנגסטה-ראפ אמריקאי, הוא ממש קליט, וגם הקליפ די מצחיק.

אז נכון, אני יודע שזה חורג מהטון האסטמתי הרגיל של הפוסטים המעטים שרשמתי, שברובם נסובו סביב וויכוחים נוקבים על אתיאזם, הפניות לספרים של וונגוט, או לינקוקים לקטעי וידיאו של החמישיה. 

אבל מצד שני, מניח שזה יכול לההפך בקלות להמנון הפרילנסרים באשר הם.

(ורק לצורך האיזון, ביצוע לFalling Down של טום וויטס מתוך הופעה חיה. הידד לכרישגרוב! )

אמנון כהן – חסום לי את ערוץ הקבלה!

1.
יום אחד התעוררתי בבוקר, וגיליתי שהתפרץ ליס מקס שלי ערוץ הקבלה. ממוקם אי שם באפיק 66, התנחל באין מפריע. הנה, יש לו גם אתר אינטרנט, תוכלו לצפות בו גם ללא חיבור ללווין. אני אהמר שהוא לא משדר בשבת.

2.
בהתחלה הדבר חלף לי על יד האוזן. הצצתי קצת בלוח השידורים של ערוץ הקבלה, נדהמתי מהדברים שיש שם, קצת התרעמתי ביני לביני על זה שבכלל יש ערוץ קבלה, אבל אחר כך הבנתי שיש מספיק אנשים בעולם שצריכים דברים כאלה, והמשכתי הלאה לעסוק בענייניי.

3.
ואז, הבוקר, קיבלתי בחילה קשה מהעניין הזה. ראשית, תהיתי מדוע הערוץ הזה פתוח בטלביזיה שלי כברירת מחדל. זאת אומרת, נניח שהיו לי ילדים קטנים. ילדים זכים, מסוג הילדים שחבר הכנסת אמנון כהן חרד לגורלם ולשלומם. כאלה ילדים. ונניח שאני רוצה לשמור על נפשם הרכה של ילדיי, ולא לחשוף אותם לתכנים שאני מגדיר אותם כתכנים פסולים, או תכנים לא רצויים, או אפילו תכני תועבה. ונניח שאני סבור שהתכנים המשודרים בערוץ הקבלה הם תכנים כאלה, כלומר תכנים בלתי רצויים לילדיי. ממש כשם שאם היה ערוץ מיסיונרי של אוונגליסטים שפונים בעברית לילדים, או ערוץ של יהודים משיחיים שמנסים להפיץ את תורתם, וכיוצא באלה, לא הייתי מעוניין שילדיי יצפו בו. אתם יודעים מה, לא הייתי מעוניין שילדיי יצפו בו כברירת מחדל, כלומר שהוא לא יהיה פתוח כברירת מחדל בפניי ובפני ילדיי, מבלי שביקשנו אותו במפורש.

4.
במלים אחרות, אם אנשים במדינת ישראל החליטו כי את ערוצי הפורנו יש לחסום כברירת מחדל, וחוקקו חוק מדינה בשביל זה, איני רואה שום סיבה בעולם שלא לחסום כברירת מחדל את שידורי ערוץ הקבלה. מי שרוצה, שיצפה בו. שיתקשר למוקד שירות הלקוחות ויזמין את הערוץ. אין סיבה שאני אצטרך לעשות את זה בשביל לחסום את הערוץ.

5.
בשלב הזה הצגתי בפני פוזי, אשתי היקרה, את דעתי בנושא. היא אמרה שהיא מתפלאת עלי. שבתור אדם ליברלי, לא יכול להיות שאני בעד חסימת תכנים. נו, היא צודקת. אני לא בעד חסימת תכנים. אני בעד פתיחת תכנים, בעד שיתוף מידע, בעד פלורליזציה של דעות. כן, אני בעד. אבל יש אנשים במדינה הזו, אנשים שכוחם עולה על שלי, מסתבר, שמתנגדים לדברים האלה. הם בעד לצנזר, הם בעד לסמא, הם בעד להסתיר את המציאות מעינינו, לכפות עלינו מטריקס שחורה. עכשיו, אם הם בעד צנזורה, וכוחי שלי מוגבל לעומתם, אצטרף אליהם בגל השחור שלהם. ולכן, אני שב ואומר, אם ערוצי הפורנו סגורים כברירת מחדל, גם ערוץ הקבלה צריך להיות סגור כברירת מחדל. הנימוקים הם אותם הנימוקים. לפחות מבחינתי. אם לא צדק, אם לא פתיחות דעת, אני דורש לפחות סימטריה. זה הכל. שהרי לא ייתכן שאפילו בוועידת הצנזורה העליונה ישבו רק יראי שמיים חשוכי מוחין, ולא תהיה נציגות לאנשים שדעתם בהירה עליהם קצת יותר.

6.
ולסיום: הפוסט הזה לא יצא רהוט ואלגנטי כפי שרציתי שיצא. אולי בגלל שאני יותר מדי כועס. אני מניח שלחלקכם זה ישמע קטנוני, מתנשא, אנטי-דתי, ושאר סופרלטיבים מאותה המשפחה. נו, שיהיה. רק ניסיתי להבהיר עד כמה האיוולת הזו שקרויה מדינת ישראל מרגיזה אותי לפעמים, ועוד על הבוקר. זה הכל. לכשעצמי, התקשרתי למוקד השירות של יס וביקשתי לחסום את הערוץ. נציגת השירות האדיבה להפליא, שירה, הסבירה לי כיצד אני יכול לחסום את הערוץ באופן ידני דרך השלט שלי. עשיתי זאת. עשיתי זאת כי אני מאמין שאם אנחנו רוצים לחיות בשלווה יחסית במדינה הזו, אזי זו הדרך – אדם יכול לבחור לעצמו במה לצפות ובמה לא. וכך זה צריך להיות, גם עם ערוצי הפורנו. אין שום נימוק רציונלי לצורה המעוותת שבה הדברים מתנהלים כיום. כששאלתי את שירה האם הערוץ הזה מתוכנן להיות ערוץ בתשלום בשלב כלשהו, היא אמרה שנדמה לה שלא, משום שהמטרה שלהם היא להפיץ את הערוץ הזה לכמה שיותר אנשים. המממ. לו הייתי תחקירן, הייתי הולך ובודק את קשריו של מנהל ערוץ הקבלה (ראו בפסקה הבאה), עם מנכ"ל יס, או במקומות אחרים הקשורים לעולם התקשורת. ולא, דווקא במקרה הזה אני לא מתכוון לשר (החרדי) אריאל אטיאס. יש לי הרגשה שהוא לא מת על הערוץ הזה, בגלל מי שעומד בראשו.

*
לקריאה נוספת (ומומלצת): לאיש הזה שמנהל את ערוץ הקבלה, או משווק אותו, או השד יודע מה, קוראים מיכאל לייטמן. מהאתר של ערוץ הקבלה יש הפניה לבלוג שלו. כנסו, לא תתחרטו. נסו למשל את העמוד הזה, שעוסק במשבר הכלכלי העולמי. יש שם כמה פנינות של ממש. בין היתר, רק בשביל לגרות את סקרנותכם, לייטמן צופה כי בשנים הקרובות המשבר הנוכחי יתגלגל בסופו של דבר למשבר צבאי-נאצי. ויש גם תופינים על שרי אריסון. בקיצור, קריאה נעימה.

עדכון חשוב: ליאור שלח לי את הידיעה הבאה מנענע10. בגדול, הם מציגים שם את ה"בני ברוך" האלה, החבר'ה שמנהלים את ערוץ הקבלה, בתור עוד כת של משוגעים. הנה ציטוט מתוך הידיעה (התגובה של מיכאל לייטמן):

לשאלה לגבי תקנון הקבוצה והאיסור לדבר עם אנשים מבחוץ על בני ברוך או הציווי לבלות עם האשה רבע שעה ביום בלבד עונים סופר ולייטמן: "זהו אורח חיינו. הוא בא להגשים את המצווה 'והגית בו יומם ולילה'. כפי שאנחנו לא מבקרים אתכם החילונים, אל תבקרו אותנו. אנחנו באמת מאחלים לזוג הזה את כל הטוב, וגם לכם".

זה מה שיושב לכם בטלביזיה.