מפלגת כולנו בראשות משה כחלון היא המפלגה הראשונה בבחירות 2015 להציג מצע ותוכנית כלכלית. ביום חמישי עלה לאוויר אתר המפלגה, שכולל בינתיים חזון כולל וצעדי מדיניות בתחומים שונים, שרובם מפורטים בינתיים בלשון כללית.
המצע של כחלון מתרכז במובהק בנושאים הכלכליים-חברתיים. הליבה שלו תורכב מתוכניות להורדת מחירי הדיור, להורדת יוקר המחיה, להגברת התחרות בענף הבנקאות והפיננסים, ולשיפור השירות והיעילות במגזר הציבורי. כחלון טרם פרסם את התוכניות המפורטות בכל אחד מהנושאים הללו, ובכולנו מבטיחים כי התוכניות יתפרסמו בזו אחר זו בשבועות הקרובים.
״כלכליסט״ מגיש: מה ההבטחות המרכזיות של כחלון, כמה הן עומדות לעלות, עד כמה הן ישימות לביצוע ובתוך כמה זמן, ומאיפה יבוא הכסף. בשורה התחתונה: יש פה הרבה כוונות יפות, ואוסף של הרבה רעיונות שכבר הוצעו בעבר או שכבר נמצאים בתחילתו של תהליך. בכולם, המבחן יהיה ביכולת הביצוע, ובעיקר ביכולת העמידה של כחלון מול קבוצות הלחץ החזקות במשק.

דיור

בשורה התחתונה: כחלון מציע רפורמה מבנית ברשות מקרקעי ישראל, כזו שתפרק את הרשות לגורמים ותהפוך אותו לסופר שר לענייני דיור. מלבד זה הוא מציע תוכניות שכבר הופעלו על ידי משרד האוצר (כסף להסרת חסמי תשתית שמונעים בנייה)
קשיים אפשריים: החסם המרכזי יהיה ועד העובדים של רשות מקרקעי ישראל (וההסתדרות שתעמוד מאחוריו), והצורך להעביר את השינויים האלה בחקיקה בכנסת, דבר שיכול לקחת יותר משנה
עלות: קשה להעריך כי התוכנית אינה מפורטת דיה בשלב זה. בשביל להשיג את הסכמת הוועד לרפורמה מבנית ברשות מקרקעי ישראל, כחלון ייאלץ לשלם לעובדים. הסכום הזה יכול להגיע גם למיליארדי שקלים, תלוי ביחסי הכוחות בין המדינה להסתדרות
הרחבה: לפי מה שאפשר להבין בשלב זה מהמצע של כולנו, כחלון מתכנן להקים מעין סופר-משרד, או להפוך את עצמו (או מישהו מטעמו) לסופר-שר, שיתרכז בעיקר בענייני הדיור. לשם כך הוא מתכנן לשאוב סמכויות ממשרד הבינוי (בעיקר את השליטה ברשות מקרקעי ישראל, צעד שכחלון הצהיר שבלעדיו לא ייכנס לממשלה), ממשרד הפנים (מנהל התכנון) ואולי אפילו ממשרדים נוספים (תכנון תחבורה, רשות המים וכדומה). המטרה היא שהגופים האלה לא יוכלו לעכב תוכניות רק משום שהם כפופים לשר אחר.
לאחר מכן, כחלון מתכנן לבצע שינוי מבני ברשות מקרקעי ישראל. כיום, הרשות מהווה מונופול על הקרקעות, גם אבל מהווה מונופול על כל שרשרת הבינוי. כחלון מעוניין לשבור את המונופול מהסוג השני. איך? על ידי פירוק רשות מקרקעי ישראל לכל אחד מהשלבים שלה – שלב הייזום (איתור מתחמי קרקע שמתאימים לבנייה) ושיווק הקרקעות (מכירת הקרקע לקבלנים), שלב התכנון (הגשת תוכניות לגופי התכנון), שלב הפיתוח (יצירת תשתיות נחוצות למגורים) ושלב הניהול ותחזוקת הפרויקטים (זה השלב שבו לאוכלוסיה יש את החיכוך הגבוה ביותר מול המנהל, כפי שיודע כל מי שנדרש להיתר בניה לסגירת מרפסת או משהו דומה).
אחרי הפירוק לגורמים, כחלון מעוניין להכניס תחרות לעסק, ולאפשר לכמה גופים מהשוק הפרטי להתחרות ביניהם בכל שלב, על מנת להעלות את מהירות העבודה ואת היעילות שלה, ולהוזיל את המחיר.

יוקר המחיה

אין בשלב זה תוכנית שניתנת לניתוח.

בנקים, פיננסים ופנסיה

בשורה התחתונה: העתקת רפורמת הסלולר לתחום הבנקאות, ומיני מהפכה בתחום הפנסיה
קשיים אפשריים בתהליך: נדרש שיתוף פעולה מלא מצד בנק ישראל, התנגדות משמעותית מצד סוכני הביטוח (שנהנים מלובי אפקטיבי בכנסת)
עלות: לרוב הצעדים אין עלות תקציבית. הקטנת חסמים בתחום הבנקאות יכולה לעלות כמה עשרות עד מאות מיליוני שקלים, אם המדינה תסבסד עבור שחקנים חדשים חלק מההון העצמי הדרוש להקמת בנק. לחלק מהצעדים בתחום הפנסיה תהיה עלות (למשל, להגדלת קצבת הבטחת הכנסה לקשישים שלא חסכו לפנסיה או מתן מענק פנסיה לחוסכים בעלי הכנסה נמוכה) שיכולה להגיע למיליארדי שקלים (הגדלת קצבת הבטחת הכנסה לבדה תעלה 350 מיליון שקל בשנה).
הרחבה: בתחום הבנקאות, כחלון רוצה לעשות לבנקים בדיוק את מה שעשה בסלולר. כלומר, להגדיל את התחרות על ידי הכנסה של שחקנים חדשים. לשם כך הוא מתכוון להקטין את חסמי הכניסה העיקריים – ההון העצמי הנדרש להקמת בנק, תשתית מחשב יקרה, והבירוקרטיה הנדרשת מהלקוח בעת מעבר מבנק לבנק.
בתחום הפנסיה כחלון מציע תוכניות קונקרטיות מאוד, שחלקן הוצעו כבר על ידי אגף שוק ההון במשרד האוצר, אך לא הצליחו להתמשמש לנוכח ההתנגדות בכנסת (בעיקר מצידם של סוכני הביטוח). למשל, הוא מציע להקטין את ניגודי העניינים של סוכני הביטוח ולהתיר את הפלונטר בין הסוכנים, המעסיקים והחוסכים, שגורם לכך שהחוסכים מסבסדים את העלויות הגבוהות שהסוכנים היו גובים אחרת מהמעסיקים. בנוסף, הוא נותן רוח גבית ליוזמה שמשרד האוצר כבר הכריז עליה (בצורה לא רשמית), ליצירת מסלולים מיוחדים בעלי דמי ניהול אפסיים לחוסכים בעלי שכר נמוך (עד 6,000 שקל בחודש ברוטו).
בנוסף, הוא מציע להגדיל את קצבת הבטחת ההכנסה של הביטוח הלאומי לקשישים שלא חסכו לפנסיה שקצבת הזקנה היא הכנסתם היחידה ולתת מענק פנסיה לחוסכים בעלי הכנסה נמוכה (בדומה למס הכנסה שלילי), בשביל לעודד עבודה וחיסכון לפנסיה. אם הרפורמות של כחלון בפנסיה יתקבלו ויתממשו הם יהוו מיני מהפכה, צעד גדול בדרך ללקיחת אחריות רבה יותר של המדינה על עתיד החוסכים.

תעסוקה

שורה תחתונה: אני איישם או אמשיך תכניות של אחרים להרחבת המעונות לילדים ותעסוקת חרדים וערביות
קשיים אפשריים: בכל הנוגע לסבסוד מעונות וצהרונים, יידרש תקציב משמעותי, ומשרד החינוך כבר נסוג בשנה שעברה מסבסוד חלק מהצהרונים. שאר הדברים גם כך כבר קורים בשטח.
עלות: הקמת מרכזי תעסוקה ועזרה לעסקים קטנים זה כסף קטן במושגים של תקציב מדינה ולכן הכסף הגדול הוא בסבסוד הצהרונים והמעונות. קשה לדעת מה גובה העלות עד שלא יהיה ברור מה גובה הסבסוד, אך אם לשפוט מעלות הסבסוד החלקי של הצהרונים ביישובים חלשים (אשכולות 1-3) על פי חישוב ועדת טרכטנברג, מדובר על כ-2.3 מיליארד שקל בשנה.
הרחבה: כחלון מציע להרחיב את הסיוע במימון שכר לימוד למעונות לילדים עד גיל 3, והסרת חסמים בירוקרטיים להקמת מעונות חדשים, מהלך שכבר החל בו שר הכלכלה נפתלי בנט. כחלון גם מבקש לבטל את השתתפות ההורים במימון הצהרונים לגילאי 3-9 ברשויות מקומיות חלשות ולהגדיל את השתתפות המדינה בשכר הלימוד בשאר הרשויות, תכנית שלפחות ברשויות החלשות כבר קיימת בשטח בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג.
גם בנוגע לעסקים קטנים כחלון לא מחדש, אם כי כאן צריך לומר שלפחות במצע שלו תופסים העסקים הקטנים והבינוניים מקום מרכזי ויחסית מפורט. עם זאת, ההצעות לגביהם גם הן לא חדשות וכוללות בעיקר שוב את ההבטחה העמומה להסרת חסמים והגברת התחרות ומתן האשראי. לגבי האחרון כחלון מפרט כי ישפר את מוסר התשלומים של גופים ציבוריים לעסקים קטנים ובינוניים לשוטף פלוס 30. הצעת חוק כזו כבר מונחת על שולחן הכנסת מאז 2010 על ידי חברי הכנסת מהעבודה, ליכוד וש"ס, ונפסלה לאחרונה על ידי שר האוצר לשעבר יאיר לפיד בועדת השרים לחקיקה, אחרי שטעו כי הקים צוות באוצר לטפל בנושא.
בכל הנוגע לעובדים שכירים, כחלון לא מייצר אמירה חדשה. הוא רוצה לעודד תעסוקה של נשים ערביות וגברים חרדים, בין השאר באמצעות פתיחת מרכזים ייעודיים לאוכלוסיות הללו, למרות שמשרד הכלכלה כבר עושה זאת מספר שנים וצפוי לפתוח גם כך עוד מרכזים שכאלו.

חינוך

בשורה התחתונה: המשך הניסיון לתיקצוב דיפרנציאלי והכנסת חינוך מקצועי
קשיים אפשריים: ארגוני המורים עשויים לנסות לטרפד מתן בונוסים למורים על פי שיקול מנהל בית הספר. הציבור הדתי-לאומי יתנגד להעברת תקציבים ממנו לחינוך הערבי.
עלות: לפחות בטווח הזמן הקצר לא מדובר בעלות גבוהה, שכן כחלון מבקש לנסות את התכנית שלו בפיילוט ב-300 בתי ספר.
הרחבה: מילה טובה צריכה להיאמר על המצע של כחלון והיא רוחב היריעה היחסי בכל הנוגע לתחום החינוך. כחלון מציע לקיים פיילוט ב-300 בתי ספר שיכלול תכניות למניעת נשירה, העצמת מורים וגמישות ניהולית מוגבלת למנהלי בתי הספר להחליט על בונוסים למורים. בין השאר, הוא מציע להכניס חינוך טכנולוגי והכשרות מקצועיות לבתי הספר כמסלול השלמה לבעלי תעודת בגרות חלקית בלבד.
כחלון מציע גם להמשיך את רפורמת התיקצוב הדיפרנציאלי של מערכת החינוך, אותה יזם שר החינוך שי פירון והיא החלה בצורה מוגבלת מאוד. בצע לא מפורטים מספרים אבל כולם מבינים שהכוונה היא לקחת מהחינוך הממלכתי דתי ולהעביר לשאר המגזרים, במיוחד זה הערבי.

בריאות

בשורה התחתונה: יישום רפורמת גרמן
קשיים אפשריים: לובי חזק של קופות החולים ורופאים בכירים נגד הרפורמה כשזו תגיע לכנסת
עלות: כמיליארד שקל, מתוכם 700 מיליון שקל לבסיס התקציב לטובת הפעלת חדרי הניתוח אחר הצהריים.
הרחבה: החלק במצע שמתייחס לתחום הבריאות ניתן לסיכום כקבלה של רפורמת גרמן, על שם שרת הבריאות יעל גרמן מיש עתיד. מבלי לומר את השם המפורש, כחלון ככל הנראה בעד יישום התכנית, כולל מימון ציבורי להפעלת חדרי הניתוח בבתי החולים אחר הצהריים ופוליסה אחידה של ביטוחי הבריאות הפרטיים. מלבד זאת כחלון מסתפק באמירה כללית על חיזוק מערכת הבריאות הציבורית ותוספת כח אדם.

צמצום פערים

בשורה התחתונה: יישום מסקנות ועדת אלאלוף
קשיים אפשריים: התנגדות האוצר לחלק מהמסקנות, אם כי לא בטוח עד כמה כחלון יתעקש עליהם גם כן, ועלות תקציבית גבוהה.
עלות: 4 מיליארד שקל בבסיס התקציב כל שנה וכ-3.5 מיליארד שקל חד פעמי
הרחבה: באופן לא מפתיע כחלון מאמץ את התכנית של הועדה למלחמה בעוני, שאלי אלאלוף שעמד בראשה מתמודד ברשימתו. יישום ההמלצות אמור היה להתחיל בתקציב 2015, אם כי לא באופן מלא בשל העלות הגדולה. עם זאת, אם לשפוט מהעמדות שאלאלוף הציג בזמן עבודת הועדה, אפשר להוריד את העלויות באופן דרמטי היות והוא תומך בעמדת האוצר שלא להעלות קצבאות הבטחת הכנסה או לבנות כ-2,000 דירות חדשות לדיור הציבורי. למעשה, בכל הנוגע לדיור ציבורי, אז לפחות על פי המצע כחלון מקבל את עמדת האוצר לפיה יש להגדיל את הסיוע בשכר דירה לזכאים.
כלל, כחלון נמנע ממספרים. דוגמה טובה היא הסעיפים במצע הנוגעים למס הכנסה שלילי. שם כותב כחלון שהוא בעד הרחבת מס הכנסה שלילי אבל לא מציין מהו גובה המענק שראוי בעיניו וגם כאשר הוא כותב שיש להנגיש טוב יותר את המידע על אפשרות קבלת המענק לכלל הציבור הוא לא כותב איך בדיוק או לאיזה מספר זכאים הוא שואף להגיע.

מקורות – מאיפה הכסף

בשורה התחתונה: הרפורמות של כחלון אמורות להגדיל את הצמיחה, ואת הכסף הפנוי לצריכה פרטית. אלה אמורים להגדיל את הכנסות המדינה ממסים ולאפשר השקעה בשירותים ציבוריים אזרחיים. אה, ועוד כמה מיליארדים אמורים להגיע מ״מלחמה בהון השחור״.
קשיים אפשריים: כל הרפרמות המבניות שלו צריכות להתמשש, אחרת לא יהיה כסף
הרחבה: החלק של פירוט המימון לתוכנית של כחלון – כלומר, מאיפה יבוא הכסף לכל זה – הוא החלק הכי עמום במצע הכלכלי של כחלון. יותר מהכל, הוא נראה כמו משאלת לב. לפי המצע, כחלון יצליח להביא 45 מיליארד שקל במצטבר תוך חמש שנים לקופת המדינה בשביל לממן את התוכניות שלו.
המצע לא ממש מפרט איך בכולנו הגיעו למספר 45 מיליארד דווקא. אחד ממנסחי התוכנית הכלכלית הסביר ל״כלכליסט״ כי עשרות המיליארדים יגיעו לקופת המדינה אחרי שכל הרפורמות והתוכניות האחרות (בתחום הדיור, הבנקאות, יוקר המחיה ושיפור המגזר הציבורי) יתממשו. הנה כך זה אמור לעבוד: בדומה לרפורמה בסלולר, רפורמות להגדלת התחרותיות ולהורדת יוקר המחיה אמורות להגדיל את ההכנסה הפנויה שעומדת לרשות הציבור. הציבור יוכל להשתמש במרבית ההכנסה הזו בשביל להגדיל את הצריכה שלו, וכך ייכנסו לקופת המדינה יותר הכנסות ממע״מ.
מלבד זה, הרפורמות הללו אמורות להגדיל את קצב הצמיחה במשק. בלי הרפורמות האלה, פוטנציאל הצמיחה של המשק עומד על כ-3% בשנה, ואולי למטה מזה. עם הרפורמות, טוענים בכולנו, פוטנציאל הצמיחה יעלה ל-3.5%-4% בשנה. צמיחה גבוהה יותר פירושה יותר מקומות עבודה ויותר אנשים עובדים, רצוי בשכר גבוה יותר, ולכן גם הכנסות גבוהות יותר למדינה ממסי הכנסה ומס חברות. תוסיפו לזה עוד כמה צעדים בתחום המלחמה בהון השחור – ססמא שכל המפלגות חוזרות עליה, כי למה לא – והנה הכנסתם לקופת המדינה עוד 2-3 מיליארד שקל בשנה. זה לפחות מה שטוענים בכולנו.
ואם כל הרפורמות לא יתממשו? אז לא יהיו 45 מיליארד שקל, מה שאומר שאת הכסף יצטרכו בכולנו להביא ממקומות אחרים. למשל, מהעלאת מסים, רחמנא ליצלן.