פני הדור

1.
אתמול קראתי כתבה מרתקת, בעיניי, בהארץ. הכתב, יותם פלדמן, התלווה למסע הבחירות של מפלגת ישראל ביתנו בבתיה הספר תיכונים, וחזר עם תובנות ותצפיות מאלפות. בשביל לשכנע אתכם לקרוא את הכתבה כולה, שהיא ארוכה מאד, הנה טעימונת קטנה:

הכנס ננעל בהשמעת ההמנון הלאומי, שאליו מצטרפים צעירי המפלגה בשירה אגרסיווית בסגנון אוהדי בית"ר ירושלים. באוטובוס שמחזיר אותם למרכז נצרת עילית מתפנה אחד מהם להסביר את מקור התלהבותו מהמפלגה: "המדינה הזאת כבר מזמן צריכה דיקטטורה. אבל אני לא מדבר איתך על דיקטטורה מוגזמת. צריך מישהו שיעשה סדר. ליברמן הוא היחידי שאומר את האמת".

אני רוצה לחזור על המשפט הזה, כי הוא תמרור אזהרה שאין להתעלם ממנו: "המדינה הזאת כבר מזמן צריכה דיקטטורה. אבל אני לא מדבר איתך על דיקטטורה מוגזמת. צריך מישהו שעשה סדר". זה דור העתיד של ישראל. מה שנקרא, תסתכלו עליו ותראו אותנו. או לחילופין – רפובליקת ווימר, אנחנו כבר באים.

והנה עוד טעימונת:

ח"כ מילר טוען כי המורה "לא הבין את כוונת דבריו", ובכל מקרה אינו מודאג מהסתירה לכאורה בין מסרי מפלגתו לבין תוכנית הלימודים. מבחינתו, הצלחת המפלגה תשנה גם את מסריה של מערכת החינוך. "מה שהם לומדים זה מה שיש כרגע", הוא אומר. "אחד הנושאים החשובים לנו זה להסדיר את הנאמנות, ואני מקווה שברגע שהחוק ייחקק אז ילמדו את זה כבסיס וכחוק".

(ההדגשות שלי, ההשראה ממינסטריון האמת של ג'ורג' אורוול, במקור)

2.
ואם חיפשתם עוד סיבה לברוח, הרי שניתן למצוא עדות לה בסדרה החדשה והמענגת שעלתה בשבוע שעבר בערוץ יס דוקו, "לונדון פינת בן-יהודה". בניית הציפיות המוקדמת שנעשתה לתכנית הזו בכלי התקשורת הייתה הוגנת וראויה, לטעמי, שכן מדובר בפנינה. לפחות אם לשפוט על פי הפרק הראשון. ונועם מספר לי שגם השני מעולה (ימי ד', 21:30).
ירון לונדון מודאג מדעיכת העברית, ואם להודות על האמת גם מהתנוונותו השכלית המקבילה של דור העתיד, תופעות שכנראה קשורות זו לזו. אז הוא הולך ובודק מה המצב העברית, ומדבר עם אנשים, ומעלה בחכתו תובנות מעניינות. בעיקר אהבתי את הקטעים עם מאיר שלו, שהסביר כיצד העובדה שאנחנו מסוגלים היום להשתמש בעברית גם לקריאת התנ"ך וגם לשפה היומיומית מעידה על אנומליה שתעלם בתור כמה עשרות שנים. או, למשל, שהמין של המספרים בעברית ייעלם בתוך כמה שנים. יהיו רק שתי שקל, שלוש אנשים, וכו'.
אלמנט אחד שמטריד אותי לאחרונה יותר מכל האחרים בהדלדלותה של השפה – מלבד השגיאות הנוראיות שאני מוצא לעיתים תכופות בעיתונים, בעיקר בתחום ה- "אתם" ו- "אתן" – הוא היעלמות הציווי. חברים, מדובר בזמן שהולך ונעלם. יש לנו עדיין עבר, הווה ועתיד. אבל הציווי, אותו זמן חמקמק שהטיותיו צורמות לאוזנינו בשל העדר שימוש, פשוט נשמט לנו אט אט מחוץ לתודעה. אין יותר "הבא", יש רק "תביא". הגידו שלום ל"קרב אלי", מעתה אימרו רק "תתקרב אלי". ובשלב כלשהו, כשמצאתי את עצמי מתאונן יותר ויותר בפני עצמי על היעדר הציווי, הגעתי למסקנה עגומה. שגם אני חוטא, שגם אני פושע. ושם הייתי נאמן לעצמי ולגחמותיי, הייתי ממהר ומתקן את שם בלוגי שלי, ויפה שעה אחת קודם.
זה לא יקרה, כמובן.

3.
ויש עוד סיבה אחת להתחפף. בעוד יומיים ילכו אזרחי ישראל לבחור להם מנהיגות חדשה (ישנה). ברגעים כאלה, אני נזכר בתאריכים דוגמת 27/2/2008. אותו יום, שהיה יום ככל יתר הימים, רק לפני פחות משנה, אישרה מליאת הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת החוק לסינון אתרים, הידועה גם בשמה המכובס פחות "החוק של ש"ס לצנזור האינטרנט". לא מעט חברי כנסת הצביעו בעד הצעת החוק הזו. ליתר דיוק, 46 במספר. וביניהם, אם תרשו לי למנות אותם ולציינם בשמם אחד אחד, בחלוקה למפלגות:

רע"מ-תע"ל: אברהים צרצור, עבאס זכור
ש"ס: אברהם מיכאלי, אליהו ישי, אמנון כהן, אריאל אטיאס, דוד אזולאי, חיים אמסלם, יעקב מרגי, יצחק וקנין, יצחק כהן, משולם נהרי, נסים זאב, שלמה בניזרי (כל חברי הסיעה!)
יהדות התורה: יעקב כהן, יעקב ליצמן, מאיר פרוש, משה גפני, שמואל הלפרט
איחוד לאומי מפד"ל: אורי אריאל, אליהו גבאי, אפי איתם, בנימין אלון, יצחק לוי, ניסן סלומינסקי, צבי הנדל
קדימה: אברהם דיכטר, אברהם הירשזון, אלי אפללו, גדעון עזרא, דוד טל, יוחנן פלסנר, יעקב אדרי, מאיר שטרית, מיכאל נודלמן, עתניאל שנלר, ציפי לבני, רונית תירוש, שלמה מולה
העבודה: אפרים סנה, דני יתום, יורם מרציאנו, נאדיה חילו
הגמלאים: אלחנן גלזר, יעקב בן-יזרי, רפי איתן

(אני בכוונה לא מציין את האנשים שהצביעו נגד החוק, כי חלקם – בפירוש לא כולם – היו מרימים את ידם בעד לו רק ישבו בקואליציה ולא באופוזיציה, או שהצביעו נגד בשביל לשמש כעלה התאנה של מפלגתם, ולכן אין סיבה שייטבלו ושרץ בידם).

הסיפור מאחורי ההצבעה הזו הוא מסועף, וארוך, וכולל שורה של דילים וקומבינות בין חברי סיעות שונות לבין עצמם, ואני לא אכנס כאן לכל הפרטים. זה מיותר וחוטא למטרה. רק עשו לי טובה, אנא זיכרו את השמות הללו כשתלכו לקלפי בעוד יומיים. רגע לפני שאתם משלשלים לתיבה פתק ועליו רשומות האותיות "אמת" או "כן", זכרו שהאנשים האלה היו שם בסביבה כשאנשים חשוכים ביקשו לסתום לכם את הפה, העיניים והאוזניים, ולא רק שלא התנגדו לכך, אלא הגדילו וחטאו, והרימו ידם בעד.

אמנון כהן – חסום לי את ערוץ הקבלה!

1.
יום אחד התעוררתי בבוקר, וגיליתי שהתפרץ ליס מקס שלי ערוץ הקבלה. ממוקם אי שם באפיק 66, התנחל באין מפריע. הנה, יש לו גם אתר אינטרנט, תוכלו לצפות בו גם ללא חיבור ללווין. אני אהמר שהוא לא משדר בשבת.

2.
בהתחלה הדבר חלף לי על יד האוזן. הצצתי קצת בלוח השידורים של ערוץ הקבלה, נדהמתי מהדברים שיש שם, קצת התרעמתי ביני לביני על זה שבכלל יש ערוץ קבלה, אבל אחר כך הבנתי שיש מספיק אנשים בעולם שצריכים דברים כאלה, והמשכתי הלאה לעסוק בענייניי.

3.
ואז, הבוקר, קיבלתי בחילה קשה מהעניין הזה. ראשית, תהיתי מדוע הערוץ הזה פתוח בטלביזיה שלי כברירת מחדל. זאת אומרת, נניח שהיו לי ילדים קטנים. ילדים זכים, מסוג הילדים שחבר הכנסת אמנון כהן חרד לגורלם ולשלומם. כאלה ילדים. ונניח שאני רוצה לשמור על נפשם הרכה של ילדיי, ולא לחשוף אותם לתכנים שאני מגדיר אותם כתכנים פסולים, או תכנים לא רצויים, או אפילו תכני תועבה. ונניח שאני סבור שהתכנים המשודרים בערוץ הקבלה הם תכנים כאלה, כלומר תכנים בלתי רצויים לילדיי. ממש כשם שאם היה ערוץ מיסיונרי של אוונגליסטים שפונים בעברית לילדים, או ערוץ של יהודים משיחיים שמנסים להפיץ את תורתם, וכיוצא באלה, לא הייתי מעוניין שילדיי יצפו בו. אתם יודעים מה, לא הייתי מעוניין שילדיי יצפו בו כברירת מחדל, כלומר שהוא לא יהיה פתוח כברירת מחדל בפניי ובפני ילדיי, מבלי שביקשנו אותו במפורש.

4.
במלים אחרות, אם אנשים במדינת ישראל החליטו כי את ערוצי הפורנו יש לחסום כברירת מחדל, וחוקקו חוק מדינה בשביל זה, איני רואה שום סיבה בעולם שלא לחסום כברירת מחדל את שידורי ערוץ הקבלה. מי שרוצה, שיצפה בו. שיתקשר למוקד שירות הלקוחות ויזמין את הערוץ. אין סיבה שאני אצטרך לעשות את זה בשביל לחסום את הערוץ.

5.
בשלב הזה הצגתי בפני פוזי, אשתי היקרה, את דעתי בנושא. היא אמרה שהיא מתפלאת עלי. שבתור אדם ליברלי, לא יכול להיות שאני בעד חסימת תכנים. נו, היא צודקת. אני לא בעד חסימת תכנים. אני בעד פתיחת תכנים, בעד שיתוף מידע, בעד פלורליזציה של דעות. כן, אני בעד. אבל יש אנשים במדינה הזו, אנשים שכוחם עולה על שלי, מסתבר, שמתנגדים לדברים האלה. הם בעד לצנזר, הם בעד לסמא, הם בעד להסתיר את המציאות מעינינו, לכפות עלינו מטריקס שחורה. עכשיו, אם הם בעד צנזורה, וכוחי שלי מוגבל לעומתם, אצטרף אליהם בגל השחור שלהם. ולכן, אני שב ואומר, אם ערוצי הפורנו סגורים כברירת מחדל, גם ערוץ הקבלה צריך להיות סגור כברירת מחדל. הנימוקים הם אותם הנימוקים. לפחות מבחינתי. אם לא צדק, אם לא פתיחות דעת, אני דורש לפחות סימטריה. זה הכל. שהרי לא ייתכן שאפילו בוועידת הצנזורה העליונה ישבו רק יראי שמיים חשוכי מוחין, ולא תהיה נציגות לאנשים שדעתם בהירה עליהם קצת יותר.

6.
ולסיום: הפוסט הזה לא יצא רהוט ואלגנטי כפי שרציתי שיצא. אולי בגלל שאני יותר מדי כועס. אני מניח שלחלקכם זה ישמע קטנוני, מתנשא, אנטי-דתי, ושאר סופרלטיבים מאותה המשפחה. נו, שיהיה. רק ניסיתי להבהיר עד כמה האיוולת הזו שקרויה מדינת ישראל מרגיזה אותי לפעמים, ועוד על הבוקר. זה הכל. לכשעצמי, התקשרתי למוקד השירות של יס וביקשתי לחסום את הערוץ. נציגת השירות האדיבה להפליא, שירה, הסבירה לי כיצד אני יכול לחסום את הערוץ באופן ידני דרך השלט שלי. עשיתי זאת. עשיתי זאת כי אני מאמין שאם אנחנו רוצים לחיות בשלווה יחסית במדינה הזו, אזי זו הדרך – אדם יכול לבחור לעצמו במה לצפות ובמה לא. וכך זה צריך להיות, גם עם ערוצי הפורנו. אין שום נימוק רציונלי לצורה המעוותת שבה הדברים מתנהלים כיום. כששאלתי את שירה האם הערוץ הזה מתוכנן להיות ערוץ בתשלום בשלב כלשהו, היא אמרה שנדמה לה שלא, משום שהמטרה שלהם היא להפיץ את הערוץ הזה לכמה שיותר אנשים. המממ. לו הייתי תחקירן, הייתי הולך ובודק את קשריו של מנהל ערוץ הקבלה (ראו בפסקה הבאה), עם מנכ"ל יס, או במקומות אחרים הקשורים לעולם התקשורת. ולא, דווקא במקרה הזה אני לא מתכוון לשר (החרדי) אריאל אטיאס. יש לי הרגשה שהוא לא מת על הערוץ הזה, בגלל מי שעומד בראשו.

*
לקריאה נוספת (ומומלצת): לאיש הזה שמנהל את ערוץ הקבלה, או משווק אותו, או השד יודע מה, קוראים מיכאל לייטמן. מהאתר של ערוץ הקבלה יש הפניה לבלוג שלו. כנסו, לא תתחרטו. נסו למשל את העמוד הזה, שעוסק במשבר הכלכלי העולמי. יש שם כמה פנינות של ממש. בין היתר, רק בשביל לגרות את סקרנותכם, לייטמן צופה כי בשנים הקרובות המשבר הנוכחי יתגלגל בסופו של דבר למשבר צבאי-נאצי. ויש גם תופינים על שרי אריסון. בקיצור, קריאה נעימה.

עדכון חשוב: ליאור שלח לי את הידיעה הבאה מנענע10. בגדול, הם מציגים שם את ה"בני ברוך" האלה, החבר'ה שמנהלים את ערוץ הקבלה, בתור עוד כת של משוגעים. הנה ציטוט מתוך הידיעה (התגובה של מיכאל לייטמן):

לשאלה לגבי תקנון הקבוצה והאיסור לדבר עם אנשים מבחוץ על בני ברוך או הציווי לבלות עם האשה רבע שעה ביום בלבד עונים סופר ולייטמן: "זהו אורח חיינו. הוא בא להגשים את המצווה 'והגית בו יומם ולילה'. כפי שאנחנו לא מבקרים אתכם החילונים, אל תבקרו אותנו. אנחנו באמת מאחלים לזוג הזה את כל הטוב, וגם לכם".

זה מה שיושב לכם בטלביזיה.