היום שבו הממונה על התקציבים אמר לכם, קצת, איפה באמת הכסף

סיכוי סביר שיש שלושה קוראים וחצי שמתעניינים בנושא הספציפי הזה. עם הקוראים האחרים הסליחה. אני מקווה לפרסם פה בקרוב איזה ניתוח על רפורמת ביטוחי הבריאות החדשה של משרד האוצר. אני מקווה שזה יחזיר לכאן את מיליוני הקוראים שיברחו בפוסט הזה. קריאה נעימה

בחודש מרץ האחרון פרסמתי פה פוסט תחת כותרת דומה מאוד לכותרת של הפוסט הנוכחי. אז, במרץ, עוד היו תקוות למישהו שבניית התקציב והאישור שלו ייעשו מוקדם. שהתקציב יוגש מוקדם לכנסת. שיבוא שלום למזרח התיכון, ושאנשים יתחילו לנהוג פה כמו בני אדם בכבישים.
בפוסט ההוא, שהתפרסם גם בעיתון בגרסה תמציתית יותר, כתבתי שלראש אגף התקציבים אמיר לוי יש הזדמנות יוצאת דופן להכניס רוח חדש לתוך ספר התקציב. לוי הוא אמנם בשר מבשרו של האגף, אבל הוא כבר היה בשוק הפרטי, ואסף כמה נורמות עבודה מתרבות ארגונית אחרת, שטוב היה לו המגזר הציבורי היה מאמץ לעצמו.

כתבתי אז שמה שאמיר לוי יכול לעשות הוא לקחת את ספר התקציב קדימה מבחינת השקיפות שבו. ובפרט, כתבתי שהוא יכול להכניס את השקיפות לשלושה רבדים עיקריים: לתחזיות שניצבות בבסיס התקציב, לאופן שבו התקציב מוגש, ולאופן שבו משרד האוצר מנהל את התקציב ביום יום, באופן שוטף, אחרי שהתקציב מאושר בכנסת.

למען ההגינות, לוי לא אחראי על החלק האחרון, אלא אגף החשב הכללי. ושם יושבים אנשים טובים מאוד ומוכשרים מאוד, עם המון כוונות טובות, והמון נתונים – ואני מתכוון, מילולית, להמון המון המון המון נתונים – שפוחדים לעשות את הצעד הנוסף הזה. בקרוב הם אולי יעשו אותו, מי יודע.

אבל סטיתי קצת. בחזרה לאמיר לוי.


להמשך קריאה

4 כפיות סוכר

לפני כמה ימים התוודעתי לעמוד פייסבוק של אפשריבריא – התוכנית הלאומית לחיים פעילים ובריאים (של משרד הבריאות). הם שמו שם תמונה שמראה כמה כפיות סוכר יש בבקבוק חצי ליטר של מים בטעמים (תתפלאו, אבל יש שם 4 כפיות סוכר).
הואיל ומדובר במידע די מדהים, לפחות מבחינתי, השארתי להם תגובה ושאלתי: עם כל הכבוד לקמפיין פייסבוק, מדוע משרד הבריאות לא מחייב את יצרני המזון להדביק מדבקות כגון זו על המוצרים עצמם. זה לא יהיה אפקטיבי יותר?
לשמחתי, משרד הבריאות ענה. ולא סתם ענה, ענה תשובה ארוכה ומפורטת, שמפרטת קצת מאחורי הקלעים של עבודת הממשלה, של האינטרסים שמושכים בחוטים, ושל שאלות של כסף גדול מול האינטרס של הציבור, ועל הדרך עוקצת את שר האוצר ושר הכלכלה. הנה התגובה, לא נגעתי.


הי שאול, לשאלתך- אתה צודק. אין ספק שסימון כפיות או כמויות הסוכר באופן בולט על גבי האריזות הוא הכרח, ולא רק במקרה מוצרי שתייה ממותקת אלא גם של יוגורטים, דגני בוקר (שחלקם מכילים כמויות סוכר גבוהות יותר מרוב הממתקים) ועוד.
אבל, וזה אבל משמעותי- משרד הבריאות הוא לא השחקן היחיד במגרש. כל שינוי בחובת הסימון התזונתי חייב לעבור הליכי אישור וחקיקה של המשרדים הנוספים הנוגעים בדבר ושל הכנסת. למשל הצעת סימון תזונתי מוגדל בחזית אריזה, בגודל של 20% לפחות, תוך ציון נפרד של הסוכרים (בניגוד למצב היום בו הם כלולים תחת השם הגנרי "פחמימות") עדיין נבלמת.
הנה עמדת התעשיינים בנושא: http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/516/768.html
הנה עמדת ח"כ איילת שקד: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4459042,00.html
דוגמה להתמודדות שלנו: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4459042,00.html
הפעילות שלנו לטובת קידום הסימון התזונתי: https://www.facebook.com/EfshariBARI.gov/photos/pb.438301579599728.-2207520000.1393268301./507549562674929/?type=3&theater
הטענה המרכזית של התעשיינים, ששינוי האריזות יוביל להוצאות גדולות שיגולגלו אל הצרכן, זוכה למיכה דווקא מצד מי שרואים עצמם "חברתיים" ודואגים ליוקר המחייה- למרות שכשהחברות רוצות לשנות אריזות מטעמים שיווקיים או אחרים אין להן שום בעיה לעשות זאת, למרות שמחירי המזון עלו גם כך באחוזים ניכרים בשנה החולפת.
זה גם לא המאבק היחיד בו משרד הבריאות נבלם על ידי משרדים וח"כים אחרים. ניסיון שלנו ושל משרד הבריאות לפעול לשינוי רשימת מוצרי המזון שבפיקוח, כך שיכללו בה מוצרים בריאים יותר דוגמת לחם מקמח מלא ולא רק לחמים מקמח לבן, גבינות שמנות וכד'- נבלם על ידי משרד הכלכלה שאחראי על הנושא.
המאבק שלנו להכנסת מזונות בריאים יותר לסל המוצרים שבפיקוח:

במקביל, משרדי האוצר והחקלאות בחרו להכניס לפיקוח דווקא שמנת מתוקה 38%.
************************************
אז מה עושים? פועלי בשני מישורים: האחד, עבודה וולנטרית עם התעשיה, כמו במקרה של התכנית להפחתת צריכת הנתרן
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000912981
או במקרה של תו אפשריבריא שהושק בחודש שעבר ברשת ארומה ישראל ובקרוב יופיע גם על לחמי מאפיות גדולות אחרות:

והמישור השני, החשוב יותר, העלאת הנושא לסדר היום הציבורי והתקשורתי. אנחנו מאמינים שזו הדרך לטווח הארוך לקדם רגולציה וחקיקה שתגביר את השקיפות, ובטווח הקצר דוחפת יותר ויותר יצרניות מזון להבין שיש כאן מגמה אמיתית של צרכנים שמחפשים יותר מידע ובחירות בריאות יותר.
נשמח לענות על כל שאלה נוספת, ושוב ברוך הבא לעמוד שלנו.