בשנת 2013 כמעט חצי מיליון ישראלים (434 אלף למי שרוצה לדייק) רכשו ביטוח משלים מסוג פלטינום של קופת החולים שלהם. בכך הם הצטרפו לכמעט מיליון וחצי ישראלים (1.48 מיליון למי שרוצה לדייק) שעשו זאת עוד לפניהם. בסך הכל, בסוף 2013 היו כמעט שני מיליון ישראלים ששילמו לקופות החולים שלהם מדי חודש בחודשו הרבה מאוד כסף עבור ביטוח הפלטינום שלהם.

אלה 26% מהמבוטחים בקופות החולים (אני לא סופר את ה-700 ומשהו אלף שמבוטחים בקופת חולים לאומית, כי סוג הביטוח המשלים שם הוא שונה ולא ניתן להשוואה). אני חוזר, לרבע מהמבוטחים בקופות החולים יש ביטוח משלים פלטינום.

ואלה רק מספרים מוחלטים. כשמסתכלים על קצב הגידול של הישראלים שמצטרפים לביטוחי הפלטינום זה עושה עוד יותר סחרחורת. אם מסתכלים אחורנית (ניקח לשם הניתוח רק את קופת חולים כללית, שמכסה מחצית מהאוכלוסיה), בסוף שנת 2007, בסך הכל לפני שש שנים (ביחס לנתוני 2013), רק 290 אלף ישראלים היו מבוטחים בביטוח פלטינום. זה בסך הכל 7.5% מהמבוטחים בקופת חולים כללית.
בתוך שש שנים המספר שלהם זינק פי ארבעה – גידול של 296% – וכיום שיעור החדירה עומד על 27%. זה זינוק מסחרר. לשם השוואה, היקף המצטרפים לקופה בשש שנים האחרונות גדל ב-9% בלבד. כן, 296% לעומת 9%.

ביטוח פלטינום הוא חתיכת דבר יקר. משפחה צעירה ממוצעת, עם שני הורים במחצית הראשונה של שנות ה-30 לחייהם ועם שני ילדים מתחת לגיל 18 ישלמו על ביטוח פלטינום סכום של 250-300 שקל בחודש, תלוי בקופה. אם מדובר במשפחה קצת יותר מבוגרת, נגיד שני הורים במחצית השניה של שנות ה-40 לחייהם ושני ילדים בגילאי 20 פלוס, אנחנו כבר מדברים על עלות של 350-400 שקל בחודש, כלומר יותר מ-4,000 שקל בשנה.
זה הרבה כסף.
בסך הכל, הכנסות קופות החולים מהפלטינומים האלה עמדה בשנת 2013 על לא רחוק מיליארד שקל (823 מיליון, אם אתם רוצים לדייק). וזה רק הפלטינום.

ובכל זאת, כפי שכתבתי קודם, למרות שמדובר בהרבה כסף, עוד ועוד ועוד אנשים קונים את הדבר הזה. עוד ועוד ועוד אנשים מצטרפים לביטוח פלטינום. לפי הדוח המסכם של משרד הבריאות לשנת 2013 שהתפרסם לאחרונה, באותה שנה גדל שיעור המצטרפים לביטוח הפלטינום של קופת חולים כללית ב-9%, בקופת חולים מאוחדת שיעור המצטרפים ב-11%, ובקופת חולים מכבי, שהשיקה באותה שנה את ביטוח הפלטינום שלה – מכבי שלי – שיעור החדירה שלו הגיע בסוף השנה כבר ל-15% (שנה לאחר מכן, כלומר בימים אלה, שיעור החדירה של מכבי שלי כבר עלה ל-20%).

אם מסתכלים על הנהירה הזו לביטוחי הפלטינום לעומת ההצטרפות לרובד הבסיסי יותר של הביטוח המשלים (כלומר, כללית מושלם או מאוחדת עדיף או מכבי זהב), רואים ששיעור החדירה של ״המושלם״ עצרו, ואילו הפלטינום עולה מעלה מעלה. הנה גרף של משרד הבריאות (זה גרף ישן כך שהנתונים מגיעים רק עד 2010, דמיינו שהמגמה ממשיכה באותה צורה עד 2013) שמתאר את זה נורא יפה. איך בשנת 2007 הקופות הבינו שהן פחות או יותר מיצו את שיעור החדירה של הביטוח ״המושלם״, והשיקו את רובד הפלטינום, בשביל להמשיך ולסחוט כסף מהמבוטחים.

אם המגמות האלה ימשיכו כך, לא רחוק היום שבו הקופות ישיקו רובד ביטוחי נוסף – אקסטרה פלטינום – אחרי ששיעור החדירה של הפלטינום יגיע לכדי מיצוי. בקיצור, תמיד אפשר יהיה למכור שם עוד רובד. אתם יודעים, בשביל ההרגשה הזו שאם יקרה לנו משהו, חס וחלילה, מישהו יטפל בנו.

מה בעצם נותן הפלטינום? למה אנחנו קונים אותו כמו משוגעים?
אחד השימושים הנפוצים בביטוח המשלים (לא משנה אם מסוג ״מושלם״ או ״פלטינום״) הוא בדיקות במהלך ההריון. אם תסתכלו על הפירוט שמציגה קופת חולים כללית באתר שלה, תגלו שהפלטינום הזה – שאני מזכיר, הוא נורא נורא יקר – לא נותן עד כדי כך הרבה.
חלק גדול מהבדיקות ממילא נמצאות בסל הבריאות הממלכתי (זה שאנחנו משלמים בשבילו מס בריאות בכל חודש), כמו למשל מרבית הבדיקות הגנטיות העיקריות, בדיקת שקיפות עורפית, סקירת מערכות אחת, בדיקת מי שפיר למי שעברה את גיל 35, וכל האולטרהסאונדים ובדיקות השתן והבצקות שרק תרצו.
אז מה הפלטינום בכל זאת נותן? הוא מאפשר למי שרוצה לעשות בדיקות נוספות (למשל, סקירת מערכות שניה ושלישית), או מי שפיר לפני גיל 35, או את הבדיקת דם הזו שמגלה אם לילד יש תסמונת דאון, לעשות את הבדיקות האלה בהשתתפות עצמית מופחתת. זהו.
סליחה שאני מנפח את השכל, אבל קחו דוגמא. למי שיש ביטוח ״מושלם״ ועושה בדיקת מי שפיר (לפני גיל 35) ההשתתפות העצמית תהיה 570 שקל, ולמי שיש לה פלטינום ההשתתפות העצמית תהיה 285 שקל. כלומר, בעבור מחיר חודשי הרבה יותר גבוה, שנמשך כל החיים (כי עוד לא פגשתי את אלה שעשו ביטוח פלטינום רק לפני ההריון וביטלו אותו אחר כך), את חוסכת לעצמך 285 שקל. זה לא דיל כל כך משתלם.
תגידו, אבל רגע, זה רק בדיקות הריון, הפלטינום נותן כל כך הרבה יותר!
המממ.
האמת היא שלא ממש. מה שביטוח הפלטינום בעיקר הוא הוא להקטין את ההשתתפויות העצמיות. למשל, אם תרצו לעבור ניתוח ולבחור את המנתח באופן פרטי (נגיד, ניתוח להוצאת שקדים), הפלטינום יקטין לכם את ההשתתפות העצמית מ-1,518 שקל (מקסימום) ל-380 שקל (מקסימום). תגידו, זה חיסכון של יותר מ-1,000 שקל. נכון, אבל דבר ראשון, מה הסיכוי שתצטרכו ניתוח להוצאת שקדים. ודבר שני, על פני כל החיים שלכם, הכסף שאתם משלמים מדי חודש עבור הדבר הזה הוא כמובן הרבה יותר גבוה מ-1,000 שקל. הרבה הרבה יותר גבוה.
אני יכול להמשיך עם זה, אבל אעצור כאן. מי שרוצה לראות בדיוק איזה שירות הוא יכול לקבל מהמדינה דרך סל הבריאות הממלכתי (רמז, את רוב רובם של הדברים), איזה יש רק בביטוח ה״מושלם״ ומה יש רק בפלטינום (רמז, כמעט כלום, זה בעיקר הקטנת השתתפויות עצמיות), מוזמן להיכנס לאתר ההשוואתי הזה שהשיק משרד הבריאות (אבל לא ממש עשה קמפיין בשביל לקדם אותו. אני תוהה אם מישהו בכלל נכנס לזה חוץ ממני). תוכלו למצוא שם הכל (הנה דוגמא – טיפולי פוריות). גם אם הפלטינום טוב למישהו, סביר מאוד להניח שהוא לא ממש נחוץ לרבע מהאוכלוסיה, בטח לא לאורך זמן.

הפוסט הזה הוא לא המלצה להצטרף לפלטינום, באותה מידה שהוא לא המלצה לעזוב את הפלטינום. אין לי מושג מי אתם ומה הצרכים הספציפיים שלכם, למה קניתם פלטינום אם קניתם, ומה אתם עושים עם זה. רק רציתי להעיר ששיעורי ההצטרפות המטורפים לפלטינום לא מעידים, ככל הנראה, על הצטרפות רציונלית לדבר היקר הזה, אלא על מאמצי שיווק אגרסיביים של קופות החולים, שהבינו שהן לא יכולות להגדיל את שיעור החדירה של הביטוח ״המושלם״, וחיפשו עוד דרך להגדיל את הכנסותיהן.
ובעצם, המשפט האחרון לא מדויק. כשאתם משלמים לביטוח המושלם שלכם, פלטינום או רגיל, אתם לא מגדילים את ההכנסות של קופות החולים. הכסף שהולך לביטוח הזה נפרד מהקופה הבסיסית של קופת חולים (כלומר, נפרד מהכסף שזורם לקופות החולים מקופת המדינה, כלומר מהמסים שלכם). אז מה כן? כל שקל שאתם משלמים לביטוח המשלים חוסך לקופת החולים את הצורך להוציא כסף מתקציבה שלה בשביל לתת לכם שירותי בריאות. ככל שאתם תקנו יותר פרטי, כך הגירעון של קופת החולים יצטמצם (או לפחות לא יגדל). לכם זה עולה יותר.

מה משרד הבריאות עושה עם המגמות האלה? בינתיים, כלום. אם כבר, הוא מסייע להן להתרחב, כי הוא זה שאישר את כל תוכניות הפלטינום האלה. למשרד הבריאות יש תוכנית לעצור את העניין הזה, אבל השד יודע אם זה אי פעם יקרה, אם השר הבא יאמץ את התוכנית הזו, וגם אם כן – לא בטוח שהמשרד יצליח לכופף את קופות החולים.
בינתיים, אנחנו נמשיך להתכסות בעוד ועוד שכבות של ביטוח. כי מפחידים אותנו, כי אנחנו חושבים שאנחנו קונים שלוות נפש (כלומר, אנחנו באמת קונים שלוות נפש, אבל אין לנו מושג אם היא מוצדקת), כי אנחנו משוכנעים שזו הדרך היחידה שמישהו יתייחס אלינו אם חס וחלילה נהיה חולים.

וזה עוד לפני שאמרתי מילה על הביטוח הפרטי של חברת הביטוח שאנחנו קונים בנוסף לזה.
אתם יודעים, לכל מקרה שלא יהיה.

0 כבר כמעט שנה נפגשת מדי יום חמישי בלשכת שרת הבריאות ברחוב הארבעה בתל אביב קבוצה מצומצמת (יחסית) של פקידים בכירים ונציגי ציבור, שומעים עדויות וחושבים מחשבות איך לחזק את מערכת הבריאות הציבורית. הם עושים זאת במסגרת ועדת גרמן – ועדה ציבורית שהוקמה כמעט לפני שנה בידי שרת הבריאות יעל גרמן, שבאופן חריג לוועדות ציבוריות גם עומדת בעצמה בראש הוועדה (שתמליץ לה המלצות).
הוועדה הייתה אמורה לסיים את העניין הזה בתוך חמישה חודשים, אבל זה לא קרה, ולא לגמרי במפתיע. מערכת הבריאות (לא רק בישראל) היא מסובכת, נבנתה טלאי על טלאי עוד מלפני קום המדינה, מורכבת מהמון שחקנים חזקים מאוד, מסוגים שונים, שפועלים תחת חוקים וכללים שונים, תחת רגולטורים שונים, ועוד מיליון ואחת סיבוכים אחרים. בקיצור, מלכתחילה הוועדה הזו לקחה על עצמה לצאת למסע יומרני.
כגודל הציפיות ייתכן שיהיו גם גודל האכזבות. עבודת הוועדה נכנסת בימים אלה ליישורת האחרונה ממש. על פי גרמן עצמה, היא מעוניינת כי הוועדה תמליץ את המלצותיה עד חודש יוני, כך שהם ישתלבו בדיוני תקציב המדינה שיהיו באותו הזמן בעיצומם.
רגע לפני שזה קורה, ורגע אחרי שהוועדה עצמה מתחילה להדליף באופן חצי רשמי פירורי המלצות מסתמנות מקרב דיוניה, חשבתי שזה יהיה נכון לנסות לעשות לרגע סדר. לשים קצת מספרים על השולחן, ולהבין כיצד הוועדה הזו יכולה לשנות לחלוטין את האופן שבו אנחנו צורכים בריאות, את כמה שאנחנו משלמים על בריאות, את איכות שירותי הבריאות שאנחנו מקבלים, ואולי אפילו את משך הזמן שאנחנו מחכים לבריאות. אנסה לכתוב כאן כל כמה ימים משהו בעניין, בכל פעם על זווית אחרת מהסיפור המאוד מאוד מורכב הזה. מלכתחילה אודה כי אין שום סיכוי שאצליח להקיף אי פעם את כל המורכבויות וכל הזוויות של הסיפור הזה. לכן אנסה להתמקד במה שנראה לי הכי חשוב, הכי נוגע לחיים שלנו (ולעיתים גם לארנק שלנו).