בתוך כל ההמולה הפוליטית סביב קרנבל מפלגת העבודה בנושא "תחזיקו אותי או שאני מצטרף לממשלה", יצאה היום עוד הודעה לתקשורת, אחת מני רבות, מלשכת שר הביטחון, אהוד ברק. אלא שבניגוד להודעות אחרות, הפעם נוספה להודעה תוספת מאירת עיניים. אני מצרף כאן את ההודעה לעיתונות בקובץ PDF לעיונכם.
התוספת האמורה הולכת כך:
OTR (אופ רקורד – לשימוש בשם הכתב)
1) האם כאשר עמיר פרץ היה יו"ר "עם אחר" ואופיר פינס היה מזכ"ל מפלגת העבודה, והשנים ניהלו מו"מ חשאי לאיחוד בים המפלגות, האם אז ניתן אישור?
2) מיותר לציין כי במכתבם לא הזכירו המתנגדים את הסעיפים בחוקת המפלגה בהם מצוין כי "החלטות מרכז המפלגה מחייבות את הסיעה בכנסת" וכי לאחר דיון במרכז המפלגה או בלשכה "הכרעת המרכז או הלשכה באותו דיון תחייב את הסיעה".
אתם חייבים להודות שזה מצחיק. ואגב, הסיבה שאני מרשה לעצמי לפרסם את זה כאן בפומבי, היא משום שאנשי התקשורת של ברק החליטו שמבחינתם זה בסדר לכתוב דברים כאלה על נייר רשמי של לשכת שר הביטחון. ומסמכים רשמיים, שאינם מסווגים, סופם להגיע לאור השמש. שהוא, כידוע, חומר חיטוי לגמרי לא רע.
ולמתעניינים, כך התגלגלה הידיעה הזו לכלי התקשורת:
בוואינט, הנוסח היה כזה –
גורמים במפלגה הוסיפו: "האם כאשר עמיר פרץ היה יו"ר 'עם אחר' ואופיר פינס היה מזכ"ל מפלגת העבודה, והשנים ניהלו מו"מ חשאי לאיחוד בים המפלגות, האם אז ניתן אישור? מיותר לציין כי במכתבם לא הזכירו המתנגדים את הסעיפים בחוקת המפלגה בהם מצוין כי 'החלטות מרכז המפלגה מחייבות את הסיעה בכנסת' וכי לאחר דיון במרכז המפלגה או בלשכה 'הכרעת המרכז או הלשכה באותו דיון תחייב את הסיעה'".
באומדיה (יש דבר כזה), זה נראה כך –
מקור בלשכת ברק תהה האם "כאשר עמיר פרץ היה יו"ר "עם אחר" ואופיר פינס היה מזכ"ל מפלגת העבודה, והשנים ניהלו מו"מ חשאי לאיחוד בין המפלגות, האם אז ניתן אישור?". עוד מסר הגורם כי "מיותר לציין כי במכתבם לא הזכירו המתנגדים את הסעיפים בחוקת המפלגה בהם מצוין כי "החלטות מרכז המפלגה מחייבות את הסיעה בכנסת" וכי לאחר דיון במרכז המפלגה או בלשכה "הכרעת המרכז או הלשכה באותו דיון תחייב את הסיעה".
לזכותם של כלי התקשורת האחרים, עד כמה שהצלחתי לוודא, הם לא הצטרפו לתעמולה.
מה בַיִם עושה פה?
סליחה?!?!?!
"[…] והשנים ניהלו מו"מ חשאי לאיחוד בים המפלגות". כך בקומוניקט. כך גם בוויינט.
למסגר ולתלות. פשוט לא ייאמן, כלומר, ייאמן, אבל…
וזה אכן מצחיק. שיחקת אותה, אין מה להגיד
ברוטוס – זה אפילו יותר מצחיק ממה ששמתי לב
שלא לדבר על זה שפרץ היה יו"ר עם אחד, ולא עם אחר – כפי שמופיע בהודעה, בוויינט ובאומדיה גם יחד.
גדול. תביאו עוד!
אני לא מבין את הנקודה הראשונה, שהרי המתנגדים מבקשים אישור למו"מ שמתקיים באופן רשמי ולא באופן חשאי.
חוצמזה שבדקתי, סקרנות, ובמקרה של "עם אחד" כן היתה החלטה של מוסדות המפלגה לפתוח במו"מ רשמי. יתרה מזו, גם אם היה הסכם שנבע ממו"מ חשאי (הדיווחים להתקיימות מו"מ שכזה אינם חד-משמעיים) הוא לא הובא לדיון במוסדות המפלגה כחלק מההחלטה לפתוח במו"מ. מכאן שההשוואה בין המקרים לא רק שאינה מועילה לנגח את הצד השני אלא להפך, היא מוכיחה את טענותיו. דבילי, לא?
והפעם אסיים בשיר ילדים אהוב:
"בים הרים ובים סלעים שטה הרכבת, ומכל הילדים אותך אני אוהבת"
חזק ביותר. שילוב מבריק של לכלוך ו-incompetence.
חוץ מזה, בעיני זה מאוד חשוב שאנשים שעדיין קוראים עיתונים (ואני תמיד מופתע לשמוע שיש הרבה כאלה) ידעו איך זה באמת עובד העסק הזה.
אחד הפוסטים הכי טובים שקראתי לאחרונה
פינגבאק: משוחרר מכבלי האמת » החברים של ג’ורג’
ערכתי את הידיעה הזאת עבור כלי תקשורת כזה או אחר. כשראיתי את הוונאבי-אוף-דה-רקורד הזה, צחקתי ממש חזק. זה כמובן לא נכנס בשום צורה שהיא.
הייתי אומר שאני לא מאמין שזה עבד, ועוד עם הטייפו בווינט, אבל נאאאאאאא.
גדול!
כל-כך הרבה שנים תהיתי מי הם אותם "מקורות" אלמונים ומהם אותם "גורמים במפלגה". כעת אני מבין! נותר רק לחשוף מיהו ה"גורם בכיר" ששומפלבי מצטט מפיו ומיהם, כמובן, ה"מקורבים" האגדיים.
תודה רבה לך! לא שלמישהו היו ציפיות כלשהן מאהוד ברק, אבל מהתקשורת… טוב, בעצם גם לא.
מילא היו אומרים את זה בתדרוך טלפוני או פנים אל פנים, אבל צריך לחשוב דברים מאוד עלובים על העיתונאים שאתה עובד איתם בשביל לפטם אותם באוף-דה-רקורד בגוף הקומוניקט.
ואחלה שחשפת את זה.
מופלא. הלוואי ועוד אפשר היה לפחות להיות מופתעים.
כבר שבועיים ואין פוסט?
פינגבאק: טיפ קטן: אוף דה רקורד | יחסי ציבור ואסטרטגיה
פינגבאק: זהירות: חושפי אוף דה רקורד | יחסי ציבור ואסטרטגיה