מחשבות קורונה | למה מזל שאנחנו חיים בישראל

0
קודם כל, מוזיקה:

1
מזל שאנחנו חיים במדינת ישראל. באמת. ועכשיו, בהרחבה:
מערכת הבריאות במדינת ישראל היא ריכוזית מאין כמותה. משרד הבריאות, כשהוא רוצה, יודע להפעיל את כל המערכת. להוריד הנחיות לשטח, ולקבל שיתוף פעולה מקסימלי. משרד האוצר, כשהוא רוצה, מרעיב את המערכת לחלוטין או בדיוק להיפך – מזרים כספים שמגיעים לכל המקומות (נוותר כרגע על הדיון אם זה נעשה ביעילות מקסימלית או לא).

כשצריך, למשל בחירום, משרד הבריאות יקבל דיווחים מלאים מקופות החולים ומבתי החולים על מה שהוא צריך. הוא יגיד לקופות החולים מה לעשות, הוא יגיד לבתי החולים מה לעשות, וכולם יתגייסו ויעשו. זו מערכת מלאה באנשים עם תחושת שליחות אמיתית. וגם ככה זו מדינה קטנה וכולם מכירים את כולם, אין אופציה כזו לשבת בצד לנצנץ.

כל זה לא היה מתאפשר לו מערכת הבריאות בישראל לא היתה ציבורית אלא מופרטת ברובה, כפי שיש לא מעט אנשים שהיו רוצים שיהיה. משרד הבריאות לא היה יכול לשלוט במערכת, והגופים השונים לא היו מחויבים באותה מידה.

נכון, בימים כתיקונם אתם לא מרגישים את זה. בימים כתיקונם הכל מרגיש שבור, כאוטי, לא מתפקד, עד כדי כך שאתם מרגישים שיש צורך בביטוח בריאות פרטי. זה מרגיש כך מכל מיני סיבות. בין היתר כי לגורמי המערכת עצמם (רופאים, קופות חולים) יש אינטרס כלכלי להציג כך את המצב. אבל בחירום, כמו עכשיו, מערכת הבריאות הישראלית יכולה להיות מכונה משומנת להפליא, בעיקר כי היא ריכוזית מאוד (וגם, מצער להודות, מורגלת במצבי חירום). במצבי חירום, כמו עכשיו, זו מעלה גדולה מאוד. בחירום אתם לא תפעילו את הביטוח הפרטי שלכם, אלא תרצו להגיע לחדר מיון או טיפול נמרץ של בית חולים ציבורי. בחירום המערכת הפרטית לא תדע לתמוך בכם. רק הציבורית. יש לכם מזל שאתם בישראל.

2
אם יש דבר טוב אחד שחיים רמון עשה בחייו זה להעביר ב-1995 את חוק ביטוח בריאות ממלכתי. העובדה שלכל ישראלית וישראלי יש כיסוי רפואי ממלכתי, בלי קשר לשאלה אם הם עובדים או לא, מה העבודה שלהם, אם הם עניים או לא, יכולה להיות ההבדל בין חיים ומוות. במדינה שאני מתגורר בה כרגע, ארה״ב, המצב הפוך לחלוטין. חלק גדול מהאוכלוסיה אינה מכוסה בכיסוי רפואי. אלה שיש להם ביטוח רפואי הוא לרוב קשור איכשהו למקום העבודה שלהם. זה יוצר תמריצים ותלות מטורפת במקום העבודה. לכן, כמצב חירום כמו עכשיו, אמריקאים לא ששים ללכת להיבדק אם יש להם קורונה או לא. דבר ראשון, זה יקר. דבר שני, זה עלול לדפוק את הביטוח. דבר שלישי, זה עלול להכניס אותם לבידוד מה שיגרום להם להיעדר מהעבודה לתקופה ממומשכת, ואם זה ירגיז את הבוס, או השד יודע, ויגרום לזה שהם יפוטרו, אז גם לא יהיה להם כיסוי רפואי. בקיצור, מלא תמריצים שגורמים לאנשים לא להיבדק בכלל. בישראל זה לא המצב. לא משנה הסטטוס הסוציו-אקונומי שלכם, אתם תיבדקו אם צריך, תטופלו אם צריך, ויהיו לכם הרבה יותר סיכויים להבריא. בחירום, כמו עכשיו, זה יכול להיות ההבדל בין חיים ומוות. רק אחרי שנה וחצי כאן הבנתי עד כמה זה לא מובן מאליו.

3
גם העובדה שלעובדים יש הרבה ימי מחלה אינה מובנית מאליה. לעובדי המדינה יש מיליונתלאפים ימי מחלה, הרבה יותר מדי לטעמי (90 בשנה, בשם אלוהים תיקון: 30 ימים בשנה, עם אפשרות לצבור עד 90). אבל אפילו אם אני שם את הטירוף הזה בצד, גם לעובדים במגזר הפרטי יש מספיק ימי מחלה. ימי המחלה האלה מאפשרים להם לדעת שהם, תחזיקו חזק, יכולים להיות חולים והשמיים לא יפלו. הם לא יפוטרו סתם כך. ואז, במקרה חירום כמו זה, כשצריך להכניס מלא אנשים לבידוד, הם יודעים שיש להם ימי מחלה. נכון, הימים הראשונים אינם בתשלום מלא. אפשר לדבר על זה אם תרצו. אבל זה עדיף עשרות מונים על מצב שבו יש לכם 7 ימי מחלה בשנה, לא בתשלום מלא, כמו בארה״ב, נכון? וזה רק הממוצע בארה״ב, כי החוק הפדרלי לא מחייב בכלל את המעסיקים לתת ימי מחלה לעובדים שלהם.

4
אם אתם אומרים עכשיו – אוקי, אבל זה אירוע של פעם במאה שנה. אתה לא מתכנן מערכת להיות ריכוזית בצורה כל כך מטורפת בשביל אירוע של פעם ב-100 שנה – אז אתם צודקים. אבל בואו נסתכל שניה על ארה״ב, המקום עם מערכת הבריאות הכי פרטית והכי פחות ממשלתית שאפשר להעלות על הדעת.
מרחוק, ארה״ב נראית לנו מרחוק כמו המקום הזה שמגיעים אליו כשצריך לעשות טיפולים מיוחדים ומסובכים או השתלות מטורפות, אבל זו סתם אשליה. מקרוב, מערכת הבריאות בארה״ב שבורה לחלוטין. אם אתה עני באמריקה, ויש לא מעט אמריקאים עניים, או מעמד בינוני נמוך, זו מערכת בריאות של עולם שלישי.
זו המערכת הכי פחות יעילה בעולם. היא היקרה ביותר שיש, והיא משרתת הכי פחות אנשים (כאחוז מהאוכלוסיה), בטח ביחס לכמה שהיא עולה. אנשים כאן משלמים סכומים מטורללים על כל טיפול רפואי, בין אם באופן ישיר, ובין אם באופן עקיף על ידי אלפי הדולרים שהם משלמים כל שנה לביטוח הבריאות שלהם, אם בכלל יש להם אחד כזה. טירוף הדעת.
המבנה של המערכת יצר מצב שבו בזמן שמדינות כמו ישראל מנסות להכיל את הקורונה ולבלום את ההתפשטות שלה, בארה״ב זה פשוט בורדל אחד גדול. אל תאמינו למספרים, הם הולכים להשתנות מאוד בקרוב. כפי שיונה לייבזון כתבה, ובצדק, המספרים בארה״ב בוודאות מוטים כלפי מטה. לאנשים אין תמריץ ללכת להיבדק, כי הבדיקות יקרות ו/או זה ידפוק להם את הביטוח ו/או הם לא יכולים להרשות לעצמם להיעדר מהעבודה. אז הם לא. הם פשוט נדבקים ואף אחד לא יודע מזה. רובם פשוט יחלימו. אחרים, רבים אחרים, ייאלצו להתאשפז בסופו של דבר, וחלק מסוים גם ימותו. להערכתי זה עניין של שבועות לא רבים עד שיהיו כאן הרבה מאוד חולים, ומתוכם, סטטיסטית, יהיו לא מעט מתים. כמה? לא יודע. בסוף זו מדינה מאוד מאוד גדולה כך שכל מספר יהיה קטן מאוד ביחס לאוכלוסיה הכללית. ועדיין, כל מת הוא עולם ומלואו, ויהיו כאן לא מעט כאלה, די מהר.

5
אז האם משרד הבריאות הישראלי זלג להיסטריה או לא?
חיים ריבלין חושב שכן. מוקדם יותר יום הוא צייץ בטוויטר שהוא חושב, ונתמך על מקורות עלומי שם במשרד הבריאות שחושבים ככה, שמנכ״ל משרד הבריאות משה בר-סימן טוב מגזים. שאין צורך (אלה כבר מלים שלי) בכל ההגבלות, הבידודים, האיסורים, ההימנעויות. שהנזק לכלכלה יעלה על הנזק הכלכלי הפוטנציאלי ממצב שבו לא נעשה כל כך הרבה בידודים, הגבלות, איסורים, הימנעויות.

קשה לי לשפוט אם ריבלין צודק או לא. אני נוטה שלא להסכים איתו.
כלומר, ביטול אירועים, ביטול טיסות, בידוד המוני וכו׳, אכן יגרום לנזק כלכלי. חלק ממנו יהיה קצר מועד. חלק ממנו יהיה ארוך יותר, אם כי לא בהכרח ארוך נורא. חברות התעופה הן הקו הראשון של הנפגעות, וכל תעשיית התיירות. סוכנויות נסיעות וטיולים, המלונאים. אין ספק. גם המעגלים השניים נפגעים. כל מי שמספק שירותים לענף המלונאות או התיירות, למשל, גם הם ייפגעו (אם כי לכו תדעו, אולי בפסח כבר נהיה אחרי השיא והישראלים ישטפו את הארץ בהמוניהם). גם חברות הביטוח הולכות לחטוף חתיכת כאפה.
ביטול אירועי ספורט יפגע באולמות, במסעדות, באלה שמוכרים בייגלה בחוץ. במוניות, בחברות הסעות, מה שאתם לא רוצים. שליחת אנשים לבידוד תפגע בעסקים, בחברות, במפעלים. באיטליה סוגרים את בתי הספר. אם זה יקרה גם בישראל, ועוד לפני פסח, המשמעות תהיה מאות אלפי הורים ישראלים שלא יכולים ללכת לעבודה. זו פגיעה משמעותית בכלכלה. זה מריח כמו רבעון אבוד של צמיחה אפסית, או נמוכה מאוד.

אבל בואו נחשוב שניה על האלטרנטיבה. האלטרנטיבה היא לא לעשות את כל זה. להיות פחות זהירים, לא לבודד כל כך הרבה אנשים, לא להטיל כל כך הרבה מגבלות. הנזק למשק יהיה מוגבל יותר, אבל רק בטווח הקצר. גם ככה המשק נפגע מכך שהקורונה משתוללת בעולם. עצירת הייצור בסין פוגעת ברשתות האופנה, ביצרנים ישראלים, במי שאתם לא רוצים. אין לזה קשר למשרד הבריאות. כנ״ל חברות התעופה – התיירים מאיטליה לא יבואו בלאו הכי, לא משנה מה משרד הבריאות יגיד. ואם, חלילה, האנשים הנשאים/חולים שמסתובבים ולא יודעים שהם נשאים/חולים ידביקו עשרות או מאות אלפי ישראלים אחרים, הפגיעה במשק תבוא ממילא.

יש סיבה טובה מדוע משרד הבריאות מבקש להיות זהיר, גם אם לפעמים זה מרגיש שהוא זהיר מדי (זהיר יותר מהמלצות ארגון הבריאות העולמי, למשל, שממליץ לא לבטל כרגע טיסות ותנועה של אנשים). את התיאור הכי טוב ל׳למה משרד הבריאות עושה את זה׳ מצאתי בגרף זה שמישהו שיתף בטוויטר:

משרד הבריאות מנסה, בעצם, להקטין את עומס על מערכת הבריאות, ולפזר אותו. במקום שתהיה מכה חדה אבל קצרה, עדיף למשרד בריאות שהמכה תהיה פחות קשה, וארוכה יותר. אחרת, לו המכה תהיה קצרה אבל חדה, היא עלולה לזלוג מעבר לקיבולת של מערכת הבריאות. כלומר, שלא יהיו מספיק מיטות אשפוז פנויות בטיפול נמרץ או בחדרי המיון, שלא יהיו מספיק רופאים ואחיות ואנשי צוות רפואי, שהמערכת לא תוכל להכיל את כולם. הנזק במקרה כזה, מעריך משרד הבריאות, יהיה גבוה יותר.

באותה הרוח, מי שרוצה לקרוא עוד, על מה צפוי בעתיד הקרוב, אני ממליץ בחום על המאמר הזה של פרופ׳ רן בליצר מקופת חולים כללית. זה כנראה המאמר הבהיר, הרגוע והברור ביותר שקראתי בעברית על הנושא. הנה רק ציטוט אחד מתוכו: (אוקי, שניים)

מדוע לא לקבל את התפיסה של "ניתן לגל התחלואה לעבור ונגמור עם זה"? בגלל מגבלות הספיקה של מערכת הבריאות, והמחיר בחיי אדם של החלטה כזו. מכיוון שלמחלה אין טיפול ייעודי או חיסון, ומכיוון שאחוז קטן אך משמעותי מהחולים (10% ויותר בקבוצות הגיל המבוגרות) יסבול מתחלואה קשה, המענה למקרים הקשים ביותר הוא טיפול תומך ביחידות טיפול נמרץ וטיפול מוגבר. ליחידות אלה יש כוח אדם ומשאבים מוגבלים.

לכן אם גל התחלואה יהיה מתון, ממושך ונשלט תצליח מערכת הבריאות לתת טיפול מיטבי לכל חולה קשה ולהציל מטופלים רבים, כפי שהיא עושה בכל חורף. אחרת התמונה יכולה להיות דומה לזו שבעיר הסינית ווהאן, שבה מערכת הבריאות קרסה בגלל גלי התחלואה הקשה. עוד יתרון להאטת התחלואה הוא האפשרות שיתגלו פרוטוקולים טיפוליים וטיפול תרופתי יעיל יותר, וכך יינצלו הרבה יותר חולים קשים.

6
אני לא יודע אם ההחלטה של מנכ״ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב נכונה או לא. לא תהיה דרך לדעת אלא בדיעבד, וגם אז לא תהיה דרך לדעת. אם הוא יעשה הכל נכון, זה אומר שהתחלואה והתמותה בישראל יהיו נמוכות יותר מאשר במקומות אחרים. במקרה כזה יגידו לו: אתה רואה, סתם היית היסטרי.

בר סימן טוב. עדיף לקבל החלטות מוגזמות מלא לקבל החלטות בכלל (צילום: אוראל כהן)

בר סימן טוב. עדיף לקבל החלטות מוגזמות מלא לקבל החלטות בכלל (צילום: אוראל כהן)

לא הייתי רוצה להיות עכשיו בנעליו של מנכ״ל משרד הבריאות. אירוע כזה קורה פעם במאה שנה. אף אחד לא רוצה שזה יקרה במשמרת שלו, אבל זה יקרה במשמרת של מישהו. כל עוד הוא ימשיך לקבל החלטות בצורה שקופה וימשיך להציג אותן לציבור בצורה שוטפת, בהירה ומנומקת, מוטב לקבל החלטות מאשר לא לקבל החלטות כלל. אני מסקר את הממשלה יותר מעשור. ראיתי המוווווווןןןןןןןן פקידים שלא יודעים לקבל החלטות (שלא לדבר על פוליטיקאים). אם אני צריך לבחור בין פקיד שמקבל החלטות שיכולות להתברר בדיעבד כמוגזמות, או פקיד שלא מצליח להחליט בכלל, אני מעדיף את זה שמחליט ולפעמים טועה.

אמא שלי, מבחינתי, היא סימן טוב לכך שהעסק מנוהל סביר. דיברתי איתה היום. היא בת 67, לגמרי בקבוצת הסיכון. ולמרות שיש לה סיבות מוצדקות להיכנס לחרדה, היא היתה רגועה להפליא (לפחות בשיחה איתי). היא חזרה שוב ושוב על כך שמנכ״ל משרד הבריאות עולה בכל הערוצים ומרגיע. זה, מבחינתי, סימן מצוין (גם אם סובייקטיבי לא באמת מדעי).

7
רק שהפוליטיקאים לא יפריעו ולא יהפכו את זה לסיפור פוליטי. לניסיון ללחוץ על הקמת ממשלת אחדות, או השד יודע איזה דברים הם מסוגלים לעולל.

8
לא כולם יעברו את זה באותה צורה. העניים יותר יסבלו יותר, כמו תמיד. אנשים שלא יכולים להרשות לעצמם להיעדר מהעבודה לתקופה ממושכת יידפקו. גם מי שעובד בעבודת צווארון כחול ונמצא בסכנה גדולה יותר שמקום העבודה שלו ייסגר. אין לי דברים חכמים במיוחד להגיד על זה, לבי עם כל מי שייפגע יותר.
גם כלכלות מסוימות ייפגעו יותר ואחרות ייפגעו פחות. אם להשתמש במשהו שאמר לי מוקדם יותר מתיה, החבר האיטלקי שלי שגר ברומא, גם כלכלות הם כמו בני אדם. חלק צעירות ובריאות ויעברו את זה בסדר, וחלק, כמו איטליה, הן בקבוצת סיכון משמעותית והולכות לחטוף חזק.

ישראל צלחה את המשבר של 2008 בצורה מצוינת בין היתר כי המערכת הפיננסית שלה לא היתה מורעלת ובגלל שהגירעון הממשלתי היה אפסי. המערכת הפיננסית שלנו עדיין בסדר (אם כי לאנשים יש יותר חובות היום), אבל הגירעון שלנו גבוה מאוד. תוסיפו על זה את העובדה שאין לנו ממשלה מתפקדת ושאין לנו תקציב מאושר השנה, מה שמגביל מאוד את היכולת של משרדי הממשלה להגיב במהירות וביעילות, והנה מתכון לכך שאם המשבר הכלכלי יכה בנו הוא עלול להיות ארוך יותר ממה שהיה ב-2008. אבל בסופו של דבר, זה יחלוף. ואחרי המשבר, הכלכלה תצמח במהירות. זה מה שקרה בכל המשברים הקודמים.

9
זו הולכת להיות תקופה קשה. אין לי מושג כמה זמן היא תימשך. כל מי שאומר לכם שהוא יודע לכמת את הנזק לכלכלה הגלובלית משקר. זה הולך להיות רע. השיא, כנראה, עוד לפנינו. אנשים ימותו. אנשים יאבדו את מקום העבודה שלהם. אנשים יחלו ויסבלו. כלכלות יסבלו. אירועים גדולים יתבטלו (כולי תקווה שהאולימפיאדה ויורו לא יבוטלו). אבל זה יחלוף. בהנחה שבקיץ זה יירגע בגלל הטמפרטורה, ובהנחה (שאני לא יודע עד כמה היא מבוססת) שעד הסתיו/חורף הבא יהיה לנו חיסון/טיפול, זה יהיה בסדר. עברנו גם את משבר 2008, עם כל כמה שהוא היה נוראי. והוא היה נוראי.
להיות בבידוד זה מסריח, אבל בשנת 2020 זה קל יותר להיות בבידוד מאי פעם. יש לכם נטפליקס, אתם יכולים להזמין אוכל מהסופר, כל קופות החולים נגישות לכם באפליקציה, גם הבנק, גם מיליון דברים אחרים. במקצועות רבים אפשר לעבוד מרחוק. אולי זה אפילו ישנה כמה נורמות עבודה לטובה.
יהיה בסדר.
החזיקו מעמד, ושטפו ידיים.

תגובות

  1. יואל

    משרד הבריאות עושה בדיוק את מה שצריך במדינה קטנה וצפופה במיוחד שאת בחינת התרחישים שלהם הם ביצעו לפני יותר משבועיים וסביר להניח שהם חיכו עד אחרי הבחירות עם ההנחיות המלאות (מספר האנשים בהסגר קפץ מ-5,000 למעל ל-60,000 תוך יום אחרי הבחירות) בכדי לא לפגוע בהצבעה.

  2. חיה

    הדבר הכי חכם ומדויק שקראתי על הקורונה. ואנחנו גם פה בחוף המערבי והתיאור של מערכת הבריאות האמריקאית מדוייק

  3. משה

    טור נהדר.
    רק לתקן, לעובדי מדינה אין 90 יום מחלה בשנה אלא יותר לכיוון 30.

  4. שאול

    תיקון- עובדי מדינה לא מוגבלים ל90 בצבירת ימי מחלה, ההגבךה קיימת המגזר הפרטי, הצבירה של עובדי מגינה היא עד אין סוף.

  5. שמעון

    החמצת מול שער ריק שאול!
    איך ריבונו של עוילם אתה כותב ש
    שזה כשלעצמו " סימן מצוין " כשלמנכל משרד הבריאות קוראים "בר סימן טוב"??

  6. אברום תומר

    אתה כותב שהמערכת הרפואית שלנו ריכוזית מאד, חשבת לנסות לשכנע שזה אכן כך? השוואה רק לארה"ב זה קצת משעמם ושטחי, יש עוד מדינות בעולם (וגם שם זה כבר הרבה יותר מורכב היום מבעבר). ולשים בסל אחד את בתי החולים ואת המרפאות זה בכלל מרים גבה. אם המערכת הרפואה בקהילה שלנו נחשבת בעיניך לריכוזית, אני יכול רק לאחל לנו ריכוזיות כזו בשאר המערכות הציבוריות, בראשן מערכת החינוך. זה כמו שתגיד שהחלת שיטת הואוצ'רים בחינוך תשאיר את המערכת ריכוזית מאד.

  7. קרן מסר

    מנכ"ל משרד הבריאות משדר תבונה והיגיון. בדיוק מה שצריך בתקופה הזאת. אני מתגוררת בקליפורניה והשאננות פה מטרידה מאד. תודה על מאמר ברור ומצוין. בקרוב – פרק בונוס בחיות כיס? :-)

  8. אהרון ברק

    זה לא ממש מדויק. הבדיקה בארה״ב היא עכשיו חינם (אחרי החלטת הקונגרס), וגם לפני כן העלות ברוב המקרים היתה אפס או נמוכה (תלוי במקום שבו בוצעה הבדיקה). הסיפור מפלורידה על $3,500 הוא פייק ניוז קלאסי. לרוב המוחלט של האוכלוסיה בארה״ב יש ביטוח בריאות, בתצורה זו או אחרת.

  9. Shlomi Israel

    עוד מוקדם להגדיר את הצעדים החריגים של משרד הבריאות כאחראיים. אם המדיניות של מדינות אחרות באירופה תוביל לתחלואה גבוהה כמו בשנה של "שפעת קשה" האם גם אז זה הגיוני? כמובן שמערכת הבריאות בארה"ב דפוקה אבל לחשוב שאנחנו יותר חכמים מכל מדינות אירופה כבר גובל ביהירות.

  10. שרון

    כמה נקודות ומחשבות:
    1. יש אצלנו בעיה עם ביטוח בריאות העצמאיים, הם לא מקבלים כל פיצוי או ימי מחלה אך הם משלמים לעובדים בבידוד וכמובן רגישים לפגיעה בהכנסות. כך שמעבר לעיוות החברתי יש כאן סיכון ברור שחלקם יפר את הנחיות הבידוד כדי להתפרנס.
    2. אכן טוב שיש לנו את ביטוח הבריאות הממלכתי וכדאי שתומכים הליברליזם הקיצוני ישימו לב לכך.
    3. לצערי יש תרחישים של יותר מרבעון או שניים, אז כבר מדובר הנזקים אחרים ומתגלגלים.
    שנהיה בריאים

  11. נעם

    ברגע האמת הכל יקרוס כאן. אנחנו לא ערוכים לקטסטרופות. מספיק לראות מה קורה כשיורד קצת גשם.

  12. אלה

    איזה מלך אתה!
    אכן עדיף מישהו שמקבל החלטות גם אם (והלוואי) בדיעבד הן ייראו מוגזמות.
    תיאור מערכת הבריאות האמריקאית כל כך מדויק, והקשר בינו לבין התפשטות המחלה מוסבר מצוין. תודה!

  13. urigoren

    מאוד אהבתי את הפוסט. בהיר מנומק והגיוני לחלוטין. נקווה שנוכל לעבור את זה. אני מעדיף להגיד בדיעבד שהמשרד הגזים מאשר לא היה מוכן

  14. צבי

    לך לבולטימור, או לכל עיר קשה אחרת ותגלה שבתי החולים מפוצצים באנשים שאין להם ביטוח ולא משלמים על הטיפול.
    בדיוק כמו בארץ. אומר לך מתוך היכרות עם המצב. יש מדיקייר.

    המציאות היא שהבידודים לא עובדים ואין להם סיכוי לעבוד.
    בין אם כי אנשים לא מודעים שהם חולים, ובין אם כי הם לא מצייתים (וכאן אתה צודק. נהג מונית/עובד קבלן/מלצר שחולה בצורה קלה, ואין לו מאיפה להביא אוכל הביתה, לא עומד להכניס את עצמו לבידוד. הבעיה היא שמי שמקבלים את ההחלטות הם עובדי מדינה. הם חיים במציאות אחרת).

    מה שכן קורה זה שלוקח זמן עד שאנשים מגלים שהם נדבקו, אז למשך שבועיים נראה שהבידוד עובד.
    הגרף שהצגת לגמרי תלוי בנתונים של הנגיף עצמו. כאן יש דגירה של שבועיים ושיעור הדבקה מטורף, אז זה פשוט לא עובד.

    בכנות, אני חושב שכל הקטע הקומוניסטי של להתעלם מדאטה הוא מצער.
    היה הרבה יותר הגיוני לצאת מנקודת הנחה שהנגיף קיים במרחב הציבורי (כי זה המצב), ולבודד דווקא את מי שבסיכון (שרובו גם ככה פנסיונרים)

  15. alon

    שאול ידידי אני קורא כתבות שלך כבר הרבה מאד זמן ואני חושב שאתה יודע לנתח סיטואציות בצורה מעולה אבל פה אתה מתעלם ממשהו אשר טבוע עמוק במנטאליות הישראלית והוכח בבחירות – חוסר האמון במערכות, בין אם זה המשפט או הבריאות. עצם העובדה שידוע שכאן לוקחים צעדים יותר משמעותיים מאשר מדינות אחרות, וסתם כי אנחנו חורנים, יגרום לזה שאנשים לא באמת ישארו בהסגר לאורך כל התקופה (ולדעתי יעלו את זה מ14 יום ל28 ימים כי יש מיעוט מהמקרים שמראה סימפטומים לאחר 14 ימים, ואנחנו רואים עוד ועוד מקרים כאלו בעולם). הכלכלה הישראלית חזקה, וזה לא יקריס אותה לטווח ארוך או אפילו בינוני לדעתי, אבל רמות התחלואה פה יהיו (להערכתי הלא מקצועית) עשרות אלפים עם כמה מאות מתים לפחות. נכון שבארה"ב ובייחוד RURAL USA זה יהיה ברמות הרבה יותר קיצוניות והכלכלה האמריקאית חלשה וממונפת ואנחנו נראה את הגרף של הבורסה משתטח…. אבל בישראל יחטפו באופן פרופואציונלי לאוכלוסיה לא פחות מאשר שם

  16. דני

    לגבי ארה"ב, לעניים יש מדיקייר (=אובמה-קייר) שמכסה 100% מעלות הטיפול הרפואי, ללא תלות באורך תקופת הטיפול, אלא בתלות ההכנסה השנתית. מי שנדפק מהמצב הביזארי, הם מעמד הביניים הנמוך, שהוא לא מספיק עני בשביל 100% הנחה, אבל! מספיק עני בשביל להחזיק ביטוח רפואי זול ולקבל הנחה מאוד משמעותית.

    לכל בית חולים יש מחלקת עזרה כלכלית, שתמיד תתן הנחה, גם למשפחה שנמצאת הרבה מעל קו העוני.

    לגבי חופשת מחלה, יש את
    FMLA
    שזה בעצם חוק פדרלי! שלא מאפשר למעביד לפטר עובד עקב בעיה רפואית כלשהי במשך 90 ימים. בוא נודה שקצת קשה להעסיק מישהו שלא עובד יותר מ-90 ימים. אגב, זה לא מחייב את העובד לקבל שכר בימים אלו, אבל רוב מוחלט של המעסיקים נותנים משהו בין 50% ל-75% מהשכר בתוספת ימי חופשה שיש לעובד.

    דבר נוסף וחשוב, בתי החולים לא רודפים אחרי אנשים שחייבים להם כסף, אין תביעות להוצאה לפועל האמריקאי וגם בחלק מהמדינות בתי החולים לא מדווחים על החוב לחברות המדרגות את הקרדיט סקור שלך.

    במקרה הצורך, אם כסף זה בעיה ממש קשה, אתה תמיד מוזמן לא למסור את הסושיאל סקיוריטי נאמבר שלך בבית חולים ולתת כתובת לא נכונה או אפילו שם שגוי, זה יבטיח ב100% טיפול חינם. אין מצב שתסורב לטיפול, קטן כגדול

  17. יעל

    וואו, אני מופתעת מהחובבנות הגסה של המאמר.
    דיעות זה דבר אחד, לכל אחד יכולה להיות דעה שונה, אבל כפי שכבר כתבו ותקנו מעלי, יש לך כאן לא מעט שגיאות עובדתיות.
    ניכר שכתבת דברים בלי לבדוק בכלל.
    בכל אופן, בכללי, ההשוואה לארה"ב היא מעוותת. ודאי שישראל תצא מנצחת בכל הקשור לשירותים ציבוריים.
    אבל ארה"ב היא היוצאת דופן בעולם המפותח, לא הכלל.
    מצבנו לא טוב לעומת אירופה וזה אדיוטיזם מוחלט להגיד כמה המצב טוב בארץ כי בארה"ב הרבה יותר גרוע.

    ואם כבר דיברנו על נתונים שסתם זרקת, בוא נדבר רגע על ה"מלאנתפים" ימי מחלה של עובדי ציבור, (שגם על זה תיקנו אותך, כאמור 30 ולא 90 וגם כולל סופשים) ואיך גם כמה לעובדים במגזר הפרטי גם יש מספיק.
    אז לא, ממש לא.
    באירופה הימים האלו בלתי מוגבלים וכך צריך להיות.
    אתה ממש מדבר מתוך פריוולגיה של בנאדם שכנראה לא התמודד עם קשיים בריאותיים בחייו.
    אבל הנה אפילו אני למשל, אישה צעירה יחסית, לא חולה בד"כ, עובדת במגזר הציבורי, נאלצתי לשלם שנה שעברה ב-14 ימי חופש (שבמזל צברתי כי לא ניצלתי) על מחלה.
    רק כי עברתי ניתוח והייתי צריכה להישאר חודש בבית.
    ואז כשחזרתי לעבודה עוד לא הייתי בסדר באמת, חזרתי בגלל הכסף.
    ומצבי עוד טוב. לעומתי מכירה לא מעט במגזר הפרטי והציבורי כאחד, שמוצאים עצמם במצבים שהם לא רק מבאסים כמו לאבד ימי חופש אלא קשים כלכלית, שלא יודעים איך לגרד שכר דירה בגלל הפסדים על תקופת מחלה לא מכוסה. ולא מדובר רק באנשים מבוגרים, אלא גם באנשים צעירים שחולים במחלות כרוניות, או כאלו שחווים אירוע בריאותי חריג, אפילו לא חמור אך שדורש זמן התאוששות רב בבית.
    אז להתהלל ולהגיד שבישראל אין חשש לפרנסה ואין קושי כלכלי במגלל מחלה, זה עוורון פריוולגי ממדרגה ראשונה ופשוט לא תואם את המציאות.
    כמובן, בהשוואה לארה"ב זה נראה עוד טוב, אבל כאמור זה טמטום מוחלט להשוות את עצמנו למדינה שהיא החריג בעולם המפותח ולא הכלל.

  18. יובל גפן

    תודה שאול. פוסט מצוין.
    ואני דרך אגב המישהו שפרסם את הגרף בטויטר.
    יובל גפן

  19. עמית ש

    תודה על הכתבה המעולה. רק מציין שבחצי עולם מגיע החורף ולא הקיץ. קל לשכוח את זה כשגרים בישראל אבל כדאי לזכור שמיליוני אנשים בעולם מתקרבים דווקא לחורף

  20. רוני בריל

    תודה. צודק. אבל שכחת את העצמאים והעצמאיות – לנו אין ימי מחלה ואף אחד לא מפצה אותנו על ימי בידוד שלנו או שלא הילדים. או של בני משפחה. בעיה גדולה מאד.

  21. Jazi Zilber

    הגודל של ארה"ב לא רלוונטי. יהיו כמויות אדירות של חולים. ביחס לגודל.

    גידול אקספוננציאלי גדל עד לסף העליון. בכפוף למיגבלות וכו'

  22. gbenmark

    קליפורניה כאן. בדיוק ראיתי באינטרנט חדשות מהארץ ערוץ 11, מהדורת הערב עם דוריה משהו. מדהים לראות את ההבדל בהתמודדות הכוללת עם הקורונה. בארץ – שאלות נוקבות, ברמה המערכתית – כמה ערכות בדיקה יש, כמה הממשלה רוכשת, כמה מכשירי הנשמה יש, כמה צריך, מי ישלם לאנשים בבידוד, איך תומכים כספית בעצמאיים שניקלעים למצוקת מזומנים. התוצאה – יש סיכוי לא רע שבישראל התפשטות המגיפה תהיה איטית יותר ובשליטה. אחרי זה ראיתי CNN מכאן – סיפורים קורעי לב מבית אבות כלשהו ליד סיאטל על "מי הבא שימות". עיסוק בזוטות. סיפורימפו. התמודדות ברמה של גן ילדים. התוצאה – מחסור לאומי בנייר טואלט. מזכיר לי את האינפטיליות בה הציבור פה "התמודד" בשעתו עם 9/11.

  23. רופא, שמשתדל להישאר גם אדם.

    מערכת הבריאות הציבורית בישראל, כמו מערכות בריאות נוספות בעידן הרפואה המודרנית, נשענת במידה רבה על האלטרואיזם של הרופאים, שמעודד ע"י גלוריפיקציה מיותרת. המצב הזה נסדק, וימשיך להיסדק לאחר פרישת רופאי עולי ברית המועצות, שככל אוכלוסיה עולה הסכימה לספוג תנאי עבודה קשים בשביל שכר מתגמל והשתלבות במעגל העבודה. לטעמי ההתמודדות עם משבר הקורונה תהווה את קו פרשת המים גם בנושא הזה.

  24. almonious

    היה מעניין לקרוא עדכון של האנשים הרלוונטים על מה דעתם של המתרחש פה ובעולם. זה מצב נדיר בו נבואות ותחזיות פוגשות את המציאות בקצב מהיר מאד..

סגור לתגובות.