למעט כמה ברקים כחולים, ונטייה אקראית לזנק אחורה בזמן, זה יכול לעבוד שיגעון.

מאז המצאתו של המחשבון-רדיו-שעון לא הייתה כמעט שום התפתחות משמעותית בידע האנושי, עד שהגיע הLHC.

והנה, סוף סוף יוכל הLHC לעזור לנו לשפוך מעט אור על נפלאות העולם שסובב אותנו, ולפתוח פתח לגילויים חדשים שישמשו לשיפור איכות החיים של מיליוני הבריות שמסתובבות על פני הפלאנטה הזו, מה שלא ימנע מאותן הבריות עצמן להכחיש כל מסקנה שתעלה במסגרת הניסוי בטענה שעם כל הכבוד למדע המודרני, יש לנו ספר פרימיטיבי מלא באמונות תפלות מתקופה שבה אנשים לא הכירו את מחזור הדם וחשבו שהעולם הוא שטוח, וברור לכולם מי צודק בסיפור הזה.

ואם מישהו תהה אם הLHC כבר השמיד את העולם המוכר לנו או לא, הדומיין הקליט hasthelargehadroncolliderdestroyedtheworldyet יעזור לכם להישאר עם האצבע על הדופק.

ההשקה המחודשת של פיקסה זימנה איתה פיצ'ר חביב, שמאפשר לכל ארחי פרחי לראות בתצוגה מתחלפת תמונות אקראיות שהועלו לאחרונה לשירות אכסון האלבומים. (ומי שתוהה למה אני כותב כמו קוקסינל, יש לזה הסבר, אבל אני אחסוך אותו ממכם)

אני לא לגמרי משוכנע מה הסיבה, ולמרות שאני יודע שזה הולך להותיר רושם קצת מוזר, אני חייב להודות שאני נהנה לשבת ולבהות בתמונות האלה במשך דקות ארוכות. 

לא יודע למה. אולי זה בגלל שתמונות, במרבית המקרים, משקפות רגעים טובים בחיי אנשים, או לפחות מספיק חשובים כדי שמישהו יטרח להנציח אותם מתוך איזה רצון להעיף בהם מבט שני מתישהו ולהיזכר. אולי זה ההתענגות על הרגע של חלק מהמצולמים, או המבט ששמור לחבר קרוב, או בן משפחה, שמשום מה ניבט אלי. 

ובחלק מהמקרים  אתה בוחר להביט באלבום השלם, והתמונה לובשת לפתע משמעות אחרת. תמונה של זוג זועף יכולה להצטלם בארוחת ערב בין שני נאהבים שזה עתה רבו, או בין שני ידידי ילדות בפגישת מחזור בחלוף שנים רבות. כל שלב מוסיף עוד נדבך לסיפור. תמונה של חרדים מתפללים באלבום שמתוייג כ"פלסטין" בפרופיל של מטייל.

ולפעמים, זה סתם ילד סיני מצחיק.

תעיפו בזה מבט. זה כיף.