מדעי הפטפטת

1.
מירב ארלוזורוב, אחת הכתבות והפרשניות הבכירות בדה-מארקר, ידועה ככתבת שנויה במחלוקת. למעשה, אין לי מושג מדוע היא זכתה בתואר הזה. באותה מידה, היה אפשר להגדיר אותה ככתבת בעלת אג'נדה כלכלית ימנית, שפעמים קרובות כותבת דברים המתיישבים אחד לאחד (ולא במקרה) עם עמדת אנשי משרד האוצר. מה כל כך שנוי במחלוקת בזה?

2.
הבוקר, לדעתי, הגדישה ארלוזורוב את הסאה, אולי בניסיון להצדיק ולתחזק את התואר "שנויה במחלוקת". תחת הכותרת "הפרופסורים לכלכלה לא מכירים את כלכלת ישראל" פרסמה ארלוזורוב טור נאצה, שכל כולו בוז נגד בורותם של חוקרי הכלכלה באקדמיה הישראלית, שאינם יודעים דבר וחצי דבר לגבי הנתונים הכלכליים של ישראל. לשיטתה, הדבר נובע משיטת הקידום באקדמיה הישראלית, המתמרצת את החוקרים לפרסם מאמרים באנגלית בכתבי עת זרים שאינם נוגעים לישראל. כך, היא טוענת, הם נעשים מומחים בתחומים שונים ומשונים, ומתרחקים מכור מחצבתם. לכן, ביום פקודה, אין הם מסוגלים להתייצב לימין קברניטי המשק הכלכליים ולעוץ להם עצה, כפי שעושים עמיתיהם, הפרופסורים לכלכלה בארצות נכר.

3.
היופי בטור הנאצה הזה, שכל כולו טיעון אד-הומינם, הוא שארלוזורב מבססת את הביקורת החריפה שלה על בסיס הפסקה הבאה:

כדי להשיב על שאלה זו כינסה צמרת האוצר לפני כמה שבועות פגישה עם טובי מומחי הכלכלה בישראל. נכחו בה כל הפרופסורים המובילים לכלכלה, כולם שמות מוכרים וידועים. מי שהשתתתפו בפגישה סיפרו כי היא היתה מביכה במיוחד: פרט לפרופסור אחד, איש מהפרופסורים לכלכלה כלל לא הכיר את נתוניה של כלכלת ישראל. היוצא מן הכלל היחיד היה פרופסור אבי בן בסט, לשעבר ראש מחלקת המחקר בבנק ישראל ומנכ"ל משרד האוצר.

עכשיו, מתוך היכרות מסוימת עם אופן פעולתה של ארלוזורב, אני אנחש ניחוש אינטיליגנטי ואהמר כי ארלוזורוב קיבלה את "המידע" מאנשי האוצר. יש לי ניחוש בדיוק ממי, אבל לא אכתוב את שמו (רק אציין שלא מדובר בכלכלן). אני לא יכול להתחייב על הניחוש הזה, אבל יש לי הרגשה שכך הוא. על כל פנים, אין צל של סיכוי שארלוזורוב התקשרה לכל הפרופסורים בשביל לבחון את רוחב יריעת ידיעותיהם לגבי הכלכלה הישראלית.

4.
כל זה לא הפריע לה לבוז להם, לבוז לשיטה, ולסתום את הגולל על הסיכוי למעורבות האקדמיה בתהליך קבלת ההחלטות (שהוא נושא חשוב מאין כמותו, שניסיתי להעלותו בפאנל שקיימנו מזמן במערכת עם ראשי ההשכלה הגבוהה בישראל. הם טענו כולם, בלי יוצא מן הכלל, שהאקדמיה מעורבת מאד בתהליך קבלת ההחלטות, במיוחד במישור הכלכלי). כל הכבוד למרב ארלוזורוב. ואם כבר היא פתחה בטיעוני אד הומינם, אני ארשה לעצמי גם אחד משלי: את פשוט ******, במובן של בורות, כמובן. בורות במובן של את כנראה לא מכירה את הנתונים של האקדמיה הישראלית. כי כנראה שלא קראת את הספר "המשק הישראלי בין 1985-1998: ממעורבות ממשלתית לכלכלת שוק". זה נכון שפרופ' בן-בסט ערך אותו, שהוא היחידי שאת מכירה בידיעותיו את המשק הישראלי, אבל הספר הוא אסופת מאמרים של פרופסורים רבים וטובים אחרים, ביניהם פרופ' יוסי זעירא (יועץ לבנק ישראל), פרופ' (לעתיד?) מישל סטרבצ'ינסקי (חוקר בבנק ישראל) ואחרים. ואם כבר הם, רצוי להזכיר את פרופ' איתן ששינסקי (שהיה חלק מאלה שהרכיבו את תכנית הייצוב במשק בשנת 85 ועסק בנושאים הללו שנים רבות לאחר מכן) ואת פרופ' נתן זוסמן, שעובד עד היום כיועץ לבנק ישראל. ובל נשכח את פרופ' צבי אקשטיין (המשנה לנגיד בנק ישראל), את פרופ' ליאו ליידרמן (החוקר הכלכלי הבכיר של בנק הפועלים, כמדומני), פרופ' מנואל טרכטנברג (יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה), פרופ' אריאל רובינשטיין (חתן פרס ישראל לכלכלה לשנת 2002) ואפילו את פרופ' עומר מואב, שעמדותיו ודאי מקובלות על עמדותיה של פרופ' גב' ארלוזורוב. יתרה מכך, פרופ' מואב ופרופ' מוטי פרי, שניהם מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית, אפילו מקיימים מגעים באופן קבוע עם בכירי משרד האוצר מחוץ למשרדם, ביישוב שכוח אל בשם הר אדר, ומציעים להם מפעם לפעם רעיונות שונים ומשונים, חלקם אפילו מצאו את דרכם אל תוך חוק ההסדרים.
יש עוד הרבה דוגמאות, וכמובן הרבה אנשים שהם "רק" דוקטורים לכלכלה ולא פרופסורים, אבל ציון שמם יחליש את הטיעון שלי, כי ארלוזורוב דיברה במכוון על פרופסורים בשביל לתקוף את מנגנון הקידום שלהם.

5.
וזה בעצם לב העניין, לדעתי. ארלוזורוב לא באמת מטומטמת. היא לא באמת חושבת שהפרופסורים לכלכלה בישראל אינם מכירים את נתוני הכלכלה הישראלית (למרות שכנראה שלא כולם מכירים, כשם שלא כל הרופאים יודעים לבצע ניתוח מוח רק בגלל שהם רופאים). היא רק חושבת שמנגנון הקידום שלהם עקום. אז היא בוחרת להשתמש בקשר בין האקדמיה לבין מקבלי ההחלטות כאצטלה לפרסום עמדותיה בנושא, תוך שהיא דורסת כל מה שזז, בחוסר ענייניות גמור, ובחוסר ביסוס מוחלט. כל הכבוד, הישג עיתונאי מרשים. יתרה מכך, יש מצב שהיא אפילו מקנאה בהם. והקנאה, כידוע, היא ירוקת עין היא, ולעיתים תכופות מעבירה אנשים על דעתם. הבוקר, זו היתה מירב ארלוזורוב.

* לקריאה נוספת (שהיא קריאת חובה): (ד"ר) יוסי לוי על מירב ארלוזורוב (ושווה להציץ גם בעמוד הזה, שמרכז את כל מה שכתב לוי על ארלוזורוב)
* כשירות לארלוזורוב: רשימת מאמרים (חלקית) של כל מיני כלכלנים על כלכלת ישראל באתר של בנק ישראל

תגובות

  1. אריאל

    אאאאח. זה היה מרענן וכיף. מזמן לא הסכמתי איתך כל כך.
    חוץ מזה זה אמיץ. שזה בכלל יפה. כל הכבוד.

  2. איל

    חבל לי לראות אותך סוגר את אפשרויות הקידום שלך.

    אבל טור אמיץ, נוקב ונכון.

    מעבר לאמור בפוסט, ארלוזורוב עושה שימוש בוטה ועל-סף הלגיטימיות בבמה הקבועה שיש לה. כאשר היא בוחרת שק חבטות לבחור בו (מורים, השכלה גבוהה), היא עושה את זה בכל הכוח, בטורים יומיומיים, שוב ושוב ושוב. אני חושב שזה אולי הטור העשרים שלה רק בנושא של פרופסורים לכלכלה ושיטת הקידום שלהם.

    אז נכון שדה מרקר טורח לפרסם טורים נגדיים באופן נדיב. ועדיין – זה ניסיון מאד בוטה לקדם אג'נדה תוך שימוש בטיעונים "מדעיים" ו"מדוייקים" כפי שתואר בפוסט.

    שלא לדבר על חוסר היושר לגבי הפנסיה. דה מרקר בהנהגתה והנהגת רולניק עשו הכל כדי לקדם את רפורמת בכר ואת הפרטת קופות הגמל מהבנקים, עידוד התחרות והגברת המעורבות של הגופים המוסדיים בשוק ההון.

    היום, אחרי המשבר, פתאום אותם כותבים (בראשות ארלוזורוב) כותבים כתבות נוקבות על הניהול המופקר של קופות הגמל בידי בתי ההשקעות. מה חשבתם? הפכתם מוצר סולידי שמודדים אותו בתשואות ארוכות טווח ושמטרתו לא להפסיד, למוצר שבו נמדדים בהתאם לתשואות החודש האחרון. לארלוזורוב ולעיתון אין את האינטגריטי לפחות להכות על חטא.

  3. אדר

    איזה שטויות היא מקשקשת. אני רואה יום יום עד כמה האקדמיה מעורבת בתהליכים כלכליים בישראל. עדיף שתכתוב על מקבלי ההחלטות עצמם, שהם חבורה של אדיוטים שלא מבינים כלום מהחיים שלהם.

  4. פוזי

    אגב, זה ד"ר מישל סטרבצ'ינסקי.
    ומה בדיוק קורה שם ביישוב הר אדר שאנחנו לא יודעים עליו?

  5. שאול א.

    וואלה, הוא ד"ר? נו, נמחק אותו. ואולי לא. אני אשאיר אותו. מסכן.

    ביישוב הר אדר קורים דברים נפלאים. בין היתר, חזאית הערוץ הראשון, שרון ווכסלר, מתגוררת שם.

  6. צביקה

    אני לא מבין ולא מצליח להבין מה הקשר. ונגיד שהיא צודקת, ממתי האקדמיה אמורה להיות מכוונת לפתרון בעיותיו של משק ספציפי? ככה עושים מחקר? ככה מתקדמים לאנשהו? בזה שדשים בתקציב שהבנבסטים רוחקים להם עם הליברמנים? רמה כל כך נמוכה של קרתנות.

    ואגב, אם הגברת ארלוזורוב רוצה לשמוע כמה פרופסורים ופרופסוריות שמעורים תענוג במשק הישראלי, ושישמחו לספר לה כמה דברים על המשק, על תקציב המדינה וגם על העיתון שהיא עובדת בו, היא מזומנת לרדת כמה קומות לחוג לסוציולוגיה. ניסים ונפלאות מה שהחבר'ה שם מספרים.

  7. פינגבאק: גם-שם » ארכיון » רוחב ידיעותיהם

  8. דרומי

    אני עם צביקה.
    מעבר לביקורת המוצדקת שלך – בתור מישהו שכותב את הדוקטורט שלו על נושא שרלוונטי ישירות לחברה הישראלית, ומתוך תקווה שאיזשהו קובע-מדיניות גם ישתמש בו פעם, אני חושב שזו דרישה אידיוטית שפשוט לא מבינה איך בנויים מדעי החברה.
    המחלקה לכלכלה לא אמורה לספק מידע עדכני על כלכלת ישראל, או להיות מקור ליועצים טובים לגופים הכלכליים במשק. המחלקה לכלכלה אמורה לעסוק בפיתוח מדע הכלכלה. הטענה שפרופסור שלא מבין במשק הישראלי הוא פרופסור גרוע דומה לטענה שפרופסור לגיאולוגיה שלא מבין במי תהום הוא פרופסור גרוע, כי תראו מה מצב משק המים, אז מה אתה מתעסק לי עכשיו באבנים.

  9. ד.ט

    יש לארלוזורוב התנגדות עקבית לאקדמיה ולפרופסורים. זו לא פעם ראשונה.

    אני זוכר שתקפה את העובדה שפרופסרים בדימוס (אמריטוס) מקבלים לעתים משרד ואף משלמים להם על נסיעות לכנסים והציגה אותה כשחיתות, כאשר האמת הפוכה בדיוק – אין הרבה אנשים אחרים במשק שממשיכים לעבוד לאחר שיצאו לגמלאות ללא תמורה כספית. אני מכיר כמה פרופסורים אמריטוס שכאלה, הם לא עושים זאת בשביל המשרד או הנסיעות והצגתם כמושחתים קוממה אותי מאד.

להגיב זה מגניב