18:22

1.
ביום ראשון השבוע, בשעה 18:22, נחתה אצלי במייל הטיוטא המלאה של חוק ההסדרים לשנת 2009-2010, כפי שהוגשה בידי משרד האוצר ליועץ המשפטי לממשלה. דקה לאחר מכן כבר שלחתי אותו לעורך שלי ולמערכת, וחצי דקה לאחר מכן כבר הייתי איתו בטלפון, אומר לו שכל החוק בידינו, ושומע אותו קורא לכולם שצריך להפוך את כל העיתון. אולי זה עצוב להודות בזה, אבל בשביל רגעים כאלה שווה לקום בבוקר.

2.
מבחוץ זה יכול להישמע – נו, קיבלו את כל החוק, צריכים להפוך את העיתון, למי אכפת. מבפנים, זה נראה לגמרי אחרת. להפוך את כל העיתון בשעה כל כך מאוחרת (קרוב מאד לדד ליין), אחרי שכל העיתון כבר מוכן, זה אומר לתפוס את כל העורכים והמשכתבים הפנויים, להושיב גרפיקאים להכין טבלאות ואיורים, להתחיל לעמד את כל העמודים מחדש, וכמובן לחלק את כל החומרים בין הכתבים הרלוונטיים בשביל שיכתבו על החלק שלהם בחוק. זה לא קורה כל יום, לפחות לא בקנה מידה כזה. ולמען האמת, אנשים שם פשוט עשו עבודה מדהימה. כולם. כאילו מדובר בעניין של מה בכך.

3.
הייתי מבסוט על ההישג – הצלחתי להשיג את הגרסא המלאה של החוק לפני שהמתחרים הצליחו. זה באמת לא משהו שקורה כל יום. ביום שני פרסמנו חלק גדול מהדברים שבחוק, וביום שלישי פרסמנו את היתר. נשארו עוד הרבה דברים שלא פרסמנו, מהסיבה שהם היו ידועים מראש בשל ההסכמים הקואליציוניים. אני לא רוצה להיות ממש נבזי, ולכן לא אציין את שמות האנשים שהייתי נותן הרבה בשביל לראות את פרצופם בבוקר יום שני, כשהם ראו את העיתון שלנו ונפל להם האסימון שיש לנו את כל החוק. אין ספק שהעבודה הזו הופכת אותי לבנאדם חרא, עוד יותר ממה שהייתי קודם.

4.
בכל אופן, אני מספר את כל זה לא (רק) בשביל השוויץ. ביום ראשון בערב, אחרי שהעיתון כבר היה סגור ואפשר היה להתיישב ולהוריד בחזרה למטה את רמות האדרנלין, שאלתי את פוזי אם לדעתה מותר לי להעלות את כל החוק, כמו שקיבלתי אותו, לבלוג, למען יוכלו כולם לקרוא ולקיים דיון בחוק עצמו. פוזי אמרה שלדעתה לא. אני לא לגמרי הסכמתי. בסופו של דבר לא העליתי את הקבצים, מסיבה אחת – לא רציתי שהמתחרים שלי יקבלו ממני את כל החוק. ובכל מקרה, ידעתי שאנחנו צריכים לשמור עוד כמה דברים לעיתון של המחרת.

5.
הלילה שלי יחימוביץ' העלתה את כל החוק לאתר שלה (אוסיף בנבזיות רק שלאחר שהיא העלתה אותו, המארקר כתבו על זה ידיעה. עכשיו גם להם יש את החוק כולו). מי שמעוניין לקרוא בו, פרק אחר פרק, מוזמן לעבור לשם. יש שם דברים מרתקים. רפורמות מרחיקות לכת בצד הפסקה שרירותית של העלאת בני הפלשמורה, קיצור זמן ההתיישנות על עברות של רשלנות רפואית, ועוד מרעין ובישין. קריאה נעימה.

*
לקריאה נוספתטור שלי על חוק ההסדרים (התפרסם בעיתון ביום שלישי).

תגובות

  1. שאול א.

    שאלה מצוינת. פוזי טוענת שמדובר במסמך פנימי לחלוטין, שהוא בגדר טיוטא של מקבץ של החלטות ממשלה. זה טרם עבר את היועץ המשפטי לממשלה, וטרם קיבל גושפנקא רשמית כלשהי. והואיל ולא אני יוצר החומר הזה, אלא משרדי הממשלה, אין לי הסמכות להעלות אותו לאינטרנט.

    כאמור, אני לא לגמרי מסכים עם הטיעון הזה. שהרי משרד האוצר בעצמו מחלק פרקים פרקים מחוק ההסדרים לעיתונאים ולכתבים, כך שהחומר מתפרסם ורואה אור.

    בכל מקרה, כפי שכתבתי, בסוף לא העליתי את זה בשביל שלמתחרים לא יהיה את זה ממני. עכשיו פשוט אין טעם שאעלה את זה, כי יחימוביץ' כבר העלתה אצלה.

    וחוצמזה – היא ח"כית ואני לא. היא יכולה לעשות הרבה דברים שאני לא יכול. יש לה חסינות.

  2. רון

    אז למה בעצם בעיתון אתה יכול לפרסם מסמך פנימי לחלוטין שהוא טיוטה ולא קיבל גושפנקה,
    אבל בבלוג לא?

  3. שאול א.

    גם זו שאלה מצוינת. אלא שבעיתון אני לא מפרסם את המסמך עצמו, אלא מביא דיווח על המסמך. כנראה שיש הבדל מסוים בין הדברים, הבדל חמקמק כזה שקשה לשים עליו את האצבע, אבל עדיין הבדל.
    ושוב, הסיבה שבסופו של דבר ניצחה הייתה הסיבה הפרקטית. אני מניח שעכשיו הייתה לי פחות בעייה לשים את זה פה אצלי, רק שעכשיו אין טעם.

  4. ליאור (לא אחיך)

    שאול,

    בלי קשר לפוסט: יש לך משהו מעניין לומר על סוגיית סטנלי פישר מול דנקנר? אני לא מבין גדול, אבל הרושם שעולה מהסיקור העיתונאי בנושא הוא שפישר מאמין שקורה משהו מאוד מסריח עם דנקנר, אבל התקשורת נמנעת מלדווח מה בדיוק (ואולי גם פישר עצמו?), מה שמותיר את הבמה להכפשות על פישר מצד מסונפי בנק הפועלים למיניהם. היות וקצת קשה לי לפקפק סתם כך ביושרו המקצועי של פישר (בטח כשהדבר מושווה ליושרם של בכירים בבנק הפועלים), הייתי שמח לדעתך בתור מישהו שכנראה בקיא ביחסי הרגולטור עם האולגירכיה.

  5. שאול א.

    ליאור – האמת שאין לי דבר או חצי דבר להגיד בנושא. אני ממש לא מכיר את הנפשות הפועלות, לא ראיתי את החומר, וחוץ מקריאת העיתונים אין לי מושג במה מדובר.

    צר לי

  6. ליאור (לא אחיך)

    לחלופין, אפשר שהתגובה שלך מלמדת שאתה חלק מקונספירציה שמטרתה לטייח את הפרשה. כל הכחשה רק תעצים את החשד במעורבותך.

    וברצינות – תודה על ההתייחסות. אני מקווה שבצורה כזאת או אחרת הסיפור הזה יזכה לחשיפה קצת יותר רחבה, כי על פניו הוא יורד לשורש ההתנהלות הפיננסית של גוף שמשפיע על חיים של המון אנשים בארץ.

  7. יהונתן

    רק לציין משהו קטן. מה ששלי "הדליפה" הוא בכלל לא חוק ההסדרים. שלי שחררה את עיקרי התכנית הכלכלית. המסמך של הצעת חוק ההסדרים, כהצעת חוק ממשלתית, חייב בפרסום כמו כל הצעת חוק אחרת. הצעת החוק, בצורת קובץ PDF שניתן לחפש בו, פורסמה במלואה באתר.

  8. די לחוק ההסדרים

    JK מפנה אל הצעת חוק ההסדרים 2009, המבוססת על הצעת מחליטים של 2009.
    שלי יחימוביץ' הדליפה את טיוטת הצעת המדיניות הכלכלית לשנת 2009-2010, שעפ"י עמוד 108 בהצעה, מתווספת ולא מחליפה את הצעת חוק ההסדרים 2009.

  9. ליאור (גם לא אחיך)

    1. הלו, הלו – יש כאלה שהשיגו את הנתח שלהם עוד קודם :-)
    2. יש לך אח שקוראים לו ליאור?!
    3. שם יפה, ליאור. קליט, רציני, משדר יוקרה. וצניעות גם ;-)
    4. אחלה בלוג

  10. שאול א.

    עכשיו אתה מבין למה מדי פעם אתה מקבל ממני מיילים תלושים מהמציאות עם הכותרת – "אתה חייב לדבר עם אמא", או "תראה את היהודונים המשוגעים האלה"?

  11. מיכל פ"פ

    חורה לי. מה אומר ומה אגיד, חורה לי.
    וזאת בגלל השימוש הלקוי במושג "העורך שלי", בעוד שמביני דבר יודעים במה היה עסוק "העורך שלך" באותם רגעים בהם ניסית להשיג אותו לשווא (סוגיית השקיית הדשא בקיבוץ מסוים, למשל). ולפיכך, ובהתאם לזאת, הרי שאתה טועה ומטעה את קוראי הבלוג התמימים, שמתפתים להאמין שאי שם בתל אביב יושב לו מעין "עורך" הקשוב לכתביו, המוכן בכל רגע להפוך את העיתון, ולא בן בליעל שיש לתלוש את האפרכסת מידיו ולצעוק עליו בזעם "די עם הדשא!" כדי לזכות בתשומת לבו. ומי שעשה זאת בפועל – מי שתלש וזעק – את זה הרי שנינו יודעים

  12. שאול א.

    כן, זו בהחלט התגובה הכי טובה שלך עד כה. קוראי הבלוג מצפים ממך לגדולות ונצורות, מיכל פ"פ.

    ולפרוטוקול – טוב שהיית במקום הנכון ובזמן הנכון

להגיב זה מגניב

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.