בחירתו של מיקי

אתמול, שעה שהייתי בסופר, תוהה אם פוזי רצתה עדשים חומות או אדומות, סימס לי כתב העבודה והרווחה שלנו, מיקי פלד, שיש לו חומר גלם בשבילי לפוסט. הצעתי לו שיכתוב פשוט פוסט אורח. אמר ועשה, כתב ושלח, והנה זה לפניכם. (שבת שלום)

===

מעטות הן הפעמים בהן מזדמן לכתב להיות אדם מוסרי. לא רק אדם טוב, אלא ממש מוסרי א-לה קאנט. לרוב עיתונאים נכשלים במבחן ויעשו הכל בשביל כותרת, בטח כשהיא מונחת לפניהם, בשלה ומוכנה לציטוט, בכל הדרה. הפיתוי רק גדל כאשר אדם שעובד באחד הגופים המושמצים בישראל אומר דבר מטומטם לחלוטין באופן כה מזוכך, שרק-אמת-פנימית-עמוקה-שהוסתרה-כל-השנים-ועכשיו-נפלטה יכולה להיות.
בסוף לא פרסמתי. ברגע שהדברים חדרו לאוזניי הרמתי את קולי וכעסתי, אבל היה לי ברור שלא אשלח את האמירה האומללה הזו לעיתון. שקלתי אולי לפרסם ללא ייחוס לאדם עצמו, אבל בסוף, ויתרתי. אין בזה טעם.

השיחה התנהלה בערך כך:
– "למה בחרתם דווקא להוסיף מס של 50 שקל על כל יום אשפוז בבית חולים?", נשאל איש משרד האוצר.
– "אנשים מתאשפזים בבית חולים ללא סיבה. צריך לתת תמריץ כספי שלילי כדי למנוע את התופעה הזו", הוא השיב.
(הרמת גבה ותמיהה)
– "כן", המשיך איש האוצר ברצינות, "יש אנשים שמביאים את הוריהם המבוגרים בכל סוף שבוע לבית החולים בתואנה כלשהי, כדי שיאשפזו אותם רק בגלל שאין לילדים כח לטפל בהם".
(צעקות מצד הכתב)

אותו אדם, אם הקטע הזה היה מפורסם בארסיות שהעיתונות כה אוהבת, היה צריך להתפתל מאוד על-מנת להסביר בדיוק למה הוא התכוון. במקרה כזה צפוי שיהיה לו מאוד קשה להסביר, משום ששום מילה לא הוצאה מהקשרה והיו אף כמה עדים לאירוע. האמת, גם היה מגיע לו להתפתל.
כאמור, בסוף דבר לא נכתב. קשה לי להסביר בדיוק מדוע, אבל אולי קצת ריחמתי על אותו בחור, אבל בעיקר זה היה הופך אותי לאדם שלא אכפת לו לפגוע באחרים בשביל כותרת. יש מספיק כאלו בתקשורת. לא צריך עוד אחד.  

תגובות

  1. BoR|S

    באופן מטאפורי, יש לומר שבעולם מקביל כלשהו, יש אנשים שמגיע להם שיפגעו בהם.

  2. איל

    מזעזע.

    מזעזע בשתי רמות. הראשונה היא הטריוויאלית, לגבי האמירה הזו ומה זה אומר על האדם שאמר אותה.

    ברמה רחבה יותר, זה מזעזע שמי שיש לו את המנדט לומר אמירות כאלה זה האוצר ולא המשרד הרלוונטי, משרד הבריאות במקרה הזה. האיש לא בדק. האיש לא עשה מחקר. זו האינטואיציה (החזירית) שלו.

  3. אביעד

    נקודת המוצא של מיקי לא נכונה. הקטע הזה צריך להיות מפורסם לא בגלל שזה הופך אותו לאדם שלא אכפת לו לפגוע באחרים אלא בגלל שפרסום הקטע יהפוך אותו להיות עיתונאי אמיתי ולא עוד בורג קטנטן במשחק הפוליטי (והמהדרין יאמרו: doormat). טוב לראות כתב רווחה שלא ממש אכפת לו מהציבור הרלוונטי לתחום הסיקור.

    מעניין אם יש סייגים במס האשפוז, מודה שלא קראתי, אבל אמי הייתה מאושפזת במצטבר 30 ימים בחצי השנה האחרונה. זה 1,500 ש"ח. אולי לאיש משרד האוצר יש את הכסף הזה. כי לה אין.

  4. שי

    איזה שטות.
    לא ברור מה הקשר כאן למוסר?
    אם זה מוסר אז אפשר להכיל את זה על כל חדשה עיתונאית באשר היא.
    למה לא כתבת שמפכ"ל המשטרה מושחת? – לא נעים, יש לו משפחה, הוא ממש יפגע!
    למה לא כתבת שהתקציב המדינה פוגע בשכבות החלשות? – האנשים שעובדים על התקציב עושים מלאכת קודש והם ממש יפגעו אם נגיד שהם לא עושים עבודה טובה!
    למה לא כתבת שנשיא המדינה הוא אנס? הוא ממש יפגע! זה יהרוס לו את החיים ויעמיד את כל המדינה במצב ממש לא נעים!

    תפקידו של העיתונאי הוא לדווח על האמת. לא לבצע הערכות על מי יכול להפגע ומי לא ועל פי זה להחליט מה לפרסם. לדעתי אתה צריך להתבייש בעצמך. בגדת במחויבות שלך לעם, למדינה ולדמוקרטיה.
    אותו פקיד אוצר אכן צריך להסביר את דבריו ואפילו להיות מפוטר בגינם.
    למעשה הפעולה המוסרית הייתה כן לפרסם ולתת לתקשורת להשתלח בו.

  5. נתאי

    אולי, אם פקידי האוצר לא היו כאלה אנשים מנותקים, רעי לב, אכזריים ומזיקים לחברה, היה יותר פשוט להוציא אותם טוב בעיתונות. הנזק שיגרם לאותו הפקיד הוא זניח לעומת נזק שיגרם לילד אחד, שלא יאושפז בגלל האטימות והרשעות שלו.

  6. BoR|S

    שי, אני חושב שאם דברי אותו פקיד משקפים את הרוח שנושבת במשרדי האוצר, אז באמת ראוי לפרסם אותם. אבל, אם מדובר ברעיונותיו של הפקיד לבדו, אין להם ערך – אז הוא עוד אידיוט*, והוא יפוטר, אבל זה לא ישפיע על הלך הדברים באוצר וחבל על הטרחה.

    *מובן מאליו שהוא אידיוט אם הוא בכלל מעלה על מחשבתו דברים שכאלה, גם אם הם נכונים עבור אחוז זניח מבין המאושפזים (ואין לי ספק שיש אנשים כאלה, בדיוק כפי שיש פקידים שידברו כפי שמתואר בפוסט), וטוען לכך שזאת הסיבה העיקרית להחלטה של האוצר בדבר דמי אשפוז יומיים. אנשים כאלה, ראויים שנפגוש אותם בעולם מקביל ומטאפורי כפי שהצעתי כאן.

  7. יוסי גורביץ

    לגמרי לא מסכים.

    זו ידיעה חדשותית נטו. העובדה שפקיד בכיר באוצר באמת חושב כך צריכה להיות כותרת ראשית. לא מדובר באיזה בעל טור קיביצר. מדובר באדם שבאמת יכול לפגוע באנשים אחרים בגלל הדעות הללו – ולמעשה עושה זאת לעיתים תכופות. החובה הראשונה שלך צריכה להיות לאמת ולציבור, ולא לשמו הטוב של איזה שרץ בכיר.

  8. שאול א.

    ויש צופה מן הצד, ששני הוריו רופאים, שטילפן לומר לי שבעיקר בתקופות החגים אכן ישנם אנשים לא מעטים שמאשפזים את הוריהם הקשישים בבתי חולים פשוט משום שאינם יודעים מה לעשות איתם בתקופת החג.

  9. BoR|S

    יוסי,
    ואם זהו סתם עובד זוטר? מה דעתו האישית לא מייצגת את הדעה הרווחת במקום העבודה שלו?
    נכון שהוא משפיע על המדיניות כתוצאה מן ההשקפות האישיות שלו, אבל בעצם היותו זוטר, אם אין רוב לדעתו האישית שתורגמה להצעה מעשית, אז גם אין מה להזכיר את קיומו חסר התועלת.
    אם הוא עובד בכיר, או שמדובר בגישה הכללית של מקום עבודתו, אז זה בהחלט ראוי לכותרת ולזעקה.

  10. BoR|S

    שאול,
    אבל אם נביט על כך מבחינה סטטיסטית קרה, קשה לי להאמין שמספרם של אנשים כאלה עולה או בכלל מתקרב למספרם של האנשים שמאשפזים את הוריהם בשל דברים שאינם סובלים דיחוי. אם הרושם שנוצר באוצר הוא שהמיעוט מעיד על הכלל או על מגמה שעתידה לבוא, אזי שמדובר בריקבון מוסרי מסויים.

  11. נתאי

    "שבעיקר בתקופות החגים אכן ישנם אנשים לא מעטים שמאשפזים את הוריהם הקשישים בבתי חולים פשוט משום שאינם יודעים מה לעשות איתם בתקופת החג."

    בבית חולים לא מקבלים כל אחד. אם הייתי רוצה להתאשפז לא היו מקבלים אותי. אם יש אנשים שיש להם הורים קשישים, סיעודיים וחולים, ובחלק מהזמן הם מטפלים בהם, וחלק מהזמן הם רוצים שהמדינה תטפל ותסעד את ההורים החולים שלהם ששילמו מיסים וביטוח לאומי כל החיים, זה לא נראה לי כל כך נורא.
    יש לי חבר רופא בסורוקה, הוא סיפר לי שבכל גל חום מגיעים ילדים בדווים פעוטים עם מכות חום. הם נחים במזגן של בית חולים, מקבלים עירוי נוזלים וכעבור 12 שעות משוחררים בריאים חזרה לפחון. אז מה, אם הם לא יגיעו תנצל מדינת ישראל?
    אני שמח שנמצא האשם במשבר הכלכלי, האלו שמאשפזים את ההורים החולים שלהם בחגים.

  12. שחר

    שאול, אני חושב שצריך לנתק את השיפוט אודות האמירה להחלטה אם לפרסם אותה לייחוס. נדמה לי שהאמירה – יהיה היחס שלנו אודותיה אשר יהיה – מספקת הסבר לאחת מהחלטות האוצר, כמו כל הסבר אחר – נניח המניעים לרפורמה בממ"י. או אז, האם אין לה ערך חדשותי? יתרה מכך, נדמה לי שהמניעים להחטה שלא לפרסם לא היו עובדים במקרה ההפוך, זה שבו ניתן הסבר חיובי להחלטה (לקיים רפורמה כדי ליצור מצב חדש ולא כדי למנוע מצב קיים). לפיכך, אני חושב שהיה צריך לפרסם את הדברים, לא מטעמים רכלותיים אלא מטעמים חדשותיים. אין מה לגונן על אדם שאמר אותם ויתרה מכך – יתכן שהדברים ייצרו דיון מעמיק יותר על יחסי המשפחה במדינה, עובדים סיעודיים, מערכת בתי החולים וכו'. אין להניח מראש שהביקורת הייתה נשארת ברמת הרכילות, הלא גם לשם כך קיימים עיתונאים, כדי להעלות נושאים לסדר היום הציבורי, לא?

    אשר לאמירה עצמה, היא אומללה, גם אם יוכיחו לי שהתופעה רחבה וקיימת. זה כמו לקרוא למישהו שמן.

  13. פינגבאק: עבודה שחורה » חוק ההסדרים 2009 - בנימין נתניהו חסר חמלה

  14. גדי שמשון

    ברגע הראשון חשבתי שזה איזה סוג של פוסט ניסויי, שבו נאמרים דברים מעט מופרכים כדי לעודד תגובות. בהנחה שהמדבר הוא לא פקיד הקבלה בסניף האוצר באזור הצפון, הדברים היו חייבים להיאמר. האוצר מקבל החלטות לפי מה שנדמה לפקידים כאלה ואחרים, ואור השמש הוא חומר החיטוי המשובח ביותר. אתה מקבל משכורת ממני ואומר ועושה דברים כאלה? תגיד את זה כשנדע בדיוק מי אתה.
    זו בגידה בעקרונות המקצוע (אלא אם הוא סבר שאיש האוצר יתאבד, חו"ח, בשל פרסום הדברים), בגידה בקהל הקוראים ובגידה בלך-תדע-כמה אנשים עניים שירגישו קצת לא טוב, אבל לא ילכו להיבדק כי מאיפה יהיה להם כסף.
    זו באמת לא פרובוקציה?

  15. פינגבאק: יהונתן קלינגר | נתניהו לא ראוי לאמון הציבור ‏ :: Intellect or Insanity‏

  16. שאול א.

    לגדי – שמע, בתור מי שלא כתב את הפוסט, אלא רק העלה אותו, התשובה היא שזו לא פרובוקציה. אם מיקי רוצה, הוא מוזמן לכתוב על כך פוסט נוסף.

  17. Major Tom

    רק שקאנט גם אמר שאם אתה נותן צדקה ברחוב אל תעשה את זה כי אתה רוצה לרוץ לספר לחברה…
    רוצה לומר – אתה חושב (כי אני חושב אחרת) שעשית מעשה טוב, לא בהכרח צריך לרוץ לספר לנו על זה. התחום האפור הזה של לא-לפרסם אבל לפרסם, לא מועיל כאן לאף אחד.

להגיב זה מגניב