באוצר לא רוצים שתדעו שהכסף שלכם אצל אריסון. ודנקנר. ותשובה

1
שמעו סיפור על האנשים שלא רוצים שתדעו היכן נמצא הכסף שלכם. כלומר הם רוצים, אבל לא עד הסוף. הנה זה בא.
השבוע אגף שוק ההון במשרד האוצר עשה משהו שלרוב הוא לא עושה. למעשה, הוא אף פעם לא עושה: הוא פרסם מידע לציבור אודות מה קורה בתוך החיסכון שלו לפנסיה. מדובר במסמך שהוא פרי של עבודת נמלים ממש – איסוף כל הנתונים מכל גופי הפנסיה בישראל, קטנים כגדולים, וניתוח ההשקעות של הכסף. או במלים אחרות – מיפוי המקומות שבהם הכסף שלכם הושקע על ידי האנשים שמנהלים לכם את הכסף.


2
הממצאים של העבודה, אגב, מרתקים, הגם שכבר ידועים בשלב הזה. בכל זאת, האוצר לא ניחן ביכולת להיות עם היד על הדופק, אבל מוטב מאוחר מלעולם לא. על פי המסמך, האנשים שמנהלים לכם את החסכונות שלכם לפנסיה משקיעים את הכסף שלכם פחות או יותר באותם המקומות.

למשל, הם מלווים חלק גדול ממנו לקבוצה קטנה של גופים, של חברות, של טייקונים. וליתר דיוק, בערך מחצית מהכסף של החוסכים שמשמש למתן הלוואות (כלומר, לרכישת אגרות חוב קונצרניות) ולרכישת מניות הולך ל-10 הקבוצות העסקיות הגדולות במשק. בערך 32% הולכים לחמש הקבוצות הגדולות במשק.
במלים אחרות, הריכוזיות והיעדר התחרות בשוק הפנסיה הן כפולות, ומתקיימות בשני הצדדים של פס הייצור של הפנסיה שלכם. בצד אחד של פס הייצור, בנקודת הכניסה לשוק הפנסיה, 5 חברות ביטוח שולטות ב-97% משוק הפנסיה, כך שהתחרות ביניהן מעטה יחסית. וגם בצד השני של פס הייצור, בנקודה שבה האנשים שמנהלים את כספו של החוסך צריכים לבחור היכן להשקיע כל שקל ושקל, גם שם השוק מאוד ריכוזי, כי הכסף הולך פחות או יותר לאותם המקומות.
שווה מאוד לקרוא את העבודה. היא זמינה לקריאה כאן.

3
עד כאן הכל בסדר. אבל על אף הערך הרב שבעבודה של משרד האוצר, ובעיקר בעובדה שסוף סוף הוא מפרסם לציבור עבודה שכזו, באוצר החליטו שלא ללכת עד הסוף.
בעמוד 13, תחת שם הקוד "חשיפה לקבוצות עסקיות גדולות", משרד האוצר מראה כמה אחוזים מכספי הפנסיה חשופים לטייקונים הגדולים במשק. טבלה של עשר עמודות ו-15 שורות מפרטת בפירוט נמרץ כמה אחוזים מקופות הגמל ומביטוחי המנהלים ומקרנות הפנסיה מושקעות בטייקונים.
הכל נחמד, רק דבר אחד שכחו במשרד האוצר לגלות לציבור: באיזה טייקונים מדובר. שכן במקום לחשוף בפני הציבור איזה חלק מהכסף הגיע לקבוצת אריסון, ואיזה הגיע לקבוצת דנקנר, ואיזה לקבוצת דלק, ולקבוצת עופר וכיוצא באלה, באוצר העדיפו להסתפק במספרים חסרי שם ופנים. קבוצה 1, קבוצה 2, קבוצה 3, וכך עד קבוצה 10.

זה נראה כך:

למה האוצר עשה את זה ככה? לא יודע. זה בעיקר מוזר לנוכח העובדה שלא מדובר בסודות מסחריים אלא במידע גלוי שמופיע במפורש בקבצי אקסל שגופי הפנסיה מחויבים לפרסם לציבור ונמצאים באתרי האינטרנט שלהם. רק שהמידע הזה לא נגיש לציבור משום שבשביל לראות את התמונה הגדולה צריך לדעת איפה למצוא את קבצי האקסל האלה, איך לקרוא אותם, איך לחבר אותם וכיוצא באלה. ואפילו אז, מדובר באמת בעבודת נמלים שיכולה לקחת ימים רבים. תאמינו לי, עשיתי אותה בעבר. לפחות חלק ממנה. לכן לא לגמרי ברור מדוע האוצר בחר להסתיר מידע שגלוי לציבור, בפרט לנוכח העובדה שבאוצר כבר טרחו ואספו נתון לנתון והרכיבו את התמונה הגדולה, ודווקא אז השחירו חלקים ממנה משל היו אחראי משמרת מתחיל בצנזורה הצבאית.

4
שאלתי את משרד האוצר מדוע לא פרסמו את שמות הקבוצות העסקיות לציבור, אבל לא קיבלתי שום תשובה. בהיעדר תשובה, נשאר רק לנחש. אז הנה הניחוש שלי. אני מנחש שבמשרד האוצר חששו מכותרת בסגנון "האוצר חושף: 10% מכספי הפנסיה הגיעו לידי שרי אריסון", או "האוצר קובע: דנקנר לקח מהחוסכים 7.3%", ולכן העדיפו להצניע את העובדות מאחורי מסך אנונימיות.
לפי הבדיקה העצמאית שלי, שנעשתה בסוף 2012 ותוצאותיה פורסמו בכתבה הזו, הכסף של החוסכים לפנסיה הלך לקבוצות הבאות, על פי החלוקה שמופיעה בתמונה הבאה:

ייתכנו שינויים בסדר בין הבדיקה שלי לבין הבדיקה של האוצר (שנעשתה בתאריך מאוחר יותר, וכללה גופים רבים יותר), אבל אלה הקבוצות. מקסימום הסדר השתנה.

אז שתדעו שהכסף שלכם הגיע לידיים של אריסון, ושל דנקנר, ושל תשובה, ושל עוד כמה כאלה. ושתדעו גם שבאוצר לא באמת רוצים שתדעו מה התמונה הגדולה.

תגובות

  1. עידו

    אהלן,

    תודה שאתה פוקח עין… מקווה שזה יהיה מחר בכלכליסט כך שגם אחרים יוכלו לראות.
    השאלה שלי: יש אלטרנטיבה? אני פשוט שואל כי אני לא משוכנע שיש… ברור שאפשר להשקיע מעבר לים, או למצוא דרך לתעל חלק מהכסף לעסקים קטנים. ואני בסה"כ מסכים איתך שזה חמור, בייחוד כשחלק מבעלי הקבוצות הללו (אגב: לדעתי לא כולם) עושים בכספנו הפקר.

    מעניין יהיה לי לשמוע מה אתה (או קוראים אחרים) חושבים שניתן לעשות.

  2. אורי

    אבל מה החלופה?
    לתעל לעסקים קטנים כפי שהמגיב שמעלי מציע זה כמובן נוראי, עסקים קטנים הרבה יותר מסוכנים מהטייקונים הגדולים. התספורות שם הרבה יותר תכופות. אתה רוצה שישקיעו את הכספים האלו מעבר לים? גם עם זה יש בעיות, ראה ערך הגרמנים שהשקיעו בהמוניהם את כספי הפנסיה שלהם בסאב-פריים אמריקני.

    האוצר לא מפרסם את השמות האלו מסיבה אחת: אתה. אתם. כל העיתונאים. באוצר יודעים שפרסום השמות יעורר קול זעקה פופוליסטית שאין לה שום משמעות אמיתית, מכיוון שאין ממש חלופה כאן, אבל לעיתונאים בארץ לא אכפת, העיקר שאפשר להשיג כותרת יפה. הם מעדיפים לא להסתבך, ואם אני הייתי במקומם הייתי פועל באותו האופן.

  3. יעל

    עכשיו אתם מבינים למה כדאי לעשות תספורת לדנקנר – כי אם לא תעשו, לא תהיה לכם פנסיה. (בעצם ממילא לא תהיה לכם פנסיה, אז תעשו מה שאתם רוצים).

  4. גיא

    והנה – איזה יופי. אתמול בבערוץ 2 החליטו לעשות מופע יחצ"נות לנוחי דנקנר.
    http://www.news1.co.il/Archive/001-D-340974-00.html

    האיש פשוט משקר במצח נחושה.

    דבר ראשון, הוא טוען ש"בשנה וחצי האחרונות בראש מעייני רק דבר אחד – שהנושים שאי.די.בי אחזקות חייבת להם כסף יקבלו את שיעור ההחזר הגבוה ביותר על כספים".
    שטויות. למעשה, עד שהתחילה תחרות רצינית על השליטה בחברה שלו בשלושת החודשים האחרונים, הוא היה מוכן לעשות תספורת של 50% ויותר, בלי להניד עפעף.

    שנית, הוא אומר "בהסדר שלנו אנחנו מגיעים למצב שאנשים יקבלו כמעט את כל כספם בחזרה, לפחות 70% נכון להרגע".
    סליחה, מר דנקנר, אבל תספורת של 30% ומשהו זה לא "כמעט כל הכסף". זה שליש מהכסף של כל חוסכי הפנסיה, שאתה קברת בהימורים שלך בחו"ל, ובמשכורות עתק ודיבידנדים לך וחברים שלך. עכשיו, במקום להכניס את היד עמוק לכיס, אתה מגייס חברים חדשים, כדי שאלה יוכלו ליהנות בעצמם בעתיד מאותם דיבידנדים שמנים.

    שלא לדבר על זה שהוא טוען שצריך להפריד בין הכסף האישי שלו, לבין הכסף של החברה: "אני מבקש להפריד בין החובות האישיים שלי לבין הפירמידה של אי.די.בי. אין שום קשר בין הדברים".
    כמובן, שזה צריך לקרות רק כשהחברה שלו מפסידה את הכסף שלנו. כשהחברה הרוויחה, הוא לא חשב ככה, ולקח את הכסף לעצמו, וחגג עליו עם מטוס פרטי וכל מנעמי החיים של 'טייקוני אוויר' (טייקונים שעשו את כל הונם על חשבון הציבור ולא הביאו כמעט שום כסף מהבית) במעמדו.

    אבל במחשבה שנייה, אני חושב שאולי דנקנר צודק הפעם. אולי הגיע הזמן שבאמת נפריד בין החובות של דנקנר לבין כסף ציבורי. אחת ולתמיד, נחליט שאנחנו לא נותנים לאיש הזה ולכמותו להמר עם כספי הפנסיה שלנו.

    ועוד שתי הערות קטנות בנושא של דנקנר:
    א. הלכלוך שלו על אלשטיין מגוחך. עד לפני חודשיים הוא היה מוכן ללקק לאלשטיין את הישבן, בכדי שייתן לו כסף לרכוש בחזרה את החברה שהוא החריב במו ידיו! אף אחד לא הכריח אותו לעשות עם אלשטיין עסקים.

    ב. "תוסיפו לזה את הרפורמה החריפה והבלתי מידתית בשוק הסלולר, וזה הביא מכה מאוד חזקה לסלקום, שירדה משווי שוק של 3.6 מיליארד דולר ל-450 מיליון דולר". אוי, אוי, אוי. ממש רחמים. האיש גנב מהציבור כספים במשך כמעט עשור, ועוד יש לו תלונות על תחרות!! כל כך הרבה היבריס במשפט אחד!
    אם יש הוכחה שדנקנר לא למד דבר מכל מה שקרה בשנתיים האחרונות – זו ההוכחה הניצחת. האיש חי בעולם משלו. בעולם שבו לכסף ציבורי אין שום משמעות עבורו, והציבור צריך להמשיך לשלם לו על הענן שעליו הוא חי.
    
    אבל היי! העיקר שהמוסדיים ממשיכים לתת לו כסף ציבורי בהנפקות פרטיות ללא בטחונות (רק בקיץ האחרון, בזמן שהוא נמצא תחת הסדר נושים, האיש גייס – ללא שום בטחונות – 250 מיליון שקל מהציבור. אבל המוסדיים לא עשו חשבון לכסף שלנו, ושוב רדפו אחריו, כאילו הוא האיש בעל מגע הזהב…).

  5. giladt

    אולי התמונה נראית בעייתית, אבל כשמנסים לחשוב על זה במובנים כלכליים בסיסיים יש פה משהו שנראה הרבה יותר טריוויאלי.

    מהמעט שאני יודע, חלק ניכר מהתיאוריות הכלכליות מדברות על השקעה ב"תיק השוק" בתור ההשקעה שאמורה להניב יחס תשואה/סיכון מקסימלי. אנחנו גם יודעים שרוב האנשים וביניהם מנהלי השקעות, הם עצלנים יחסית ומעדיפים לא לעבוד קשה. אם כך, זה בכלל לא מפתיע שחלק ניכר מהכספים שלנו הולכים להשקעה אצל החברות והקבוצות הגדולות במשק. זה בדיוק הרעיון של "תיק השוק" (ת"א 100, S&P500 וכאלה) אז במקום שה"שוק יהיה מורכ ברק ממניות מוסיפים לו אגרות חוב.

    אנחנו אולי לא מסכימים עם ההגיון הזה אבל זה מה שמלמדים כמעט כל כלכלן מצוי, אז איך אפשר לצפות ממנו לנהוג אחרת?

  6. Yossi

    מספר מגיבים כאן הציגו הנחה (בלי לציין שזו הנחה), שכאילו השקעה אצל טייקונים טובה יותר מהשקעה בחברות קטנות בינוניות.
    ואני מבקש:
    נא הוכיחו את ההנחה הזו.

    *

    לדעתי, קודם כל ההנחה שגויה, ולכן אין סיבה להעדיף את חברות הענק.

    שנית, גופים פיננסיים שמייצגים את הציבור הרחב, צריכים לפעול בהשקעותיהם באופן שמייצג את האינטרס הציבורי הרחב, ומשכך עדיף שישיקיעו אצל חברות קטנות ובינוניות מהשיקולים הבאים:
    *פיזור סיכונים
    *פיזור פוטנציאל הרווח עבור מקבלי ההשקעות אל יותר גורמים במשק, כדי שיותר יהנו מכך
    *צמצום ריכוזיות שגורמת לכשלי שוק וליוקר מחיה ולאבטלה
    *חברות גדולות מיצרות מקום עבודה בסכום שבו עסקים קטנים מיצרים מספר מקומות עבודה, ולכן השקעה בקטנים תיצור יותר מקומות עבודה

    זו הדרך הראויה לפעול לטובת כלל החוסכים וכלל החברה.

  7. בני דאון

    נראה לי שבדיוק בשביל זה יש את חוק חופש המידע. בוא נגיש בקשת חופש מידע למשרד האוצר לחשוף את שמות הקבוצות הגדולות ונזכיר לפקידים שם שהם עדיין עובדים אצלנו ולא אצל הטייקונים.

  8. סרבן פנסיה

    שלום לכולם
    זה תמיד מקסים ומדהים אותי מחדש
    איך הרעיון להכריח אותי לתת חלק מהכספים שלי לאנשים אחרים על מנת שידאגו להחזיר לי אותם כשאהיה זקן נראה לכולם נורמלי.
    איך הצליחו להטמיע בנו עיוורון כזה עמוק שאומר ״אתה ככ לא אחראי, חסר נסיון ויכולת לדאוג לעצמך שאנחנו נציל אותך״ ועל הדרך שודדים את האזרח כל חיי עבודתו ועושים בכסף כבשלהם.
    אין שום הבדל בין כל אלו הרשומים על העוגה לבין לוקחי פרוטקשן מהזן הבזוי ביותר.
    הגיע הזמן להוקיע את כל החבורה הזאת מהחברה שלנו.
    יום נפלא (פחות 10% נפלאות שאשמור לכם ליום סגריר)
    סרבן פנסיה

להגיב זה מגניב