הסיפור הממש ממש עגום של המלצות ועדת גרמן

מה שקורה בכנסת סביב המלצות ועדת גרמן שנמצאות בחוק ההסדרים מטריף לי את השכל. הנה למה:

ישבה ועדה ציבורית במשך שנה שלמה – ועדת גרמן לחיזוק הרפואה הציבורית בישראל. ישבו בה נציגי ציבור, נציגי האוצר, נציגי הבריאות, נציגי משרד ראש הממשלה, פרופסורים, אנשי מקצוע מהשורה הראשונה.

שנה שלמה הם ישבו, שמעו כמעט כל אחד שזז במערכת הבריאות, אפילו את חיים רמון(!). צפו בכל מצגת, קראו כל נייר. ישבו, חשבו, התכסחו, נלחמו, חטפו מהתקשורת, הסתירו מידע. הכל.

בסוף, אחרי שנה, הם המליצו המלצות. אם מרדדים את ההמלצות האלה רידוד עמוק, אפשר לסכם אותן בארבע נקודות: הגבלת מערכת הבריאות הפרטית, הזרמת כסף למערכת הבריאות הציבורית, הגבלת תיירות המרפא, והקטנת ניגודי העניינים של משרד הבריאות.

נשים לרגע את הנקודה האחרונה בצד. נותרנו עם שלוש, שהן בעצם שתיים: חיזוק הציבורי (בכסף) והגבלת הפרטי (על ידי מיסוי וקביעת תקרת ניתוחים מותרת). זהו, נורא פשוט.

שתי ההמלצות האלה מוכרחות לקרות יחד. בשביל לחזק את המערכת הציבורית המדינה חייבת להגביל את המערכת הפרטית. ובשביל להגביל את המערכת הפרטית היא מוכרחה לחזק את המערכת הציבורית.

למה? משום ששתי המערכות שלובות זו בזו, ואם המדינה לא תפעל במקביל, היא תרע את המצב. כי הרופאים הם אותם הרופאים, החולים הם אותם החולים, והכסף הוא (כמעט) אותו הכסף.

עד כאן חלק א׳. עכשיו מתחיל חלק ב׳, היכן שהכסף הגדול והאינטרסים הגדולים פוגשים את המציאות.

הנפגעת העיקרית של המלצות ועדת גרמן היא אסותא. אסותא היא השחקן הגדול ביותר בשוק הפרטי (אין נתונים מדויקים, אבל היא חולשת ככל הנראה על לפחות מחצית משוק הניתוחים הפרטיים). אין דוחות כספיים של אסותא, אבל בפעם האחרונה שדיברתי שם עם מישהו דובר על הכנסות של מיליארד שקל בשנה. ייתכן שיותר.

אסותא לא רוצה שיגבילו את המערכת הפרטית, והיא גם לא רוצה שיגבילו את תיירות המרפא (למען ההגינות, גם בתי החולים הממשלתיים לא רוצים שיגבילו את תיירות המרפא, כי הם רואים ממנה 350 מיליון שקל בשנה).

אז מה אסותא עושה? היא מתחמשת במשרד הלובינג הגדול בישראל, שוכרת את הממונה לשעבר על ההגבלים העיסקים (דודי תדמור, האיש שנלחם במקביל גם עבור כיל נגד ששינסקי 2, בהצלחה לא מבוטלת), ויוצאת לקרב.

הטקטיקה מעניינת, ועוברת דרך שחקנית מפתיעה: שרת הקליטה סופה לנדוור. מלבד היותה שרת הקליטה, ללנדוור יש בייבי ארוך שנים – בית החולים באשדוד, כור מחצבתה הפוליטי.

במשך שנים לנדוור נלחמה באוצר שיקום שם בית חולים. בסופו של דבר היא עשתה את הלא ייאמן והצליחה. מי אמור להקים את בית החולים (שנבנה בימים אלה)? אסותא. היא גם אמורה להפעיל שם שר״פ, מה שמטריף את משרד האוצר.

בישיבת הממשלה על התקציב, כשדובר על הסעיף הזה, לנדוור אמרה כי הגבלת תיירות המרפא והגבלת הרפואה הפרטית עלולה לפגוע באסותא עד כדי כך, שלאסותא לא יהיה די כסף בשביל להקים את בית החולים באשדוד.

אז ישראל ביתנו מתנגד לכל העניין הזה עכשיו, והם נלחמים שם בכנסת כמו משוגעים. הנחמה היחידה היא, אם אםשר להסתכל על זה ככה, ששרת הבריאות יעל גרמן יודעת שאם העסק הזה יירד לטימיון, אם מההמלצות שלה לא יישאר זכר, הקדנציה שלה בתור שרת בריאות תלך גם היא לפח. אז היא נלחמת כמו משוגעת. עד כדי כך שהלכה אתמול בלילה לבית של ראש הממשלה נתניהו להסביר לו את זה באופן אישי.

פה נגמר חלק ב׳, ומתחיל חלק ג׳, בו הכל משתבש.

למה משתבש? כי אם הסעיפים של הגבלת המערכת הפרטית לא יעברו (ותיכף נגיד מילה על מה זה ״יעברו״), עדיין המדינה התחייבה לחזק את מערכת הבריאות הציבורית. איך? היא התחייבה להזרים בתוך שנתיים סכום של עד 700 מיליון שקל (בפועל, מדובר על 500 מיליון שקל, אבל נעזוב את זה רגע).

הכסף הזה אמור לזרום לקופות החולים ולשמש למטרה אחת בלבד: לקצר תורים לניתוחים בבתי החולים הצביוריים. איך? על ידי מתן תשלום נוסף, נדיב, לרופאים שיישארו בבתי החולים הציבוריים ולא ילכו לפרטי.

זה אמור לעבוד אם מגבילים במקביל את מערכת הבריאות הפרטית. אבל, והנה ה-אבל של כל הסיפור הזה, אם לא מגבילים במקביל את מערכת הבריאות הפרטית, מה יקרה? מה שיקרה הוא שהמדינה תשפוך מאות מילונים מכספי משלם המסים לכיסם של הרופאים, אבל המערכת הפרטית (כלומר, אסותא) תוכל להציע שכר גבוה יותר לרופאים. המערכת הפרטית תמיד תוכל להציע שכר גבוה יותר. תמיד תמיד, זה הגדרתי כמעט.

ואז, תוך שנים ספורות, העסק יחזור לאותו המצב. שכר הרופאים יטפס לאט לאט, כי ככל שהמערכת הפרטית מציעה יותר המערכת הציבורית צריכה להתאים את עצמה ולהציע עוד יותר, אחרת תאבד את הרופאים, ובסופו של דבר נמצא את עצמנו שוב במצב שאנחנו נמצאים בו היום, עם תורים ארוכים בציבורי, רק שהרופאים ישתכרו יותר, ואנחנו נשלם יותר.

פנטסטי, לא?

אז ההתנגדות של ישראל ביתנו (וגם הליכוד), אם לסכם, הולכת לעלות לנו – לכולנו – המון כסף, ולחסוף לאסותא המון כסף. אי אפשר לשים את האצבע בדיוק על כמה כסף זה, אבל זה המון המון כסף. כסף זוחל כזה. לא נרגיש את זה מחר בבוקר.

<אנחה>

אסותא נלחמת על האינטרסים שלה. זה לגיטימי. ויש לה גם טיעונים מוצדקים. ראשית, ועדת גרמן נולדה בסוג של חטא. העובדה שגרמן מינתה את עצמה לעמוד בראש הוועדה, והושיבה בה מקורבים שלה, והחליפה מנכ״ל באמצע, כל זה לא נראה מי יודע מה חיובי. מלבד זה, הוועדה מעולם לא פרסמה דו״ח סופי, אלא רק מין נייר עם נקודות. הממשלה מעולם לא דנה בדוח הוועדה (כי אין דוח) וגם הכנסת לא. תחת זאת הממשלה אצה רצה לנסח חקיקה והכניסה אותה לחוק ההסדרים. למה לחוק ההסדרים? למה לא להעביר נושאים חשובים כל כך לדיון ציבורי נורמלי בוועדת הבריאות של הכנסת בלי לחץ?

הטיעונים האלה חזקים. קשה לי להתמודד איתם. אולי גם לא צריך. אולי באמת אפשר לפצל את הסעיפים מחוק ההסדרים, להעביר לדיון אצל חיים כץ בוועדת הבריאות, ולקוות לטוב.

אולי.

אני רק פוחד שמה שיקרה הוא שהסעיפים יפוצלו, ויילכו לאיבוד. זו לא תהיה הפעם הראשונה שבה זה יקרה. אם הם יפוצלו, הכל יקום ויפול על חיים כץ. לחיים כץ יש חשבון פתוח עם משרד האוצר, שמנסה להרוג לו את החופשה הארוכה ביותר בהיסטוריה (ללא תשלום) שמאפשרת לו להמשיך להיות יו״ר ועד עובדי התעשייה האווירית במקביל להיותו חבר כנסת (מה שמעניק לו כוח פוליטי אדיר). לחיים כץ יש גם חשבון פתוח עם שרת הבריאות, סביב עניין הקנאביס הרפואי. בקיצור, it's complicated.

זהו, זה המצב. רק רציתי לשתף אתכם. עבודה של שנה שלמה, של וועדה שהייתה לי המון ביקורת עליה בזמן אמת, עלולה לרדת לטימיון, יחד עם מאות מיליונים מכספי המסים שלכם, ויחד עם המון כסף שיוצא לכם מהכיס על בריאות.

חבל, לא?

תגובות

  1. אלון

    אני רק שאלה: אם הבעיה היא מיעוט היצע (רופאים ובתי חולים) ועודף ביקושים, למה לא מטפלים בהיבט הזה? למה לא מעלים את מספר התלמידים בבתי הספר לרפואה (שומו שמיים, הרופאים יהיו כאלה שקיבלו 743 בפסיכומטרי החמישי שלהם, ולא 752), למה לא פותחים באותם מאות מיליוני עד מיליארדי שקלים עוד בתי חולים? למה משלימים עם התחרות המטורפת בין הצרכנים (זה מה שזה) על טיפול רפואי?

  2. שאול א.

    אלון, ראשית, זה נכון שיש בעית היצע של רופאים, זה פחות נכון שיש בעית היצע של חדרי ניתוח. למיטב ידיעתי, אין ממש בעית היצע של חדרי ניתוח. ולגבי רופאים, ממה שהבנתי מאנשי המקצוע בכל פעם ששאלתי את השאלה הזו, הוא שיש גבול לכמות המתמחים שכמות הרופאים הנוכחית יכולה להכשיר בצורה מיטבית. הם צריכים לעשות אלפי ניתוחים בשביל לקבל הכשרה, ובשביל זה צריך מספיק רופאים ומספיק זמן להכשיר אותם. אתה לא מייצר רופאים כמו שאתה מייצר כלכלנים. אבל בכל מקרה, מגדילים מדי שנה במעט את מספר הסטודנטים שמתחילים רפואה

  3. טל

    מרתק כהרגלך.

    רק תיקון קטנטן – עו"ד תדמור היה בעבר הממונה על ההגבלים העסקיים (כך עפ"י ויקיפדיה). עד כמה שידוע לי, אין לו עבר באגף תקציבים…

  4. no one

    "הכסף הזה אמור לזרום לקופות החולים ולשמש למטרה אחת בלבד: לקצר תורים לניתוחים בבתי החולים הצביוריים" צ"ל ציבוריים כמובן.
    תענוג לקרוא כרגיל.

  5. אלעד

    מבחינת מספר רופאים לנפש אנחנו ממוצעים בעולם כך שמבחינה אבסולוטית לא חסרים רופאים. הבעיה היא שיש הרבה התמחויות שבהן תנאי התעסוקה גרועים כמו הרדמה, טיפול נמרץ, רפואה דחופה וכו' אז שם יש חוסר של בעלי מקצוע. אבל הבעיה הכי חמורה היא מספר האחיות לנפש, שם אנחנו נמצאים אי-שם בתחתית טבלת ההשוואה העולמית. מספר האחיות הנמוך לא מאפשר להעלות את מספר מיטות האשפוז וכך העומס על בתי החולים לא יורד ותמיד אחוזי התפוסה במחלקות מסוימות מאוד גבוה ( מה שמביא להרבה זיהומים עמידים שהטיפול בהם יקר לאין ערוך מאשר הגדלת מספר מיטות האשפוז).
    לכל זה נוסיף שמ2009 לא התעדכן המדד שאמור לתקנן לנפש (האוכלוסיה גדלה כל הזמן) בתשלום ימי האשפוז לקופות החולים, מה שמביא לגרעונות ענק בקופות אלו שמחייב אותן להרוויח כמה שיותר על גבם של לקוחותיהן. בקיצור, הועדה עשתה חצי עבודה במקרה הטוב, הבעיות במערכת הרפואית הרבה יותר עמוקות.

  6. אלי

    שאול, תודה על הפוסט החשוב. תיקון קל – דודי תדמור היה הממונה על ההגבלים (ולא הממונה על התקציבים כפי שכתבת)

  7. איציק

    חבל, אפילו מייאש לראות שכל המדינה הזאת מתפוררת לכדי פירורי אינטרסים שןנים.
    וגם מאכזב לראות שהרופאים הם הטייקונים החדשים.

  8. רונית הירשברג

    אני מצטרפת לאכזבה הקולקטיבית אבל הערה חשובה: אתה כותב כך –

    "למה משתבש? כי אם הסעיפים של הגבלת המערכת הפרטית לא יעברו (ותיכף נגיד מילה על מה זה ״יעברו״), עדיין המדינה התחייבה לחזק את מערכת הבריאות הציבורית. איך? היא התחייבה להזרים בתוך שנתיים סכום של עד 700 מיליון שקל (בפועל, מדובר על 500 מיליון שקל, אבל נעזוב את זה רגע).הכסף הזה אמור לזרום לקופות החולים ולשמש למטרה אחת בלבד: לקצר תורים לניתוחים בבתי החולים הצביוריים. איך? על ידי מתן תשלום נוסף, נדיב, לרופאים שיישארו בבתי החולים הציבוריים ולא ילכו לפרטי."

    אז רק לציין שהכסף הזה עדיין לא הגיע לאף מקום, ובבירור נראה כי חלקו מיועד להגיע לרפואה הפרטית שבימים אלה מתחפשת לרפואה ציבורית….אז בוא נדייק. בנוסף, חשוב לציין כי אם התורים אכן יקוצרו ברפואה הציבורית, הרופאים לא אמורים לקבל יותר מאשר הם מקבלים כיום עבור ביצוע ניתוחים בשעות אחה"צ או באמצעות מנגנון פולטיימר. וזה הרי מבורך.

  9. פינגבאק: השבוע בכנסת: הגנה על זכויות אמנים במוזיקה, תשלום על שעות כוננות | המשמר החברתי

  10. פינגבאק: כך (כמעט) התקבלתי לשב"כ | הדרך אל האושר

להגיב זה מגניב