כששני פקידים מחליטים לקצץ לכם 40% מהפנסיה

הממונה על שוק ההון דורית סלינגר, הרגולטורית של הפנסיה, ממשיכה במלוא המרץ לקדם את תוכניתה שצפויה לקצץ את בסיס הפנסיה של הפורשים בקרנות הפנסיה בשנים הקרובות. מדובר בשינוי האופן שבו קרנות הפנסיה מחשבות את הפנסיה החודשית של מי שמגיעים לגיל הפרישה.
כיום, בגלל שהריבית שמשמשת את קרנות הפנסיה לחישוב הפנסיה החודשית גבוהה משמעותית מאשר הריבית בעולם הממשי, המשמעות היא כי קרנות הפנסיה נכנסות לגירעון. את הגירעון הזה, שמוערך כיום בכ-20% ויותר, משלמים דור החוסכים הצעירים, שחלק מהכסף שהם חוסכים הולך לטובת מימון הפנסיה של הפנסיונרים.
בשביל לפתור את בעית הסבסוד הצולב, סלינגר הודיעה בחודש יולי האחרון כי תשנה את שיטת חישוב הפנסיה החודשית, באופן שישית את הגירעון על הפנסיונרים עצמם. המנגנון שסלינגר בחרה בו הוא זה: ביום הפרישה לפנסיה הפנסיונרים עדיין יקבלו את הפנסיה שהיו אמורים לקבל אם הריבית בעולם לא היתה נמוכה. אלא שמאותו רגע, ולאורך כל תקופת הפנסיה (20 שנה), בסיס הפנסיה החודשית יילך ויתקצץ משנה לשנה.
בכמה? בגלל שמדובר בתקופה של 20 שנה, מדובר בקיצוץ שמוערך ב-35%-45% ואפילו יותר. כך שפנסיה חודשית התחלתית של 5,000 שקל עלולה להפוך בסופו של דבר ל-3,000 שקל בחודש ככל שהפנסיונר הולך ומזדקן.


pension

חוסר השקיפות בפנסיה

בכירים בגופי הפנסיה ששוחחתי איתם בשבועות האחרונים מתנגדים למהלך של סלינגר. אף אחד מהם לא הסכים להיות מצוטט בשמו ולצאת בגלוי נגד הממונה ואנשיה, מחשש שבעתיד הדבר ייחשב לרעתם. עם זאת, בדיונים ובפגישות שנערכים בין אותם בכירים לבין סלינגר ואנשיה הם מביעים את התנגדותם, כך לפחות הם טוענים. סלינגר ואנשיה, אגב, טוענים בדיוק את ההיפך (עוד על כך, בהמשך).
בשבוע שעבר אגף שוק ההון זימן אליו את האקטוארים של חברות הביטוח (אנשי המקצוע שחלק מתפקידם הוא להעריך מה גובה ההתחייבויות הפנסיונית של הקרנות וכל מה שכרוך בכך) לפגישה בה הוסבר להם כיצד עליהם ליישם את המנגנון החדש. האקטוארים ששוחחתי איתם הביעו מרמור על כך שהפגישה היתה לצורך דיון טכני בלבד ולא לשם היוועצות. ככל הידוע, חלקם הביעו את הסתייגויותיהם המשמעותיות מהמנגנון החדש שסלינגר מציעה.
ההסתייגויות העיקריות של האקטוארים ויתר אנשי המקצוע היא שהמנגנון שסלינגר מציעה יחשוף את הפנסיונרים לאי ודאות קשה לגבי מה תהיה הפנסיה שלהם (יותר מאשר היום אפילו). באיזו דרך בדיוק קרנות הפנסיה יודיעו לפנסיונרים כי הפנסיה החודשית שיתקבלו בתחילת הדרך תלך ותתקצץ ובאיזה שיעור?


הסיכוי היחידי שבו הפנסיה הזו לא תתקצץ היא אם קרנות הפנסיה יצליחו לאורך זמן להשקיע את הכסף של הפנסיונרים (הכסף ממשיך להיות מושקע ברובו בשוק ההון עד המוות) ולהשיג עליו תשואה גבוהה מאוד. רק שעם זה יש שתי בעיות, כך לפי אנשי המקצוע. ראשית, אין כל ערובה שלאורך זמן קרנות הפנסיה יצליחו להשיג תשואות גבוהות כאלה, בטח לא בעולם של ריביות נמוכות כל כך. ושנית, וחשוב יותר, בשביל להשיג תשואות גבוהות יותר צריך להשקיע את כספי הפנסיונרים באפיקים מסוכנים יותר. ולהשקעות מסוכנות יש חיסרון משמעותי – הן עלולות ליצור תנודתיות משמעותית בפנסיה. שנה היא תרד, שנה היא תעלה. לא בטוח שהפנסיונרים עצמם היו רוצים בכך.
הסתייגות אחרונה היא כי אם כבר מחילים את המנגנון הבלתי שקוף הזה, שבו הפנסיונרים לא יכולים לדעת מה צפוי לקרות להם (מלבד זה שבוודאות בסיס הפנסיה שלהם יילך ויצנח), לפחות היה ראוי ליצור דור מעבר כלשהו שלא ישלם את המחיר. כלומר, להמשיך לסבסד את מי שיפרשו בשנים הקרובות, ולאחר מכן להחיל את המודל. זו הרי לא אשמת הפורשים שהריביות בעולם נמוכות, ולא היה להם מספיק זמן להיערך לשינוי.

מה יקרה למדיניות ההשקעות?

סייג נוסף של חלק מאנשי המקצוע הוא שסלינגר ואנשיה אמנם מניחים שגופי הפנסיה ישנו את מודל ההשקעות שלהם לפנסיונרים, אבל כלל לא בטוח שזה יקרה. גופים שייקחו סיכונים גדולים יותר בהשקעת כספי הפנסיונרים יחשפו אותם לתנודתיות גבוהה בפנסיה.
אבל מנגד, לא בטוח שלגופי הפנסיה בכלל יהיה תמריץ לעשות את זה. אחרי הכל, זו ההוראה של הרגולטור שמשנה את האופן שבו הפנסיה תחושב, ותקוצץ. גופי הפנסיה לא אשמים בכך, ויוכלו להפנות את האשמה אל הרגולטור. למה הם בכלל צריכים לקחת סיכונים גבוהים? הרי אחרי שהפנסיונר פורש לפנסיה, התחרות בין גופי הפנסיה (שזעומה גם כך) מתה לחלוטין כי לא ניתן לעבור מקרן אחת לקרן אחרת. במצב כזה, כשהפנסיונר הוא שבוי מוחלט, איזה תמריץ יש בדיוק לגופי הפנסיה להשקיע את הכסף שלו באפיקים מסוכנים?
בנוסף, בגופי הפנסיה טוענים כי יש סתירה בין הוראה קודמת של אגף שוק ההון לכך שקרנות הפנסיה צריכות לנסות לשמור על הערך הריאלי של הפנסיות החודשיות, כלומר להשקיע את הכסף כך שהאינפלציה לא תשחוק את הפנסיה החודשית. כעת, אם המהלך החדש גורם לגופי הפנסיה להשקיע את הכסף באפיקים מסוכנים יותר, כיצד שתי ההוראות מתיישבות?
באגף שוק ההון מסבירים כי אין סתירה, מאחר שאחרי המהלך החדש המשמעות של שמירה על הערך הריאלי של הפנסיה משמעה לקחת סיכונים גדולים יותר, שכן אחרת אין דרך לשמור על הערך הריאלי של הפנסיה, כי היא תישחק. אם המשפט הזה נשמע לכם מסובך מדי, זה לא במקרה. גם בשוק הפנסיה לא מבינים אותו עד הסוף.
בכל מקרה, בין גופי הפנסיה אין עדיין תמימות דעים לגבי מה יקרה למדיניות ההשקעות שלהם ביום שאחרי. הדיונים על כך בגופי הפנסיה עצמם נמצאים עדיין בחיתוליהם.

חוסר השקיפות בתהליך

אבל מה שאולי הכי מרגיז בסיפור הזה, הוא האופן שבו כל התהליך הזה מתנהל. עם כל הכבוד לסלינגר ולאנשיה, לא ייתכן שהחלטה כל כך דרמטית, שתשפיע בצורה מהותית על עתידם של כל כך הרבה אנשים, תתקבל אחרי תהליך לא שקוף של חשיבה, על ידי שני אנשים וחצי.
באגף שוק ההון מספרים כי במשך שנתיים הם שמעו כל מומחה שהיה לו משהו להגיד בנושא, ובסופו של דבר הגיעו לכדי ההחלטה שהגיעו אליה. אבל עצם זה שקיימו תהליך התייעצות, מסודר יותר או פחות, עוד לא הופך את ההחלטה שהתקבלה לנכונה, ובעיקר לא הופך את התהליך לשקוף. הוא לא.
גם מה שקורה בימים אלה, כשאגף שוק ההון נמצא בדיונים מול גופי הפנסיה, גם זה אינו שקוף. לראייה, שני הצדדים – פקידי האגף מצד אחד ואנשי גופי הפנסיה מצד שני – מספרים סיפורים שונים לחלוטין. באגף טוענים כי גופי הפנסיה התיישרו ומסכימים איתם על נכונות המהלך. בגופי הפנסיה טוענים את ההיפך הגמור. בחוסר שקיפות כזה, וכשמשרד האוצר מדיר את הציבור הרחב מהתהליך עצמו ולא מוכן לחשוף מה קורה בפנים, איך מישהו יכול לדעת מה האמת?
חושבים שסיפור מתווה הגז נעשה באפילה? הצחקתם את אגף שוק ההון. על מתווה הגז עבדו לפחות חמישה פקידים, קיימו פגישות שתועדו לפחות בסיכומי דיון, קיבלו ניירות עמדה שגלויים לעיון הציבורי וקיימו שני ימי שימוע פתוחים בכפר המכביה ששודרו בלייב. זה לא המון, אבל זה עולם ומלואו לעומת התהליך שבו נעשה סיפור הפנסיה הזה – באפילה מוחלטת.


בהחלטה כל כך דרמטית, שמשפיעה על כל כך הרבה אנשים, היה ראוי לקיים הליך ציבורי יותר, שקוף יותר, משתף יותר. בסוף זו הפנסיה שלנו, לא כדאי שניקח איזשהו חלק בדיון הזה? האם אגף שוק ההון עשה מתישהו סקר מה הפנסיונרים מעדיפים? האם הם מעדיפים יציבות בפנסיה החודשית גם אם היא תהיה נמוכה יותר, או שמא הם מעדיפים שמנהלי ההשקעות ייקחו סיכונים על הכסף שלהם?
וזו השורה התחתונה, השינוי שסלינגר מקדמת במרץ חושף את הבעייתיות הקשה שיש בתוך מודל הפנסיה הנוכחי – האקראיות המוחלטת שאנחנו החושפים חשופים אליה. אם נצא לפנסיה בתקופה שבה הריביות נמוכות, הרגולטור ייתן לנו פטיש בראש ויקצץ את הפנסיה. אם בתקופה שנצא לפנסיה הבורסות יצנחו ולא יתאוששו, הפנסיה תתכווץ. הסיכון כולו עלינו.
בשביל להקטין חלק מהסיכון הזה, הדיון היה צריך להיות אחר. לא דיון טכני במנגנון שסלינגר מציעה, אלא דיון ערכי, רחב יותר. כלומר, סלינגר היתה יכולה לשים על השולחן את הבעיה, ולהגיד – זה גדול עלי. זה מחייב דיון ציבורי רחב יותר, של פקידים נוספים עם סמכויות נוספות. בדומה למהלך של דיויד גילה – שהכריז, נושא הגז לא יכול להיות מטופל רק דרך העיניים של פקיד שחושב על התחרותיות בלבד – כך גם סלינגר היתה יכולה לעשות זאת. תחת זאת היא בחרה בדרך לא שקופה, ולא ציבורית.

תגובות

  1. גל

    אני מבין את הטענה כנגד חוסר השקיפות,

    אני לא מבין את הטענה מדוע החוסכים לפני גיל פרישה ( או אלו שכבר בפרישה ) צריכים לקבל העדפה על פני החוסכים הצעירים.

  2. שאול א.

    גל – אפשר לטעון שהאנשים שנמצאים ממש לפני הפרישה לא אשמים בפער הריביות ושאי אפשר להפיל להם את כל העולם על הראש, ולכן יש לייצר את תהליך השינוי בהדרגה, תוך פגיעה מינימלית במי שאוטוטו יוצאים לפנסיה. כך נעשה למשל עת שינויים אחרים, כמו העלאת גיל הפרישה. אנשים שנמצאים מעט אחריהם בתור, למשל בני 50-55, יכולים לקבל החלטה שלא לחסוך בקרן פנסיה אלא במכשיר אחר (למשל, ביטוח מנהלים) חרף חסרונותיו (מחיר גבוה מאוד).
    מנגד, אפשר לא לקבל את הטיעון הזה בכלל. לגיטימי לגמרי. אני אפילו לא יודע אם אני עצמי תומך בו. מה שכן, בשביל זה צריך לנהל דיון ציבורי פתוח ורחב. וזה פשוט לא מתקיים

  3. sukikl

    מאשימים את הפנסיונרים שהם לוקחים כסף מהחוסכים הצעירים אבל שוכחים שהפנסיונרים ימשיכו לסבסד את החוסכים על עלויות הכיסוי לאבדן כושר עבודה ומוות בשנים הבאות.
    כרגע הסבסוד שהפנסיונרים מסבסדים את החוסכים בעלויות של אבדן כושר עבודה גבוה פי כמה וכמה מהסבסוד של החוסכים לפנסיונרים החדשים.

  4. ‫נדב טסלר‬‎

    מאשימים את הפנסיונרים שהם לוקחים כסף מהחוסכים הצעירים אבל שוכחים שהפנסיונרים ימשיכו לסבסד את החוסכים על עלויות הכיסוי לאבדן כושר עבודה ומוות בשנים הבאות.
    כרגע הסבסוד שהפנסיונרים מסבסדים את החוסכים בעלויות של אבדן כושר עבודה גבוה פי כמה וכמה מהסבסוד של החוסכים לפנסיונרים החדשים.

  5. שאול א.

    אתה צודק נדב, רק שזו רזולוציה שלא רציתי להיכנס אליה כי בתכלס זה מספיק מסובך גם ככה. אבל אם כבר כתבת, אולי אתה רוצה להתראיין על זה און רקורד? אני מאוד אשמח

  6. דוד

    אם נניח לשניה את הטענה על הדרך שבה התקבלה ההחלטה (זה עיקר הפוסט, אני יודע) – נראה לי שההחלטה היא הרע במיעוטו. אני, בכל אופן, לא הצלחתי למצוא רעיון טוב יותר.
    ולגבי הדרך – אני מסכים, אבל השאלה מהי הדרך הטובה יותר. אני לא סומך על החלטות פוליטיקאים נבחרים, שלדעתי מחליטים דרך הפריזמה הצרה מאוד (בדרך כלל) של האינטרסים שלהם.
    אני מציע מנגנון שיחול על כל ההחלטות של גופים רבים במדינה כמו הממונה על הביטוח, הבנקים, ההגבלים, כמו גם רשות מקרקעי ישראל, ועוד עשרות גופים מקצועיים המקבלים החלטות המשפיעות על חיינו. כל טיוטת החלטה תפורסם באופן אלקטרוני באתר קבוע מראש, לתגובות הציבור תוך פרק זמן קובע (90 יום?). לאחר פרק זמן זה, הגוף המחליט יחויב להתייחס לכל ההצעות (לאו דווקא באופן פרטני) ולנמק מדוע קיבל את החלופה.
    הסנקציה כנגד אי-מילוי הוראות אלה – במקרה של עתירה כנגד החלטה שלגביה לא מולאו הוראות החוק הנ"ל, ישא הגוף המחליט בנטל השכנוע שהחלטתו היא הסבירה, מקצועית וכו' (ולא כרגיל – שבו העותר הוא שצריך לשכנע שהחלטת הרשות אינה סבירה).

  7. גל

    כאשר התחלתי לחסוך בתחילת דרכי בחרתי לפצל את ההפרשות בין קרן פנסיה לביטוח מנהלים בהתבסס על העובדה שקרן פנסיה בהגדרתה אינה מובטחת ( הממונה על הביטוח יכול לשנות את הכללים ) – לא נדרשתי למחקר מעמיק התנאים הוסברו לי בבירור

    למעשה הטיעון המובלע ( שאיתו אני לא מרגיש בנוח ) הוא שאין להפתיע את החוסכים לפני היציאה לפנסיה – אבל התנאים של קרנות הפנסיות הינם ידועים ( והיו ידועים אף בעבר )

  8. Uziel Levy

    ככה מציגים מידע מעוות ומטעה. אם הפניה גדלה ב 4% כל שנה ללא קשר לריבית במשק, איך היא נשארת 5,000 ש"ח אחרי 20 שנה?

  9. שאול א.

    עוזיאל – אני אסביר, ונדב מוזמן לתקן אותי אם אני טועה. ברגע הזה שקרן הפנסיה מחשבת מה תהיה הפנסיה החודשית שלך, היא עושה את זה על סמך ההנחה שהתשואה תהיה 4% לשנה. כלומר, שאם התשואה בסוף השנה היא בדיוק 4%, הפנסיה שלך לא תגדל. היא תגדל רק בשיעור המדד, כי הפנסיות צמודות למדד, כלומר 2% לשנה, וכך ערכה יישאר ריאלי (כלומר, 5,000 שקל בחודש ריאלי). קרנות פנסיה כמו מנורה מבטחים מנסות לעשות בדיוק את זה עבור הפנסיונרים שלהן – להשיג תשואה של 4% בדיוק, לא פחות ולא יותר, בשביל לשמור על הערך הריאלי של הכסף. לכן, אין כאן הטעיה.

  10. אלי שני

    לחוסכים שעכשיו לפני פרישה יש יתרון גדול כי הם נהנו מתשואות גבוהות מאד מ 2009. דווקא הצעירים הם אלו שבבעיה. כיום מי שיש לו פנסיה של 2500 ש"ח לחודש רמת החיים שלו יותר נמוכה ממי שיש לו פנסיה של 1000 ש"ח לחודש והוא מקבל השלמת הכנסה לקצבת הזקנה. עד כמה שזה נשמע מטורף בהרבה מקרים דווקא הפחתת הפנסיה תגדיל את רמת החיים של הזקנים.

  11. יובל

    בתור חוסך מבחינתי מדובר במהלך מצוין. המתכון בו הפנסיות מתנהלות כיום מרגיש ונשמע כמו שיטת פירמידה על חשבון החוסכים הצעירים. כפי שזה נראה כיום, כאשר יגיע תורנו לצאת לפנסיה בעוד 20 שנה כבר לא יהיה על מי להשען (כל הדור הצעיר זה פרילנסרים שלא חוסכים לפנסיה). מדוע לעכב החלטה כזו ולא לבצע אותה מייד? הרי התנאים של היוצאים לפנסיה כיום ימשכו למשך ה-30 שנה הקרובות. ראוי להקדים תרופה למכה ויפה שעה אחת קודם (מתנצל על שתי קלישאות במשפט אחד)

  12. זה שלא יודע לשאול

    שתי הפסקאות האחרונות הן כל הסיפור. כתבת נפלא. כאחד שעוסק ב"מוסדות" ואופן תפקודם אני מעלה לפניך את הנושא הבא- האם מישהו (הממשלה, הכנסת, או אולי הרגולטור בעצמו) טרחו להגדיר מהו תפקיד הרגולטור ואיך הוא צריך להתנהל? למשל ביחס לאגף שוק ההון – האם תפקידם לקבוע את המודל הפנסיוני? האם תפקידם לעסוק בעיקר בסגירת פערי מידע בין השחקנים השונים? האם תפקידם לעסוק בתחרותיות? לבצע בקרה על הגופים המפוקחים? האם הם מודדים את האפקטיביות וההשלכות של הפעולות שלהם מתישהו? המודל הפנסיוני עומד להשתנות פעם שלישית בעשרים שנה (פעם שלישית בעשרים שנה!!! – לגבי מודל שאמור ללוות אותנו שבעים שנה) האם נעשתה עבודת הסקת מסקנות מה לא היה נכון בפעמים הקודמות?

    כשאחד מהשניים וחצי אנשים שדיברת עליהם מתעוררים בבוקר – לפי מה הם מחליטים במה חשוב לטפל? לפי מה שבא להם? לפי מה שהמנהל שלהם מגדיר להם?

  13. harelprimack

    תודה על הפוסט, שאול. אני חושב שהכותרת טיפה מטעה, ומכוונת למקרה קיצון שבו הריביות תישארנה אפסיות על פני הרבה שנים. לעצם העניין, יש כאן בעיה אמיתית. כל מודל הפנסיה המודרני מבוסס על תשואה, שכן עצם ההפרשה לכשעצמה לא מספיקה לחיות את החיים שלאחר הפרישה. נזכור גם, ש ריבית זה בעצם גם מנגנון להעברת עושר, ולא יצירת יש מאין. כאשר הריבית אפסית, המודל נפגע – ומגלים עד כמה שהשמיכה קצרה. ואז יש כמה אפשרויות להשית את הנזק: עם הגימלאים עצמם (שיסתדרו עם מה שיש להם), על החוסכים בקרן שעדיין לא יצאו לגמלאות (ערבות הדדית), או על משלמי המיסים כולם (הטבות מס, אג"ח מיועדות, וכו'). כאמור, אין פיתרון קסם. אני חושב שהאופטימום מצוי בתמהיל של שלושת הגורמים: מנגנון התאמה מסויים של הגימלאות, ערבות הדדית מוגבלת, ואולי הכי חשוב – הקצאה מחדש של האג"ח המיועדות, אפילו ברמה של כולן לגימלאים בלבד, על מנת לספק רשת ביטחון לגימלאים. אנחנו ב"צדק פיננסי" כתבנו לאוצר (פעמיים), והצענו ועדה כזאת – זה הפיתרון הראוי בעינינו, שכן ועדה כזאת יכולה לבחון את הנושא בראייה רחבה ולא רק טכנית ברמה של חישוב מקדמי ההמרה. עד עתה האוצר לא נענה לבקשתנו, ממשיכים לנסות, ומתכננים קמפיין, עם אירגונים נוספים.

  14. סוחר סחור

    הפתרון הנכון הוא שוק אנונות. לא צריך להיות סבסוד כלל, ובטח לא של הצעירים. וגם לא של אג"ח מיועדות (סיפור אחר).

    כל אדם שפורש – יש לו בגיל 67 קופה עם כסף. הקופה הזו צריכה להשתחרר ושהוא יקנה מוצר אנונה מיצרני פנסיה כרצונו. הוא יוכל לקנות אנונה קבועה בסיכון 0. או אנונה משתנה החשופה חלקית לשוק שהתוחלת שלה גבוהה יותר, אך שיש בה סיכון.

    מה שבטח לא צריך לעשות הוא לעצום עיניים ולהניח שהריבית חסרת סיכון היא 4%. היא לא.

    מה שקורה היום זה פונזי. נגיד שוב – פונזי פונזי פונזי פונזי. זה לא סבסוד. יש פה פונזי על חשבון החוסכים הצעירים – וזה לא צודק, לא נכון, והפונזי הזה מתנהל על-פי הוראות האגף מ2009. וזו בושה. זה היה צריך להיות מתוקן כבר ב2009.

  15. Mely Lerman

    מתעלמים מהעיקר: אנשים חיים יותר. שיטת הפנסיה פשתה את הרגל. הייתה טובה מאוד בתקופת ביסמרק כאשר הפנסיה הייתה בגיל 85 ותוחלת החיים לא היית מגיע ל 50. הצעירים של היום יחיו מעל ל 100 שנים ואם לוקחים בחשבון את ההתפחויות הטכנולוגיות של הרפואה ושל תודעת הבריאות אי פשר באמת לצפות לאיזה גיל יגיעו. לחסוך 40 שנה ולחיות לנצח מהחיסכנות? צריך להחליף דיסקט.

  16. נאוה

    חייבים ליישם את השיטה של אלון ספונרו אחרת זה גזר דין מוות על הפנסיה !!!

  17. ערן אורון

    תודה על פוסט מעניין,
    מה בדבר אג"ח מיועדות? הן היו כאן. אני זוכר. ישנן עדיין, מדינות שם הן משמשות אחד הכלים בארגז. כן, OECD וכל זה.
    אג"ח מיועדות. מה דעתך?

להגיב זה מגניב