לוקיישן לוקיישן לוקיישן

בסוף הפוסט – בונוס למפתחים! שווה לקרוא עד הסוף! זה כדאי!

הבוקר פרסמתי בעיתון נתונים חדשים על מכונות המזל של מפעל הפיס. בתמצית: מלבד מנויי הפיס, הלוטו, החיש גד והצ׳אנס, למפעל הפיס יש גם מכונות מזל, ממש כמו בוגאס. הוא מפעיל 500 תחנות כאלה ברחבי ישראל, ב-150 תחנות שונות. קוראים לזה ״פיס פלייס״. ממש כמו בוגאס, המהמרים של הפיס נכנסים לחדר סגור, מתנתקים מאור היום ומהעולם החיצון, ומתחילים לגלגל את המספרים.
בעלי התחנה מגישים להם לעיתים קפה בחינם, נותנים להם את כל מה שהם צריכים, העיקר שימשיכו להמר. במפעל הפיס יגידו לכם שההימור מוגבל, משום שצריך להצטייד בכרטיס טעון מראש ב-50 שקל, וכי אפשר לרכוש רק 2 כרטיסים כאלה בכל רכישה. המגבלות התיאורטיות האלה אינן מפריעות למהמרים לאסוף אינספור כרטיסים כאלה, ולהפסיד פעמים רבות את כל כספם.


ֿ

העסק הזה הוא חתיכת בוננזה למפעל הפיס. מהמספרים המעודכנים שהצלחתי להשיג, המכונות האלה הכניסו למפעל הפיס בשנת 2015 סכום שיא של 602 מיליון שקל. ומאחר שאין שום הוצאות שיווק למכונות האלה (בחיים לא ראיתם פרסומת שלהן, נכון?), ומאחר שהפרסים קטנים מאוד, ולרוב המהמרים פשוט משתמשים בהם בשביל להמר שוב ושוב עד להפסד מוחלט של הכסף, יוצא שהמכונות האלה מאוד מאוד רווחיות למפעל הפיס. שיעור הרווחיות שלהן עומד על 85%, שזה שיעור הרווחיות הכי גבוה ששמעתי לאיזהשהו מוצר אי פעם (אולי חוץ מפופקורן בקולנוע).
בשורה התחתונה, בשנה שעברה הרווח של מפעל הפיס מהמכונות עמד על 517 מיליון שקל. מאחר שהרווח של המפעל כולו, מכל ההימורים שלו, עמד על 1.7 מיליארד שקל, יוצא שהרווח מהמכונות הוא יותר משליש מהרווח הכולל של מפעל הפיס.

למעשה, אם מסתכלים על האופן שבו הרווח של מפעל הפיס מתפלח לפי סוגי הגרלות, אפשר לראות שהנתח של המכונות גדול יותר מכל נתח אחר. יותר גדול מהלוטו, יותר גדול מהחיש גד, יותר גדול מהצ׳אנס ((הנתונים בתרשים הזה הם לשנת 2014, מאז הנתח של המכונות רק גדל):

זו גם הסיבה שהמכונות האלה הולכות להיות חתיכת קרב. כחלון ופקידי האוצר הבכירים רוצים לבטל אותן, ואילו מפעל הפיס מתנגד, בדיוק בגלל מה שכתבתי קודם. מה שכן, מהשיחות שקיימתי אני מבין שמפעל הפיס יהיה מוכן לצמצם את המכונות או להחליף אותן בתמורה לכך שיאפשרו לו לפעול בדיגיטל (באינטרנט, בסלולר וכו׳). וזה, אם יקרה, עשוי/עלול להיות חתיכת מקור רווח חדש (זה מאוד מאוד כדאי למפעל הפיס שכן הוא לא יצטרך לשלם 10% שהוא משלם כיום למפיצים והזכיינים שלו). ברקע גם ח״כית מירב מיכאלי מפעילה לחץ (אפקטיבי למדי, לטעמי) לבטל את המכונות האלה. בחודש הבא היא תקיים כנס ציבורי בעניין.


מאחר שכמה עיתונאים כבר עסקו בזה לא מעט לפני (למשל, מתן חודורוב בערוץ 10) השתדלתי לחדש ככל שיכולתי בידיעה שפרסמתי בעיתון. אבל כאן בבלוג הסטנדרטים נמוכים יותר, אז אני רוצה להתרכז במשהו טיפה אחר.
לא במספרים, אלה באיך לעזאזל הגענו למספרים, כלומר איך העסק הזה של המכונות הפך להיות רווחי כל כך? (גידול של יותר מ-250% בתוך פחות מעשור).

בעבר, מרכז המחקר של הכנסת בדק באופן כללי היכן ממוקמות התחנות האלה וגילה שחלק גדול מהן ממוקם ביישובים ברמה סוציו-אקונומית נמוכה יחסית (עשירון 5). העבודה המלאה של הכנסת נמצאת כאן.
מפעל הפיס, בתגובה, הסביר שזו בדיקה לא משקפת כי הפריסה הגיאוגרפית היא מה שחשוב ובלה בלה בלה.

לכן, רציתי לעשות משהו מעבר לזה. רציתי לבדוק כל תחנה ותחנה, את כל ה-150, ולראות בדיוק היכן ממוקמת כל אחת. היתה לי הרגשה שחשוב לספר את הסיפור הזה גם ברמת המיקרו, ולא רק ברמת המקרו.
מפעל הפיס מפרסם באתר שלו את הכתובות המדויקות של כל התחנות האלה. פניתי לאדם קריב מהסדנא לידע ציבורי, שעזר לי בזה. הוא כרה את הנתונים מאתר מפעל הפיס והמיר אותם לקובץ אקסל. את הקובץ הזה הכנסתי לגוגל פיוז׳ן טייבלס, והפכתי אותו למפה.
רוצים לראות איך זה נראה? בבקשה. בואו נתחיל בתל אביב. ככה נראית מפת תל אביב, כשתחנות הפיס פלייס ממוקמות עליה (יש הרבה הרבה יותר תחנות פיס רגילות מהנקודות האלה, מה שאתם רואים כאן הן רק תחנות שיש בהן מכונות מזל):

תחנה אחת בכל צפון תל אביב, ועוד עשר בדרום

תחנה אחת בכל צפון תל אביב, ועוד עשר בדרום

בתל אביב יש 16 תחנות של פיס פלייס עם מכונות מזל, מתוך 180 תחנות פיס בסך הכל ברחבי העיר.
בואו נתעלם לרגע מהנקודות במרכז העיר. המיקום שלהן עוד איכשהו הגיוני, כי באזורים האלה מסתובבים פשוט המון אנשים כל יום. תסתכלו לרגע על דרום תל אביב. מתוך 16 תחנות הפיס פלייס בתל אביב, 10 תחנות (כלומר, שני שלישים) מפוזרות בשכונות הכי חלשות של העיר. 2 נמצאות ברחוב לוינסקי שעל יד התחנה המרכזית הישנה של העיר (מהרחובות הנחשלים ביותר בתל אביב), שתיים בשכונת התקווה, אחת ביד אליהו, שתיים ביפו, ועוד שלוש לאורך דרך שלמה שבדרום העיר.
לעומת זאת , בכל צפון תל אביב יש רק תחנה אחת בלבד עם מכונות מזל.
איך אמר מישהו פעם? זו לא טעות, זו מדיניות.

בואו נעבור לעיר הבירה, ירושלים. ככה זה נראה על המפה:

התחנה הרווחית בישראל נמצאת על יד צומת פת

התחנה הרווחית בישראל נמצאת על יד צומת פת

בירושלים יש 15 תחנות עם מכונות מזל, מתוכן 2 בקטמונים (מהשכונות החלשות ביותר בעיר), שאחת מהן (ליד צומת פת) היא התחנה הרווחית ביותר של הפיס בכל המדינה. תחנה נוספת נמצאת בין שכונת הבוכרים לשכונת סנהדריה החרדית, שתיים ברחוב אגריפס על יד שוק מחנה יהודה (רחוב שמאכלס משפחות במצב סוציו-אקונומי נמוך מאוד) ועוד שלוש בסמוך להן, ועוד שתיים בשכונות הצפוניות פסגת זאב ונווה יעקב, כל אחת מהן נחשבת לשכונה ברמה סוציו-אקונומית נמוכה.
בשכונות רחבה, בקעה, טלביה, המושבת הגרמנית, המושבה היוונית, ארנונה או מצפה משואה הנחשבות לשכונות חזקות אין אפילו תחנה אחת כזו.
זו לא טעות, זו מדיניות.

בואו נעבור לפתח תקווה. גדלתי בפתח תקווה כך שאני מכיר אותה היטב ולכן קל לי לעשות את הניתוח הזה. הנה המפה:
תחנות פיס פלייס פתח תקווה

בפתח תקווה יש חמש תחנות כאלה, כולן ממוקמות בשכונות גרועות מבחינה סוציואקונומית, מתוכן שלוש ממש במרכז העיר, לא הרחק מהשוק העירוני ועוד אחת מול תחנה מרכזית, מהאזורים הקשים ביותר בעיר. באף אחד מהשכונות הטובות של העיר (כפר גנים, אם המושבות וכו׳) אין אפילו מכונת מזל אחת.
זו לא טעות, זו מדיניות.

ואם תעברו על מפת ישראל כולה, זה ממשיך וממשיך:

בנצרת עילית, עיר שבה 40% מהעובדים משתכרים עד שכר המינימום, יש שתי תחנות שמפעילות מכונות מזל. בנצרת הסמוכה, שבה התושבים משתכרים אפילו פחות, יש 4 תחנות עם מכונות כאלה. לא הרחק משם, בעפולה, עיר שבה השכר הממוצע הוא 6,800 שקל, יש 6 תחנות שמפעילות מכונות מזל של מפעל הפיס. מזרחה משם, בנהריה, יש שתי תחנות עם מכונות מזל. גם בקרית שמונה יש אחת, וכך גם גם באום אל פאחם, גם בכפר קרע, בטבריה, בכרמיאל ובמעלות תרשיחא. גם אזור הקריות משופע בתחנות. גם בערד יש תחנה. גם בדימונה. גם באופקים. גם בנתיבות.
גם שלוש התחנות עם מכונות המזל שנמצאות בראשון לציון, ממקומות שלושתן בשכונות העניות ביותר של ראשון במזרח העיר, בזמן שבמערב העיר, האזור החדש שבו תושבים ברמה סוציו-אקונומית גבוהה יותר, אין אפילו תחנה אחת עם מכונות מזל.
גם שלוש מתוך ארבע התחנות שמפעילות מכונות מזל באשדוד נמצאות ברבעים החלשים יותר של העיר (שתיים ברובע א ועוד אחת ברובע ד). באשקלון, כל ארבע התחנות שמפעילות מכונות מזל נמצאות בחלקים הפחות טובים של העיר (בבית זולוטוב במרכז נפתי ועוד שתיים בדרום מזרח העיר).
זו לא טעות, זו מדיניות.


באחד המסמכים הפנימיים של הפיס שהצלחנו לשים עליהם ידינו במסגרת העבודה על התחקיר, סמנכ״ל הכספים של מפעל הפיס דב קרומר מצוטט כאומר שהמפעל השקיע 50 מיליון שקל במכונות המזל, והוא הצליח להחזיר את ההשקעה בתוך חודשיים.
בשביל להגיע להחזר השקעה מדהים כל כך – 50 מיליון שקל שחוזרים בתוך חודשיים – מישהו היה צריך לחשוב היטב היכן למקם את מכונות המזל האלה, ואמנם כך קרה. מי שקובע היכן למקם את התחנות הוא לא מפעל הפיס עצמו אלא המפיצים האזוריים של מפעל הפיס, שנהנים מעמלות של 1.5% ממחזור המכירות בכל האזור שלהם.
יחד עם בעלי התחנות, שמקבלים 10% מהמכירות במכונות המזל, מפעל הפיס בעצם נותן להם תמריץ כלכלי מובהק להציב את התחנות באזורים שבהם הביקוש להם יהיה הגבוה יותר, כלומר באזורים נחשלים במיוחד מבחינה סוציו-אקונומית.
אגב, הפיס מכריח את בעלי התחנות האלה להפעיל אותן לפחות 15 שעות ברציפות בכל יום, והכי מאוחר שהוא מרשה לפתוח כל תחנה כזו הוא בשעה 11:00. כלומר, שאם בעל תחנה פותח אותה ב-09:00 בבוקר, מכונות המזל יהיו זמינות למהמרים עד לחצות בלילה, לפחות.


והנה הבונוס למפתחים שהבטחתי בהתחלה:
בשביל לעשות בדיקה מדעית ומלאה ומדויקת יותר, צריך להצליב את מיקומי התחנות של מפעל הפיס יחד עם הסיווג הסוציו-אקונומי של השכונות בערים הגדולות שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת.
אין לי מושג טכני איך עושים דבר כזה, ואיך שמים את הכל על מפה יפה. אז אם יש מפתחים שבא להם לעשות את זה, ולהראות בדיוק נמרץ איך תחנות הפיס פלייס עם מכונות המזל ממוקמות באורח פלא רובן ככולן בשכונות הכי פחות טובות בישראל, אני מאוד אשמח אם תיקחו את האתגר הזה על עצמכם. אשמח לעזור כמובן בכל דרך שאני יכול.

את החומר של הלמ״ס (סיווג סוציואקונומי של שכונות) אפשר להוריד מפה (והנה עוד אחד, לא זוכר מה ההבדל ביניהם)
והנה לינק לאקסל ובו המיפוי המלא של תחנות הפיס פלייס

תגובות

  1. דגן

    אגב "לא טעות – מדיניות": חוק רישוי עסקים מאפשר לעיריה לקבוע איפה מותר למקם עסקים של משחקים אלקטרוניים, ובכללם המכונות הללו. המפה של ת"א זמינה באתר ה-GIS שלהם (https://gisn.tel-aviv.gov.il/iview2js/index.aspx, תחת "התראות ומדיניות – מדיניות משחקים אלקטרוניים"). תיראה באיזה אזורים העירייה חושבת שמותר להקים מתחמים של משחקים אלקטרוניים ובאיזה לא; צפון ת"א ריקה מאזורים אפשריים, ומנגד יפו ושכונת התקווה הם ממש בסדר, כמו גם התחנה המרכזית החדשה, אלנבי, המסגר והנמל (וגם אבן גבירול).

  2. עודד

    שאול, האקסלים של הדירוג הסוציואקונומי מאוד קשים לעבודה (המיקום לפי שמות רחובות ושכונות ולא נ"צ). יש נתוני הכנסה ממפקד 2008 באתר arcgis שקל לעשות עליהם שאילתת SQL. (אוכל לכתוב הוראות מדויקות כשיהיו לי כמה דקות מול מחשב)

    בכל אופן אם מישהו כבר עשה geocoding והוסיף נ"צ לרשימת הכתובות של מכונות ההימורים, נא לשתף…

  3. סוחר סחור

    בכדי להמר ב"מכונת מזל" (ובפרט באופן שיטתי עד לסיום הכרטיסים) בו יש house-edge לבית – ובמקרה הזה משמעותי מאוד (בפרט – כי מפעל הפיס משלם 11.5% עמלות למפיצים על המכירות ברוטו – כבר edge מטורף, ויש edge גבוה מזה בגכדי שגם הפיס יקח משהו ולא רק המפיצים – אז סביר שedge של 20%-30%-40%)…… בכדי לעשות את זה – אתה צריך להיות אדיוט.

    אדיוטים הם לא עשירים. הם גם לא מסודרים. לרוב הם עניים שאולי גם שורפים כסף על אלכוהול וסיגריות.

    מפעל הפיס לא שם את המכונות הללו ברמת-אביב-ג או בבלי – פשוט כי מפעל הפיס מבין שאין שם ביקוש (מלבד אולי עובדים זרים במשק בית וכדומה).

    —-

    במאמר מוסגר – חבל מאוד שמי שרוצה להמר (ורצוי שיהיה אפשר להמר) מהמר במקומות עם house-edge מוטה כל-כך לרעתו. יש דרכים הרבה יותר טובות. למשל – אפשר לקנות אופציות מעו"ף (בכסף, או מחוץ לכסף – תלוי איזה payout רוצים) – הhouse-edge שם נמוך בהרבה (למעשה – הוא הbid-ask spread) – ממש מזערי.

  4. אריאל

    פה מאוד, מפעל-הפיס באמת עשה בשכל שהוא עבד בשיתוף-פעולה עם המפיצים האזוריים בכל עיר ועיר.

  5. אסף

    הימורים בבורסה לא זמינים לקהל הרחב, מכמה סיבות: יש רגולציה שמגינה עליהם בכל מיני דרכים, צריך סכום כסף התחלתי כדי להכנס למשחק, צריך להבין משהו, במשהו, וצריך לדעת לדבר עברית או אנגלית טובה.
    כל אלה לא חלים על אדם מזדמן ברח' לוינסקי.

  6. יאנה

    הסתכלתי על ראשל"צ, שתיים מתוך שלושת התחנות כלל לא נמצאות במזרח.

    אחת ברוטשילד, המרכז של המרכז ואחת באברמוביץ' שכונה לא ענייה ולא עשירה.

  7. רועי

    עוד שאלה ששוה לבחון בכל הנוגע למיקומי התחנות , הוא המתאם בין הדוכנים לבין מקומות בהם נמצאים אנשים עם כסף מזומן. הכוונה, כמה דוכני פיס נמצאים ליד בנקים, סניפי דואר ,סניפים של ביטוח לאומי וכיוב'.
    אוכלוסיות חלשות נושאות עליהן באופן ממוצע יותר כסף מזומן, עובדים פחות עם אשראי והעברות בנקאיות.

    אם למישהו בא לבחון מה המתאם בין שני המקומות האלה במסגרת אותה משימת תכנות והצלבת נתונים

    בכל אופן עבודה מאוד חשובה, קרטל הימורים בחסות המדינה שמהווה מס על שכבות חלשות.

  8. 50stuck

    מבדיקת הנתונים נראה לי שדווקא אין קורלציה כזו (וגם אם הייתה – היא לא הייתה מעידה על מדיניות שכזו).
    מכל מקום, נראה לי כמו נושא חשוב שצריך לנהל עליו דיון ציבורי.

    https://drorguldin.wordpress.com/2016/05/21/%D7%9C%D7%90-%D7%A8%D7%A7-%D7%A9%D7%96%D7%95-%D7%9C%D7%90-%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%96%D7%95-%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95-%D7%9C%D7%90-%D7%98%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%AA%D7%92/

  9. סמי

    נשאר עכשיו רק לבנות מפה של כל מתקני הספורט והמתנס"ים שנבנים בכספי הפיס ולראות איזה חתכי אוכלוסיה נהנים מהכספים. לא אופתע אם יתברר שחלק גדול מהכספים מוזרם לרמת אביב וצפון תל אביב

  10. טוביה

    דרוש תיקון במאמר:

    "בנצרת עילית, עיר שבה 40% מהעובדים משתכרים עד שכר המינימום, יש שתי תחנות שמפעילות מכונות מזל. בנצרת הסמוכה, שבה התושבים משתכרים אפילו פחות, יש 4 תחנות עם מכונות כאלה"

    מבט קצר במפה מגלה שבנצרת עלית ישנן ארבע תחנות ובנצרת אחת.

  11. פינגבאק: פינת התגובה ה(לא כל כך) מהירה – שאול אמסטרדמסקי | עם גרגר של מלח

  12. stg

    זה פשוט בושה וחרפה מה שמפעל הפיס עושה, הוא שם מכונות מזל לחסרי המזל, הוא עושה את הכסף שלו מאנשים קשיי יום, יש כאלה שיגידו שזה בעיה שלהם שהם בולכים וממלאים לוטו, צ'אנס וכל שאר הבולשיט הזה, אבל האם הם באמת אשמים? האם זה באמת בעיה שלהם? הם שמים לאדם קשה יום מכונת מזל מול הפרצוף, מפתה אותו בזה שהוא יוכל להיות מיליונר או אולי לזכות בכמה עשרות אלפי שקלים, זה תרגיל פסיכולוגי מסריח ביותר!!!

להגיב זה מגניב