זה רק הכסף שלנו, למה שנדע? | הערת שוליים על סיפור ספינות חיל הים והגז

רגע, איך בעצם אמורים לרכוש צוללות? או ספינות לחיל הים? או מגפיים לחיילים במוצבים בצפון?
מאחורי הסיפור המרכזי של הצוללות – המשולש של הון, שלטון ודוד שמרון – מסתתר סיפור נוסף. איך בדיוק עובד תהליך הרכש בצה"ל ומשרד הביטחון. איך בדיוק עובד התהליך שבקצה אחד שלו כספי המסים שלנו, ובקצה השני נרכשות שלוש או שש או תשע צוללות מגרמניה. איך בדיוק זה עובד. אז בשביל להציץ פנימה, הנה איך שזה עבד בתהליך רכישת ספינות סיור חדשות לחיל הים בשביל להגן על המים הכלכליים של ישראל (כלומר, שדות הגז), שגם הן קשורות לסיפור הצוללות הגרמניות.

הסיפור הזה התחיל אי שם ב-2012, אחרי גילוי מאגר הגז לוויתן. חיל הים וצה"ל קפצו על גילוי המאגר כמוצאי שלל רב וגיבשו עבודת מטה שהגדירה את צרכי חיל הים בציוד חדש – ספינות סיור – בשביל להגן על המים הכלכליים. בעיקרון, מאותה שנה, כל רכש הוא מעבר ל-300 מיליון שקל מחייב את החלטת הממשלה (או ליתר דיוק, את החלטת ועדת השרים להצטיידות בראשות ראש הממשלה).

הואיל ושרי הממשלה לא באמת יודעים מה לעשות עם בקשות הרכש האלה, ואין להם שום כלים בשביל לדעת אם הצרכים האלה מנופחים (מבחינה מבצעית או תקציבית), מי שאמור לרכז את עבודת המטה האזרחית בנושא היא המועצה לביטחון לאומי – המל"ל.
ואמנם, במהלך 2014 נערכו דיונים מקדימים במועצה לביטחון לאומי, עם נציגי צה"ל ומערכת הביטחון מצד אחד ונציגי משרד האוצר מצד שני. במשרד האוצר, לא תופתעו, התנגדו לרכש הספינות האלה. או ליתר דיוק, כפי שנמסר לי ממשרד האוצר באופן רשמי בימים האחרונים, הם סברו שאם צה"ל רוצה לרכוש ספינות חדשות לחיל הים הוא מוזמן לעשות זאת מתקציבו שלו – כלומר על ידי רה-ארגון של סדרי העדיפויות במסגרת התקציב הקיים – ולא לדרוש על כך תוספת.

חחח.

אגב, מי שניהל את הדיונים האלה במל"ל הוא תא"ל במיל' אבריאל בר יוסף, שחשוד כיום כי לקח שוחד וקידם עניינים זרים בדיונים של ועדת צמח על משק הגז. (תודה לקוראת אור-לי ברלב על התיקון).

במאי 2015 משרד הביטחון הודיע חגיגית על הטקס לחתימת החוזה מול הגרמנים לרכישת הספינות האלה. הנה, עיניכם הרואות, יש אפילו תמונה:

היקף העסקה נאמד בכ-430 מיליון אירו. חתימת ההסכם צילום: אריאל חרמוני

היקף העסקה נאמד בכ-430 מיליון אירו. חתימת ההסכם
צילום: אריאל חרמוני

אז חיל הים קנה 4 ספינות, בעלות כוללת של 430 מיליון יורו. מתוכם, ממשלת גרמניה נתנה לישראל מתנה של 115 מיליון יורו, כלומר שנשאר לנו לשם רק 315 מיליון יורו, שהם פחות או יותר 1.5 מיליארד שקל.

אה-מה-מה, מיליארד וחצי שקל הם המון כסף. איך אפשר לקבל החלטה בעלות כזו חרף התנגדות משרד האוצר? איך מנפנפים את המעצבנים האלה מאגף התקציבים? מהנדסים פיתרון חוץ תקציבי. עדות לכך אפשר למצוא בפסקה האחרונה, האחרונה ממש, של ההודעה החגיגית של משרד הביטחון. הנה זה בשפה שלהם:

עסקת "מים כלכליים" תמומן מתקציב ייעודי נפרד מתקציב הביטחון, שאישרה הממשלה. את המעטפת המימונית לעסקה יעניק בנק דיסקונט, שזכה בהליך תחרותי בינלאומי שקיים אגף הכספים, ובו התמודדו שלושה בנקים אירופאיים וחמישה בנקים ישראליים.

מה זה בדיוק "תקציב ייעודי נפרד מתקציב הביטחון", אתם שואלים? מה זה בדיוק "מעטפת מימונית", אתם תוהים? התהייה במקום. מה שקרה פה הוא אירוע נדיר למדי – משרד הביטחון לקח הלוואה. הוא לקח הלוואה בשביל לפרוס את העלות של העסקה הזו, בשביל שלא תהיה בעיה תקציבית, וכך אנשי אגף התקציבים לא יוכלו להגיד מילה ולא יוכלו להתנגד לעסקה. לא משנה שמשרד הביטחון הוא לא בדיוק איזו חברה עסקית שיכולה לקחת הלוואה, להשקיע אותה בפיתוח וצמיחת העסק ולהחזיר את ההלוואה בעתיד מפירות הצמיחה הזו – משרד הביטחון הוא לא פירמה עסקית והוא לא צומח לשום מקום, יש לו תקציב שנתי והוא עובד על פיו.

במשרד הביטחון פשוט פרצו את המסגרת הזו. ככה, פשוט ככה, בחסות היצירתיות של אגף החשבת הכללית במשרד האוצר.

כשההודעה הזו יצאה פניתי מיד למשרד הביטחון בדרישה לקבל את תנאי ההלוואה. תהיתי, למשל, כמה ריבית אנחנו משלמים על ההלוואה הזו, מה הפריסה לתשלומים, וכל מידע שאני יכול לקבל. במשרד הביטחון השיבו שלא ישיבו. אז הגשתי בקשת חופש מידע, באמצעות התנועה לחופש המידע.

כעבור ארבעה חודשים הגיעה תשובה רשמית ממחלקת חופש המידע במשרד הביטחון. הם השיבו לנו בשלילה – הם לא ימסרו לנו את המידע על תנאי העסקה. הנימוק שלהם היה מפתיע במיוחד. הנה ציטוט מתוך התשובה שלהם:

הסכמי המימון המבוקשים הם מסמכים פיננסיים אשר הצדדים להם הינם מוסדות פיננסיים בארץ ובחו"ל. הסכמים אלה מצוים במשרד הביטחון, ואולם המשרד אינו צד להם.

רגע, מה?

אז כן, מסתבר שמשרד הביטחון כלל לא היה צד להסכם הפיננסי, לקונץ פטנט הזה שאפשר לפרוץ את מסגרת התקציב ולהביא כסף מהירח בשביל לממן את עסקת הספינות האלה. אז אם משרד הביטחון שקנה את הספינות הוא לא צד לעניין, מי לעזאזל כן צד לעניין? בנק דיסקונט פה בישראל שלמעשה מלווה את הכסף למספנה שמייצרת את הספינות, או משהו כזה. תקציב הביטחון – אם אני מבין נכון, כי בתכל'ס מעולם לא קיבלתי על זה תשובה – משלם בחזרה לבנק דיסקונט את הכסף בתשלומים. כמה תשלומים? מה הריבית? קדחת, לא תדעו. לא בחופש המידע ולא בכלל.

אז זהו, זו היתה רק הערת שוליים לסיפור הגדול של הצוללות בשביל להזכיר שתהליכי הרכש הגדולים ביותר והיקרים ביותר של צבא ההגנה ומערכת הביטחון לא תמיד עובדים כמו שאתם חושבים, לא בפן המבצעי, לא בפן הניהולי, וגם לא בפן המימוני. הערת שוליים קטנה, קטנטנה ממש, על איך הגנרלים והגנרלים במיל' יכולים לכופף איזה חוקים שהם רוצים כשהם מפעילים את תקציב הביטחון, ואתם לעולם לא תדעו.

ובעצם, למה שתדעו? זה כולה כספי המסים שלכם.

תגובות

  1. ברלין

    תהפוך את הכתבה למונולוג מצולם.
    קל יותר היום לעבד מידע (הכרחי) באופן חזותי

  2. דרור ש.

    תודה, שאול.

    ברלין, חלקנו – כלומר אני – חושבים בדיוק ההפך: מווידאו אני מתעלם, טקסט הוא קל.

  3. יונתן אורן

    שאול
    ביוונית קוראים לזה "חשבונאות יצירתית"
    וזה כזכור נגמר בקריסת המשק היווני והשתעבדותו לגרמניה לשנים הרבה.
    אם מה שגילת כאן הוא קצה הקרחון הרי שבקרוב המספנה הגרמנית לא רק תבנה את הספינות אלא תהיה חלק מהבעלים של שדות הגז. אללי

  4. Yahel Zamir

    עוד היבט הוא, שזו בעצם הגדלה של החוב הלאומי. עלינו לחשוד שזו לא הפעם היחידה או הראשונה שזה נעשה, כך שמתברר שלמדינה יש חוב גבוה ממה שחשבנו, כולל הוצאות המימון שלו. נראה נושא שמבקר המדינה צריך לתת לו תשומת לב.

  5. מ. יונתן

    שאלת תם: מאיפה יגיע תקציב התחזוקה של הספינות הללו? הרי אם מדובר בעסקה בין בנק דיסקונט לגרמנים, מישהו מהם אמור לשאת בעלויות, לא? אולי נקבל טלרים של הבנק בתור חיילי הפטרול?

  6. ישי

    לא הבנתי
    אם משרד הביטחון הוא זה שמחזיר את ההלוואה
    אז משרד הביטחון הוא כן צד
    או שותף
    או איך שלא תקרא לזה
    זתומרת כן חייב בגילוי
    לא?

  7. baruch tepper

    היכן היה החשב הכללי????האם משרד הבטחון לא מצוי בתחום אחריותו?? או שזאת מדינה אחרת???

  8. avshalombz

    הטריק של מימון באשראי חיצוני הוא לא חידוש (או לפחות לא חידוש מוחלט). עשו אותו כבר ב-2012 עם הרכש של מטוסי אימון חדשים מאיטליה (https://observpost.wordpress.com/2012/07/25/cuts/), ועכשיו כשמתמקדים בזה, גם שם זה היה מלווה בהפרטה חלקית של התחזוקה, לחברה משותפת של אלביט והתעשיה האווירית.

  9. Orel Haik

    חברת questra world

    הסבר ורקע כללי:

    מה זה קווסטרה ומה זה AGAM:

    קווסטרה היא חברה שמפעילה תכנית שותפים שיש לה בלעדיות על שיווק חברת Atalantic Global Asset Management AGAM.
    חברת AGAM הינה בית השקעות שמרכז הפעילות שלו בספרד ויש לו 18 סוכנויות בעולם. בית ההשקעות מתמחה במספר תחומים עיקריים:
    -מחזור הלוואות – חברות שרוצות למחזר ולשפר את תנאי ההלוואה שלהם.
    -רכישת מניות IPO – מניות IPO אלה מניות שמוצעות לבתי השקעות כשחברה יוצאת להנפקה בבורסה, לפני שהמניות מוצעות לציבור הרחב. אחת החברות המפורסמות ביותר שנקשר עם AGAM  היא FaceBOOK.
    -השקעה בפרויקטי נדל"ן
    -מסחר בשווקים בורסאיים בכל העולם.

    איך מרוויחים פה כסף
    ?

    לכל מי שנרשם, ממלא את הפרטים ומאשר את כתובת המייל שלו במערכת נפתחת הזכות להשקיע באמצעות חברת AGAM  באחת מחבילות ההשקעה. חבילות ההשקעה נעות בסכומים שבין 90 יורו לחצי מיליון יורו, אין מגבלה על כמות הפעמים שניתן להשקיע בכל חבילה. התשואה השבועית של כל חבילה נעה בין 4 ל 6 אחוזים בשבוע (בהתאם למחיר החבילה) ומשולמת אחת לשבוע ביום שישי (סוף השבוע בחו"ל). התכניות פועלות מיום שני עד יום שישי ולכן כל מי שיקנה חבילה במהלך השבוע, יראה תחילת פעילות שלה מיום שני הקרוב. זוהי ההכנסה הפסיבית המובטחת ללא קשר של צירוף אנשים!

    תכנית השותפים של קווסטרה:

    אופציה נוספת להרוויח הינה תכנית שותפים מושתתת על מערך של דרגות , (מפורטות בתמונות המצורפות) כאן אסביר את הדרגות הראשונות:
    newcomer- זו הדרגה הראשונה של כל מצטרף שרכש חבילה אחת, בדרגה זו נקבל 5% עמלה על כל קניית חבילה של מצורף שלנו.

    bronze –  זו הדרגה השנייה שאליה מגיעים כאשר הסכום שסך כל המצורפים שלכם השקיעו הגיע ל3000 יורו ומעלה(זה כולל את כל הרשת שלכם). בשלב זה תרוויחו 7% עמלה על כל קניית חבילה של מצורף שלכם. וכאן נכנסת למשחק עוד הכנסה פסיבית שכן אם מצורף שלכם צירף גם הוא מישהו אזי הוא מרוויח 5 אחוז ואתם את ההשלמה ל7 אחוז , קרי 2 אחוז.

    silver – זו הדרגה השלישית שאליה מגיעים כאשר הסכום שסך כל המצורפים שלכם השקיעו הגיע ל25,000 יורו (זה כולל את כל הרשת שלכם).בשלב זה תרוויחו 9% על כל צירוף , ובנוסף תקבלו בונוס חד פעמי של 1000 יורו.

    סה"כ ישנן 11 דרגות שמפורטות בתמונות המצורפות , רק אציין שדרגות 6 ומעלה הינם דרגות דירקטורים , בדרגות אלו אתם תוזמנו למשרדי החברה בספרד בכדי לחתום על חוזה דירקטור!

    איך מעבירים ומושכים כסף?
    כדי להפקיד כסף לתכנית ניתן להשתמש בכמה גישות:
    העברה פנימית – פונים אל משתתף בתכנית שיש לו כסף זמין בחשבון ומבקשים העברה פנימית. העברה פנימית פטורה מריבית כלשהי ומתבצעת מיידית.

    העברת ביטקוין – ניתן להעביר ביטקוין לקווסטרה. כדי לרכוש ביטקוין ניתן לפנות לצ'יינג' או לאתר מכירה וקניה. להעברות ביטקוין לוקח בין 10 דקות ל 24 שעות להתקבל במערכת.

    הפקדה באמצעות Advanced Cash – ארנק אלקטרוני די נפוץ. העברה מארנק זה היא מיידית. העברה בנקאית – לסכומים של 5000 יורו ומעלה ורק למשתמשים שעברו תהליך אישור.
    כדי למשוך כספים משתמשים בדיוק באותן השיטות שפירטתי בשיטות ההפקדה. משיכת כספים למשקיעים בדרגה 1 מתבצעת תוך 3-7 ימי עסקים. משיכת כספים של דרגות גבוהות יותר תוך 1-3 ימי עסקים. בכל מקרה, זה עובד פשוט לפי תור.

    יש לציין שעל כל בונוס שנכנס המערכת שולחת לנו SMS אונליין וכל הסכומים הינם ביורו (מצורפת תמונה)

    לינק להצטרפות לתכנית :

    https://private.atlanticgam.es/#/sign-up/partner=P09201482452013

    לפרטים נוספים שאלות והדרכה מוזמנים לפנות אלי בפרטי :)0544804222

להגיב זה מגניב