אחת ולתמיד, הסיפור מאחורי המקדם "המובטח" של ביטוחי המנהלים

השבוע פרסמתי איזה קטע קצר במהדורת החדשות שלנו, שהתפרסם גם בפייסבוק בגרסה נטולת עניבה, שהראה מה ההבדל בין ההשפעה של דמי הניהול בביטוחי המנהלים לבין בקרנות הפנסיה.

כמו תמיד כשאני עושה משהו מהסוג הזה, צי של סוכני ביטוח משמיץ אותי בתגובות. הנה דוגמא:

בתוך שלל הטענות של סוכני הביטוח (אי אפשר להתייחס לכולן בפוסט אחד, זה פשוט לא ייגמר) לסוכני הביטוח טענה עיקרית אחת (אני שם בצד את הטענה של "למה אתה לא מציג את כל התמונה?" כי התשובה לזה פשוטה: יש לי דקה וחצי בחדשות, לא משנה מה אעשה לא אצליח להציג את התמונה המלאה, בשביל זה כתבתי עשרות אלפי מלים על הנושא הזה בשנים האחרונות, תודה"):

אבל בביטוחי המנהלים אתה מקבל מקדם מובטח!

אז הנה, לטובת כל מי שיש להם ביטוחי מנהלים ולא יודעים למי להאמין, בואו נתמודד עם הטענה הזו אחת ולתמיד. שימו לב, אני מדבר בעיקר על ביטוחי מנהלים שחברות הביטוח התחילו למכור אחרי 2001. אם כי את אותה בדיקה בדיוק אפשר לעשות גם לביטוחי מנהלים קדומים יותר.

כשאתם חוסכים לפנסיה, לא משנה באיזו צורה, אתם עושים עסקה מול גוף הפנסיה שלכם: אתם תשלמו לחברה דמי ניהול, והם יחסכו לכם את הכסף, ישקיעו אותו בבורסה בניסיון להגדיל אותו, וכשתגיעו לגיל שבו תפסיקו לעבוד, גוף הפנסיה ייקח את הסכום שצברתם, יעשה איזה חישוב, ויתחיל לשלם לכם פנסיה חודשית. באיזה גובה? זה לא ידוע, וזה תלוי בהמון גורמים שמשתנים לאורך הזמן, ולכן אף אחד לא יודע מראש.

החישוב הקטן הזה שנעשה ביום שאתם פורשים, זה הסיפור הכי חשוב של הפוסט הזה. זה הלב של האותיות הקטנות. החישוב הוא בעצם שבר פשוט: במונה סכום הכסף שהצלחתם לחסוך. במכנה: מספר שנקרא המקדם. אם, למשל, הצלחתם לחסוך מיליון שקל, והמקדם הוא 200, המשמעות היא פנסיה חודשית של 5,000 שקל. ומאחר שמדובר בשבר פשוט, אנחנו גם יודעים מה יקרה לפנסיה החודשית שלנו אם המונה יגדל (כלומר, אם נחסוך יותר כסף, הפנסיה שלנו תהיה גבוהה יותר), או מה יקרה אם המכנה יגדל (הפנסיה החודשית שלנו תתכווץ).

המספר שנמצא במכנה, המקדם, נקבע על בסיס שני פרמטרים, ששניהם בעצמם צפויים לשינויים: תוחלת החיים הצפויה שלכם – תוך כמה זמן אתם צפויים למות מהרגע שאתם יוצאים לפנסיה – והריבית. ומאחר שכולנו יודעים שתוחלת החיים נמצאת במגמת עליה, אנחנו פוחדים שביום שנגיע לגיל פרישה, תוחלת החיים תהיה גבוהה מהתחזית הנוכחית, כלומר שהמקדם יהיה גבוה יותר, ולכן הפנסיה שלנו תתכווץ. וזה בדיוק הפחד שביטוחי המנהלים מנסים לענות עליו.

כשאתם קונים ביטוח מנהלים אומרים לכם – אל תפחדו. אנחנו נבטיח לכם את המכנה. נניח שאתם עכשיו בני 24 ונכנסתם לשוק העבודה, ואתם יושבים מול סוכן הביטוח, והוא אומר לכם – בשביל מה לקחת סיכון? אין לכם דרך לדעת מה יהיה המקדם שלכם בקרן פנסיה כשתגיעו לגיל הפרישה. במקום להמר, תקנו עכשיו ביטוח מנהלים, כי אני מבטיח לכם שהמקדם יהיה 200 (או כל מספר אחר), ולכן הדבר היחידי שאתם צריכים לדאוג לו הוא להגדיל כמה שיותר את המספר שמופיע במונה, כלומר לחסוך כמה שיותר כסף.

לכאורה, פיצוץ. אחלה עסקה, לא? בפועל, meh.

שימו לב למה: ההבטחה הזו של ביטוחי המנהלים לא באה בחינם. היא עסק מאוד מאוד יקר. כמה יקר? ממש ממש ממש יקר. ובאופן ספציפי, העלות של ביטוחי המנהלים יכולה להגיע בקלות לפי שלושה-ארבעה לעומת העלות של החיסכון בקרן פנסיה. אותם ביטוחי מנהלים שאני מדבר עליהם בפוסט הזה, אלה שהתחילו למכור אותם אחרי 2001, באו בדמי ניהול יקרים מאוד, שהלכו וירדו בהדרגה עם השנים. למשל, אחרי 2004 התחילו למכור ביטוחים שבשנות החיסכון הראשונות שילמתם 13% על כל הפקדה חודשית (כן, 13%. זו לא טעות), ועוד 1.4% על סך החיסכון שצברתם. בהדרגה, ממש בהדרגה, האחוזים האלה פחתו. באמצע תקופת החיסכון אתם משלמים בערך 5% על כל הפקדה חודשית (אתם מבינים שזה עדיין המון, כן?) ועוד 1.2% על סך החיסכון המצטבר. בסופו של דבר, אחרי הרבה שנות חיסכון, האחוזים האלה יורדים ל-3% מכל הפקדה חודשית ועוד 0.7% מסך החיסכון המצטבר. המספרים האלה, הנמוכים, אלה שתשלמו אחרי הרבה מאוד שנות חיסכון, זה עדיין מחיר הרבה יותר גבוה מאשר דמי הניהול שתשלמו בקרן פנסיה (למעשה, זה יותר מהמקסימום שמותר לקרן הפנסיה לגבות מכם). פה אפשר לראות הרבה מאוד דוגמאות למי שמעוניין.

למה אני מתעקש על העניין הזה של דמי הניהול והפער בין ביטוחי המנהלים לבין קרנות הפנסיה? כי דמי הניהול הממש ממש ממש יקרים האלה מפריעים לכם לחסוך כסף. מאחר שדמי הניהול הם % מתוך הכסף שאתם חוסכים וצוברים בחיסכון, ככל שתשלמו יותר דמי ניהול, כך החיסכון שלכם יהיה קטן יותר, וכך הוא יתקשה לגדול בבורסה. דמי הניהול מפריעים לכם להגדיל את המספר שבמונה. ומאחר שהפנסיה החודשית שלכם תלויה מאוד במונה – כי קניתם מחברת הביטוח קיבוע של המספר במכנה – המשמעות היא שהסכום החודשית שתקבלו מביטוח המנהלים יהיה קטן יותר מאשר מקרן פנסיה. כמה קטן יותר? זה יכול להגיע לפער של 2,000 שקל בחודש.

עזבו, אל תאמינו לי, אני רק עיתונאי. תקראו את החישוב של נדב טסלר שנמצא פה. נדב הוא אחד המומחים הגדולים והמדויקים ביותר לכל מה שקשור לעולם הפנסיה בישראל. הוא עובד בקרן הפנסיה מנורה מבטחים (לכל מי שמתעניין בנושא, הבלוג שלו הוא קריאת חובה).

בשלב הזה תגידו, ובצדק, אבל רגע, בקרן הפנסיה אמנם אפשר לצבור יותר כסף (כי דמי הניהול נמוכים יותר) אבל המקדם – כלומר המכנה – יכול לגדול עם הגידול בתוחלת החיים, ואז התוצאה תהיה שוב פנסיה קטנה יותר. אולי בכל זאת ביטוח מנהלים זה דבר שווה?

בעיקרון, זה נכון. השאלה היא רק מה צריכה להיות תוחלת החיים בשביל שהמכנה יגדל עד כדי כך שיהיה מוטב לכם לחסוך בביטוח מנהלים. לפי חישובים שערכתי בעבר יחד עם הרגולטור עצמו – אגף שוק ההון במשרד האוצר – תוחלת החיים צריכה לעלות הרבה הרבה מעל לגיל 100 בשביל שביטוח המנהלים יהפוך להיות כדאי, בוודאי אם מדובר בדמי ניהול נמוכים מאוד בקרן פנסיה.

מאז ינואר 2013 לא נמכרים יותר ביטוחי מנהלים עם מקדם מובטח (בתכלס, גם בביטוחים שנמכרו קודם הוא לא היה מובטח, אבל זה כבר ארוך מדי לפוסט הזה. תוכלו לקרוא על זה כאן). הם לא נמכרים יותר משום שהרגולטור אסר למכור אותם, כי הוא הבין שהם או יקרים מדי ביחס למה שהם מבטיחים ללקוחות, או שהם זולים מדי ואז מסכנים את חברות הביטוח עצמן. כך או כך, הרגולטור החליט שזה מוצר לא טוב.

מה שכן, יצא שדור שלם של אנשים עדיין מחזיקים בביטוחי מנהלים ישנים יותר שעם קנו עם הבטחה שהבטיחו להם, ומשלמים דמי ניהול גבוהים מאוד. כל אימת שאותם אנשים שוקלים אם לעבור לקרן פנסיה או לא, סוכן הביטוח שלהם או חברת הביטוח או מי שזה לא יהיה מפחיד אותם שהם יאבדו את המקדם שלהם. אף אחד לא טורח לעשות להם חישוב ולבדוק האם המקדם הזה בכלל שווה את המחיר, ואם כן, באיזה תנאים.

המטרה של הפוסט הזה היא לא לגרום לכם לזרוק את ביטוח המנהלים ולעבור לקרן פנסיה. המטרה של הפוסט הזה היא לגרום לכם לבדוק את המספרים שלכם: מה המקדם שהבטיחו לכם? (זה כתוב בפוליסה) כמה דמי ניהול אתם משלמים עבורו? (זה כתוב במכתב השנתי שאתם מקבלים מחברת הביטוח). מה האלטרנטיבה שלכם בקרן פנסיה, כמה הייתם משלמים בדמי ניהול בפנסיה? מה המקדם שקרן הפנסיה מציעה לכם? (זה אמנם עלול להשתנות עם השנים, אבל המספר מופיע בתקנון קרן הפנסיה ואתם יכולים לשאול את קרן הפנסיה). האם הפער הזה מצדיק את המחיר?

לדעתי, עבור רוב מוחלט של החוסכים (בטח כאלה שמשתכרים שכר נמוך יחסית), התשובה היא לא.

תגובות

  1. אבי הלל

    אשמח להתיחסותך לגבי הגירעון האקטוארי. האם גם הוא פיקציה של סוכני הביטוח?

  2. בני בנקר

    כתבתי לך פעם במייל כי חברות הביטוח מבצעות מעשה מרמה ענק כנגד חוסכים ותיקים בביטוח מנהלים. לא טרחת להשיב. לי היה תיק בביטוח מנהלים שנפתח באמצע 1985,פוליסת "עדיף" בחברת הסנה ז"ל. בתיק הופקדו 7.83% מהשכר ע"י המעביד לצורכי פיצויים יחד עם 0.5% הפקדה שלי. התיק היה חיסכון בלבד,כאשר ביטוח חיים נרכש ע"י המעסיק בצורה קולקטיבית מחוץ לתיק,
    בנוסף,בהתאם להסכם העבודה המעסיק הפריש 6% פיצויים למבטחים(החל מינואר 1981 ועד תום עבודתי בדצמבר 2007).
    כאשר ביקשתי מחברת מגדל פנסיה,טענה החברה כי בנוסף לפוליסה הראשונה שנרכשה בזמן פתיחת התיק עם מקדם 144.2 נרכשה ב 1996 פוליסה נוספת כאשר המקדם היה 166.6 ולכן הקצבה מכל פוליסה תהיה לפי המקדם בעת רכישתה. אני טענתי שהם חייבים לשלם לפי מקדם 144.2 על כל הכספים הצבורים בתיק כי זה חוזה משפטי והם סרבו. פניתי בתלונה לפיקוח על הביטוח ולאחר חודש הם השיבו שאני צודק,הם טעו והפוליסה שנרכשה ב 1996 היא בתנאים זהים לראשונה.
    למה הסיפור הארוך ? שמעתי מעמיתים שלי כי במהלך השנים,נרכשו עבורם בתיק 8,10 ויותר פוליסות חדשות,עם מקדמי קצבה גדלים והולכים וזאת במטרה להגדיל את ריווחי הסוכנים ולהקטין את הפוליסות בשיטה שניסו עלי. אין לי ספק שהשיטה עובדת ומאות אלפי מבוטחים שפחות עקשנים או מבינים ממני מפסידים מיליארדי שקלים בפנסיות שלהם וימשיכו להפסיד. הפיקוח על הביטוח סירב לעדכן אותי בתוצאות הברור שדרשתי בנושא העקרוני בכל חברות הביטוח,מעניין למה.
    משום מה,כל כתב כלכלי שפניתי אליו התעלם ממני,למעט אולי מירב ארלוזורוב ששלחה אותי לפיקוח על הביטוח וחברות הביטוח ממשיכות לחגוג.
    רק לסבר את העין עם מספרי אמת: על הפקדות החל מאפריל 1987 עד סוף 2007 בביטוח מנהלים,אני מקבל קיצבה חודשית של כ 8700 ש"ח ברוטו, על הפקדות כפולות ויותר החל מינואר 1981 במבטחים הוותיקה(צבירה של 54% זכויות),אני צפוי לקבל קיצבה חודשית של כ 14,000 שקלים,שאולי עוד תקטן עד שאתחיל לקבל קיצבה בסוף השנה בגיל 67(תקנון,לא חוזה משפטי מחייב). נושא ביטוח החיים החיצוני בביטוח מנהלים מגדיל את הקצבה כי התיק היה חיסכון בלבד,אבל עדיין הפער בין הפנסיות זועק לשמיים.

  3. איציק בן ארויה

    היי. אני מזמין מעל במה זו את מר שאול אמסטרדמסקי להקשיב להרצאה שלי על התפתחות ענף הביטוח בישראל, ולגלות, שוב, שהוא מעלה נתונים שגויים: דמי הניהול 13% החלו ב 2004 ולא ב 2001. שוב אותה הטעות, אחת מיני רבות שעשה, במה שהוא מכנה ״בדקה וחצי של שידור״. ושוב הוא טוען שלצד 13% דמי ניהול מההפקדה, יש, באותה הפוליסה דמי ניהול בשיעור 1.4% מהצבירה. זו שגיאה, טעות, הטעייה והצגה מגמתית של דמי ניהול שלא היו מעולם באותה הפוליסה. בבקשה שאול הראה לנו פוליסה אחת כזו. ועוד משנת 2001!!! אתה מבין על מה קם קצפם של בעלי רישיון העוסקים בענף זה עשרות שנים, על הצגת נתונים שגויים, מטעים ומגמתיים. אז למה שלא תעלה אותי לשידור ונקיים שיח מקצועי ראוי ומכובד, בו אציג בפניך משתנים נוספים המשפיעים על ההחלטה באיזה הסדר פנסיוני לבחור, עבור קהל המבוטחים בעלי מאפיינים שונים? אני לא טוען שביטוח המנהלים הוא המוצר המתאים ביותר לכולם. ממש לא! אין כזה ולא יכול להיות כזה!!! אני מזמין אותך לאחת ההרצאות שלי בנושא השוואת ביטוח מנהלים וקרן פנסיה, בה תחשף למגוון ההבדלים והמאפיינים של כל מוצר ותיווכח שחייבים להיות אנשי מקצוע, בעלי וותק, ניסיון, ידע מעשי ועוד, כדי להגיד, בניגוד לך, שחייבים לבדוק כל אחד לגופו ולהתאים לו הסדר פנסיוני אישי. אני שם את ההזמנות האלו כאן: הזמנה לפגישה אישית בינינו, הזמנה לריאיון בשידור חי באחת הכתבות שלך והזמנה להרצאות המקצועיות שלי. שבוע טוב ומבורך איציק בן ארויה, יועץ פנסיוני ברישיון משרד האוצר

  4. Gilad Slonim

    אין טעם לדיון הזה ללא נושא הגרעון האקטוארי, הוא החלופה האמיתית לדמי הניהול. השאלה היא האם שווה לשלם דמי ניהול גבוהים כדי לא להיות חשוף למנגנון איזון אקטוארי או לא. ואין לשובה מוחלטת, לפעמים כן ולפעמים לא. תלוי בעוד הרבה סיבות.

    ולגבי דמי הניהול המוצגים בכתבה והפוסט, הם פשוט לא מדוייקים, אין אף פוליסה עם 13 ו 1.4. רובם עם דמי ניהול הרבה יותר נמוכים. סביבות ה 5 ו 1.25. זה עדיין הרבה אבל חשוב לדייק. ובעיקר להבין את החלופה שיש בה סיכון לא קטן בכלל.

  5. יניב ששול

    מסכים איתך שבעבר דמי הניהול היו יקרים. אבל ההשוואה שלך לא רלוונטית למצב היום. דמי הניהול בביטוחי המנהלים ירדו בצורה דראסטית. משום מה אתה מתעלם בצורה בוטה מהגרעון האקטוארי. מתעלם בצורה בוטה מהגרעון הדמוגרפי. אתה מתעלם בצורה בוטה מנושא הא.כ.ע שלוקה בחסר בקרן הפנסיה. אז נכון שהכי קל לדבר ולבדוק את דמי הניהול. אבל אם היית בעל רישיון פנסיוני שטובת הלקוח מול עיניו היית כנראה עושה התאמת מוצר ובדיקה אמיתית לכל לקוח ולקוח. בדיקה והתאמה שלפעמים לוקחת שעות! כן שעות…אם אתה קורא לעצמך עיתונאי אתה אמור להראות לציבור את התמונה המלאה ולא חצאי אמיתות.. או כותרת מפוצצת שאין לה קשר למציאו. התשובה האמיתית והנכונה ביותר כיום היא להתאים את המוצר ללקוח.

  6. בן

    שאול אמסטרדמסקי – תקרא את תגובתו של איציק בן ארויה ותענה להזמנתו כי רק באופן זה תוכל להבין אולי אחת ולתמיד שעיתונאי כלכלי , גם אם יש לו דקה וחצי, לפחות שידייק בעובדות ויכיר בעובדה שיש לו כח הרסני להשפעה. אינך יועץ פנסיוני אינך בעל רישיון – השופר שקיבלת לכתוב בעיתון כלכלי שרובנו רואים כמכובד עלול להשפיע על החלטות כבדות משקל. דמי ניהול אינם חזות הכל. ישנם פרמטרים נוספים וראוי שתכיר אותם לעומק לפני שתחליט לתת ייעוץ פנסיוני לא אחראי , אסור על פי חוק (לפחות תציין דיסקליימר בסוף הכתבה שלך) ומשפיע על מאות אםצלא אלפי אנשים שקוראים את מה שאתה כותב. אין ספק- חלק מביטוחי המנהלים נמכרו ללא התאמה מספקת ומתאימה. מכתבתך מצטיירת תמונה אחת ברורה – והעולם הפנסיוני לא כך הוא. נסיונך לצייר תמונה פשוטה של עושק דמי ניהול וכך שפנסיה הינה מצור איכותי יותר לכולם הוא בבסיסו אינו נכון. אם יש מוצר אחד טוב לכולם כנראה שמוצר שאינו טוב במדינתנו רוויית הרגולציה כבר היה נעלם מזמן. לסיכום קבל את ההצעה של בן ארוי ואפילן שב איתו לשיחה מקצועית ותשלים פערים. אגב – גם אז לא תוכל להעניק ייעוץ פנסיוני כולל כפי שאתה עושה בכתבה זו אבל אולי תבין כמה דברים מקצועיים חשובים כלפי תחום שהוא באמת סבוך ומורכב
    שבוע טוב

  7. מתן

    אז אם אני מפריש פנסייה עד התקרה ואת היתרה שם בתקופת גמל (דמי ניהול של 4%) המצב שלי יחסית טוב? יש משהו טוב יותר שאפשר לעשות?

  8. אורן חונן

    א. אני מאוד מעריך את מה שאתה כותב וקורא את כתבותיך כבר שנים בשקיקה.
    ב. הפעם הסתמכת על מישהו, כנראה מקצוען אמיתי, שמקבל את משכורתו מקרן פנסיה ולכן המלצותיו נלקחות בחשדנות רבה.
    ג. תשואה! אם לא שילמתי עמלה כלל והתשואה על הכסף שלי הייתה 1000₪ או שילמתי עמלה של 500₪ והתשואה הייתה 3000₪, עדיפה לי האופציה השניה. באופן גורף, תשואת ביטוחי המנהלים טובה לאין שיעור מתשואתן של קרנות הפנסיה ולכן אני עדיין שם. ישתנה בעתיד? אשנה!

  9. דרור

    תודה שאול על הכתבה המעניינת.
    השאלה שלי היא כזאת – כפי שכתבת אין תשובה אחת נכונה לכולם. זה תלוי במקדם הספציפי שיש לך, בדמי הניהול הספציפיים וגם קצת במזל (גרעון אקטוארי, רווחים שכל חברה עושה, האם האג״ח המיועדות ימשיכו להיות רלוונטיות לכל התקופה ועוד).
    השאלה היא האם יש מחשבון שאתה מכיר שמזינים לו דמי ניהול ומקדם בביטוח מנהלים וכן דמי ניהול בקרן הפנסיה ובהנחה ששאר המשתנים שווים מחשב מה צריכה להיות תוחלת החיים כדי שביטול המנהלים יהיה יותר משתלם מקרן הפנסיה. ברור שזה לא מדויק ב-100% אבל נראה לי שזה היה עוזר לקבל החלטה.

  10. אביה

    אני לא סוכן, חוסך פרטי. שמעתי שגם המקדם המובטח, כביכול, לא באמת מובטח כי הוא מושפע מהריבית התחשיבית שכן משתנה ועתידה להשתנות עם עליית תוחלת החיים. שזו עוד פיקציה של חברות הביטוח, בנוסף לשם השקרי "ביטוח מנהלים".

  11. זיגי

    לכל סוכני הביטוח שמזדעקים להגן על כבודו של ביטוח המנהלים – יש משהו בדבריכם, אבל אתם מסתתרים מאחורי מסך עשן של "כל מקרה לגופו". בלוג או כתבה לא יכולים להסתתר מאחורי אמירה כזו. לא מסובך מדי לקחת הנחות סבירות של מקדם, דמי ניהול (ריאלים של "אדם מהיישוב") ותשואות.
    הנה חישוב של טסלר, שמשתמש בדמי ניהול מצבירה של 1.2% שיורד ל-0.7%, ומחסכון של 7% שיורד ל-3%.
    http://www.pensuni.com/?p=1067

    האיזון מושג בגיל 108.

    ובתור עו"ד אליו רצים המבוטחים אחרי שיועצי הפנסיה מכרו להם שיש בפוליסה כיסוי יעיל של א.כ.ע (אובדן כושר עבודה) – מדובר בקשקוש במקרה הטוב והונאה במקרה הפחות טוב (לא שביטוחי א.כ.ע. היעודיים טובים הרבה יותר).

להגיב זה מגניב