4000

0
לפני הכל, קצת מוזיקה (לא יודע למה, אבל אני על החומה של פינק פלוד בריפיט לאחרונה, אז הנה):

1
תכננתי לכתוב סיכום שבועי כרגיל, ואפילו כבר התחלתי לכתוב דברים בראשי פרקים, אבל אז המלצות המשטרה בתיק 4000 פורסמו וזו היתה הפעם הראשונה שבה אשכרה התגעגעתי לחדשות, והפעם הראשונה שבה אשכרה הרגשתי צורך להגיד משהו, כך שזה יהיה סיכום השבוע שלי הפעם.

2
תיק 4000, בעיני, הוא תיק מדהים מהרבה מאוד בחינות. אני לא משפטן אבל ממה שאני מכיר אני אהיה בשוק מוחלט אם זה לא ייגמר בכתב אישום. ואם וכאשר התיק הזה יגיע לבית המשפט, זה יהיה מדהים לראות את כל העובדות מתבררות.
כשהתיק הזה רק התחיל להתבהר לא הבנתי בהתחלה איך יכול להיות שנתניהו היטה רגולציה בשווי של מיליארד שקל רק בשביל סיקור אוהד בוואלה. ברצינות, סיקור אוהד בוואלה שווה מיליארד שקל? עד כדי כך.
לקח לי זמן להבין (בין היתר בעזרת טור שגידי וייץ כתב) שזה הרבה יותר מסתם סיקור אוהד בוואלה. דבר ראשון, זה לא שהכסף הזה יצא מהכיס של נתניהו (הוא יצא מהכיס של בזק, ופגע בכל מחזיקי המניות של בזק, שזה כל הציבור, בעצם), אז מה אכפת לו?
ודבר שני, וזה חשוב יותר, הסיפור הזה עם הסיקור האוהד בוואלה הוא רק חתיכה אחת בפאזל. ולהסתכל על חתיכה אחת בפאזל בסיפור הזה זה פשוט לא נכון. כי התמונה הגדולה היא הדבר החשוב כאן (וחלקה כרגע חשוד בפלילים, וחלקה הגדול לא): נתניהו ניסה ומנסה בכל כוחו, בכל אמצעי שעומד לרשותו, להשיג שליטה בכמה שיותר אמצעי תקשורת ישראלים. נקודה.
״הארץ״ הוא מעוז של השמאל ומוקצה מחמת מיאוס אז נתניהו לא מנסה להשתלט עליו אלא ״סתם״ עושה לו דמוניזציה, אבל כל יתר כלי התקשורת חוו בצורה או או אחרת ניסיונות של נתניהו להשתלטות, השפעה, וכו׳. ישראל היום הוא מזמן בכיס שלו ואנחנו לוקחים את זה כמובן מאליו, אבל זה לא צריך להיות מובן מאליו שיש עיתון שלם בישראל שכל תכליתו היא להאדיר את ראש הממשלה. זה די פסיכי, למען האמת.
הניסיון של נתניהו להשפיע על ידיעות אחרונות (ולפיכך גם וואינט, למשל) עומד במרכז תיק 2000. הניסיונות של נתניהו לסגור את ערוץ 10, להשפיע על ערוץ 10, להיפטר מרביב דרוקר, לדחוף מקורב לו לתפקיד יו״ר ערוץ 10, נעשו לאור השמש. גם נסיונות להשפיע על גלובס תועדו. סיפור התאגיד קרה גם הוא לאור יום, ואני לא יודע על דברים ספציפיים שקרו עם קשת/רשת, אבל הסתובבו הרבה שמועות לאורך השנים. וממילא, כשנתניהו החזיק בתיק התקשורת ולפיכך החזיק בידיו את עתידו של ערוץ 2 (ערב הפיצול), מובן מאליו שיש לו יכולת השפעה על חברת החדשות הנצפית ביותר בישראל.

זו התמונה הגדולה והחשובה באמת – זה לא רק וואלה. זה הכל. אלה כל כלי התקשורת. ראש הממשלה שלנו רוצה שליטה בכולם. וזה פשוט לא נורמלי (וכשאני אומר לא נורמלי, זה אומר שזה קורה גם במדינות אחרות, לדאבוני, אבל גם שם זה לא נורמלי).

3
השנה שלי כאן היא סוג של שנת שבתון מעורבבת בשנת הבראה. אחד הדברים שאנחנו עושים כאן באופן בלתי פורמלי היא להרהר כל אחד בתפקידו הספציפי בעולם העיתונות אבל גם בתפקידה של העיתונות בכלל. אני מוקף בעיתונאים ועיתונאיות מוכשרים בצורה בלתי רגילה מכל העולם. ולכל אחד ואחת הסיפור שלהם.
העיתונאית מבורמה נרדפה על ידי המשטרה ועל ידי השלטון. העיתונאית מאוקראינה נרדפה על ידי השלטון. עיתונאית אחרת גילתה שבעלה נחטף ונרצח בידי ראש הממשלה והיא עצמה נאלצה לגלות לארה״ב מחשש לחיי המשפחה שלה. אני לא ממציא את הסיפורים האלה. ויש עוד ועוד ועוד, רובם פשוט לא רוצים שהסיפור שלהם יהדהד בפומבי ולכן אני לא מפרט.
כשדברים כמו תיק 4000 יוצאים החוצה, אני חש גאווה גדולה מאוד על כך שאני יכול להגיד שאני חבר במועדון הזה שנקרא עיתונות. עיתונות יכולה להיות מקצוע מדהים, אם עושים אותו כמו שצריך, ואם יש לך עורכים ומנהלים שמאפשרים לך לעשות אותו כמו שצריך. עיתונות, כפי שאנחנו רואים בימים אלה, יכולה להיות גם מקצוע אכזרי שבו אתה מוצא את עצמך פיון בידי השלטון, וזה איום ונורא.

ישראל היא לא אוקראינה ולא בורמה ולא טורקיה ולא הפיליפינים ולא ברזיל ולא הונגריה ולא מקומות אחרים שבהם מתרחשים דברים איומים ביחסים שבין השלטון והעיתונות. ואני לא שותף לדאגות של חלק מעמיתיי למקצוע על כך שנתניהו הורס את הדמוקרטיה הישראלית וכו׳. אני חושב שהדמוקרטיה הישראלית בהחלט נמצאת תחת התקפה בשנים האחרונות, אבל אני חושב שהיא חזקה מספיק בשביל להתמודד עם ההתקפות האלה. וחוצמזה, יש הרבה דברים בדמוקרטיה שלנו שדורשים תיקון. כי אם הדמוקרטיה משרתת רק את האליטות הישנות, היא פשוט לא עושה עבודה טובה מספיק.

אבל הנסיונות של ראש הממשלה להשתלט על התקשורת הישראלית הם בהחלט חלק מדאיג במתקפה שלו. לכאורה, נתניהו מזמן כבר לא זקוק לתקשורת. הוא יודע טוב מכל פוליטיקאי אחר כיצד לנהל את התקשורת גם מבלי להשתלט עליה, הוא יודע טוב מכל פוליטיקאי אחר כיצד לדבר ישירות אל הציבור שלו, אל הבייס שלו, מבלי להזדקק לתיווך של כלי התקשורת. הוא הפוליטיקאי המיומן, הטוב והמשופשף ביותר בישראל, והוא משאיר אבק לכל היריבים שלו.
אבל דווקא בגלל הדברים האלה, העובדה שהוא בכל זאת מנסה להשתלט על כל כלי התקשורת, גם אם מדובר באמצעים פליליים (כפי שהמשטרה חושדת) צריכה להדאיג במיוחד. כי יש לכך שני הסברים אפשריים כמו שאני רואה את זה: או שנתניהו פשוט אובססיבי לגבי כלי התקשורת וזהו, וזה פשוט סימן לדאגה מבחינה קלינית (היינו רוצים ראש ממשלה שיתעסק בדברים אחרים בזמן המועט שיש לו). או שנתניהו חושב שלתקשורת בישראל יש עדיין מקום חשוב מאוד בדמוקרטיה הישראלית, בגיבוש דעת קהל ציבורית וכו׳, ולכן הוא מנסה להשתלט עליה לצרכיו שלו.

כעיתונאי, אני מעדיף לחשוב שההסבר השני הוא ההסבר הרלוונטי. לדעתי, למרות הכל, לעיתונות בישראל יש עדיין תפקיד חשוב בדמוקרטיה הישראלית. ומאחר שיש לה כזה, זה מסוכן מאוד כשראש הממשלה, כל ראש ממשלה, מנסה להשתלט עליה.

4
העיתונות הישראלית, היא ולא שום דבר אחר, חושפת עוולות על בסיס יומי, מביאה אותן לידיעת הציבור הרחב, ומביאה לשינוי כללים, שינוי מודעות, שינוי רגולציה, שינוי עולם. עיתונאים חושפים תרגילים של חברות מסחריות לעקוץ קשישים, לדחוף לנו חרא לתוך האוכל, לעוות רגולציה, לשים פוליטיקאים בכיס הקטן שלהם, לחפף בבניית תשתיות, ומה שאתם לא רוצים.
העיתונות הישראלית, היא ולא אחרת, חשפה את הבסיס של תיק 3000 ושל תיק 4000. רק השילוב הזה של עיתונאים ללא חת (רביב דרוקר, גידי וייץ, גדי פרץ מגלובס ואחרים) יחד עם רשויות אכיפת חזקות ועצמאיות (רשות ניירות ערך, והמשטרה), הביא לכך שהדברים האלה באו לאוויר העולם.
ישראל שבה אין עיתונאים כאלה, אין תקשורת כזו ואין רגולטורים ורשויות אכיפת חוק כאלה, תהיה ישראל טובה פחות. היא תהיה דומה יותר לטורקיה, לבורמה, לאוקראינה, ולמקומות אחרים. ותאמינו לי, אנחנו לא רוצים לחיות במדינה כזו.

5
האם התקשורת בישראל מוטה לשמאל? כן. אבל אם נדייק, פעם היא היתה מוטה לשמאל. אבל אז קרו כל מיני דברים. דבר ראשון, יותר ויותר עיתונאים בעלי תפיסת עולם ימנית התחילו לתפוס תפקידי מפתח בעולם התקשורת (ככתבים בכירים וכעורכים). ודבר שני, ההבחנה עצמה בין שמאל לימין הפכה להיות הרבה יותר נזילה, והרבה פחות חשובה. אחרי הכל, זה לא שקורה משהו בתחום המדיני כבר שנים, נכון? וזה לא שיש המון הבדלים בין העבודה לליכוד, נכון? וממילא, הפוליטיקה הישראלית היא יותר מהכל אופרטוניסטית ולא אידיאליסטית, אז מה זה כבר חשוב?

במדינה שבה יש כלי תקשורת שמגויס כל כולו על בסיס קבוע להאדרת ראש הממשלה ולשמירתו על הכיסא, זה נראה כאילו זהו ימין, וכאילו כל היתר הוא שמאל. אבל זה לא. זה לא ההבדל בין שמאל לימין. זה ההבדל בין שלטון טוטליטרי, לבין מדינה דמוקרטית. אם מישהו רוצה שכל התקשורת הישראלית תעבור ישראלהיומיזציה, הוא מוזמן לחיות חודש בטורקיה קודם. כי ישראל היום הוא לא עיתון שאמור לשרת את הימין, ולתת לקוראים בעלי תפיסת עולם ימנית להיות מסוגלים להרגיש הזדהות עם כלי תקשורת כלשהו. לא. ישראל היום נועד אך ורק להאדיר את נתניהו, ותו לא.

למען האמת, יש רק עיתון אחד בישראל שבאמת יכול להרגיש בית נורמלי (אינטליגנטי, ומכובד) לישראלים בעלי תפיסת עולם ימנית, וזה מקור ראשון, לא ישראל היום. הלוואי והיו יותר עיתונים כאלה (למשל, מקור ראשון רק בלי הנטייה לציבור הדתי, אלא נטייה לציבור הימני חילוני).

6
התפזרתי קצת.
בשורה התחתונה – הפיצוץ של תיק 4000 הוא בעת ובעונה אחת תעודת עניות לעיתונות הישראלית, אבל גם תעודת הצטיינות לעיתונות הישראלית. אני מאוד מקווה שבסופו של דבר, כשהכל ייגמר לכאן או לכאן, תהיה לנו בישראל עיתונות חופשית אמיתית, שרוצה ומסוגלת לייצר חיים טובים יותר לציבור הישראלי. זה כל תפקידה, ואין אחר.

חג אורים שמח.

תגובות

  1. דודי

    "האם התקשורת בישראל מוטה לשמאל? כן. "
    אני חושב שגוף התקשורת הנפוץ והמשפיע בישראל, קבוצת ידיעות אחרונות-ynet, אינו מוטה במיוחד בשמאל, אלא משהו גרוע ואפל בהרבה. הוא פועל מתוך סבך אינטרסים, רשימות של פוליטיקאים, אישים אחרים וגופים שיש להלל (למשל, באופן עקבי מזה שנים, ליברמן, ולפניו אולמרט) וכאלה שיש לתקוף (נתניהו כמובן, אבל לא רק). זה צועק לשמים. לפני שיחת מוזס-נתניהו (שבה הודה מוזס בפה מלא בכך שעבד למען ביבי בבחירות קודמות) עוד היה אפשר אולי במאמץ לאטום את האוזניים, אבל לאחריה באמת שאיני מבין מישהו שנותן אמון במילה אחת שנכתבת שם. עיתונאים מילא, צריכים פרנסה, אבל למה לקרוא את זה?

להגיב זה מגניב