נורא בא לי לקטר.

תחת זאת, אני אצטט מתוך "ילד הכרובית" (מאת יהונתן גפן, הוצאת דביר; 1982, עמ' 49):

אף על פי שרוב תושבי הכפר ישבו שעות רבות ממול וראו במו עיניהם את הפלא על העץ – אף על פי כן, גם קנה כל אחד מהם עיתון וקרא בו. לפעמים מאמינים אנשים לעיתונים יותר משהם מאמינים למראה עיניהם. למשל: כואבת להם הבטן, אבל רק אם יקראו בעיתון, באותיות גדולות, "כאב בטן פקד את כפר-קטן" – רק אז יאמינו באמת שכואבת להם הבטן. ככה זה עם אנשים ועיתונים.

ורק בשביל להוסיף דובדבן על הסחי, הנה השיר של תוני, מוכר העיתונים (עמ' 25):

עיתונים עיתונים! אם אתם לא מאמינים –
תקראו עיתונים! עיתונים! עיתונים!

סיפורים מאתמול! תחזית למחר!
חדשות בזול! ואיזה נייר!
עיתונים! עיתונים! תקראו עיתונים!