היום, בבוקר, היה מזג אוויר נאה. נכנסתי אל הרכב, חגרתי, הפעלתי את הרדיו, ונסעתי לעבודה. בדרך, לא היו פקקים. ברדיו, רזי ברקאי ראיין את שר האוצר, רוני בר-און. הם דיברו על ישיבת הממשלה אתמול, הם דיברו על כשלון המשא ומתן לשחרור גלעד שליט. הם דיברו ודיברו. היה ראיון מעניין. עליתי על כביש בגין. חשבתי לעצמי שמאוחר יותר אקשיב לנאומו של בר-און במליאת הכנסת. נסעתי לאיטי, ונהגים עקפוני מימין ומשמאל. ואז, בדיוק כשעמדתי להיכנס למנהרה הראשונה בכביש בגין, קרה משהו שלא קורה המון בתוכניתו של ברקאי. הראיון הסתיים, והחל להתנגן לו שיר.

ואז, כשהתחיל השיר, כשהתחלתי מאזין רוב קשב למילותיו, למרות שמכיר אני אותן לפני ולפנים, ויודע לזמזם את השיר בעל פה, חשתי שאני כמו מבין אותו, את השיר, מבין אותן, את המלים, לראשונה. ואז, אז חשבתי עליך, אהבתי.

[audio:https://amsterdamski.com/wp-content/uploads/2009/03/mati.mp3]

לגמרי מבלי שידעת, חלפתי על יד בניין משרד האוצר, עת היית בתוכו, וחשבתי עליך. חשבתי עליך וזמזמתי עם השיר את מילותיו.

כמו עלה שביר ודק,
המתמוסס באור.

אהוד מנור כתב את המלים הללו. מלים יפות מאד. ייתכן שזהו השיר הכי יפה, בעיניי, שכתב. עלים אינם באמת מתמוססים באור. אבל בעיניו של מנור הם התמוססו ועוד איך. הוא היה יכול לראות את זה, מנור, וזה מדהים בעיניי.

כמו תינוק המשחק
עם החמה בחול.
כמו הזמן המשתחק
בין מחוגים בלי קול.

תינוקות אינם באמת משחקים עם החמה בחול. אבל מנור וודאי הביט בעולל כלשהו, הופך בידיו בחול בארגז החול הגדול, מנסה לתפוס את כתם השמש שנצנץ שם. ומה פירוש המילה משתחק? האם בכלל ישנה מילה כזו? זה לא כל כך משנה. מנור אהב את הצליל שלה, אני מניח, ואת ההתכתבות שלה עם המילה "משחק" מהמשפט הקודם. ואולי אין מילה טובה יותר מאשר "משתחק" בשביל לתאר את מה שקורה לזמן עת המחוגים נוקפים ונוקפים.

אני מצטער שעשיתי את הניתוח זוטא הזה. אני מצטער שחרבתי את ההנאה מהשיר. אבל אלה הדברים שעברו בראשי בזמן שהקשבתי למלים וזמזמתי אותן. זה מה שחשבתי כשעברתי על ידך, על יד הבניין בו שהית, וחשבתי לעצמי, רגע לפני שנשאבתי למהומת היום, להמולת ההבלים, עד כמה אני אוהב אותך, עד כמה הייתי רוצה להיות איתך, עד כמה יהיה לי קשה להתאפק עד הערב.

כמו גלגל בתוך גלגל
באופני הסתיו.
כמו תלתל בתוך תלתל
ליבה בזרועותיו.