בחצר ביתנו הירושלמית גרה ארנבת. בימים היא מתחבאת. בלילות היא יוצאת, וקופצת בדשא. ארנבת חומה ארוכת אוזניים. שתי עיניה גדולות, רחוקות זו מזו, מתבוננות בעולם. הערב, קפצה אחרי עת הלכתי בשביל הכניסה, ממש עד דלת הבניין.