כשהאוצר סוף סוף מתחיל לעשות חישובים מציאותיים, פצצת הפנסיה נחשפת

הפוסט הזה הוא טיפונת למיטיבי לכת שמתעניינים בפנסיה, אבל השתדלתי ככל יכולתי לפשט את זה. מקווה שהצלחתי

לפני עשרה ימים פרסמתי את הקווים הכלליים של תוכנית שמתגבשת (או התגבשה) במשרד האוצר לרפורמה במודל הפנסיה הנוכחי בישראל. הכתבה גם כך היתה די עמוסה פרטים, ולצערי גם יותר טרמינולוגיה מקצועית ממה שהאוזן הממצעת מסוגלת לסבול, ולכן יש משהו אחד שכבר נראה לי יותר מדי להכניס פנימה.

המשהו הזה הוא החישובים שמשרד האוצר עשה עם עצמו בשביל לבדוק אם נחוץ שינוי במודל. ומה שממש מרגש אותי בסיפור הזה הוא שזו הפעם הראשונה שאני יודע עליה שמשרד האוצר ישב ועשה חישובים על בסיס הנחות מציאותיות, ולא על בסיס הנחות תלושות מהמציאות כפי שהוא עשה עד כה.

על מה אני מדבר?
אם ראיתם את הוידאו שלי מהערב של 12דקות על הפנסיה, אז אתם יודעים שבבסיס מודל הפנסיה הנוכחי שלנו יש פחות או יותר 10 הנחות יסוד שכולן צריכות להתממש בשביל שתהיה לנו פנסיה כמו שגופי הפנסיה מספרים לנו שתהיה לנו (למשל, בדוחות השנתיים שהגופים שולחים לנו בימים אלה). רק שהסיכוי שכל הנחות היסוד האלה אכן יתממשו הוא לא גדול במיוחד, כי העולם השתנה לא מעט מאז שבנו את המודל הזה והחילו אותו על הציבור הישראלי אי שם באמצע שנות ה-90.

הנה הוידאו, למי שטרם צפה:
https://www.youtube.com/watch?v=0eLdNHIddMk

בחזרה למשרד האוצר. במסגרת העבודה על הכתבה הזו נחשפתי לגרף שהוכן במשרד האוצר. הגרף הזה מתאר את היחס בין הפנסיה החודשית שתהיה לכם, לבין השכר האחרון שלכם. בעגה המקצועית קוראים לזה ״יחס התחלופה״. ככל שהאחוז הזה נמוך יותר (נגיד 40%) זה אומר שתהיה לכם וואחד ירידה ברמת החיים ברגע שתפסיקו לעבוד ותצאו לפנסיה. ואם יחס התחלופה שלכם הוא 100%, זה אומר שתשמרו על אותה רמת חיים בדיוק כשתצאו לפנסיה.

עולם הפנסיה הישן הבטיח לכם שיעור תחלופה של 70%-100%. איך? אם עבדתם 35 שנה, והייתם תחת המודל של פנסיה תקציבית או שחסכתם לפנסיה במסגרת קרנות הפנסיה הוותיקות, זה אומר שכשתצאו לפנסיה תקבלו 70% מהשכר האחרון שלכם. על זה תוסיפו את קצבת הזקנה מהביטוח הלאומי (עוד כ-2,000 שקל בחודש).
כלומר, שאם לפני הפרישה שלכם לפנסיה השכר החודשי שלכם היה השכר הממוצע משק, כלומר בערך 9,000 בחודש ברוטו, הרי שקיבלתם 6,300 שקל בחודש מהפנסיה + 2,000 שקל מהביטוח הלאומי וביחד הגעתם ל-92% מרמת החיים הקודמת שלכם. לא רע בכלל. אם השכר שלכם היה 15 אלף שקל בחודש, אז קיבלתם 12.5 אלף שקל בחודש, כלומר שמרתם על 83% מרמת החיים שלכם. עדיין לא רע בכלל. וכך הלאה.

(בשלב הזה ודאי תגידו לי שזה לא מדויק, ואתם צודקים, כי היו כל מיני דרכים לרמות את העובדים בשביל שבסופו של דבר הפנסיה שלהם תהיה פחות ממה שהם חשבו שהיא תהיה, אבל זה היה הבסיס הרעיוני של המודל)

אני טוען זמן רב (ולא רק אני כמובן, בסופו של דבר אני רק מצטט חכמים ומבינים ממני), שמודל הפנסיה החדש זנח אותנו לאנחות. לא רק שאין לנו סיכוי ירוק לדעת מה תהיה הפנסיה שלנו בעתיד, הרי שחלק גדול מחוקי המשחק פשוט השתנו בינתיים, והמודל פשוט לא תואם יותר את המציאות. וכך, בני הדור שלי, ובעיקר בני מעמד הביניים, וגם מעמד הביניים הגבוה, צפויים לספוג ירידה חדה של כמה עשרות אחוזים טובות ברמת החיים בעת היציאה לפנסיה.

והנה, כשהתבוננתי בגרף שהוכן במשרד האוצר, שאני לא יכול לצרף אותו פה אבל תיכף אסביר מה היה בו בדיוק, ראיתי כיצד בפעם הראשונה במשרד האוצר הפנימו את המסר הזה, והתחילו לעשות את החישובים שלהם על סמך הנחות יסוד שקרובות בהרבה למציאות הנוכחית מאשר לבסיס התיאורטי שעליו בנוי מודל הפנסיה הנוכחי.

במשרד האוצר ישבו לחשב מה יהיה יחס התחלופה בעולם הפנסיה החדש. כלומר, מה יקרה לרמת החיים של העובדים בני הדור שלי (פלוס מינוס) כשהם יפסיקו לעבוד ויצאו לפנסיה. והנה ההנחות שהם הניחו, בשביל לחשב את זה (אם אין לכם כוח להתעמק, פשוט תדלגו לחלק הבא, שבו השורה התחתונה):

אלא אם אתם עובדי מדינה, סיכוי לא רע שממש שלא כל השכר שלכם מחושב לצרכי פנסיה. במקום להניח שהמעסיק שלכם מפריש לכם לפנסיה על בסיס 100% מהשכר החודשי שלכם, באוצר הניחו שהמעסיק שלכם מפריש לכם לפנסיה רק על בסיס 85% מהשכר שלכם. כך, באופן מיידי וחד, נפרדתם מ-15% מרמת החיים העתידית שלכם.

דמי הניהול שלכם חותכים לכם את הפנסיה, והגיע הזה להכניס אותם למודל. באוצר הניחו שאתם משלמים את דמי הניהול הממוצעים בשוק, מה שאומר שהפנסיה תיחתך בכ-10%, אולי קצת יותר. האמת? בעבור מחצית מהעובדים לפחות זו הנחה אופטימית מדי, כי הם משלמים וימשיכו לשלם את דמי הניהול המקסימליים ולכן הפנסיה שלהם תיחתך הרבה יותר (בערך ברבע). אבל הי, זו פעם ראשונה שהאוצר בכלל מפנים שיש דמי ניהול במודל.

באוצר הלכו על התסריט המחמיר, והכניסו למודל את שיעור החיסכון המינימלי, זה שקיים בעבור כמיליון עובדים שנמצאים תחת הסכם פנסיה חובה (אלה לרוב העובדים החלשים במשק) - כ-17.5%. זו הנחת היסוד הכי מחמירה במודל הזה. אם אתם עובדי מדינה, למשל, או אנשי הקבע, אתם חוסכים לפנסיה קצת יותר מ-20% מהשכר שלכם.

במשרד האוצר הניחו גידול שכר של 1.5% בממוצע בשנה, בקיזוז יוקר המחיה (כלומר, ריאלי). אפשר להתווכח עם זה, אבל אם מחשבים את ה-30 שנה האחרונות, יש מקצועות שבהם זה קרוב למציאות, ויש מקצועות שבהם זה ממש לא (למשל, לעובדים בתחום החינוך, הרווחה, הסיעוד וכו׳).

בפעם הראשונה שאני יודע עליה, באוצר הכניסו לתוך המודל את ההנחה שהעובד ימשוך מתישהו לאורך הדרך מחצית מכספי הפיצויים שלו, כלומר שהוא מאבד בערך שישית מהפנסיה שלו (כ-16%). בהערכה זהירה, זו כנראה הנחה ריאלית למדי.

לראשונה, האוצר לא מניח תקופת חיסכון של 40 שנה, אלא הרבה פחות. לטעמי, לא מספיק פחות. האוצר הניח במודל הזה תקופת עבודה רציפה מגיל 30 ועד לגיל הפרישה. כלומר, 37 שנות עבודה לגברים ו-34 שנות עבודה לנשים (בהנחה שגיל הפרישה יעלה מתישהו ל-64). זו לדעתי הנחה הרבה יותר מדי אופטימית. אני לא חושב שמרבית העובדים במשק בני הדור שלי עובדים ברציפות מגיל 30 ועד גיל הפרישה. לא בעולם התעסוקה המודרני. ומאחר שהפנסיה שלכם מאוד רגישה לכמה זמן תעבדו ותחסכו (כל שנת עבודה נוספת מגדילה את הפנסיה שלכם בכ-5%, בערך), אם האוצר היה מכייל את ההנחה הזו כלפי מטה, גם התוצאה הסופית של הפנסיה החודשית שלכם היתה פוחתת משמעותית.

במשרד האוצר הניחו שהתשואה של הפנסיה שלכם (כלומר, בכמה האנשים שמנהלים לכם את הפנסיה יצליחו להגדיל לכם את הכסף על ידי השקעות בבורסה, בנדל״ן ובאפיקי השקעה שונים) תהיה 3.3% בממוצע בשנה. זו הערכה פסימית יותר מאשר המודל הרשמי, שמניח תשואה של 4% בממוצע בשנה. התוצאה הסופית - הפנסיה החודשית שלכם - מאוד רגישה למספר הזה.

במשרד האוצר הניחו שתוחלת החיים תהיה מעט יותר אופטימית מהתחזיות הנוכחיות והניחו מקדם קצבה של 203 לגבר ו-221 לאישה (לשם השוואה, מקדם הקצבה הנוכחי שלי בקרן הפנסיה שלי הוא בערך 195). ובמלים של בני אדם: ככל שאנחנו חיים יותר אנחנו צריכים לממן את המחיה שלנו לאורך זמן רב יותר, ולכן הפנסיה שלנו צריכה להספיק לנו ליותר זמן, ולכן כל מנה חודשית של פנסיה תהיה קטנה יותר. אם תוחלת החיים תהיה ארוכה מהמצופה, המשמעות תהיה שחיקה הדרגתית של הפנסיה שלנו.

בין אם היה לכם כוח לקרוא את הפירוט של הנחות היסוד האלה ובין אם לא, הנה התוצאה. כשמכניסים את כל ההנחות האלה לבלנדר יוצא שאם השכר שלכם הוא השכר הממוצע במשק - כ-9,000 שקל בחודש ברוטו - אזי רמת החיים שלכם בעת היציאה לפנסיה תרד בסביבות 35%. כלומר, שהפנסיה החודשית שלכם, יחד עם קצבת הזקנה של הביטוח הלאומי, תהיה בסביבות 5,800 שקל (ואפילו פחות מזה לנשים).
זוכרים? עובד מקביל עם שכר זהה שחוסך בעולם הפנסיה הישן היה מקבל פנסיה של כ-8,300 שקל, והיה שומר על פחות או יותר אותה רמת חיים לפני שיצא לפנסיה.

וזה רק בשכר של 9,000 שקל. מה זה 9,000 שקל בחודש? זה בערך עשירון 7, כלומר לב מעמד הביניים. ככל שעולים בשכר, כך הירידה ברמת החיים צפויה להיות משמעותית יותר. איפה זה יורגש בעיקר? אצל מעמד הביניים הגבוה, כלומר אצל אנשים שרמת השכר שלהם היא בערך 15-20 אלף שקל בחודש (לאנשים עם רמת שכר של 20 אלף שקל, המודל ״המציאותי״ של האוצר מנבא ירידה של 50% שלמים ברמת החיים בעת הפרישה לפנסיה. זה חתיכת שוק).

זה בדיוק ההבדל בין עולם הפנסיה הישן לחדש, ואפשר לראות את ההבדל הזה רק כשמזינים לתוך המודל החדש את הנחות היסוד המציאותיות (ובינינו? היה אפשר להפוך אותן ליותר מציאותיות, אבל לא נהיה קטנונייים).

לכן, כשאתם קוראים כל מיני אנשים שכותבים שאין שום בעיה במודל הפנסיה הנוכחי, כי הסקירות היפות של כל מיני גופים כמו ה-OECD מראות ששיעור התחלופה בישראל הוא די גבוה, זכרו רק ששיעור התחלופה הזו מבוסס על האנשים של עולם הפנסיה הישן והנדיב.
כשהאנשים האלה ימותו, ויבואו במקומם אתם ואני, הטבלאות יראו אחרת לגמרי.
זה בדיוק הזמן להתחיל לשנות את המצב הזה.